תפריט

ZS MG במבחן דרכים ראשון

קרוסאובר מודרני, נאה ומרווח תמורת 100 אלף ש"ח נשמע כמו עסקה טובה, אבל מי שמע על MG, ומי יהיה מוכן להסתכן עם מותג סיני?
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

שורה תחתונה תחילה: הסינים סוף סוף כאן, והם מתכוונים לנצח

מי אתה ZS?
כאשר ממשלת סין מחליטה לעשות מעשה היא לא מפזרת הצהרות אלא פשוט עושה, וכך חלפו פחות משני עשורים מאז שהמדינה עם מספר האזרחים הגדול בעולם הפכה משוק האופניים הגדול ביותר לשוק הרכב הגדול בעולם.
לאורך תקופה זאת היו מי ש"הזהירו" את כולנו שמה שעשו היפנים בארה"ב בשנות השבעים של המאה הקודמת, והקוריאנים בשנות התשעים, ייראה או-טו-טו כמו משחק ילדים ברגע שבו הסינים יתחילו לייצא מכוניות.
מנגד היו מי שהסבירו, ובדיעבד צדקו, שלסינים אין שום עניין להתחיל לייצא מכוניות כל עוד שהביקוש בשוק המקומי שלהם רק מטפס, וממילא הם לא יתחילו לפעול ברצינות מחוץ לסין עד שיקבלו הוראה, או לכל הפחות אור ירוק, מן הממשלה.

חברת SAIC, יצרנית הרכב הגדולה ביותר בסין, העניקה כבר בשנת 2008 זיכיון ייצוג שלה בישראל לחברת דוד לובינסקי, יבואנית פיג'ו-סיטרואן, אולם מאז 2010 ועד עתה התבטא הייצוג הזה ביבוא מזדמן של מאות בודדות של מכוניות משלושה דגמי MG. מכוניות אלה הן די מיושנות, ותוכננו במקור כדי להתמודד על הפלח הזול ביותר של שוק הרכב.

הקשר בין SAIC לבין המותג הבריטי הקלאסי MG נוצר לאחר שקבוצת רובר הבריטית פשטה רגל, ושתי חברות סיניות רכשו מכונסי הנכסים שלה את קווי הייצור מחד ואת שמות המותג ההיסטוריים מאידך. SAIC, שפספסה את המותג רובר, יצרה מותג שנשמע לאוזן סינית כמו 'רובר' ("רווי") ובמקביל החייתה את המותג הרדום MG, שהיה אחד ממותגי הקבוצה הבריטית שקרסה.

בחמש השנים האחרונות נסחף גם שוק הרכב הסיני, כמו העולם כולו, אחר אופנת הקרוסאוברים, וגם SAIC מייצרת מגוון של דגמים כאלה, שאת חלקם היא מוכרת תחת המותג MG.

ZS הוא אחד ממספר דגמי קרוסאוברים בגדלים שונים ש-SAIC השיקה בסין, הוא נחשף שם לראשונה בשנת 2016 אבל ייצורו בפועל החל רק בסוף שנת 2017, ומבחינת ממדיו הוא ממוקם מתחת לקרוסאובר הקומפקטי GS, שמקביל בגודלו לקיה ספורטאז' וחבריו לקטגוריה. יצאנו לבחון את ZS כדי לבדוק אם סוף סוף הגיע זמנה של המכונית הסינית גם בשוק הישראלי.

עיצוב, מיצוב

ZS מבוסס על פלטפורמה של מכונית סופר-מיני עם בסיס גלגלים צנוע באורך של 258.5 ס"מ, אולם עם ממדים חיצוניים מנופחים, למשל אורך של 432 ס"מ הקרוב לאורך של ניסאן קשקאי הקומפקטי. גם הרוחב נדיב, 181 ס"מ מכובדים מאד, אבל היחס בין אורך בסיס הגלגלים לאורך הכולל יוצר "סרחי עודף" שמודגשים עוד יותר על-ידי גלגלים בקוטר צנוע של 17 אינטש (בבריטניה, אגב, נמכרת גרסה בסיסית עם גלגלים בקוטר 15 אינטש, והיא נראית די מגוחכת).

למרות זאת, מעצבי MG הצליחו עם ZS לעצב לא רק את ה-MG היפה ביותר מבין כל דגמי החברה בארבעת העשורים האחרונים, אלא גם מכונית נאה באופן אבסולוטי. יהיה מי שיטען שזאת לא חוכמה גדולה, היות שבחזית של ZS ניכרת "השראה" של מאזדה CX-5, הפרופיל שלו "הושאל" מניסאן קשקאי, ופה ושם אפשר למצוא אזכורים לקיה ספורטאז' וליונדאי טוסון.

על אף שאין מדובר בעיצוב פורץ דרך אי אפשר לזלזל בכמה אלמנטים נאים במיוחד, כמו פנסי החזית שבהם משולבים אלמנטים לתאורה בטכנולוגיית LED, קו חלונות גבוה שיוצר תחושה של דלתות גדולות ומאסיביות, ותפיחות בולטות בקו המתנים. בסך הכל מתקבל כלי בעיצוב מאד הרמוני ולא מצועצע.

אל סעיף המיצוב של הכלי הזה מוקדם להתייחס, פשוט מפני ש-MG הוא עדיין מותג עלום לחלוטין בישראל, ואין לו זיהוי ספציפי כמותג סיני מפני שאין לו מיצוב בכלל. מה שבטוח זה שהדגם הזה לא "עושה בושות" למותגים סינים, אלא להיפך. עד שייווצר לו מיצוב מקומי, ומתוך ידיעה שבבריטניה הוא מוצע במחיר מחירון נמוך בכ-20% ממתחריו, אפשר לקבוע שמדובר בכלי רכב שמתמודד על החלק התחתון, והזול, של שוק הרכב. המותג הקרוב אליו ביותר מבחינה מיצובית, לכן, הוא 'דאצ'יה' – מותג הלואו-קוסט של קבוצת רנו-ניסאן.

עיצוב פנים, שימושיות

סין, בימינו, היא מעצמה אדירה מבחינה מסחרית, ומיוצרים בה מוצרי הי-טק נחשבים כמו טלפונים סלולריים מתוצרת 'וואווי', אבל גם לא מעט מוצרים מאד בסיסיים וזולים.
ZS מציג קפיצה נחשונית ברמת האיכות של מוצרי MG עם עיצוב פשוט, נעים לעין ולא מתחכם של סביבת הנהג, ועם פלסטיקה שאמנם לא תקטוף תארי הצטיינות באיכות אבל ודאי שלא מעליבה את היושבים ברכב. חלקו העליון של הדאש בורד מצופה בפלסטיק דמוי עור שנראה איכותי מאד, החלקים האמצעיים והתחתונים פחות משכנעים אבל לא רופפים או מתפרקים, וישנם לא מעט חלקי "פלסטיק רך" שמשדרים תחושה לא רעה בכלל.

גלגל ההגה מצופה בדיפון עור איכותי, ובגרסה המאובזרת (תוספת של 6,000 ש"ח) מוצעים מושבים מרופדים בדיפון דמוי עור. בתצורה זאת, אגב, מספקים המושבים תמיכה לא רעה אבל מעט מחליקים. לכן אולי עדיף לוותר על גג השמש הענק (שתחתיתו מכוסה בווילון ולכן מחדירה לא מעט שמש) ועל בקרת שיוט ומצלמת חניה, לחסוך את תוספת המחיר, ולבחור בגרסה הבסיסית עם מושבים מרופדי בד.

ניסיון להעניק תחושת איכות מתבטא באימוץ אלמנטים עיצוביים שנלקחו מדגמי קבוצת פולקסווגן (אחת משתי שותפותיה של SAIC בסין) כמו הגרפיקה של לוח המחוונים ופתחי המיזוג העגולים שמזכירים באופן חשוד את אלה של אאודי A3.

עם זאת, לא הכל מושלם וניכר מאמץ יתר לשלב חומרים וטקסטורות שלא בהכרח משתלבים יחד, למשל גימור דמוי קרבון זול בקונסולה המרכזית, פלסטיקה שחורה מבריקה בפתחי המיזוג הצדדיים ומסגרת כרום לפתחי האוורור המרכזיים. גם איכות ההרכבה בחלק מהמקומות, למשל בקונסולה המרכזית, לא מדהימה ויש עדיין לאן לשאוף.

סביבת הנהג פשוטה במובן הנוח והלא מתחכם, מסך המגע הגדול, בגודל 8 אינטש, ממוקם היטב ופועל באופן נעים ואינטואיטיבי, אבל תנוחת הנהיגה נפגמת בין השאר מפני שגלגל ההגה לא מתכוונן למרחק.

הדבר החשוב והבולט ביותר בתא הנוסעים – גם מלפנים וגם מאחור, הוא המרחב הפנימי שמפתיע לטובה ביחס לאורך הצנוע מאד של בסיס הגלגלים. מרחב נדיב זה מתאפשר ראשית לכל בזכות מרכב מנופח ומוגדל, אבל גם בזכות ממד הגובה, 164 ס"מ, שיוצר מרחב ראש מעולה.

שני מבוגרים יישבו מאחור בנוחות רבה למרות שהמושב עצמו נמוך מידי, והם ייהנו ממרחב רגליים וראש מצוינים. אפשר להושיב ביניהם גם ילד או נער בלי לפגום יותר מידי בתחושת הרווחה, וזה הרבה יותר מכפי שאפשר לומר על רוב הקרוסאוברים המיני-קומפקטיים או אף הקומפקטיים. יתרון חשוב נוסף נרשם לזכותו של ZS עם תא מטען גדול ושימושי בנפח 448 ליטר.

התנהגות כביש, נוחות

ZS מפתיע לטובה גם בתחום איכות הנסיעה, אם כי בסעיף זה עדיין נותר פער לא מבוטל ביחס למתחרים הקוריאנים והיפנים, שלא לדבר על האירופאים. התחושה הכללית נוחה מאד, והרכב מספק רמה גבוהה של יציבות כיוונית ושל אחיזת כביש (עניין מפתיע בהתייחס לצמיגים הסינים הפשוטים).

המתלים מכוילים לרמת קשיחות גבוהה יחסית, והם לא מצליחים לספוג את כל מפגעי האספלט או לבודד אותם. המצב משתפר במהירויות בינוניות וגבוהות אבל לא מגיע לגיהוץ איכותי מספיק, ורמת הריסון לא מספקת. זויות הגלגול, לעומת זאת, נשלטות היטב, והרושם הכללי הוא של כלי מדויק שנטוע היטב על מתליו.

להיגוי יש אמנם שלושה מצבי קושי, אבל ראשית לכל לא כל כך פשוט לתפעל אותם וגם כאשר משחקים ביניהם לא ניכר שינוי משמעותי. הסך הכל מרגיש לא רק מלאכותי אלא בעיקר מוזר: ההיגוי קל מידי בתחילת הפניה, ולאחר מכן מתקשח יתר על המידה באופן לא הדרגתי ומשדר תחושב קצת מוזרה.

מנוע, ביצועים

מנוע הטורבו-בנזין התלת צילינדרי בנפח 1.0 ליטר של ZS פותח בשיתוף פעולה עם ג'נרל מוטורס, ובגרסה הישראלית שלו מייצר 111 כ"ס (בסין מוצעת גם גרסה עם 130 כ"ס) ו-16.3 קג"מ של מומנט. אלה נתונים צנועים ביחס למנועים מודרניים, גם לנפח הזה, אבל לזכותו אפשר לומר שהוא פועל באופן חלק ו"עגול", עם מעט מאד רעידות, וששיכוך הרעשים של הרכב מצליח לבודד את צליל המנוע מתא הנוסעים.

המנוע מחובר לתיבת הילוכים אוטומטית קונבנציונלית מתוצרת אישין היפנית, שיש בה שישה יחסי העברה, והיא עובדת היטב למעט תגובות מעט איטיות ועודף בהילות בהעלאת הילוכים.

כאשר מפילים על המנוע הצנוע הזה משקל של 1,271 ק"ג מתקבלת תחושה די עצלה, אם כי משתמשים סבירים, בעיקר מי שנוסעים בערים ובפרברים, לא יחושו שמדובר ב"עגלה" אלא דווקא בכלי איכותי למדי, רק לא מאד בריון.
הנתונים התיאורטיים של ZS הם זינוק מעמידה ל-100 קמ"ש בתוך 12.4 שניות, כלומר שזהו טווח הביצועים של קיה ספורטאז' 1.6, כאלה שיספקו את הנהג המשפחתי הרגוע אבל ירגישו נחותים ביחס למתחרים.

בטיחות

נקודת התורפה המשמעותית ביותר של ZS היא בסעיף הבטיחות, ראשית לכל מכיוון ש-MG לא פיתחה עבורו מערכות סיוע לנהג כמו בלימה אוטונומית או התרעת סטייה מנתיב הנסיעה. בנוסף, ZS קיבל ציון עלוב למדי במבחני הריסוק של פרויקט Euro-NCAP, רק שלושה כוכבים ו-71% במבחן הריסוק החזיתי.
התקנה מקומית של מערכת מסוג מובילאיי או שכמותה לא ממש תסייע לנהג או לנוסעיו בעת תאונה.

שורה תחתונה

ZS של MG מסמל תחילת עידן חדש שבו מוצעת לראשונה בישראל מכונית ראויה מתוצרת סינית. זהו קרוסאובר נאה, מרווח, שימושי, שמציע איכות מפתיעה לטובה בסביבת הנהג ומרחב פנים נדיב גם לנוסעים מאחור. יכולת הכביש תספק את רוב הנהגים הרגועים, והיא ודאי לא נופלת מזאת של מכוניות קוריאניות מתחילת העשור, שאחדות מהן עדיין נמכרות במקומותינו לאחר מתיחת פנים כזאת או אחרת.

החיסרון הגדול ביותר של ZS הוא בסעיף הבטיחות, אבל הוא רושם מספר נקודות שליליות גם בסעיפי הביצועים הדינמיים והאיכות הכוללת בהשוואה לכלים מודרניים אחרים.

שאלת 100 אלף השקלים, שאותה שואל את עצמו כמעט כל לקוח של דאצ'יה, היא האם עדיף לחסוך בין 10 ל-20 אלף ש"ח ולקנות מכונית סינית עלומה, או שעדיף להתלבט בין מכונית אירופאית, יפנית או קוריאנית בת שנתיים, או לשלם מעט יותר כסף וללכת על בטוח.

מכיוון שהזכרנו את דאצ'יה נראה שהתשובה טמונה דווקא בשאלה: ZS הוא בראש ובראשונה כלי נאה למראה ועם מרחב פנימי נדיב, ורמת האיכות שלו – גם הנתפשת וגם האובייקטיבית – גבוהה בהרבה מזו של דאצ'יה (אשר משום מה מתעקשת לייצר תחושה זולה גם במקומות שלא חוסכים כסף).

הבעיה היא שהמחיר האמיתי שלו, כלומר 100-106 אלף ש"ח "בלי שקל הנחה" – כך הובטח – לא זול ב-20%, ואפילו לא ב-10% ממחירה, למשל, של סיאט ארונה – שהיא מכונית איכותית וחזקה יותר. בעידן ה"0 ק"מ" מוצעים בשוק לא מעט דגמים שאינם יקרים משמעותית מ-ZS, אבל עולים עליו משמעותית בסעיף הבטיחות, ובסבירות רבה גם בסעיף הסחירות העתידית.

מצד שני, ZS מוצע עם 5 שנות אחריות או 150 אלף ק"מ "מפגוש לפגוש", שזה קצת פחות מ-7 שנות האחריות של קיה על חלק מדגמיה (גם MG מציעה, בבריטניה, 7 שנות אחריות), אבל הרבה יותר טוב מכל המתחרות האירופאיות ורוב היפניות.
הנעלם הגדול, כרגע, הוא האם MG הוא בכלל מותג שנמצא במודעות של לקוחות, ואם אלה יהיו מוכנים לשקול רכישת מכונית סינית.