התרעת תוכן מטריד: הכתבה הזאת עלולה לפגוע בבריאות הנפשית של ג'יפאים אמיתיים ושל אספני רכב. לג'יפאים שהם גם אספני רכב מומלץ לא להמשיך לקרוא.

ביום רביעי שעבר, כ-11 שנים לאחר שהחלה לשפץ ולחדש לנד רובר דיפנדרים ללקוחות עשירים, הונפקה חברת ECD האמריקנית בבורסת נסדא"ק בניו יורק. לא הרחק משם – בכיכר טיימס, הוצב בגאון לנד רובר דיפנדר בהתאמה אישית כדי להדגים את היכולות של מי שמצהירה על עצמה כ"מובילת התעשייה בשחזור, שיפוץ, התאמה אישית וחשמול של לנד רובר דיפנדרים, יגוארים ומכוניות קלאסיות ואספנות אחרות".

כמעט אלפיים קילומטרים דרומה משם, במפעל חדש ונוצץ שהוקם לא מכבר בעיירה קיסמי שבמדינת פלורידה, שקדו כ-80 עובדי החברה על הגשמת חלומות של אנשים שאין להם בעיה לשלם בין 150,000 ל-300,000 דולר תמורת כלי רכב שהחלו את חייהם לפני 30 או 40 שנים במידלנדס הבריטים, וחלקם שימשו חקלאים מקומיים בהעברת חבילות חציר בחווות.

ECD נוסדה בשנת 2013 על-ידי שלושה בריטים שהיגרו לארה"ב והקימו עסק לייבוא מכוניות מתוצרת בריטניה. מהר מאד הם מצאו את עצמם עסוקים (הפתעה הפתעה) בשיקום, שיפוץ והתאמה אישית של כלי הרכב האלה עבור לקוחות אקסצנטרים יותר או פחות. עיון בתיאור ההנפקה של החברה מגלה שבמהלך 11 השנים האחרונות ביצעו אנשי ECD "רסטומודציה" (שחזור ושינוי) של כ-500 מכוניות קלאסיות, רובן מדגמי לנד רובר דיפנדר, לנד רובר סדרה IIA, ריינג' רובר קלאסיק ויגואר E-Type.

בנקודה זאת ראוי להפריד בין החלק הראשון של ה"רסטו" לבין החלק השני של ה"מודיפיקציה", מפני שנדמה שלאף אחד מאיתנו אין בעיה עם מי שמפרק רכב קלאסי עד היסוד ומשחזר כל פיסת מתכת (כולל אלומיניום), מכלול מכאני או פריט של מערכת החשמל ומביא אותם קרוב ככל שאפשר למצב המקורי שלהם.

מה שעלול לגרום לחלק מאיתנו לחוסר נוחות מתחיל בהרכבה מחדש שמבצעת ECD ומתגבר ככל שזאת כוללת רכיבים שלא נמצאו שם במקור – גם אם הרכיבים החדשים הרבה יותר טובים ונועדו לעמוד בהגדרה העצמית של ECD Automotive Design כ"יוצרת של רכבי יוקרה משוחזרים שמשלבים יופי אנגלי קלאסי עם ביצועים מודרנים".

כרטיס הביקור של ECD – זה שמאפשר לה לגבות מן הלקוחות שלה עד 300,000 דולר – הוא התאמה אישית של הכלי לדרישות הלקוח וההשקעה של כ-2,200 שעות עבודה של "אומני רכב מוסמכים" אשר הופכים דיפנדר חבוט בן 30-40 ל"רכב יוקרה איכותי בהתאמה אישית".

מעלים את ערך השוק

עד להנפקה בבורסה שיפצו ושיקמו אנשי ECD פחות מ-50 כלי רכב בשנה אבל נראה שכדי להצדיק את אמון המשקיעים ואת ההשקעה העצומה במפעל החדש בפלורידה הם יגבירו מאוד את הקצב.

צוות של שבעה אנשים, כך נטען בתשקיף, מסתובב באופן קבוע ברחבי הממלכה המאוחדת בניסיון לאתר ולקנות כלי רכב קלאסיים, בעיקר לנד רובר דיפנדרים משנות הייצור 1983 עד 1994, ולהעמיס אותם במכולות בדרכם לאמריקה. מיד לאחר שהם חוצים את האוקיאנוס מופשטים הכלים הזקנים עד לרמת השילדה, והמנועים שלהם – אחד מסימני ההיכר של הדגם לטוב ולרע – מועברים לאולם אחר שבו חלקם משופצים ומשוחזרים ואחרים מפורקים עבור מחסן החלקים.

לאחר שכל חלקי הפלדה והאלומיניום עוברים תהליך יסודי של התזת חול וצבע נבנים הכלים מחדש על אחד מבין שני קווי הרכבה, בתוך כדי השתלת רכיבים מודרניים. זה המקום להרחיק מן המסך אנשים בעלי קיבה רגישה: ברוב המקרים מושתלים בדיפנדרים הקלאסיים מנועי V-8 חדשים ותיבות הילוכים והעברה מבית ג'נרל מוטורס, או מנועי דיזל מתוצרת קאמינס, ובחלק מן המקרים הם עוברים הסבה מלאה להנעה חשמלית.

חלק מן הלקוחות מעדיפים לשפץ את מערכת ההנעה המקורית ולהישאר איתה אבל סקירה של רוב הפרויקטים שהחברה פרסמה באתר שלה מגלה שהלקוחות שלהם בוחרים בדרך כלל במנועים של שברולט קורבט.

מן הצד של הלקוח מתחיל תהליך ה"רסטומודציה" בפגישה אישית עם איש מכירות מומחה במפעל של החברה, כאשר ההבטחה היא שלא משנה מה הלקוח בוחר עבור הרכב שלו – ECD תייצר את זה עבורו. במהלך הפגישה נקבע המפרט של הכלי העתידי, החל מרמת הגוון של הצביעה החיצונית, דרך סוג וגוון העור וסוגי הבדים לדיפוני הפנים ועיצוב לוח השעונים, וכלה בהוספת כלוב התהפכות, מערכת הנעה ייחודית או חישוקי גלגלים בגוונים מוטרפים. רוב הלקוחות לא מוותרים, כמובן, על מערכת מולטימדיה מודרנית.

תהליך הפרסונליזציה יכול להתחיל בשלב מוקדם עוד יותר של איתור רכב ספציפי כדי לבסס עליו את הפרויקט, ולאחר שנקבע המפרט הסופי מבוצע פירוק מוחלט של הרכב המקורי ועבודה ידנית על כל לוח גוף או מכלול מכאני, צביעה עם חומרי הגנה נגד חלודה ודליפות מים, והתקנת כל הגימורים שהוזמנו.

לא קשה לדמיין את סוג הלקוחות שמחפשים לעצמם כלים כאלה אבל כדי להצית עוד יותר את הדמיון נאמר שאנשי החברה מספרים שעד היום הם כבר סיפקו כלים עם מושבים בריפוד עור תנין, עור צבי, דוגמאות של פסים ורקמה בהתאמה אישית, ודיפוני זמש, עור, בד, או כל דבר אחר שבעלי דיפנדרים באפריקה ובדרום אמריקה נוהגים לצוד. לקוחות אחרים מעצבים את חלל הפנים של הדיפנדרים שלהם "באופן שיתאים לאסטון מרטין, מקלארן, רולס רויס או רכבי יוקרה אחרים שלהם".

למי שאין סבלנות, או שהתקציב שלו קצת יותר מוגבל, יש אפשרות לקנות דיפנדר מתצוגה תמורת כ-150,000-200,000 דולר, וחלק מהעסקה הוא אחריות מלאה לשנתיים עם שירותי חילוץ 24/7. למען הפרופורציות, המחירים של לנד רובר דיפנדר החדש בארה"ב נעים בין כ-55,000 ל-120,000 דולר, אם כי רבים יאמרו, בצדק, שאין מקום להשוואה.

אגב, "רסטומודציה" דומה היא מנת חלקן גם של יצירות בריטיות קלאסיות אחרות כמו יגואר E-Type, וקצת קשה לשער האם ניתוח להשתלת לב אמריקני בגוף בריטי הוא מינוס כפול מינוס או מינוס ועוד מינוס…

ברוח הזמנים, החלק שמתפתח הכי מהר בעולם ההסבות כרגע הוא להנעה חשמלית, וזה עושה הרבה שכל בכלי רכב שלא מוגבלים על-ידי התקציב של הקונה. אנשי ECD ניסו במקור להשתיל מערכות הנעה משומשות מתוצרת טסלה אבל גילו ככל הנראה שהם מתקשים להשיג אותן או לאלף אותן לצרכים שלהם. לכן, כיום הם עובדים עם חברה אמריקנית שמספקת מערכות הסבה מושלמות.

מה שקצת יותר קשה לקבל זה את ההצהרה של אנשי החברה לפיה "עבור אספני רכב… הדיפנדר המותאם אישית הוא… חוויית SUV קלאסית שמתחרה בנהיגה מודרנית תוך שדרוג מוחלט של הנסיעה המקורית של הדיפנדר הקלאסי…"

קשה לקבל את זה, בין השאר, מפני שזה מגיע קצת לפני ההצהרה הבאה: "היפרדו לשלום ממנועים מיושנים וקבלו בברכה תחנת כוח מודרנית שתשפר את חוויית הנהיגה שלכם. הצוות המיומן שלנו מבטיח אינטגרציה חלקה וביצועים מיטביים", וקצת אחרי הצעה להתקין "החל מבלמי E.C.D. Brembo מותאמים אישית ועד למתלי E.C.D. Air Ride המותאמים אישית… הנסיעה שלך בדיפנדר שומרת על תמצית הנוסטלגיה של הדיפנדר ומעניקה נהיגה חלקה ועוצמתית". נו, מילא…

עם זאת, לזכות אנשי החברה צריך לומר שהם מבצעים גם שחזורים נאמנים למקור לכלי הרכב האלה, ולא רק מודיפיקציות והתאמות אישיות.

מנתוני ההנפקה של ECD בנסדא"ק עולה שהחברה, אשר לאורך כל ההיסטוריה שלה "ייצרה" רק 500 כלים, מוערכת לפי שווי של יותר מ-300 מיליון דולר. זה אומר שבשוק ההון מעריכים שבשוק הרכב המותאם אישית יש הרבה מאוד פוטנציאל להכנסות ורווחים.

The post התחליף היקר לדיפנדר זקן הוא דיפנדר שעבר רסטומודציה appeared first on TheCar.

תשע שנים לאחר השקת הגרסה הראשונה שעליה מבוסס לנד רובר ריינג' רובר הנוכחי חשפה הלילה (שלישי 26 באוקטובר) היצרנית הבריטית את הדור החמישי של ספינת הדגל של המותג. ריינג' רובר החדש בנוי הפעם על פלטפורמת MLA-Flex החדשה והמודולרית, כלומר שמדובר בדגם חדש לחלוטין בכל רמ"ח אבריו.

פלטפורמת MLA-Flex, שבנויה בעצמה מאלומיניום, מפחיתה מאוד את המשקל העצמי של ריינג' רובר החדש ומכינה אותו לגרסה החשמלית הטהורה שתושק באחור אופנתי, רק בעוד שלוש שנים. עד אז תשמש הפלטפורמה הזאת את כל הדגמים העתידיים של יגואר ולנד רובר שיושקו בשנים הקרובות, החל ביגואר XE וכלה בכל גרסאותיו של ריינג' רובר. ריינג' רובר החדש מוצע עם שתי גרסאות של אורך בסיס גלגלים – קצרה וארוכה – ובהתאם לצורך ולאפיון של הלקוח אפשר לקבל אותו עם תצורת 4 מושבים מפנקת במיוחד או תצורת 5 מושבים קונבנציונלית יותר. מי שאוהב לארח יכול לבחור בגרסת 7 מושבים.

כמובן שהדבר הבולט ביותר, אם כי כבר לא מפתיע אחרי 'דיפנדר' החדש, הוא בחירת מנהלי ומעצבי לנד רובר לזנוח את העיצוב הקלאסי ולבחור בעיצוב, איך לומר? "פרוגרסיבי" יותר. מקדם גרר אירו דינמי מרשים של 0.30 Cd הוא כנראה אחת התוצאות המועילות של העיצוב החלקלק הזה, אבל מותר לשער שיש מי שיעופו עליו ויש מי שירחקו ממנו.

גם בסעיפי מכלולי המתלים וההנעה יש חידושים, בהם סרן אחורי ומתלה רב-חיבורי מהונדסים מחדש, מתלי אוויר אקטיביים מתקדמים, ואלקטרוניקה שיודעת לקשר בין רעיונות שהיא מקבלת ממערכת הניווט לבין הכנת המתלים למה שהם עתידים להתמודד מולו. בחגיגה הספציפית הזאת לוקחים חלק גם בקרת השיוט האקטיבית וגם מערכת הסיוע להיגוי.

אין צורך לומר שהנעה לארבעת הגלגלים הינה סטנדרטית, זה נשמע כמו המובן מאליו, אבל מה שאולי קצת יותר חריג בעידן הפוליטיקלי-קורקט הנוכחי הוא שמה שאחראי להנעת הגלגלים הוא מנוע שישה צילינדרי בשורה בנפח 3.0 ליטרים, אשר אמנם מוצע גם עם מערכת היברידית, ויותר מכך: למי שלא מסתפק בקטנות מוצע גם מנוע V8 עם שני מגדשי טורבו בנפח 4.4 ליטרים שנקנה מב.מ.וו.

מי שיבחר במנוע ה"צנוע" ייאלץ להסתפק ב-400 סוסים בריטים שבועטים כ-56 קג"מ, ומי שמרוקן את כל הקופה יקבל 530 כוחות סוס גרמנים ומומנט של כ-77 קג"מ. מכירים מקומות שלא מכבדים יותר כניסה של כלי רכב שמונעים במנועי דיזל? אז תשתדלו שלא להגיע אליהם עם גרסאות D300 ו-D350 שמונעות באמצעות מנוע הטורבו-דיזל בנפח 3.0 ליטר. אלה מספקות 300 ו-350 כוחות סוס בהתאמה.

כדי להרגיע את מחבקי העצים מציעה לנד רובר גם שתי גרסאות היברידיות-נטענות שהחזקה בהן משלבת מנוע חשמלי שמספק 143 סוסים חשמליים אל מנוע השישה צילינדרים בנפח 3.0 ליטר. המנוע החשמלי מוזן מסוללה חשמלית גדולה ומרשימה עם תכולת אנרגיה של 38.2 קילוואט שעה, וגרסה זאת מספקת יחד 510 סוסים שמאיצים את אוניית הדגל מעמידה ל-100 קמ"ש תוך 5.6 שניות בלבד. מה שיותר מרשים: הבריטים מבטיחים טווח נסיעה של 80 קילומטרים על חשמל בלבד. מי שמסתפק בהיברידית-נטענת הפחות יקרה יתגלגל עם 440 כוחות סוס "בלבד".

כרגיל אפשר לכתוב ספר על ארבע רמות האבזור של ריינג' רובר החדש, שנקראות (כרגיל) SE, HSE, אוטוביוגרפי ו-SV, אבל נחסוך את זה מכם עד לשלב שבו תתייצבו בעצמכם באולם התצוגה, ואם במקרה ייצא לכם לחנות לצד אחד כזה שימו לב שהוא מתגלגל על חישוקים שיכולים להגיע לקוטר של 23 אינטש ולגזול שטח כביש של בין 505.5 סנטימטרים ועד ל-525.8 סנטימטרים. אורך בסיס הגלגלים: 3 מטרים בגרסה הקצרה, 3.2 בגרסה הארוכה.
במקביל להצגה הרשמית פתחה לנד רובר את ספרי הזמנות לריינג' החדש, והיא מבטיחה אספקה של כלים ראשונים באביב 2022.

The post לנד-רובר הציגה את הדור החמישי של ריינג'-רובר appeared first on TheCar.

יגואר לנד-רובר חשפה בסוף השבוע טכנולוגיית "מסך מגע ללא מגע" שאותה פיתחה לטענתה במשותף עם אוניברסיטת קיימברידג', והיא מבטיחה שזה יסייע להשאיר את עיני הנהגים נעוצות על הכביש, ובה בשעה יצמצם התפשטות של וירוסים וחיידקים בעולם, גם אחרי שנתגבר על מגפת קורונה.

לא היינו מטריחים אתכם בטכנולוגיה שאולי לא ממש תחולל מהפך בשימוש במכוניות לולא היו לה יישומים מעניינים אחרים שבהם אנחנו עשויים להיפגש בעתיד הקרוב, במיוחד לאחר שאוכלוסיית העולם הפכה מודעת מאד למיקרובים למיניהם וכאשר מאמצים גדולים ומוצדקים מושקעים בחינוך הציבור להיגיינה ולמניעת מחלות.

אנשי יגואר לנד-רובר טוענים שהם ואנשי אוניברסיטת קיימברידג' השיגו כבר הגנת פטנט לטכנולוגיה שלהם, ומה שיותר מעניין זה שהיא לא מבוססת רק על חיישנים שחשים את קרבת האצבעות שלנו – כאלה אנחנו כבר מכירים במכוניות של קבוצת פולקסווגן, למשל – אלא גם על בינה מלאכותית שלומדת את הכוונות שלנו כדי לאפשר להשאיר את הזכוכית חפה מטביעות אצבע. העניין הוא שכאשר מכונית נמצאת בתנועה לא תמיד קל לכוון אצבע ולפגוע בדיוק בנקודה המתאימה על מסך מגע – וזאת הסיבה שכל המערכות שקיימות כיום – במיוחד אלה שמבוססות על קרבה אבל גם אלה שאינן כאלה – מסיחות את הדעת מן הנהיגה וגורמות ל"הטרפת דעת" כאשר מנסים לבצע פעולה פשוטה שאפשר פשוט לבצע באמצעות כפתור פיזי, כמו למשל להפעיל את מיזוג האוויר או לשנות את מידת הטמפרטורה.

כל עוד שאי אפשר ממש להתנסות בטכנולוגיה המובטחת של יגואר אנחנו נותרים עם הרושם שיש לנו כאן שתי סוגיות של "הפוך על הפוך". ככל שהדברים נוגעים בתפעול מערכת של מסך מגע במכונית בזמן תנועה, הרושם הוא שאנשי יגואר לנד-רובר מנסים להציג את החיסרון של מערכת כזאת כיתרון, ולטעון טענה מקוממת לפיה היא מגבירה את הבטיחות בשעה שהיא עושה בדיוק את הפעולה ההפוכה: ככל שנהגים יתעסקו פחות עם מסכי מגע בזמן נהיגה הם יהיו חשופים פחות לטעויות. להגנתם צריך לומר שהם מבטיחים שהמערכת שלהם חוסכת עד כמחצית מן הזמן שנדרש כרגע לביצוע פעולה באמצעות מסך המגע.

ה"הפוך על הפוך" האחר היא הטענה, המגוחכת לדעתנו, כאילו שמערכת כזאת יעילה להגשמת טענתו של פרופסור סימון גודסיל, מן המחלקה להנדסה באוניברסיטת קיימברידג', לפיה "אנחנו יודעים שפתוגנים מסוימים מועברים על גבי משטחים וטכנולוגיה זאת יכולה לסייע בהפחתת הסיכון להעברתם בדרך זאת".

פרופסור גודסיל היקר, אנשי יגואר לנד-רובר מכובדים, בחייאת: בזמן שאני נוהג במכונית שבה אני יכול שלא לגעת במסך המגע שלה, האם יש שם גמד שמחזיק עבורי את ההגה? פותח בשבילי את הדלת? מאותת למעני במאותתים באמצעות בינה מלאכותית כאשר אני חושב לעבור נתיב? מתניע? מחליף הילוכים? האם מבין כל המשטחים שבהם אני נוגע בזמן שאני נוהג במכונית דווקא מסך המגע יביא עלי וירוס? כנראה שלא.

תורם או פורם?

אנשי יגואר לנד-רובר טוענים שמחקרים שבוצעו במעבדה ובניסויי שטח מצאו שטכנולוגיית ה"מגע ללא מגע" שלהם יכולה, כאמור, "להפחית את המאמץ ואת משך האינטראקציה של הנהג עם המסך בעד 50%, וגם להגביל את התפשטות החיידקים והנגיפים". לדבריהם, נהיגה על דרכים משובשות גורמת לרעידות אשר מקשות על בחירת "הכפתור" הנכון על מסך המגע וכך נאלצים נהגים להסיח את דעתם ולכן להגדיל את הסיכון לתאונה. לדבריהם, "הטכנולוגיה עושה שימוש בבינה מלאכותית כדי לקבוע לאיזה כפתור מכוון הנהג (או, מה הפעולה שהוא מתכוון לבצע) וכך היא מקצרת את משך האינטראקציה שדרושה לצורך זה".

החיישנים שבהם נעשה שימוש מבוססים על ראיה מלאכותית ועל "תדרי רדיו שנפוצים יותר ויותר באלקטרוניקה צרכנית" והאלגוריתמים של הבינה המלאכותית משלבים את המידע שמתקבל מהם עם מידע אגור כמו פרופיל משתמש, תכנון ממשק המשתמש ותנאים סביבתיים כדי להסיק לאן הנהג מכוון את האצבע שלו, כלומר להבין בזמן אמת מה הפעולה שהוא רוצה לבצע.

כל דגמי יגואר ולנד-רובר צפויים ליהנות מן הטכנולוגיה החדשה, בראש ובראשונה דגמים שנתפשים כמובילי טכנולוגיה כמו יגואר I-Pace החשמלית, ודגמי היוקרה של ריינג' רובר. שאלת מיליון הליש"ט היא אם טכנולוגיית מסכי מגע – עם או ללא בינה מלאכותית – עדיפה בסופו של דבר על שימוש בבוררים פיזיים, כלומר מה יוצר פחות הסחת דעת בעת נהיגה.

לגבי מניעת מחלות והעברת זיהומים, נדמה שמסך המגע במכונית הוא לא בדיוק מקור ההדבקה שצריך לחשוש מפניו – מה גם שהרבה יותר פשוט וקל להסיר את החשש הזה באמצעות העברה מהירה של מגבון חיטוי. לעומת זאת, במהלך היום יוצא שכולנו משתמשים בהרבה מאד מסכי מגע אחרים, למשל בכספומטים, בעמדות שירות עצמי בסופרמרקט, במכונות להנפקת כרטיסים למיניהן (למשל בתחבורה ציבורית, בשדות תעופה ובקולנוע), ובמכונות להסדרת תורים. כל אלה חשופות להרבה יותר משתמשים, וסכנת ההדבקה באמצעותן הרבה יותר מוחשית וברורה מאשר באמצעות מסך המגע במכונית שלנו. טכנולוגיה כזאת, בהנחה שהיא עובדת היטב, יכולה לסייע ברבה יותר במסכי מגע כאלה מאשר במכוניות של יגואר ולנד-רובר.

The post יגואר לנד-רובר מציגה: מסך מגע ללא מגע appeared first on TheCar.

אחד הדגמים המסקרנים ביותר שנחשפו היום (ג') ביום העיתונות הראשון של תערוכת פרנקפורט הוא – למרבה ההפתעה – לא קונספט עתידני, רכב חשמלי או קרוסאובר שמעוצב בעיצוב נועז. גם לא בטוח שהוא יזכה בתואר "כוכב התערוכה". ובכל זאת אי אפשר להתעלם ממנו: זהו לנד רובר דיפנדר החדש, אשר מושק סוף סוף, לאחר שלוש שנות המתנה מאז שהופסק ייצורו של דיפנדר המקורי, וכעשרים שנים לאחר שאפשר (או צריך) היה לחדש את המקור. הציפיה להשקה הרשמית הייתה כה רבה עד שבזמן מסיבת העיתונאים קרס אתר המדיה של לנד רובר.

דיפנדר האחרון היה אבולוציה של לנד רובר הראשון משנת 1948, כלומר של כלי רכב שנועד במקור עבור חקלאים ובעלי אחוזות. מאז, ועד לפני שלוש שנים, הוא נשא את ה-DNA המקורי שבזכותו נבנתה החברה מסוליהול, אנגליה. בעוד שלנד רובר עצמה עברה לא מעט תהפוכות וגלגולים – נדמה שהדבר היציב היחיד מאחורי הסמל שלה היה דיפנדר – אביהם וסבם של מגוון גדול של רכבי פנאי/שטח במיתוג יוקרתי.

אלא שהזמנים, ובעיקר תקנות הבטיחות השתנו, גם הלקוחות מפונקים יותר מבעבר, ולנד רובר נאלצה לסגת מרעיון רכב השטח הספרטני ולחשוב על מוצר מודרני יותר. דיפנדר החדש, שנחשף היום, מוכיח שאנשי לנד רובר ביצעו יותר מאשר החלפת דגם: הם "החליפו דיסקט" ושינו לחלוטין את תפישת הדגם. חקלאי קשוח out, רכב שטח סטייליסטי ויוקרתי in.

כעת, ללא יריעות ההסוואה, קל להבחין שדיפנדר החדש מעוצב בעיצוב רטרו-מודרני אשר שומר על כמה רמזים לקווים הקובייתיים של הדגם המקורי, עם סממני עיצוב קלאסיים כמו תפיחת מכסה המנוע, קפל קו המותניים שנמתח לאורך הגוף, וגג "צף" ומשופע בחלק הקדמי. דיפנדר החדש הוצג עם שתי גרסאות מרכב – קצרה עם 3 דלתות וארוכה עם 5 דלתות – ושתיהן נושאות את הסימול המסורתי של בסיס הגלגלים באינצ'ים: 90 לגרסה הקצרה, 110 לארוכה. אבל אל תתנו למספרים להטעות אתכם. למעשה, בסיס הגלגלים של שתי הגרסאות ארוך בהרבה, ועומד על 259 ס"מ לגרסה הקצרה ו-302 ס"מ לגרסה הארוכה.

עיצובו של דיפנדר החדש מודרני, וכך גם הבסיס שלו. כמיטב המסורת של לנד-רובר, המרכב בנוי מאלומיניום, וכך גם המבנה הפנימי של שלדת המונוקוק שאליה הם מחוברים. נדגיש שוב: מרכב שבנוי על שלדה נפרדת OUT, מרכב אחוד IN. המרכב הזה, שלתוכו אפשר להכניס יחידת הנעה היברידית אבל אי אפשר להכניס הנעה חשמלית טהורה, יושב על ארבעה מתלים נפרדים במקום הסרנים ה"חיים" והקשוחים של דיפנדר המקורי. מתלי אוויר הם ציוד סטנדרטי בגרסה הארוכה ואופציה בדיפנדר הקצר, והם מאפשרים להגביה את מרווח הגחון הגבוה ממילא (22 ס"מ) ב-9 ס"מ נוספים. ההנעה כפולה וקבועה, כמובן, עם חלוקת כוח משתנה. למרבה השמחה יש גם תיבת העברה ("הילוך כוח"), אבל לא צריך הרבה כח כדי לשלב אותו: הוא משולב חשמלית. לכלי הזה יש זוית גישה של 38 מעלות וזוית נטישה של 40 מעלות. 

בחבילת 'X', שמיועדת למטיבי לכת בשטח, תמצאו את מערכת ה-Terrain Response שמתאימה את בקרות האחיזה ואספקת הכוח לסוג השטח, כמו גם דיפרנציאל אחורי אלקטרוני עם חלוקת כוח וקטורית. אם כל זה לא מספיק – תמצאו גם טכנולוגיית "מכסה המנוע השקוף" שמציגה באמצעות מצלמות את מה שנעשה מתחת לרכב, וזאת נוספת לחבילת מצלמות לתצוגה היקפית. איפה הזמנים שפשוט היו יורדים מהאוטו כדי לראות את תוואי השטח?

המודרנה ממשיכה גם מתחת למכסה המנוע. ארבעה מנועים מוצעים לבחירה, הבכיר בהם הוא טורבו בנזין במבנה V6 ובנפח 3.0 ליטר, שמחובר למערכת היברידית קלה (MHEV) עם מערכת חשמל במתח של 48 וולט. לצד גרסה זו מוצעים מנועי 2.0 ליטר טורבו ארבעה צילינדריים שמספקים 300 כ"ס בגרסת הבנזין, ו-240 ו-200 כ"ס בדיזל. תיבת ההילוכים בכל הגרסאות היא אוטומטית עם שמונה יחסי העברה. תיבה ידנית? לא כרגע וכנראה שכלל לא.

בתא הנוסעים לא תמצאו כל קשר לדיפנדר המקורי. קווי העיצוב פשוטים ונקיים, אבל המרחק בינו לבין תא הנוסעים הספרטני והבסיסי של הדיפנדר המקורי הוא כמרחק מזרח ממערב. לוח המחוונים הוא מסך דיגיטלי עם תצוגת מידע עילית צבעונית, למערכת המולטימדיה יש מסך מגע, והמאוורר של דיפנדר 48 הוחלף בבקרת אקלים מפוצלת ומודרנית. רוצים לחטוף שוק של ממש? הציצו ברשימת האבזור של רמת הגימור הבכירה – HSE – ותמצאו שם ריפודי עור מלאים, מושבים חשמליים מחוממים ומקוררים, חימום לגלגל ההגה, מערכת שמע עתירת רמקולים ובקרת שיוט אדפיטיבית. לא משהו שמזכיר את דיפנדר קשישא.

לנד רובר מתכננת למכור את דיפנדר החדש ב-128 שווקים, בהם גם שני השווקים הגדולים והחשובים ביותר – ארה"ב וסין, ועל אף שהיא תציע גם גרסאות אבזור בסיסיות – המחיר של דיפנדר החדש מוכיח שהוא מכוון גבוה. מאד גבוה. גרסת הבסיס בבריטניה (גרסת נוסעים, להבדיל מגרסה מסחרית סגורה שתוצע אף היא) עולה בין 40 אלף פאוד לדגם הקצר ו-45 אלף פאונד לארוך, שזה אומר מחיר בסיס של ריינג' רובר וולאר. הגרסאותה החזקות והמאובזרות נושקות ל-78 אלף פאונד, כלומר כמו ריינג רובר ווג בסיסי.

התגעגעתם לדיפנדר המיושן, המסוקס והמתכתי? אתם יכולים להמשיך עם זה.

The post לנד רובר דיפנדר חדש נחשף בפרנקפורט appeared first on TheCar.

המרוץ אל המכונית החשמלית מאתגר את יצרניות הרכב, וכדי לחלוק את ההשקעה העצומה בדרך לשם נכרתות בריתות גם בין יצרניות רכב מתחרות. למשל, היום (ד') הכריזו ב.מ.וו וקבוצת לנד-רובר – יגואר על שיתוף פעולה לפיתוח יחידות הנעה חשמליות שיניעו את הדור הבא של דגמיהן החשמליים. בהודעה משותפת של שתי החברות הן מסרו שצוות פיתוח משותף לשתי החברות יפעל ממרכז הפיתוח של ב.מ.וו. בעיר מינכן, מקום מושבה של ב.מ.וו, ויתמקד בפיתוח דור חמישי ליחידות הנעה חשמליות שיקבל את התואר המתבקש Gen 5.

השלמת הפיתוח של יחידות ההנעה החשמליות צפוי ממש בקרוב מכיוון שאלה צפויות להניע מכוניות של שתי הלחברות כבר בשנה הבאה. לאחר השלמת הפיתוח תייצר כל חברה את היחידות שדרושות לה במפעלים שלה בעולם.

דגם ראשון שבו תותקן יחידת ההנעה מדור חמישי יהיה iX3, שהקדימון שלו כבר נחשף לפני כשנה ונמצא כעת בתהליכי פיתוח סופיים. זה כמובן מעורר תהייה שמא מדובר בהודעת יחסי ציבור שנועדה לכבד את יגואר לנד-רובר ולחוס על יוקרתה כמי שמצטרפת לפרויקט קיים שעומד כבר לפני קו הסיום שלו. במילים אחרות, תחושת הבטן היא שהבריטים (בבעלות טאטא ההודית) בעצם לא ממש משפיעים על פיתוח יחידת הנעה שכבר מאד קרובה לייצור אלא לכל היותר מבצעים "במשותף" את מלאכת ההתאמה שלה לצרכים שלהם. מכל מקום, באופן רשמי מספרות לנו שתי החברות על כך ש"הצוות המשותף יעבוד על המשך שיפור יחידת ההנעה מדור זה".

שיתוף הפעולה בין ב.מ.וו. ליגואר לנד-רובר חוסך כמובן לשתי החברות מעלויות הפיתוח הכבדות של היחידות ומצמצם גם את עלויות הייצור והרכש בזכות רכש משותף של רכיבים מספקיות משנה ושל חומרי גלם. ״שיתוף פעולה בין יצרניות רכב בכל הנוגע לידע ומשאבים הוא דבר חשוב, בזמן שתעשיית הרכב העולמית מתמודדת עם האתגרים הטכנולוגיים הגדולים של נהיגה אוטונומית (Autonomous Driving), חיבוריות (Connectivity), חשמול (Electrification) ושרותיות (Services)״, נמסר מטעם ב.מ.וו.

ב.מ.וו היא בין השחקניות הראשונות בשוק המכוניות החשמליות בנות הדור הנוכחי. היא השיקה את חטיבה i כבר בשנת 2013 עם הצגת i3, שהיא המכונית החשמלית הראשונה של ב.מ.וו. (למעט ניסיונות עתיקים ולא ממש מסחריים בעבר). המותג i מוצב מראש ובנפרד כדי לייצג את כל המכוניות החשמליות הטהורות וההיברידיות של ב.מ.וו.

יגואר התחברה לזרם לפני כשנה עם השקת I Pace שגם זכתה בתואר מכונית השנה באירופה לשנת 2019.  הן ב.מ.וו והן יגואר לנד-רובר ירחיבו את היצע הדגמים מונעי החשמל מתוצרתן בשנים הקרובות לא רק כדי לתת מענה לביקוש הגדול למכוניות אלו, אלא בעיקר כדי לעמוד במכסות פליטות המזהמים ההולכות ומחמירות של האיחוד האירופי.

The post מתחשמלים יחד: ב.מ.וו. ויגואר יפתחו במשותף יחידות הנעה חשמליות appeared first on TheCar.

לקסוס, מותג היוקרה של טויוטה, וטויוטה עצמה, מדורגות – כרגיל יש לומר, בראש טבלת אמינות כלי הרכב שנמכרים בארה"ב, אבל מי ששוקל לרכוש דגמים של וולוו, לנד-רובר ופיאט צריך לשנן טוב יותר את הדרך שלו אל המוסך הקרוב לביתו. אלה הממצאים הפחות מפתיעים מסקר האמינות השנתי של חברת הסקרים החשובה ביותר בתחום הרכב בעולם, J.D.Power.

בין לבין מצאה הסקירה הזאת כמה וכמה הפתעות מעניינות, כמו שיפור במעמדם של מותגי הרכב הגרמנים והתדרדרות או בינוניות במצבם של כמעט כל מותגי הרכב היפנים הנודעים, בהם מאזדה, הונדה, מיצובישי וניסאן.
חברת J.D.Power מבצעת מידי תקופה מספר לא מבוטל של סקרים בקרב בעלי רכב חדשים ומשומשים ברחבי העולם, ובעיקר בשוק הביתי שלה, בארה"ב. בין השאר סוקרת החברה את מספר התקלות ואת שביעות הרצון הכוללת של בעלי רכב חדשים לגמרי בחודשי הבעלות הראשונים על רכביהם, וגם כעבור כשלוש שנות בעלות.

הסקר שאנחנו מביאים כאן מבוצע ברציפות מזה 30 שנים (!), ותוצאותיו מתארות השנה את תשובותיהם של 32,952 בעלים מקוריים של מכוניות שעלו על הכבישים בשנת 2016. בעלי הרכב נשאלו לגבי מספר הבעיות והתקלות שבהן הם נתקלו במהלך 12 החודשים שבין סוף 2017 לסוף 2018, כלומר בתום 3 שנות בעלות על מכוניותיהם החדשות.
המחקר בוצע בחודשים אוקטובר עד דצמבר 2018, והתוצאות שלו מבטאות את מספר התקלות המדווחות ל-100 כלי רכב. ככל שמספר דיווחי התקלות נמוך יותר כך אפשר להסיק שכלי הרכב אמינים יותר, ולהיפך.

תוצאות המחקר מובאות על-ידי J.D.Power בחיתוך לפי מותגי רכב ולא לפי דגמים, ומצד אחד זה מקצין ומקטב את ההישג או את הבושה של יצרנים שמשווקים מספר קטן של דגמים, אבל מצד שני כל הדגמים שבהם מדובר הם גרסאות אמריקניות אשר נבדלות במידת מה מן הגרסאות האירופאיות שמוכרות בישראל.

בשורות טובות, וטובות פחות

כרגיל בשמונה השנים האחרונות – בעלי טויוטה ולקסוס מדווחים על המספר הנמוך ביותר של תקלות ובעיות תפעול במכוניות המשומשות שלהם, וגם בעלי פורשה – אשר חולקת השנה עם טויוטה את המקום השני מבין יצרניות הרכב, לא מתלוננים.
אנשי J.D.Power מדווחים על שיפור נאה של 4% ברמה הכוללת של אמינות כלי רכב משומשים בארה"ב, כלומר שמספר התקלות הכולל נמצא במגמת ירידה – ואלה כמובן בשורות טובות. אלא שבאותה נשימה הם מדווחים על כך שקצב השיפור, כלומר הקצב שבו יורד המספר הכולל של תקנות, יורד גם הוא (כלומר שהשיפור נעשה איטי יותר).
"אמינות הרכב ממשיכה להשתפר, אבל לא הייתי אומר שהכל ורוד", מצוטט בהודעת החברה דייב סרג'נט, סגן הנשיא לתחום הרכב העולמי ב-J.D. Power. "כלי הרכב אמינים יותר מתמיד, אבל היצרניות עדיין נאבקות עם בעיות, למשל בתחום הזיהוי הקולי, תיבות הילוכים ומצברים. "מהימנות ללא רבב" היא גורם מכריע מבחינת הלקוחות בשאלה אם הם יישארו נאמנים למותג, והמשימה של יצרניות הרכב היא לסייע באופן מיידי ללקוחות שחווים בעיות ברכב שלהם, ולטפל במניעת בעיות בדגמים העתידיים".

לקסוס מדורגת במיקום הגבוה ביותר באמינות הכוללת של כלי רכב מבין כל המותגים, עם ציון של 106 תקלות ל-100 כלי רכב. במילים אחרות, כל בעל רכב חווה בערך בעיה אחת – תקלה או בעיית תפעול, עם המכונית שלו במהלך שנה שלמה. כאמור, זאת השנה השמינית ברציפות שבה לקסוס לוקחת את המקום הראשון בסקר הזה. פורשה וטויוטה, במרחק נגיעה משם, חולקות את המקום השני עם 108 תקלות מדווחות ל-100 כלי רכב.

בצד השני של הטבלה מונחת פיאט בתחתית עם 249 תקלות ל-100 מכוניות, כלומר שבאופן ממוצע על בעל פיאט בארה"ב סבל מ-2.5 תקלות במהלך שנה אחת, או פי 2.5 תקלות מבעל טויוטה ולקסוס. הרבה פחות נסבל מצבם של מי ששילמו הרבה כסף כדי לקנות לנד-רובר או וולוו: בעלים "ממוצע" של לנד רובר דיווח על 2.21 תקלות במהלך שנה אחת, ואילו בעלים "ממוצע" של וולוו נאלץ להתקשר לרשת השירות או להגיע למוסך פעמיים במהלך שנה אחת כדי לפתור בעיית תפעול או תקלה במכוניתו.

מבין המותגים שמעניינים אותנו, בישראל, צריך לעקוב בדאגה גם אחר מצבם של הטנדרים שנושאים את הסמל של ראם (לבית קרייזלר), ואחר מכוניות וקרוסאוברים מתוצרת יגואר, ג'יפ וקאדילק שמדורגים בתחתית הטבלה.
ההפתעות המשמעותיות יותר, לרעה, הן בגזרת המותגים היפנים: מאזדה, אחד המותגים הפופולריים בישראל – בין השאר בזכות תדמית מוצלחת בתחום האמינות, היא היצרנית היפנית שמדורגת במקום הנמוך ביותר בסקר האחרון של J.D.Power, רק 11 מקומות מעל לתחתית. מיד מעליה מדורגת מיצובישי, מותג נוסף שזוכה בישראל לאהדה בזכות תחושה שהוא אמין, ושתי פסיעות למעלה משם מדורגת הונדה. גם פורד וקרייזלר מדורגות מתחת לקו האמצע שמתאר את הממוצע של התעשייה, אבל זה פחות מפתיע, ובעיקר מעודד, היות שהן מדורגות, כאמור, מעל מאזדה, מיצובישי והונדה ופסיעה אחת מתחת לניסאן – עוד מותג יפני מאכזב (במקרה זה).
נורת אזהרה צריכה להידלק גם בקרב לקוחות סובארו: מצבו של המותג הזה אמנם טוב מאלה של כל היפנים שנזכרו עד כה אבל הוא הנמוך ביותר בחלק העליון של הטבלה, וזה מפתיע עבור כל מי ש"גדל" על תחושת האמינות של יצרניות יפניות.

מכאן אפשר לעבור לחדשות הטובות באמת, מפני שמסתבר שכל יצרנית רכב שלקחה את עצמה בידיים הצליחה להגיע לשיפור בשביעות הרצון של לקוחותיה בזכות הפחתה במספר התקלות. עוד לפני תיאור דירוגי חלקה העליון של הטבלה צריך לספר שפורשה 911, האייקון המפורסם ביותר של מותג הספורט הגרמני הנחשק, קיבלה השנה את פרס המכונית האמינה ביותר של J.D.Power, ואילו קרייזלר הוא מותג הרכב אשר הפגין את השיפור הרב ביותר, כלומר את הצניחה המרשימה ביותר במספר התקלות המדווחות. מספר התקלות עליהן דיווחו בעלי קרייזלר צנח ב-65 תקלות ל-100 כלי רכב, וזה הישג ראוי לציון. מותג נוסף שעשה עבודה טובה בתחום הזה הוא מיני, שם צנח מספר התקלות ב-34 ל-100.

חדשות טובות ומפתיעות נוספות עבור המותגים הגרמנים הן שבפעם הראשונה מזה 30 שנים נמצאים כל המותגים הגרמנים בחלקה העליון, המוצלח, של הטבלה: מיני וב.מ.וו. מובילות עם 119 ו-122 תקלות ל-100 מכוניות, אאודי מיד אחריהן עם 124, וגם פולקסווגן ומרצדס נמצאות מעל לממוצע בתעשייה. ראויות לציון שברולט וביואיק לבית ג'נרל מוטורס אשר כבשו את המיקומים 4 ו-5 בטבלה, וזה הישג מכובד מאד בהתחשב בכך שיונדאי וקיה מדורגות רק במיקומים 9 ו-10, ואילו אינפיניטי – מותג היוקרה של ניסאן – מדורגת רק במקום ה-11.

לסיכום אפשר לומר שהיפניות מאכזבות, הגרמניות וג'נרל מוטורס (למעט קאדילק) מפתיעות לטובה, ואילו וולוו ולנד רובר חייבות לקחת את עצמן מהר בידיים.

The post וולוו, לנד רובר ופיאט אחרונות בסקר האמינות. טויוטה, פורשה ולקסוס מובילות appeared first on TheCar.

שנת 2019 בפתח ואנו ממשיכים בסקירת הדגמים החדשים והחידושים הצפויים בשוק הישראלי במהלך השנה. החלק השני בסקירה, מיגואר ועד סובארו, לפניכם.

לקראת 2019: כל הדגמים החדשים בישראל – חלק א'
לקראת 2019: כל הדגמים החדשים בישראל – חלק ג'

יגואר
לאחרונה השיקה יגואר בישראל את I Pace, המכונית החשמלית הראשונה מתוצרתה הנושאת תג מחיר התחלתי של 450 אלף ש"ח ואמורה לאפשר טווח נסיעה מרבי של 400 ק"מ לפחות. יחידות ראשונות של יגואר I Pace אמורות להימסר לרוכשים כבר במהלך חודש ינואר. מעבר לכך לא צפויים כרגע חידושים נוספים עבורנו ממותג היוקרה הבריטי.

יונדאי
שנת 2019 אמורה להיות שנה עמוסת חידושים אצל יונדאי, שאת מקצתם כבר יצא לנו לפגוש באירוע ההשקה שערכה 'כלמוביל' לפני מספר שבועות. באירוע הוצגו יונדאי i20 לאחר מתיחת פנים משמעותית, יונדאי טוסון המחודש שזכה לרענון עיצובי ויונדאי סנטה פה החדש שמתמקם בראש היצע הדגמים הנרחב של החברה הקוראנית בישראל. שלושת דגמים אלו כבר נמצאים בארץ ויסופקו ללקוחות במהלך חודש ינואר.

במהלך השנה אמורים להגיע גם יונדאי אלנטרה המחודש ויונדאי אקסנט החדשה, שני דגמים שמשמעותיים במיוחד עבור ציי הרכב. בשני המקרים לא מדובר בפריצת דרך יוצאת דופן אלא שדרוג ושכלול של המוכר והקיים בתחומי העיצוב, הבטיחות והאבזור שמן הסתם התמחור יהיה רלוונטי בעיקר עבור חברות הליסינג, פחות עבור הלקוחות הפרטיים.

במהלך שנת 2019 תצטרף יונדאי גם למהפכה החשמלית הזוחלת, כאשר תתחיל לשווק את הגרסאות החשמליות של איוניק וקונה, האמורות להציע טווח מעשי של כמה מאות קילומטרים בין טעינה לטעינה. לפחות עבור האיוניק החביבה גם על הלקוחות הפרטיים וגם על ציי הרכב, מצהירים ביונדאי כי כבר קיבלו כמה מאות הזמנות ויהיה מסקרן לראות האם זו תהיה המכונית החשמלית הראשונה שתימכר כאן בכמויות מסחריות, לפחות מאז הפלואנס Z.E הכושלת של בטר פליס.

ליונדאי יהיו השנה בשורות לא רק ללקוחות הציים ולירוקים, אלא גם לחובבי הרכב. משלוח ראשון של יונדאי i30N הספורטיבית כבר נמצא בדרכו אלינו ושיווקה יחל בחודשים הקרובים, עם 275 כ"ס, תיבת הילוכים ידנית, ובתקווה למחיר אטרקטיבי שיכול לעורר את שוק הספורטיביות המצומצם.

לנד רובר
כבר בתחילת ינואר יגיעו ארצה, לאחר עיכוב משמעותי, הגרסאות ההיברידיות הנטענות של ריינג' רובר ווג וריינג' רובר ספורט שיהוו את התשובה של מותג השטח הבריטי לשגשוג של דגמי היוקרה ההיברידיים הודות להטבת המס הירוק. ובכל זאת, אל תצפו למחירים השווים לכל נפש.

בחודש מרץ ינחת בארץ ריינג' רובר איווק החדש שנחשף זה עתה השומר על העיצוב המוכר והמוצלח, וימשיך לקרוץ לצד הנשי בקרב לקוחות ריינג' רובר. אגב המעט עממי יותר של לנד רובר לא צפויים השנה שינויים משמעותיים.

לקסוס
כבר בתחילת השנה תגיע ארצה לראשונה סדרת ES של לקסוס, שהדור החדש שלה נחשף השנה. סדרה ES היא למעשה גרסה מהודרת ומוקפדת יותר של טויוטה קאמרי המוכרת לנו, כשבהתאם לכך, ובניגוד ליתר דגמי הסדאן של לקסוס, היא בעלת הנעה קדמית ולא אחורית. לקסוס ES החדשה מתבססת על הדור העדכני של הקאמרי, ותגיע אלינו עם אותה יחידת הנעה היבירידת מוכרת ורשימת אבזור ארוכה. מבחינת מיצוב, מידות ומחיר אמורה לקסוס ES להתמקם בין סדרת IS בעלת האופי האירופאי יותר לבין סדרת GS הסאלונית. מחירה אמור לנוע באזור הרבע מיליון שקלים ומעלה.

בחודש מרץ אמור להגיע החידוש המהותי של לקסוס השנה. מדובר בקרוסאובר UX בעל העיצוב הנועז, מעין גרסה מהודרת ומוחצנת לטויוטה C-HR הפופולארי. לקסוס UX חשוב עבור לקסוס לא רק כיוון שהוא משלים מלמטה את מבחר רכבי הפנאי של המותג, אלא גם כי הוא אמור לתפוס את מקומה של סדרה CT הקומפקטית היוצאת לגמלאות כדגם הזול של המותג האמור לקרוץ ללקוחות צעירים. היצע המנועים יכלול  מנוע 2.0 ליטר אטמוספרי או 2.0 ליטר היבירידי ותג המחיר נוע באזור ה-200 אלף ש"ח.

מאזדה
אמנם רכבי הקרוסאובר ממשיכים לנגוס בנתח השוק של המשפחתיות המסורתיות, אך עדין ישנה לא מעט דריכות לקראת הגעתה של מאזדה 3 החדשה שנחשפה לאחרונה בתערוכת לוס אנג'לס. מתחת לעיצוב המרשים מדובר במכונית חדשה לחלוטין, שבה עורך לראשונה בכורה מנוע הבנדיז המהפכני שפיתחה מאזדה. כרגע לא נראה שמנוע זה יגיע לישראל ואנחנו נסתפק במנוע 2.0 ליטר מוכר ומשודרג. המכונית תנחת בישראל רק ברבעון השלישי של 2019, כך שלאנשי דלק מוטורס יש מספיק זמן כדי "לבשל" עבורנו גרסה מצוידת כראוי במחיר שיאפשר למאזדה 3 להמשיך להיות בין המשפחתיות הנמכרות ביותר בישראל.

עוד קום לכך במהלך הרבעון הראשון של 2019 ינחתו בארץ הגרסאות מתוחות הפנים של מאזדה 6 ומאזדה CX3, עם עיצוב מעודכן ומערכות בטיחות משופרות.

מיני
במותג הרטרו בעל השורשים הבריטיים לא צפויה להיות שנה יוצאת דופן. החידוש העיקרי ב-2019 אמור להיות גרסת ג'ון קופר וורקס לקלאבמן המגודלת אשר תגיע ברבעון השלישי של השנה, ואולי תצליח לספק תחרות מסוימת לקומפקטיות החמות היקרות שמחירן למעלה מ-300 אלף ש"ח.

מיצובישי
במיצובישי לא מתכוונים להיוותר מאחור לאור הריבוי הדגמים ההיברידיים הנטענים הצפויים ב-2019. מהדורה מעודכנת לאאוטלנדר PHEV, עם שדרוג למערכת הנעה, טווח מוגדל ושינויי עיצוב קלים אמורה להגיע ארצה במהלך השנה. מעניין יהיה לראות האם תוצע גרסת כניסה מוזלת במחיר של מתחת ל-200 אלף ש"ח לאאוטלנדר PHEV כדי למשוך לקוחות חדשים ל"חוויה ההיברידית".

ברבעון האחרון של 2019 אמור לנחות מיצובישי טריטון המחודש שנחשף זה עתה, שמלבד עיצוב שרירי מבעבר מציע חבילת מערכות בטיחות נדירה בפלח שוק הטנדרים.

MG
מעודדים מההצלחה היחסית של MG ZS, נערכים ב'לובינסקי' לקראת תחילת השיווק באמצע השנה של גרסתו החשמלית, שכבר נעה בישראל לצורכי ניסוי מזה מספר חודשים. לפחות על פי ההצהרות, MG ZS החשמלי אמור להציע טווח נסיעה ריאלי של כ-300 ק"מ לכל הפחות, מספק דיו לשימוש ייום יומי מתון. השאלה הגדולה העומדת באוויר האם ZS החשמלי יצליח "לשבור את השוק" עם תג מחיר דומה לזה של קרוסאובר משפחתי ממוצע, מה שבהחלט יכול להעלות מדרגה את הנוחות של מכוניות חשמליות בשוק הישראלי.

ב'לובינסקי' היו שמחים גם להביא ארצה את MG HS החדש, קרוסאובר ברמת הגודל של קיה ספורטאז', אך זה טרם זכה לתקינה אירופאית לכן יישאר בגדר מסורב עליה.

מרצדס
בדומה למתחרה המושבעת ממינכן, גם שנת 2019 תהיה שנה גדושה בדגמים חדשים, במיוחד באגף רכבי הפנאי שיחודש השנה כמעט לחלוטין.

מרצדס GLE החדש ינחת בישראל ברבעון השני של השנה, כשהוא משמר את העיצוב המוכר, אבל מציע שדרוג במרווח הפנים, ביחידות ההנעה וכמתבקש גם בתחום מערכות העזר מתקדמות לנהיגה. עבור מי שעבורו GLE נחשב קטן ועממי מידי, תגיע בסמוך גם סדרת GLS המרשימה עם תג מחיר באזור המיליון ש"ח.

ברבעון השני נראה בארץ גם את הגרסה מתוחת הפנים של GLC, מי שרוצה קרוסאובר עם סמל הכוכב אבל מוגבל בתקציבו יאלץ להמתין לרבעון האחרון של 2019 כאשר יגיע מרצדס MLB, גרסה שימושית יותר ל-GLA המתבססת על הפלטפורמה המשודרגת של מרצדס A קלאס החדשה.

אם כבר הזכרנו את ה-A קלאס, אז גרסת הסדאן שלה 'A סדאן'  תנחת כאן כבר בחודשים הקרובים, עם אותן יחידות הנעה של אחותה הקומפקטית ותג מחיר של רבע מיליון ש"ח ומעלה. גרסת הקופה ארבע דלתות CLA החדשה תשלים את המשפחה הקומפקטית של מרצדס ותתייצב כאן ברבעון השני.

עוד חידושים הצפויים באולם התצוגה של מרצדס: S560e, הגרסה ההיברידית הנטענת המחליפה את S500e ומציעה יחידת הנעה משופרת וטווח נסיעה חשמלי ארוך יותר תגיע בתחילת 2019, כמקל המס של האלפיון העליון. עבור בעלי הממון שפחות דואגים לאיכות הסביבה ומתחשבים יותר במפלס האדרנלין בדם, תנחת ברבעון השני גרסת ה-4 דלתות של AMG GT, התשובה הגרמנית למזראטי קוואטרופורטה ואסטון מרטין ראפיד.

ניסאן
כמעט שנתיים לאר שהוצג הדור החדש של ניסאן מייקרה, אמורה מכונית הסופרמיני היפנית להגיע סוף סוף לישראל לקראת חודש מרץ . בניגוד למיקרה הקודמת שמוצבה במידותיה על התפר שבין מכוניות המיני לסופר מיני והייתה "מכונית תקציב" פשוטה ובסיסית, מייקרה החדשה היא מכונית אירופאית באופיה, המתבססת על הפלטפורמה של רנו קליאו ומצוידת במנועי טורבו מודרניים. הדור החדש מבצע קפיצה גדולה קדימה בהתאם גם מבחינת המידות, האיכות והטכנולוגיה, ומן גם במחיר שיעמוד כמו מובילות הקבוצה באזור ה-100 אלף ש"ח.

ברבעון השני של 2019 אמורה להגיע אלטימה החדשה עם עיצוב דרמטי יותר מהדור היוצא ומערכות בטיחות מתקדמות. אבל לאור הצטמקות ההולכת ומתמשכת בסגמנט המשפחתיות הגדולות אל תצפו לרבת מכר.

ומה לגבי הליף? המכונית החשמלית החלוצית של ניסאן תגיע סוף סוף לישראל בדור השני וה"אפוי" שלה , שמציע טווח נסיעה של למעלה מ-400 ק"מ עיצוב קל יותר לעיכול מאשר הדגם המקורי. ב'קרסו' פספסו את הרכבת להיות הראשונים להציע משפחתית חשמלית לקהל הרחב, אך מתהירים כי הפעם הליף תגיע ארצה באופן סופי. מועד ההגעה המדויק כמו גם המחיר טרם ידועים, כך שניתן רק לחות ולראות כיצד היא תתמקם מול האיוניק החשמלית.

סאנגיונג
השנה לא צפויים שינויים ביצע הדגמים של המותג הקוריאני בישראל

סובארו
בשבוע הבא תשיק סובארו בישראל את הפורסטר החדש אשר נחשף לראשונה בתערוכת ניו יורק בתחילת השנה. למרות המראה הכמעט זהה לזה של הפורסטר היוצא, מדובר בדגם חדש המתבסס על הפלטפורמה המודולארית של סובארו המשמשת גם את XV והאימפרזה החדשה.
מבחינה מכאנית אין הפתעות, מנוע בוקסר בנפח 2.0 ליטר, תיבת הילוכים אוטומטית רציפה וכמובן מערכת ההנעה הכפולה המפורסמת של סובארו, האמורה להבטיח יכולת שטח שלא קיימת אצל שאר רכבי הפנאי בסגמנט.

בתערוכת לוס אנג'לס האחרונה נחשפה הגרסה ההיברידית הנטענת של סובארו XV אך כרגע קלושים הסיכוים שנראה אותה מגיעה לישראל עוד ב-2019.

The post לקראת 2019: כל הדגמים החדשים בישראל – חלק ב' appeared first on TheCar.

לנד רובר חשפה בסוף השבוע האחרון דור חדש לריינג' רובר איווק – הקרוס אובר הקומפקטי והיוקרתי של מותג השטח הבריטי. איווק הוצג לראשונה בשנת 2011 והיה למוצר החדש לחלוטין הראשון של החברה תחת בעלות יצרנית הרכב ההודית טאטא, אשר רכשה את לנד-רובר ואת יגואר מידי פורד בשנת 2008.

עוד ב-TheCar
ריינג' רובר וולאר במבחן דרכים
טאטא עושה ריינג' רובר 

היות שלאיווק לא היה כל קשר לריינג' רובר המיתולוגי, למעט שימוש באותו דם, הוא התקבל בתחילה בקרירות על-ידי חובבי רכב רבים ברחבי העולם, אלא שההימור של לנד רובר התגלה מהר מאד כמוצלח. איווק הפך כמעט בן לילה לרב מכר ברחבי העולם כולו, ועד היום יוצרו ממנו כ-772 אלף יחידות. הצלחה זאת הייותה יסוד ליצירת מותג מובחן, ויוקרתי, נוסף בתוך לנד רובר.

איווק מיוצר בבריטניה וגם בסין, ושוק הרכב הגדול ביותר בעולם אחראי גם לנתח הארי של המכירות של הדגם הזה. עד להשקת הדור השני שלו, בסוף השבוע כאמור, איווק היה הדגם הוותיק ביותר בקו המוצרים של לנד רובר, והיחיד שנולד לפני האיחוד של יגואר עם לנד רובר תחת חברת JLR.

במבט ראשון קשה להבחין שמדובר בדור חדש לגמרי של איווק, או אפילו במתיחת פנים: מעצבי לנד רובר בחרו לשמור, במידה גדולה של צדק, על העיצוב המוכר והמוצלח שנראה נאה והרמוני גם כיום, והסתפקו באדפטציה כללית כדי להתאימו לקו העיצוב הנוכחי של המותג. כך, למשך, השבכה הקדמית הוקטנה מעט, הפנסים הקדמיים צרים יותר, עם חתימת LED שמוכרת מדגמי לנד רובר, וידיות הדלתות נשלפות כעת, ממש כמו ב-וולאר וביגואר I Pace.

גם תא הנוסעים נאמן בעיצובו לאיווק היוצא, למעט מעבר לממשק התפעול החדש שמבוסס על שני מסכי מגע גדולים:  עליון למערכת המולטימדיה ותחתון לתפעול בקרת האקלים ומערכות שונות, ולמשטח מגע על גלגל ההגה – שבאמצעותו שולטים בתפריטים השונים.

אלא שמתחת לכל הדברים המוכרים נמצאת פלטפורמה מודולרית מודרנית שאפשרה להגדיל את בסיס הגלגלים ב-2 ס"מ (268 ס"מ) ואת הרוחב ב-9 ס"מ מאד משמעותיים עד כמעט ל-2 מטרים (199 ס"מ!). פלטפורמה זאת תשמש את הדור הבא של הדגמים הקומפקטיים של לנד רובר ויגואר, והיא מותאמת לשימש בהנעה היברידית קלה (MEHV) והיברידית נטענת (PHEV).

הגרסה ההיברידית הקלה של איווק משלבת בין יחידת מתנע/אלטרנטור במתח של 48 וולט עם סוללת ליתיום יון.  מתחת למהירות של 17 קמ"ש, כאשר לוחצים על הבלמים, המערכת מדוממת את המנוע ומאפשרת גלישה איטית עד לעצירה, וזאת בזמן שהסוללה החשמלית מספקת כח למערכות החשמל השונות ברכב. מערכת בלימה רגרנטיבית אוספת את אנרגיית העצירה לתוך הסוללה. לנד רובר עדיין לא פרסמה עם איזה מנוע תוצע המערכת ההיברידית הקלה, אבל ידוע שהיא תהיה זמינה כבר משלב ההשקה של המכונית. גרסה היברידית נטענת תוצע בעוד כשנה.

ריינג' רובר איווק החדש יוצע עם מנועים מסדרת האיגניום: טורבו בנזין בהספקים של 200, 250 ו-300 כ"ס וטורבו דיזל בהספקים של 150, 190 ו-240 כ"ס. לכל המנועים מחוברת תיבת הילוכים אוטומטית עם תשעה יחסי העברה והנעה כפולה, למעט גרסת הדיזל 150 כ"ס אשר תוצע גם עם תיבת הילוכים ידנית והנעה קדמית.

איווק החדש מצויד בכל מערוכת הבטיחות האקטיביות ובשפע של אבזור, והוא אף מצליח לחדש: זה הדגם הראשון של לנד רובר שמצויד במערכת "מכסה מנוע שקוף" שמאפשרת לנהג לראות באמצעות מצלמות את הנעשה מתחת למכסה המנוע. בנוסף איווק מאפשר לראות על-גבי המראה המרכזית תצוגה רחבה שמתקבלת ממצלמה אחורית. בנוסף, הכלי צוייד גם בדור שני למערכת Terrain Response המפורסמת של החברה.

The post בקרוב בכיכר המדינה: ריינג' רובר איווק החדש appeared first on TheCar.

טאטא מוטורס, יצרנית הרכב ההודית הגדולה ביותר, נתנה לבריטים יד חופשית לאחר שרכשה את לנד-רובר ואת יגואר מידי פורד, בשנת 2008, ובזכות ההשקעות שלה בחברה הבריטית היא איפשרה לה להפוך לרווחית ומצליחה יותר מאי פעם בעבר. כעת, עשור לאחר מכן, הגיעה זמנם של ההודים להחזיר קצת מכל העושר הזה בחזרה להודו, ולפני כמה ימים הם חשפו את שמה של "מכונית הדגל" החדשה שלהם, קרוסאובר יוקרתי שנקרא מעתה 'הארייר'.

'הארייר' הוא אחד מתוך סדרת דגמים שמובילים את המיצוב של טאטא מוטורס כלפי מעלה גם בשוק ההודי, השוק החשוב ביותר עבורם, והוא הוצג בשלב זה רק כ'טיזר', עם סרטון תדמית צמוד, לקראת השקתו הרשמית שמתוכננת לרבעון הראשון של השנה הבאה.

הארייר מבוסס על מכונית התצוגה H5X אשר נחשפה בפברואר השנה בבכורה עולמית ב-Auto Expo ההודי, במדינת Uttar Pradesh שבצפון הודו, ולאחר מכן גם בתערוכת ז'נבה. המכונית הסדרתית, כפי שמדגים הטיזר, איבדה כדרכו של עולם כמה מפרטי העיצוב המיוחדים מידי ועדיין נראית טוב, בעיקר בזכות הדמיון הרב למכונית דמויית הקופה שעליה היא מבוססת: ריינג'-רובר איווק.

מה שיותר חשוב מבחינת טאטא הוא לא העיצוב אלא הבסיס: הארייר בנוי על גרסה הודית חדשה לפלטפורמה המודולרית המודרנית D8 של לנד-רובר ויגואר אותה חולק 'איווק' עם לנד-רובר דיסקאברי ספורט ועם יגואר E-Pace.
הגרסה ההודית של הפלטפורמה נקראת 'אומגה', ולאחר השקת 'הארייר' בגרסת חמישה מושבים ייבנו עליה גם גרסה מוארכת שלו, עם 7 מושבים, וגם דגמים יוקרתיים נוספים מתוצרת 'טאטא'.

לדברי מקורות בטאטא, השינויים ההנדסיים בפלטפורמת 'אומגה', יחסית ל-D8, נועדו להתאים אותה טוב יותר לתנאי הכבישים הקשוחים יותר של הודו, אולי גם להוזיל אותה מעט, ואז להוביל באמצעותה מתקפת דגמים שייאפשרו לטאטא למצב את עצמה במיקום יוקרתי יותר בשוק הרכב ההודי, ולייצא מכוניות למזרח התיכון ואפריקה. ייצוא לאירופה ולארה"ב לא נמצא כרגע בראש סדר העדיפויות של היצרנית ההודית.

כחלק מן ההכרח להוזיל את הכלי בחרו אנשי טאטא שלא לבנות בהודו או בבריטניה את מנועי ה- Ingenium של יגואר ולנד-רובר אלא לרכוש את מנוע ה-2.0 ליטר טורבו-דיזל הארבעה צילינדרי של פיאט, אשר מניע גם דגמים של ג'יפ, והוא יספק 140 כ"ס ויניע גם גרסת הנעה כפולה וגם גרסת הנעה קדמית של הארייר.
ההודים טוענים שהארייר H5X החדש יהיה הדגם הטוב ביותר שלהם עד כה, עם יכולות שטח אמיתיות ובעיקר עם תכונות של שחקן בשוק הפרימיום, ושהוא יציע את הנתונים הטובים ביותר (בשוק המקומי) בכל הקשור לכח מנוע, ביצועים ומרחב פנימי.

סמנכ"ל טאטא מוטורס לתחום הטכנולוגיה, ראג'נדרה פטקר, אמר לעיתונות המקומית שהארייר יוצע עם מגוון רחב של אפשרויות להתאמה אישית, שאותן אפשר יהיה לבחור באמצעות קונפיגורטור אינטרנטי חדש שהחברה הכינה, והוא הראשון מסוגו בתת היבשת ההודית. המתחרים של הארייר שם, נכון לרגע השקתו, הם ג'יפ קומפאסס, שחולק איתו את אותו מנוע, ויונדאי 'כרתה', שאמנם לא מתמודד על שוק הפרימיום אבל הוא פשוט הכלי הנמכר ביותר בקרב הקרוסאוברים בהודו.

The post טאטא עושה ריינג' רובר: 'הארייר' החדש מבוסס על 'איוווק' appeared first on TheCar.

אאודי

2018 תהיה שנה משמעותית עבור אאודי בישראל עם הגעת דגמי הסלון הבכירים, והחדשים, של המותג. ברבעון השני של השנה תנחת אצלנו ספינת הדגל A8, כשהיא מכילה את מיטב הטכנולוגיה שיש לאאודי להציע כיום ועם שפע מערכות עזר ובטיחות אקטיבית מתקדמות. באותה תקופה תנחת כאן גם A7 ספורטבק המסוגננת, שנחשפה לאחרונה, וגם בה יוצעו רמות אבזור גבוהות מאד.

A6 חדשה, שחולקת פלטפורמה ומכלולים עם A7, צפויה להיחשף בתערוכת ז'נבה בחודש מרץ הבא, וכעבור מספר חודשים, ברבעון השלישי של 2018, היא תגיע לישראל.

גם Q8 המסקרן צפוי להיחשף בקרוב כשהוא מציע מערכת הנעה היברידית מתקדמת. לכאן הוא יגיע בסוף שנת 2018.

אופל

2018 היא שנה משמעותית גם עבור אופל בישראל, ולא רק בגלל המעבר של החברה לבעלות קונצרן PSA. מספר דגמים חדשים אצלנו יעניקו למותג הגרמני דחיפה קדימה, כששני הדגמים החשובים ביותר הם קרוסלנד X וגרנדלנד X – רכבי פנאי שמבוססים על דגמי 2008 ו-3008 של פיג'ו. הגרסאות של אופל מעוצבות בעיצוב סולידי יותר מבפנים ומבחוץ, ושניהם צפויים להגיע ארצה במחצית הראשונה של השנה כשהם מאובזרים היטב ומצוידים במגוון מערכות בטיחות מתקדמות.

בשבוע שעבר החל השיווק של אופל אינסיגניה החדשה והמרשימה, ולמרות שהקטגוריה שאליה היא מכוונת מצטמקת והולכת – אינסיגניה היא מכונית הדגל של אופל (והאחרונה שפותחה תחת בעלות GM) ולכן היא מקדמת תדמית שמוצעת במגוון רמות אבזור.

גרסת הסדאן של אסטרה, שנחשפה השנה באוסטרליה, צפויה לעבור תקינה אירופאית במהלך 2018 וזה יכשיר את הגעתה ארצה. עדיין לא ידוע אם ומתי זה יתרחש.

אינפינטי

אינפיניטי מרחיבה את מגוון דגמי הפנאי שלה עם QX30, הגרסה המוגבהת של Q30, ועם QX70 החדש והגדול שצפוי לנחות כאן במהלך השנה ולהתמודד מול ב.מ.וו X5 ואאודי Q7. בין לבין יגיע  QX50 החדש שנחשף לאחרונה בתערוכת לוס אנג'לס, אבל עדיין לא ברור אם הוא ינחת עוד במהלך 2018 או רק ב-2019.

אלפא רומיאו

באלפא רומיאו יקוו להמשיך השנה בתנופה שהעניקו ג'וליה וסטלביו למותג האיטלקי. החידוש העיקרי ב-2018 הוא גרסת תלתן ירוק של סטלביו, שצפויה אצלנו ברבעון הראשון של השנה. יורשת הג'ולייטה צפויה להיחשף לקראת סוף 2018, ותגיע ארצה רק בשנה שלאחר מכן.

ב.מ.וו

החידושים העיקריים של ב.מ.וו השנה הם בתחום רכבי הפנאי. בסוף הרבעון הראשון של 2018 יחל השיווק של X2 החדש, שהוא גרסה מסוגננת ל-X1. בסמוך לכך יגיע X3 החדש שאמור להתחרות בוולוו XC60 ובאאודי Q5 – הכלים שמובילים את קבוצת רכבי הפנאי היוקרתיים בגודל בינוני. בסוף השנה ינחת ה-X4 החדש, גרסת הקופה המוחצנת של ה-X3, ובכך תשלים את קו רכבי הפנאי והקרוסאוברים הבאווארי.

בימים אלה נחשפה גרסת רודסטר ל-i8 ההיברידית, וזו תגיע אלינו יחד עם i8 קופה מתוחת הפנים ברבעון האחרון של 2018. חובבי ביצועים שלא מוטרדים מצריכת דלק ואיכות הסביבה ישמחו לדעת שבמקביל לכך יגיע גם הדור החדש של ב.מ.וו M5, עם 600 כ"ס ומערכת הנעה אשר בלחיצת כפתור עוברת בין הנעה כפולה לאחורית. לקינוח, סדרה 8 החדשה אמורה להיחשף במהלך 2018, אם כי לפי תחזיות היבואן נראה אותה על כבישנו רק בתחילת 2019.

ג'יפ

הבשורה הגדולה של ג'יפ עבור השוק הישראלי ב-2018 הוא קומפאס חדש שצפוי בתחילת השנה. קומפאס יתחרה בפלח העליון של קטגורית רכבי הפנאי הקומפקטיים, ואם יוצע בטווח מחירים של החל מ-180 אלף ש"ח הוא יוכל למשוך לא מעט לקוחות למותג האייקוני.

ג'יפ רנגלר החדש שנחשף זה עתה אמור להגיע ארצה באמצע 2018 עם מרכב ארוך וקצר, וגם בגרסת 'רוביקון' קרבית. צ'רוקי, שעבר מתיחת פנים קלה, אמור להצטרף גם הוא לנבחרת של ג'יפ לארץ הקודש, וזה יקרה במהלך 2018.

דאצ'יה

דאסטר החדש, שהוא למעשה מתיחת פנים מאסיבית לדגם הקיים, נחשף לפני מספר חודשים בפרנקפורט ואמור להגיע לישראל במהלך 2018. כרגע לא ברור מועד הגעתו המדויק.

הונדה

הונדה תשלים את הצגת משפחת הסיוויק החדשה בישראל עם השקת Type R החדשה, שכבר נמצאת בארץ לצרכי תקינה. ל-Type R החדשה 310 כ"ס ועיצוב מוחצן יותר מאי פעם, והשאלה היא אם היא תוצע במחיר סביר שיאפשר לה הצלחה יחסית בקטגוריית הקומפקטיות החמות.

חידוש חשוב להונדה השנה יהיה CR-V החדש שמתאפיין בעיצוב עדכני, איכות פנים משופרת ומגוון מערכות בטיחות מתקדמות. עם זאת, מחירו צפוי להישמר בטווח העליון של הקבוצה ולא לסכן את הפופולאריות של הספורטאז' וחבריו. ג'אז הקטנה, שעברה מתיחת פנים קלה, תגיע גם היא בחודשים הקרובים.

וולוו

בוולוו מצפים השנה להגעת XC40 החדש שמביא, כמו אחיו הגדולים, תא נוסעים מוקפד ושפע מערכות בטיחות מתקדמות. בתמחור נכון (כלומר באזור ה-225 אלף ש"ח פלוס/מינוס) אמור  הקרוסאובר הקומפקטי של וולוו להיות אחד הדגמים הנמכרים ביותר של המותג, ולעשות לא מעט כאב ראש למותגי היוקרה האחרים.

מחליפת ה-S60 אמורה להיחשף במהלך 2018, אך לא ברור אם תנחת ארצה כבר בשנה זו או רק בשנת 2019.

טויוטה

בטויוטה לא צפויים שינויים דרמטיים במהלך 2018 בהיצע הדגמים (הנרחב מאד). לנד קרוזר מחודש אמור להגיע לקראת האביב, וכך גם קאמרי היברידית חדשה שכבר משווקת בארה"ב. ראב 4 חדש אמור להיות מוצג בעולם במהלך 2018, אך אנחנו נאלץ להמתין להגעתו עד לשנה שלאחר מכן.

יגואר

ביגואר נערכים השנה להשקת E פייס, הקרוסאובר הקומפקטי של מותג היוקרה הבריטי שנועד למשוך לקוחות חדשים וצעירים. מחירו לא יהיה זול וצפוי לנוע סביב הרבע מיליון ש"ח או צפונה משם. i פייס, החשמלית הראשונה של יגואר, תושק רשמית במהלך 2018 ויש סיכוי שתספיק להגיע לישראל עד סוף השנה.

יונדאי
כבר לפני מספר שבועות החלה יונדאי בבליץ של דגמים חדשים על השוק המקומי, עם השקתם של ה-i30 החדשה, סונטה מחודשת וגרסאות חדשות לטוסון. שיטפון הדגמים של יונדאי ימשיך גם לתוך שנת 2018 במטרה לבסס את שליטתה בשוק המקומי.

I30 החדשה, אשר הושקה במרכב האצ'בק, תתוגבר בעוד כחודשיים עם גרסת פאסטבק מסוגננת ועם סטיישן שימושית, שגם הן מאובזרות באבזור בטיחות מתקדם כבר החל מגרסאות הבסיס שלהן. טווח המחירים הצפוי: בין 130 ל-140 אלף ש"ח. בשלב מאוחר יותר תגיע גרסת 'N' הספורטיבית עם 250 או 270 כ"ס ותיבת הילוכים ידנית בלבד. זאת אולי לא תהיה להיט מכירות אבל יכולה לכבוש נתח נאה משוק הקומפקטיות החמות.

הדגם המסקרן ובעל פונטציאל המכירות הגדול ביותר של יונדאי ל-2018 הוא קונה (Kona), הקרוסאובר הקטן שבנוי על בסיס i20. קונה אמור להגדיל את קטגוריית רכבי הפנאי הקטנים שעדין לא זוכים להצלחה כמו אחיהם הגדולים. קונה צפוי להימכר בטווח מחירים של 120 עד 130 אלף ש"ח ולהציע שפע מערכות בטיחות מתקדמות. השאלה הגדולה היא אם הוא יגיע עם מנוע טורבו מודרני ותיבת הילוכים כפולת מצמד, או שנאלץ להסתפק במנוע אטמוספרי מיושן ותיבה פלנטרית כמו ב-i20.

לבסוף, איוניק תגיע ארצה בתחילת השנה גם עם גרסה חשמלית טהורה שמאפשרת טווח נסיעה של כ-150-200 ק"מ. במחיר הנכון היא תוכל להביא את בשורת המכונית החשמלית לכלל הציבור, תוך שהיא תיאבק בדור חדש של ניסאן ליף, שגם הוא צפוי בארץ ב-2018.

לנד רובר

לנד רובר מצטרפת לגל ההיברידי בקטגוריית רכבי היוקרה, ובמהלך הקיץ הקרוב היא תשיק בישראל את הגרסאות ההיברידיות הנטענות (PHEV) לריינג' רובר ולריינג' ספורט עם 400 כ"ס וטווח נסיעה חשמלי של כמה עשרות ק"מ. מעבר לכך לא צפויים כרגע חידושי נוספים ב-2018.

לקסוס

לקסוס מתחילה לשווק בימים אלה את IS300h לאחר מתיחת פנים קלה ועם חבילת מערכות בטיחות מתקדמות שנוספה לה. במהלך השנה צפויה להגיע סדרת LS החדשה, ספינת הדגל של לקסוס, וזו תצויד במיטב הטכנולוגיה ותציע, כרגיל, גם גרסה היברידית מתקדמת.

לקסוס RX הוצגה לאחרונה גם בגרסה מוארכת עם שבעה מקומות ישיבה, וזו תגיע אלינו במוקדם או במאוחר ותתחרה בב.מ.וו X5 ובאאודי Q7.

מאזדה

למאזדה אין הרבה מה לחדש השנה עבור השוק הישראלי. מאזדה 6 עברה מתיחת פנים נוספת זה עתה ואמורה להגיע במחצית השניה של 2018. בדלק מוטורס היו שמחים מאד להביא ארצה את ה-CX8/CX9 כדי להתחרות בגזרת רכבי הפנאי הגדולים והיוקרתיים, אך זה יקרה רק אם הם יוכלו להשיג מן היצרנית מחיר תחרותי. כרגע עדיין לא ידוע אם ומתי הוא יגיע ארצה.

קדימון לדור חדש של מאזדה 3 נחשף לאחרונה בתערוכת טוקיו, ויתכן שגרסה סדרתית תיחשף לקראת סוף 2018.

The post לקראת 2018: כל הדגמים החדשים בישראל – חלק א' appeared first on TheCar.

רובר הייתה שירת הברבור של תעשיית הרכב הבריטית, וכשסגרה את שעריה בשנת 2005 נחתם הגולל על תעשיית הרכב הבריטית העצמאית (אם לא מחשיבים יצרניות בוטיק בתחום הספורט והיוקרה). אמנם קונצרן נאנג'ינג הסיני (SAIC) רכש את מפעל רובר בלונגברידג' ואת הזכויות לייצור דגמי רובר, אך הם רכשו רק את הזכויות על השם MG ולא על השם רובר, ובכך נעלם המותג שייצר מכוניות 101 שנים. התקציר ההיסטורי הזה מגיע כיוון שככל הנראה, על דיווחים בעיתונות הרכב הבריטית, השם רובר יחזור לחיים מכיוון בלתי צפוי.

על פי אותם דיווחים קבוצת יגואר-לנד רובר (JLR) ,הנמצאת תחת בעלות טאטא ההודית, תציג בשנת 2019 מכונית יוקרה גדולה חדשה בעלת הנעה חשמלית. באופן מפתיע, המכונית לא תוצג תחת מותג יגואר כמתבקש מהחלוקה בתוך קבוצת JLR, אלא תהיה הדגם הראשון במותג חדש בשם Road Rover.

עוד חדשות רכב ב-TheCar
רינג' רובר ולאר הושק בישראל
יגואר מציגה XE עם 600 כ"ס
הקונספטים המדליקים של תערוכת פרנקפורט

השאלה המתבקשת היא למה לא פשוט להשתמש בשם רובר, שהזכויות עליו עברו לידי טאטא, כאשר רכשה את לנד רובר מידי פורד. יש לך שתי סיבות. האחת היא שהמותג רובר לא נחשב יוקרתי ומספיק ומקושר עדין עם כישלון העבר. הסיבה השניה היא שב-JLR מעוניינים ליצור מעין מותג "מקשר" בין יגואר הקשורה לדגמי כביש (למרות שהחלה לייצר קרוסאוברים) לבין לנד רובר. בהתאם לכך Road Rover אמור להציע יכולת שטח מסוימת. ככל הנראה, Road Rover יהיה סוג של סדאן/סטיישן מוגבהת כמו גרסאות הקרוס קאנטרי שוולוו מייצרת לדגמי ה-S90 ו-V90.

הקניית יכולת אפייון פנאי/שטח מסוים מסבירה מדוע קבוצת JLR צריכה מכונית סאלון-פאר גדולה בנוסף לדגמי ה-XF וה-XJ של יגואר, שיישארו בתצורת הסדאן הקלאסית. על פי הדיווח הדגם המיועד להיות מוצג יחלוק בסיס מכאני משותף עם הדור הבא של היגואר XJ, שבהתאם לאסטרטגיה של יגואר להציע גרסאות חשמליות לכל דגמיה בשנת 2020, יוצע גם הוא עם הנעה חשמלית.

אגב, השימוש בשם Road Rover מהווה סגירת מעגל היסטורית. לנד רובר בראשית דרכה הייתה חלק מקבוצת רובר על גלגוליה השונים עד אשר נמכרה בשנת 2000 לפורד. בסוף שנות ה-50' השתעשעו בלנד רובר בהצגת דגם כביש בעל הנעה אחורית בלבד, ואף יצרו אבטיפוס בשם Road Rover אשר עשה שימוש במנוע השישה צילינדרים של הרובר P5 וברכיבים נוספים ממנה. אבהטיפוס לא הגיע לייצור סדרתי, אך הוא שימש השראה לאנשי לנד רובר כאשר פיתחו עשור לאחר מכן את הריינג' רובר.

The post האם רובר חוזרת לחיים? לא בדיוק, אבל… appeared first on TheCar.

חברת המזרח, יבואנית לנד רובר ויגואר לישראל, השיקה הבוקר (יום רביעי) את הוולאר (Velar) המצטרף להיצע הנרחב של רכבי הפנאי מבית לנד רובר. הוולאר נחשף בתחילת השנה בלונדון ונמכר תחת המיתוג ריינג' רובר שהפכה להיות מעין חטיבה בפני עצמה עם אפיון יוקרתי, זאת כדי להבדיל את דגמיה ממשפחות הדיסקאברי והדיפנדר העממיים יחסית.

בהיררכיה של ריינג' רובר הוולאר מתמקם בנישה שנוצרה בין האיווק האופנתי והקומפקטי לבין הריינג' ספורט, שהוא למעשה גרסה צנועה ואתלטית יותר של הריינג' רובר האמיתי המולך בראש המשפחה. הוולאר הוא גם התשובה של לנד רובר לאופנת הגג הנמוך בסגנון מכוניות הקופה שבא לידי ביטוי בב.מ.וו X6 ומרצדס GLE קופה הכעורות. הגג בוולאר נמוך ב-12 ס"מ מאשר בריינג' ספורט, ולמרבה המזל מעצבי לנד רובר בחרו שלא לקצוץ גם את זנב המכונית, כך שתחושת הקופה מגיעה בזכות קו המתנים הגבוה והשטח המצומצם של חלונות הצד.

הוולאר מתבסס על הפלטפורמה של יגואר F-Pace, רכב הפנאי הראשון של יגואר, וכמוהו הוא עושה שימוש בשלדת אלומיניום ובסדרת מנועי ה-Ingenium המודולארית החדשה. לנד רובר מציעה את הוולאר עם לא פחות משישה מנועים שונים, ואת כולם יהיה ניתן לקבל גם בישראל, אם כי דגמי ה-V6 יגיעו בהזמנה מיוחדת ולא על בסיס מלאי קיים.

באגף הבנזין כולל המבחר את מנוע הטורבו 2.0 ליטר בהספקים של 250 ו-300 כ"ס, כשמעליו מוצע מנוע V6 מוגדש בנפח 3.0 ליטר והספק של 380 כ"ס. באגף הדיזל ניתן למצוא את מנוע 2.0 ליטר בהספקים של 180 ו-240 כ"ס או מנוע ה-V6 בנפח 3.0 ליטר המספק 300 כ"ס. כל המנועים מחוברים לתיבת הילוכים אוטומטית בעלת שמונה יחסי העברה מתוצרת ZF וכמובן גם למערכת הנעה כפולה, כאשר זו מסוגלת לחלק את הכוח בין הסרנים לפי דרישה או להיות במצב נעול ביחס של 50:50.

את הוולאר יהיה ניתן לקבל בארבע רמות גימור שונות, כולן כוללות מושבים מתכווננים חשמלית, קונסולה מרכזית המורכבת משני מסכי מגע, מתלים אדפטיביים ותאורת LED מלאה בחזית, כשציוד בטיחות כולל מערכת התרעת התנגשות עם בלימת חירום אוטונומית, מערכת התראה על סטיה מנתיב וזיהוי תמרורים. עם זאת, רק ברמת הגימור הבכירה HSE כלולים עזרי נהיגה כמו בקרת שיוט אדפיטיבית ושמירת נתיב אקטיבית – ציוד הנמצא במכוניות העולות כרבע ממחיר הבסיס של הוולאר החוצה את רף חצי מליון השקלים.

טווח המחירים של הוולאר מתחיל ב-535 אלף ש"ח לדגמי הארבע צילינדרים הבסיסיים, בנזין או דיזל, ברמת גימור Base ומאמירים עד לכמעט 800 אלף ש"ח לדגמי ה-V6 ברמת הגימור הבכירה.
למרות תג המחיר הגבוה, ובזכות מגוון גדול שלגרסאות (שילוב של למעלה מ-20 תצורות הנעה ואבזור) בחברת המזרח מצפים למכור כ-150 יחידות מהוולאר בשנה מלאה. נתון שאפתני ללא ספק בהתחשב בעובדה שבכל שנת 2016 נמסרו בישראל כ-350 יחידות מדגמי לנד רובר וריינג' רובר.

The post לנד רובר משיקה את ריינג' רובר וולאר בישראל. המחיר: החל מ-535 אלף ש"ח appeared first on TheCar.

פרויקט Euro-NCAP פרסם היום סדרה חדשה של מבחני ריסוק על-פי המתכונת העדכנית ביותר שלו, והעניק לאאודי Q5 ולטויוטה C-HR את הציון המרבי של חמישה כוכבים.

גם לנד-רובר דיסקאברי זכה בציון דומה, אם כי רק בקושי, ואילו סיטרואן C3 החדשה לא עברה את המשוכה (אבל הייתה קרובה מאד) וקיבלה רק ארבעה כוכבים.

500 המזדקנת של פיאט, אשר עברה בשנה שעברה מתיחת פנים, מסגירה את גילה המתקדם עם שלושה כוכבים בלבד אבל עדיין יכולה להסתכל למטה ולראות שם את פורד +Ka כשהיא מושפלת יותר ממנה: גם זאת קיבלה אמנם רק שלושה כוכבים אלא שכאן מדובר במכונית חדשה.

אחד הדברים המעניינים בהכרזה של אנשי Euro-NCAP מהיום נראה כמו "הסרת כפפות" שלהם, עם מעבר משפה מרומזת ו"פוליטיקלי קורקטית" לביטויים מאד ברורים כנגד יצרניות רכב אשר "לא מספקות את הסחורה".

בעוד שבעבר נהגו אנשי הפרויקט "לרמוז" ללקוחות להעדיף מכוניות שמספקות להם רמת הגנה גבוהה על פני כאלה שמשיגות ציונים נמוכים במבחנים – הפעם מצוטט מזכ"ל הארגון, מיכאל ואן ראטינגן, כשהוא ממליץ באופן מפורש שלא לקנות פיאט 500 או פורד Ka+.

"500 היא מכונית ישנה", מצוטט ואן ראטינגן בהודעה, "והשיפורים הקטנים שפיאט ביצעה במהלך מתיחת הפנים שלה לא מסתירים את זה. לקוחות יעשו בחוכמה אם ימתינו לדור הבא של פיאט 500, וזאת בתקווה ש(מהנדסי) פיאט ינצלו את ההזדמנות להציע רכב (ברמה בטיחותית) תחרותי ביחס למתחריו בשוק, ממש כפי שעשה הדגם המקורי לפני עשר שנים".

"למרבה הצער", מוסיף ואן ראטינגן, "התקוות הגדולות בקטגוריית הסופר-מיני מנופצות על-ידי פורד אשר השיקה דגם חדש של Ka עם ביצועי בטיחות בינוניים.

המכונית (הזאת) חסרה את מערכות הריסון המתוחכמות יותר שמוצעות כיום על ידי רוב יריבותיה, ואין היא מציעה טכנולוגיה מתוחכמת כמו מערכת בלימה אוטונומית. (מצד שני) C3 החדשה מראה כי דירוג גבוה הינו בר השגה גם בקטגוריית הסופרמיני".

גם ב-500 וגם ב-Ka+ לא מוצעים מותחני חגורות בטיחות ומגבילי עומס במושבים האחוריים, פיאט 500 הציגה רמת הגנה גרועה על הנהג והנוסע שלצידו, וכן על נוסע במושב האחורי במבחן הריסוק החזיתי, ואילו ב-Ka+ דורגה ההגנה על החזה של הנהג כ"עלובה".

שתי המכוניות, כאמור, לא מציעות בלימה אוטונומית אשר מוצעת כיום כבר במחצית הדגמים החדשים שמוצעים היום.

משני צידי הגבול

כאמור, בעוד שאאודי Q5 וטויוטה C-HR השיגו ציונים טובים בכל סוגי מבחני הריסוק הצליח לנד רובר דיסקאברי אך בקושי לקבל חמישה כוכבים: במבחן הריסוק החזיתי (על חלק משטח החזית) נכשלה כרית-האוויר של הנהג בכך שנפתחה בלחץ לא מספק, ואילו במבחן ריסוק צד נפתחה דלת הנהג.

על כך אמר ואן רטינגן: "ליגואר לנד-רובר יש תוכנית פיתוח שאפתנים עם תוכנית השקה של הרבה דגמים בשנים הקרובות, ואנחנו מקווים שלוח הזמנים הזה, ופיתוחם של דגמים חזקים ומאתגרים לא גורם להם להתפשר על הבטיחות של כלי הרכב, ואנחנו מקווים שהם ייקחו בחשבון את הממצאים שלנו."

סיטרואן C3 קיבלה אמנם רק ארבעה כוכבים אולם היא נמצאת ממש על גבול החמישה כוכבים.

The post בושה לפורד ולפיאט, הצלחה לאאודי ולטויוטה במבחני הריסוק appeared first on TheCar.

יונדאי עם שאיפות אירופאיות, לנד רובר שיוצאת מהריבוע, סקודה שלא מפחדת מבוץ, דגמי אודי חדשים לגמרי עם עיצוב שכמעט לא השתנה, פיג'ו שסוף סוף עולה על עקבים, אופל שמעלה את הזרם וגם כמה חלומות אקזוטיים – כל אלה יחשפו באופן רשמי ב- Mondial de l'Automobile.
תערוכת הרכב הותיקה בעולם שנוסדה בשנת 1898 פתחה היום את שעריה לעיתונאים ומשבת ובמשך השבועיים הבאים (1-16 באוקטובר) היא תהיה פתוחה לקהל הרחב.
התערוכה, המתקיימת בסתיו מדי בשנתיים, נחשבת יחד עם תערוכת פרנקפורט (התערוכות מנהלות רוטציה ביניהן) לאחד האירועים המוטוריים המשמעותיים ביותר בעולם הרכב.

עד לפני לא יותר מדי שנים תערוכות רכב היו המקום בו נחשפו לראשונה כל הדגמים החדשים וכל הקונספטים העתידניים, אבל בשנים האחרונות, כשתמונותיו של כל אב-טיפוס הנבחן באזור שכוח אל בקצה העולם מוצאות את דרכן לרשת באופן מיידי ובעידן בו מרבית יצרני הרכב מנצלים את כוחה של הרשת כדי לחשוף את דגמיהם החדשים בעיתוי שיעניק להם תשומת לב ופרסום מקסימליים, היכולת של התערוכות הגדולות להפתיע ולהדהים את הנוכחים פחתה מאוד וכך גם מרכזיותן.
ועדיין, תערוכות מאפשרות להתרשם לראשונה, מקרוב ובאופן בלתי אמצעי, מהדגמים שינועו על כבישי העולם בשנים הבאות.

מנקודת מבט של השוק הישראלי תערוכת פריז 2016 לא מביאה עימה בשורות יוצאות דופן או חידושים גדולים הנוגעים ללהיטי המכירות כאן, אך בהחלט משמשת במה להצגת דורות חדשים למספר דגמים בעלי סיכויי הצלחה לא מבוטלים בלבנט.
קבלו את עשרת הדגמים החדשים החשובים ביותר לשוק המקומי שיחשפו בתערוכה.

עוד ב-TheCar:
תערוכת דטרויט: החגיגה נמשכת?
תערוכת בייג'ין 2016: הקרוסאובר שולטטט
אם יש גן עדן: הצצה לפסטיבל המהירות של גודווד

יונדאי i30
הדגם החשוב ביותר שנחשף בפריז בהקשר הישראלי, לפחות מבחינה מספרית, הוא הדור השלישי של ה-i30 של יונדאי.
ה-i30 החדשה מציגה עיצוב שמרני יותר ופחות מצועצע מזה של הדור היוצא ועם קורת C רחבה ברור שיונדאי מכוונת למלכת הקטגוריה, הגולף של פולקסווגן.

בשאיפה להפוך למתחרה של הגולף ביבשת הישנה גם מבחינה מספרית, ביונדאי מקפידים להדגיש שהמכונית תוכננה ומיוצרת באירופה ולמעט הלוגו למעשה מדובר במכונית אירופאית לחלוטין.
כדי ליצוק תוכן בהבטחה זו ה-i30, לפחות בגרסאות שהוצגו בהשקה, כוללת יחידות הנעה מודרניות צנועות נפח ומוגדשות טורבו ותיבת הילוכים כפולת מצמדים ממש כמו שיש ב… פולקסווגן.
בנוסף, ה-i30 מצוידת במערך מתלים הכולל מתלה רב חיבורי בסרן האחורי המבטיח יכולות דינמיות גבוהות ונוחות טובה. איכות החומרים ועיצוב תא הנוסעים שודרגו מאוד ולפחות בגרסה האירופאית הרכב כולל מערך מרשים של מערכות בטיחות מתקדמות כסטנדרט.

קיה ריו
גם קיה, מותג האח הקוריאני, חושף בפריז דגם רלוונטי מאוד בהקשר הישראלי בדמות דור חדש לסופר מיני ולמשפחתית הקטנה של החברה, הריו.
הריו החדשה רבועה מזו היוצאת ומבוססת על הפלטפורמה המשמשת את ה-i20 הנוכחית אך מציגה עיצוב דינמי יותר עם חזית אגרסיבית הכוללת את מראה פני הנמר של קיה.
תא הנוסעים, אחד מנקודות החולשה של הריו לאורך השנים, עבר שדרוג משמעותי וכולל חומרים מאיכות טובה יותר, אבזור נדיב כסטנדרט ומושב אחורי מרווח בהרבה.

סקודה קודיאק
דגם נוסף וחשוב מאוד לשוק שלנו הוא הקודיאק של סקודה, שמעניק למותג הצ'כי נוכחות ראשונה בסגמנט רכבי הפנאי בגודל מלא שנחשב לאחד הצומחים בעולם הרכב.
הקודיאק הוא הרכב הגדול ביותר המבוסס על פלטפורמת MQB המודולרית של פולקסווגן ומציע מימדים נדיבים ואופציה ל-3 שורות מושבים.
כמו מרבית דגמי המותג, גם רכב הפנאי הצ'כי לא מציג עיצוב מסובב ראשים אך המימדים המכובדים מעניקים לו יציבה מרשימה מאוד שיכולה לקרוץ גם ללקוחות של מותגי פרימיום.

הקודיאק מוצע בגרסאות הנעה קדמית או כפולה עם מנועים בנפח שבין 1.4 ל-2.0 ליטרים ובעתיד צפויה גם גרסה היברידית נטענת.
כמו כן ניתן לציין מתלים אדפטיביים ומערך בטיחות מתקדם שיוצעו לפחות בחלק מגרסאות.

אודי Q5
גם יורשו של אחד הדגמים המצליחים ביותר של אודי בישראל מוצג בתערוכה בגרסתו החדשה – הדור השני של רכב הפנאי בגודל בינוני של מותג הפרימיום, ה-Q5.
למרות הדמיון העיצובי הרב לדור הראשון שהוצג לפני שמונה שנים, מדובר ברכב חדש לחלוטין המבוסס על פלטפורמה אחרת עם מנוע רוחבי ומציג מימדים מעט נדיבים יותר.
ה-Q5 החדש מציג חזית דינמית יותר ויוצע עם מגוון מנועים רחב מתוצרת הקונצרן והנעה קדמית או כפולה.
כמו ב-A4 החדשה עליה הוא מבוסס תא הנוסעים שודרג מאוד ובהמשך צפויות גם גרסה היברידית נטענת וגרסה ספורטיבית עם 400 כ"ס.
בנוסף, אודי תחשוף בתערוכה דור חדש ל-A5.

פיג'ו 3008
בניגוד ל-Q5 ששומר באדיקות על המתכון המוכר, בקונצרן PSA הבינו באיחור לא אופנתי שהדור החדש של ה-3008 מצריך שינוי מחשבתי של ממש.
בהתאם לכך אותו מיש-מש בין מיניוואן לרכב פנאי שאפיין את ה-3008 היוצא, פינה את מקומו לעיצוב עם אוריינטציה ברורה לעולם רכבי הפנאי ויציבה גבוהה.
העיצוב לא פורץ דרך או מקורי במיוחד אבל בהחלט נאה וכך גם תא הנוסעים שמציג דשבורד עם פריסה לא שגרתית עם הגה קטן ולוח מחוונים הממוקם מעליו כמו ב-208 ו-308 הנוכחיות.
בשלב זה לפחות, ה-3008 יוצע רק עם הנעה קדמית ויצויד גם במערכת אלקטרונית לאחיזה מרבית במצבים שונים (בדומה לזו המותקנת ב-2008) ובמנועי בנזין או דיזל בהספקים שבין 110 ל-180 כ"ס.

סיטרואן C3
הדור החדש של הסופר מיני של סיטרואן נחשף כבר לפני מספר חודשים אבל מוצג באופן רשמי רק כעת, במגרש הביתי בתערוכת פריז.
ה-C3 החדשה מציגה עיצוב שונה בתכלית מזה של הדור הנוכחי עם הרבה השראה מרכב הפנאי הקטן והמסוגנן של המותג, קקטוס, כולל דיפוני "AirBumps" להגנה מפני פגיעות חניה, חיפויי פלסטיק בניחוח שטח מסביב לבתי הגלגל, קבינה בעיצוב מקורי ואפשרויות התאמה אישית רבות.
מתחת למעטפת מדובר ברכב המבוסס על המכלולים ועל הפלטפורמה של הפיג'ו 208 המוכרת והלא ממש חדשה.
לארץ תגיע ה-C3 עם מנוע שלושת הצילינדרים המוגדש המוכר של הקונצרן ובשילוב תיבת 6 הילוכים אוטומטית מתוצרת איסין.

ניסאן מיקרה

סופר מיני נוספת שמתחדשת בתערוכה היא המיקרה של ניסאן.
המיקרה הנוכחית התקשתה להרשים מול מרבית החברות בסגמנט אך זכתה במחוזותינו לנתוני מכירות נאים, בעיקר בזכות תמחור אטרקטיבי לציי רכב.
המיקרה החדשה, לפחות מבחינה עיצובית, הולכת על כיוון שונה מהותית עם עיצוב הרבה יותר אגרסיבי ומרשים ומימדים נדיבים יותר.
יחידות ההנעה שהוצגו כוללות מנוע 1.0 ליטר מוגדש חדש וצפויות גם גרסאות היברדיות וספורטיביות.
עם זאת, לא מן הנמנע כי המיקרה החדשה תשווק גם עם מנוע ה-1.2 הלא מאוד אטרקטיבי המניע את הדור הנוכחי.

הונדה סיוויק האצ'בק

גרסת ההאצ'בק האירופאית של הדור החדש של המשפחתית של הונדה שומרת על מראה אגרסיבי אך היא הרבה פחות "עתידנית" מזו ההיוצאת.
בעשור האחרון, למרות שנשאו את אותו שם, גרסאות הסדאן וההאצ'בק היו שונות בתכלית בעיצובן. כעת נראה שבהונדה החליטו שהשוני הזה לא תורם למיתוג.
בהתאם לכך החליטו בחברה לשנות כיוון אך בה בעת לנסות להשאר נאמנים לקהלי הלקוחות השונים של שתי הגרסאות.
גרסת ההאצ'בק החדשה רחבה וארוכה יותר ונפרדת, סוף סוף, ממנוע ה-1.8 ליטר האטמוספרי הארכאי המניע את הסיוויק כבר מעל לעשור לטובת יחידות הנעה מוגדשות בנפח 1.0 ו-1.5 ליטרים שישודכו לתיבת הילוכים אוטומטית רציפה.

רנו מגאן סדאן

בשנים האחרונות רנו החליטה ליצור בידול עיצובי ושמי בין גרסאות ההאצ'בק המיועדות לשוק האירופאי לגרסאות הסדאן (המיועדות בעיקר לשווקים מתפתחים) של המשפחתית שלה.
כעת, שנה לאחר הצגת המגאן האצ'בק בדורה ה-4 ולאור תדמית לא מוצלחת במיוחד לה זכתה הפלואנס סדאן, ברנו החליטו להחזיר את גרסת הסדאן, לפחות מבחינה שמית, למשפחת המגאן.
גם מתחת למעטפת הסדאן החדשה מבוססת על הפלטפורמה של המגאן החדשה ומציגה עיצוב אטרקטיבי בהרבה מזה של הפלואנס האנמית.
יחידות ההנעה כוללת מנועי טורבו קטני נפח המוכרים מהקליאו, הקדגא'ר והניסאן קשקאי ומשודכים לתיבה אוטומטית כפולת מצמדים.
עם זאת, ההיצע יכלול גם, ככל הנראה, מנועים אטמוספריים ותיקים המוכרים מהפלואנס לטובת מחיר אטרקטיבי בשווקים מסוימים.

לנד רובר דיסקברי

27 שנים אחרי הדיסקו הראשון, הדור החמישי של רכב הפנאי הקשוח אך המפנק של לנד רובר נוטש את העיצוב הקופסתי לטובת קווים זורמים יותר.
למרות זאת הדיסקברי החדש לא מוותר על יכולות שטח וכולל שלדת אלומיניום הקלה בקרוב ל-500 קילוגרמים מזו של הדור היוצא ויחד עם יעילות אווירודנמית משופרת הדיסקו החדש חסכוני יותר בדלק והרבה פחות מזהם.
מערכת בקרת היציבות מרובת המצבים הייחודית של לנד רובר מציגה כאן דור חדש יותר שמבטיח להתמודד אפילו בקלות יתרה עם תנאי שטח ותוואי מאתגר.
ניתן לציין גם את מתלי האוויר המגיעים (כמו בדור הקודם) כסטנדרט.
מגוון המנועים יכלול גרסאות בנזין ודיזל בהספקים שבין 240 ל-340 כ"ס שישדכו לתיבת 8 הילוכים אוטומטית ובמשך יתווספו להיצע גם גרסאות חזקות יותר.

כמו כן, בתערוכה יחשפו דור חדש לפנמרה המשפחתית של מותג פורשה הספורטיבי, גרסת אופל לשברולט בולט החשמלית וגם גרסת גג פתוח לדגם האולטימטיבי של היצרנית עם סמל הסוס הצוהל – הלה פרארי אפרטה (אל דאגה, כל היחידות נמכרו מראש).
בנוסף, בעיר האורות יחשפו לאור הזרקורים גם גרסאות מתוחות פנים לדאצ'יה סנדרו, קיה קארנס, קיה סול, יונדאי i10, אופל זאפירה, רנו קליאו, טויוטה GT-86, סוזוקי SX4 קרוסאובר ואחרים.

The post פריז פינת המסגר: הדגמים החשובים לשוק הישראלי appeared first on TheCar.

חברת יגואר לנד-רובר, אשר נרכשה בשנת 2008 על-ידי קונצרן טאטא ההודי, מוכיחה שהיא משמרת את הגחלת של הנדסת רכב בריטית ומשיקה סדרת מנועי בנזין חדשים מסדרת Ingenium.

נוסף למגוון טכנולוגיות חדישות, שיתוארו בהמשך, הדבר המעניין בסדרת המנועים הזאת הוא עקרון זהה לזה שהציגה חברת ב.מ.וו. לפני כחמש שנים, ואשר מיושם כבר במשפחת המנועים החדשה שלה: התבססות על מבנה מודולרי ועל צילינדרים בנפח חצי ליטר. מהנדסי ב.מ.וו, כאשר הציגו את הקונספט שלהם, טענו בשעתו שנפח של 500 סמ"ק לכל צילינדר הוא "הנפח האידאלי" למנוע בעירה פנימית, בגלל שיקולי תרמודינמיקה שונים.

מכאן קצרה הדרך לתכנון מודולרי של מנועים בעלי 3, 4 ו-6 צילינדרים – גם בנזין (עם מערכת הצתה) וגם דיזל (ללא מערכת כזאת) שכולם מבוססים על מבנה אחיד וחולקים מספר רב ככל האפשר של רכיבים משותפים באופן שמוזיל את עלויות הפיתוח והייצור ומאפשר לבנות קווי הרכבה גמישים יותר.

ממש בסמוך לאחר השקת המנועים הראשונים של ב.מ.וו. ששייכים למשפחת "הצילינדר האידאלי" החדשה הציגה יגואר לנד רובר, בשנת 2014, את מנוע הדיזל הראשון מסדרת Ingenium, מנוע מוגדש טורבו בנפח 2.0 ליטר שבנוי בדיוק לפי אותו עקרון. מנוע זה נכנס לשימוש בשנה שעברה, וכעת מציגה יגואר לנד רובר את גרסאות הבנזין של אותה משפחה, אף הם מנועים ארבעה צילינדריים בנפח 2.0 ליטר.

אנשי יגואר לנד רובר מדווחים שהמנועים החדשים יוצעו במגוון של שלושה הספקים: 200, 250 ו-300 כ"ס – אם כי למעט ההצהרה שהם מספקים 25% יותר כח מן המנועים שאותם הם מחליפים (אשר פותחו במקור על-ידי פורד) – הם עדיין לא מנדבים פרטים מלאים לגבי המומנט שלהם ומהירויות המנוע שבהם מתקבלים שיא ההספק והמומנט. ביחס למנועים המוחלפים, כך לדברי החברה, המנועים החדשים צורכים 15% פחות בנזין.

ייצור המנועים החדשים החל, הלכה למעשה, במפעל מנועים באנגליה שבהקמתו הושקעו כמיליארד לירות שטרלינג (1.33 מיליארד דולר), אבל הם יותקנו בדגמי החברה רק החל בשנה הבאה.

לדברי אנשי יגואר לנד רובר, במנועים החדשים מוטמעת טכנולוגיה מתקדמת ביותר שגולת הכותרת שלה הם שסתומים הידראוליים-חשמליים – עוד רכיב שהפירוט ההנדסי שלו מסקרן מאד אך עדיין דורש הבהרה, וכן מגדשי טורבו כפולים עם מסבים קרמיים וסעפת פליטה שמשולבת במנוע עצמו.
בהמשך הדרך, כפי שהוצהר מוקדם יותר השנה, צפויה משפחת המנועים להתרחב גם למנוע שישה צילינדרי בנפח 3.0 ליטר ולמנוע תלת-צילינדרי בנפח 1.5 ליטר, וגם זה ממש כמו אצל ב.מ.וו.

אס בשרוול

בעוד שההכרזה על השקת מנועי הבנזין הייתה צפויה, יגואר לנד רובר בכל זאת הצליחה להפתיע עם מה שמסתמן כמו חידוש טכנולוגי בקנה מידה גדול יותר.
תחת שם המותג "Transcend" ("להתעלות"), שמסמל גם את ראשי התיבות באנגלית של " Transmission Supply Chain Excellence for Next Generation", מכריזה יגואר לנד רובר על פרויקט פיתוח של תיבת הילוכים אוטומטית-רובוטית חדישה בעלת טווח העברה רחב במיוחד של 1:20.

פרויקט Transcend מובל על-ידי יגואר לנד רובר ושותפות בו ארבע חברות טכנולוגיה נוספות, מושקעים בו כ-40 מיליון דולר – מחציתם על-ידי ממשלת בריטניה, והוא צפוי להניב את הפיתוח החדש בעוד כשלוש שנים. הקונסורציום מפתח תיבת הילוכים בעלת שמונה יחסי העברה אשר מבוססת על מצמד כפול ועל תיבת העברה ליחסי העברה נמוכים שמוטמעת בתוך גוף התיבה עצמה.

יתרונות הפיתוח החדש רבים, וכוללים ראשית לכל, כאמור, טווח יחסי העברה רחב בהרבה מכפי שמציעות תיבות הילוכים אחרות, גם כאלה בעלות שמונה ועשרה יחסי העברה.

לשם ההמחשה, וכדי להבין שמדובר בפריצת דרך משמעותית, די אם נזכיר שתיבת ההילוכים האוטומטית החדישה שמפותחת במשותף על-ידי ג'נרל מוטורס ופורד, ותהיה בעלת עשרה יחסי העברה – מציעה יחס העברה של 1:7.39 "בלבד".

בנוסף, התיבה הבריטית החדשה תשקול כ-20 ק"ג פחות מתיבת ההילוכים האוטומטית-קונבנציונלית המתקדמת של חברת ZF, בעלת שמונה יחסי העברה, ותשיג חסכון של כ-10% בתצרוכת הדלק וגם – כך מבטיחים הבריטים – "ביצועי שטח טובים במיוחד".

The post יגואר לנד רובר בעקבות ב.מ.וו: משיקה מנוע אידאלי appeared first on TheCar.

ב-28 בספטמבר, ערב תערוכת פריז, תחשוף לנד-רובר באופן רשמי ופומבי את הדור החמישי של מי שהפך לסמל השלישי שלה, לאחר 'דיפנדר' המקורי ו'ריינג'-רובר' שהמציא את נישת הג'יפים היוקרתיים.

דיסקברי דור חמישי מבוסס על הפלטפורמה של ריינג'-רובר ספורט ומונע על-ידי מגון המנועים החדשים של קבוצת לנד-רובר יגואר, בהם גם מנוע טורבו-דיזל חדש בנפח 2.0 ליטרים – אבל את כל זאת ידענו עוד לפני שלנד-רובר שחררה היום שתי תמונות רשמיות של הכלי החדש.

למען האמת, "מסביבתה של לנד-רובר" מטופטפות תמונות ריגול של הכלי הזה מזה מספר חודשים טובים, ובחלקן נדמה שנחשפים פרטים יותר מעניינים אודות העיצוב שלו מכפי שמגלות התמונות הרשמיות הראשונות שפורסמו היום.

אלא שיצרניות הרכב יודעות שמי שתמתין עד לימי התערוכה עצמם עלולה ללכת לאיבוד בין שלל ההשקות שצפויות בה, בעיקר השנה, ולכן לנד-רובר מפנקת את אוהבי המותג בהצצה רשמית שכזאת.

תמונת הטיזר חושפת את העיצוב החזיתי המלא של המכונית ואת מה שציפינו לקבל: מרחב גחון גבוה שמעיד על יכולת עבירות שטח של ממש, כראוי לדגם ולמותג, וכן שבכה קדמית מרשימה שלקוחה מעולמה של ריינג'-רובר.

כאשר נראה את הכלי עצמו מן הפרופיל נוכל ודאי לגלות את הכיוון הספורטיבי יותר שמאפיין את הדור הנוכחי של הדגם, כמו גם את נטישת העיצוב הריבועי שאפיין את ארבעת הדורות הקודמים.

הדור החמישי של דיסקברי מציע שבעה מקומות ישיבה, וזהו המוצר השני מסדרת דיסקברי (אחרי 'ספורט') שמיישם את חלוקת המותגים החדשה של החברה בין סדרת "דיסקברי" לסדרת "ריינג'-רובר".

נוסף למנועי ה-2.0 ליטר מסדרת Ingenium יוצע דיסקברי בעולם גם עם מנועי בנזין ודיזל בנפח 3.0 ליטר ובמבנה V6, ובזכות הפלטפורמה החדשה צפוי דיסקברי לשקול לפחות 100 קילו פחות מקודמו.

אנשי לנד-רובר מבטיחים, ואלה החדשות הטובות, שהכלי יצויד בפסגת האלקטרוניקה העכשווית גם בתחום המולטימדיה וגם בתחום מערכות הסיוע לנהג והבטיחות, אבל אם התחלנו עם חדשות טובות ברור שיש גם חדשות פחות טובות.
באירופה מתכננת לנד-רובר למצב את דיסקברי ברמת מחירים גבוהה יותר מזו של הדור היוצא וקרוב יותר לריינג' ספורט, שהוא הדגם הבא במעלה המחירון של החברה.

עם זאת, היות שמחירי לנד-רובר בישראל גם כך נחשבים גבוהים מן המתחרים הרלבנטיים להם – צריך לקוות שליצרנית יהיה מבט מפוכח יותר על השוק שלנו, ושאנשיה יידעו לתמחר אותו במקום הראוי לו.

מחברת המזרח, יבואנית לנד-רובר לישראל, נמסר שהשיווק של דיסקברי 5 בעולם, וגם בישראל, יחל בחודש מרץ 2017.

מעניין לציין שדיסקברי יהיה הרכב הראשון של לנד רובר שיקבל גרסת "ביצועים" עם תג SVX החדש, של 'חטיבת הביצועים' של לנד-רובר יגואר.

The post הצצה ראשונה על לנד רובר דיסקברי 5 appeared first on TheCar.

ZF הגרמנית נחשבת לאחת החברות המתקדמות ביותר בתעשיית הרכב מבחינה טכנולוגית, אחת הספקיות המוערכות ביותר על-ידי יצרניות הרכב, ומי שהביאה לשוק הרכב את התיבה האוטומטית הראשונה מייצור סדרתי עם תשעה יחסי העברה.

לרוע המזל, היכולות הטכנולוגיות המרשימות האלה לא תמיד פוגשות יכולות ברמה דומה בתחום התמיכה במוצרים והטיפול בתלונות ותביעות אחריות, כפי שמדגימה כעת הקריאה לתיקון של אותה תיבת הילוכים שנחשבת לאחד ממוצרי הדגל של החברה.

במהלך יותר משנתיים ביצעו הלקוחות של ZF – יצרניות הרכב שרכשו והתקינו את תיבת תשעת ההילוכים שלה – יותר מ-4,000 טיפולים ותיקונים ללקוחות בתיבות הללו במסגרת תביעות אחריות בארה"ב, ובמינהל הבטיחות בדרכים הפדרלי האמריקני התקבלו ונרשמו קרוב לאלף תלונות של משתמשים ברכב – לאחר שבחלק מן המקרים עברה תיבת ההילוכים שלהם למצב סרק באופן עצמוני תוך כדי נסיעה.

רק בסוף השבוע האחרון החלה סוף סוף ZF לבצע קריאה מסודרת לתיקון של אותה תקלה, באמצעות יצרניות הרכב, וזאת כמעט שנתיים לאחר שלטענת ZF התקלה תוקנה על קווי הייצור שלה עצמה, ב-23 בספטמבר 2014.

הפער בין ההכרזה על הקריאה לתיקון לבין השינויים שבוצעו על ידי ZF עשוי להעיד על כך שבחברה לא יצרו את ההקשר הנכון בין תלונות הלקוחות בארה"ב לבין השינויים שבוצעו אצלם, ואולי היא מעידה על המורכבות הרבה של מערכות טכנולוגיות בכלי רכב בימינו – בעיקר בכל הקשור לממשקים בין אלקטרוניקה למערכות מכאניות.
מצד שני, העובדה שהחברה קוראת לתיקון גם לדגמים שנרשמו בארה"ב כחדשים יותר מדגמי 2015 מעידה על כך שהתקלה אולי בכלל לא תוקנה במקור שלה, על קו הייצור…

כרגיל, הקריאה לתיקון תבוצע ראשית לכל בארה"ב – שם פועל מינהל הבטיחות באופן אקטיבי למען בטיחותם של המשתמשים ברכב ולא ממתין לחסדי יצרניות הרכב והחלקים – ובמסגרתה יתוקנו יותר מחצי מיליון כלי רכב מדגמים שונים.

במסמכים שנמסרו למינהל הבטיחות ופורסמו על-ידו מציינת ZF שתיבות הילוכים כאלה נמכרו ל"מספר יצרניות רכב", מבלי להזכיר את שמותיהן, והיחידה שמתוארת בפירוש היא קרייזלר.

על-פי פרסומים לא רשמיים בארה"ב, שבשלב זה אין דרך לאמת או להפריך, מי שגילו את הבעיה ודיווחו עליה ל-ZF היו דווקא האנשים הטכניים של קרייזלר, והגורם לתקלה הוא ככל הנראה במחבר חשמלי (קונקטור) דמוי כוכב של אחד החיישנים, אשר יוצר התנגדות לא סדירה או לא נכונה במערכת החשמל.

אנשי קרייזלר טיפלו – כך על פי אותם פרסומים – ביותר מ-300 אלף מכוניות לפני שגילו את הבעיה האמיתית, אשר תטופל כעת במסגרת הקריאה לתיקון, אולם ב-ZF מרגיעים וטוענים שהם מצאו את הפתרון לבעיה וזה יינתן באמצעות עדכון תוכנה (נוסף) של מערכת ההפעלה של התיבה.

עם זאת, אנשי ZF אומרים שהעדכון הזה ימנע את הבעיה (העברה לא רצונית למצב סרק) או שהוא "יעניק לנהג התראה נאותה" לפני שהתיבה תעבור למצב סרק ללא דרישת הנהג…

מתוך 505,000 מכוניות שנקראו כעת לתיקון בארצות הברית, 324 אלף הם מדגמי ג'יפ וקרייזלר. רשימת הדגמים שנקראו לתיקון כוללת את ג'יפ צ'רוקי משנות הייצור (כפי שהן נרשמות בארה"ב) 2014-2016, קרייזלר 200 וג'יפ רנגייד משנות הייצור 2015-2016, פיאט 500X מייצור 2016, ריינג' רובר אבוק מן השנים 2014-2017, לנד רובר דיסקברי ספורט (2015-2017) ודגמים אחדים של הונדה פיילוט ואקורה (מותג היוקרה של הונדה) TLX.

באתר האינטרנט של מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני מופיעים כ-900 תלונות בנוגע לתיבה זאת, חלקם אודות קפיצה לא רצונית למצב סרק ואחרים בנוגע להעברות הילוכים לא חלקות, היסוס בהורדת הילוך, וקפיצה למצב סרק בזמן בחירת הילוך אחר. בחלק מן התלונות נטען שרשת השירות של קרייזלר ביצעה תיקונים, עדכוני תוכנה ואף החלפה של תיבות הילוכים שלמות מבלי שהתקלות נפתרו.

למינהל (או לכל גורם אחר) לא דווח עד היום על מקרי מוות כתוצאה מהתקלה אבל ידוע על עשר פציעות שבחלקן נפגעו אנשים ששילבו למצב סרק ויצאו מן המכוניות.

כפי שפרסמנו, ZF ופיאט-קרייזלר נמצאות תחת חקירה של מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני בנוגע לתקלה אחרת לחלוטין, שאמנם לא קשורה לתקלה הזאת אבל נוגעת לתיבות הילוכים אוטומטיות בעלת 8 יחסי העברה מתוצרת ZF – יותר נכון לבורר הילוכים ייחודי אשר תוכנן על-ידי ZF והותקן בדגמים שונים של ג'יפ וקרייזלר. כשל תכנוני זה מיוחס כגורם המוות של שחקן הקולנוע אנטון ילצ'ין.

בשונה מלקוחות אמריקנים, הלקוחות הישראלים של ג'יפ, קרייזלר, ולנד רובר לא יכולים לסמוך על משרד התחבורה שלנו שידאג לכך שהיצרניות יבצעו את הקריאה לתיקון במכוניות שלהם, מפני שבמשרד הישראלי ממתינים להודעה מיצרניות הרכב.

את תגובת משרד התחבורה נפרסם אם וכאשר נקבל כזאת.

The post ZF קוראת לתיקון של תיבת תשעת ההילוכים האוטומטית appeared first on TheCar.

חברת יגואר לנד-רובר, כיום בבעלות קונצרן טאטא ההודי, הכריזה הלילה (ב') שהיא מפתחת טכנולוגיה לנהיגה אוטונומית לא רק על הכביש אלא בכל תוואי השטח שבהם יכולים כלי הרכב שלה לנוע.

על אף שלפחות לעת עתה מדובר בהכרזה בלבד, ועדיין לא בטכנולוגיה שכבר ניתנת ליישום או מכירה, מאליו ברור שבלנד-רובר, שעיקר התמחותה הוא כלי רכב שלא מגבילים את עצמם לנהיגת כבישים, וגם ביגואר – אשר זה לא מכבר נכנסה לתחום הקרוס-אוברים הבוער – מבקשים למצב תחושת מובילות טכנולוגית לקראת עידן שבו "נהג" הוא רק מי שישגיח על המחשב שלא יעשה שטויות.

תחת הכותרת "פרויקט מחקר הנהיגה האוטונומית בכל תוואי השטח" מנהלת כעת החברה, כך לפי הצהרתה, מהלך שנועד ליצור מציאות שבה מכוניות-ללא-נהג עתידיות יוכלו לנהוג את עצמן גם על שבילים ושטחים שאינם מסומנים ומוגדרים היטב עם נתיבים או רמזים אחרים של ציביליזציית כביש.

חלק מעניין אחר של אותו פרויקט הוא אימוץ אידאל "המכונית המקושרת" גם אל מכוניות שנעות יחד בשטח. בעוד שכיום עוסקות חברות רבות בפיתוח יישומים שונים שמבוססים על מידע שמועבר אוטומטית ובזמן אמת בין כלי רכב רבים ושונים (V2V) – בדרך-כלל לגבי תנאי האספלט, תנאי מזג אוויר, עומסי תנועה או תאונות – במקרה הזה ישמשו כלי רכב שנעים יחד בשטח כ"עיניים ואוזניים" נוספות אשר יעשירו את הפרטים ב"תמונת המציאות" שמייצרים מחשביהן של המכוניות בשיירה אודות מצב השטח.

הקשר בין כלי הרכב, שיעול להתבצע גם "מעבר לאופק" – כלומר ללא קשר עין ביניהם – יתבסס על מערכת תקשורת שמכונה DSRC (תקשורת ייעודית לטווח קצר), שבאמצעותה ישדר הרכב הראשון בשיירה מידע בעל ערך למכוניות האחרות בקבוצה.

אנשי יגואר לנד רובר מסבירים שמידע כזה כולל, בין השאר, את המיקום המדויק של הרכב, רמת האחיזה של המשטח שעליו הוא נוסע, זוויות טיפוס או ירידה, זוויות צד, מהלך הפתיחה של המתלים, וכן פעולות אוטונומיות שמבצעות מערכות שונות ברכב כמו בקרת המתלים האקטיבית.

כך יוכלו כלי רכב בשיירה להתאים את מהירות הנסיעה שלהם לתנאי השטח, להימנע מתאונות ופגיעות, ולהפחית את עומס עבודת הנהיגה מן הנהגים (למגינת ליבם של ג'יפאים מסוקסים שמאמינים בברזל ולא באלקטרוניקה).

מערכות אלקטרוניות שמתאימות את פעולות המתלים ואת תגובת המצערת והמנוע למצב השטח קיימות מזה יותר מעשור, אולם כולן נופלות כיום תחת ההגדרה "מערכות פאסיביות", מפני שעיקר העבודה שלהן (למעט כיול מראש של התגובות לפי מצב הנהיגה שבחר הנהג) היא להגיב על המצבים שאליהם נקלע הרכב רק לאחר שהוא כבר בתוכם.

המערכת האוטונומית שבפיתוח, לעומת זאת, אמורה לחוש את הסביבה באמצעות מגוון רחב של חיישני מצלמה, רדאר, אינפרא אדום, אוטלרא-סוניק ולייזר וכן מצלמות שיסקרו את כל סביבת הרכב ב-360 מעלות ובעיקר את המתרחש בחמשת המטרים שלפני המכונית.

לטענת יגואר לנד-רובר כך תייצר המערכת הממוחשבת "תמונה תלת ממדית של המציאות" שבאמצעותה תוכל להתאים את פעולות הרכב – בין אם את מהירות הנסיעה ובין אם את שיכוך המתלים – למצבים שבהם הוא ייתקל בהמשך הדרך – ובכלל זה תחת גשם ושלג, ועל פני כל סוג של שטח – כולל חול, בוץ, חצץ, עפר או עשב. התמונה שבונה המערכת מנתחת את סוג השטח, מהמורות, תעלות, מכשולים, שלוליות וכל מה שניתן להעלות על הדעת ומנבאת את ההשפעה הפוטנציאלית של כל אלה על נסיעת כלי הרכב.

הטכנולוגיה, שפעילה באופן רציף ולעולם לא אמורה לאבד מערנותה, אמורה לזהות גם מכשולים ספציפיים לפני המכונית אשר כיום עדיין לא זוכים להתייחסות על-ידי המערכות הקיימות – למשל ענפים בשטח או תקרה נמוכה של חניון שאליו מנסים להיכנס, והיא תבלום את המכונית או תשדר לנהג התראה מתאימה גם (למשל) כאשר על גג הרכב מעוגנים חפצים כמו אופניים או ציוד – וזאת כדי למנוע מפגש בינם לבין עצם קשיח.

אנשי יגואר לנד רובר לא מגלים עדיין מתי תוכרז הטכנולוגיה שלהם כישימה ומתי תוצע בייצור סדרתי, אבל אפשר להעריך (או לקוות) שזה יקרה עם הדור הבא של ריינג' רובר.

The post לנד רובר מורידה את הנהיגה האוטונומית לשטח appeared first on TheCar.

קצת יותר משבועיים לאחר שהדיפנדר האחרון בהחלט של לנד רובר ירד מקו הייצור במפעל סוליהול בטקס מרשים שציין פרידה מהדגם שיוצר לא פחות מ-68 שנים ברציפות, כעת מתברר כי היורש של אייקון השטח הבריטי צפוי להתעכב וככל הנראה לא יגיע לשווקים לא לפני שנת 2019.

על פי דיווח ב-"Autocar", בלנד רובר מתקשים למצוא את המתכון הנכון למחליף של רכב השטח הקשוח, אך לאור התגובות הקשות להן זכה דגם הקונספט DC100 שנחשף ב-2011, בחברה ברור לחלוטין שהיורש יצטרך להיראות אחרת לגמרי.

עוד ב-TheCar:
מבחן דרכים: לנד רובר דיסקברי 4 HSE
ארצות הברית: הלקוחות של ריינג' רובר וסובארו הם הנאמנים ביותר
מבחן דרכים: ריינג' רובר ספורט

הדיפנדר המקורי הוצג בשנת 1948 ולמעט מתיחת פנים ב-1983 ועדכוני מנועים, לא נעשו בו שינויים משמעותיים עד לירידתו הסופית מפסי הייצור בחודש שעבר.

הדיפנדר הפך לאגדה בחייו והציב סטנדרטים לדורות שלמים של רכבי שטח ממותגים שונים ולמרות כל ההתקדמות הטכנולוגית ושדרוג היכולות התכנוניות שעברו על עולם הרכב בשבעת העשורים, מאז שהוצג הוא עדיין נחשב לאחד מכלי הרכב העבירים והקשוחים ביותר.

בעוד שביכולות שטח נטו לדיפנדר לא היו הרבה מתחרים, בכל שאר התחומים כמו בטיחות, נוחות נסיעה, תנוחת נהיגה, זיהום אוויר, אבזור, שימושיות יומיומית וביצועים על הכביש, רכב השטח האנגלי נשאר הרבה מאחור ודרש מרוכשיו פשרות כואבות שהביאו לצניחה חדה בהיקפי המכירות שעמדו על בין 15-25 אלף יחידות בשנה.
בהתחשב בכך שהדיפנדר יוצר בשיטות ישנות, על פס הרכבה ייחודי, המשך ייצורו לא היה כלכלי, אך בלנד רובר פחדו במשך לא מעט שנים 'להרוג' את האייקון שכה סימל את המותג.

על אף שאנליסטים סבורים שללנד רובר יהיה נכון יותר פשוט לא להציג לדיפנדר מחליף מאחר שבעידן הנוכחי אין דרישה ממשית לכלים שכאלה – בוודאי לא במחירים גבוהים, גם היום בחברה נחושים להציג לו מחליף.
עם זאת, ברור שיורש הדיפנדר יצטרך להיות מודרני בהרבה וכדי להיות בר קיימא מבחינה כלכלית יהיה עליו לחלוק פלטפורמה עם דגמים נוספים בליין של החברה, מה שאומר שהוא יהיה מצויד במרכב אחוד (בניגוד לשלדה נפרדת עד כה) מאלומיניום – דבר שעלול להקשות עליו להמשיך להיות כלי בסיסי, בלתי שביר – רכב של "ברזלים" ולא של אלקטרוניקה.

בכל מקרה, הדיפנדר החדש צפוי להיות מוצע בכמה תצורת מרכב ועם לפחות שני בסיסי גלגלים שונים ומעניין יהיה לראות אם מערכת ההנעה תשמור על תיבת העברה בסיסית עם הילוך כוח או שה- Terrain Response המתוחכם שניתן לפגוש בשאר דגמי החברה ימצא את דרכו גם לדיפנדר החדש.

עיקר הטענות כלפי הקונספט ליורש שהוצג דיברו על היותו מצועצע ומתאמץ מדי ויש להניח שבלנד רובר ינסו ללכת על עיצוב שונה בתכלית שישדר פשטות מודרנית.

אם כל זה לא מספיק, הרי שגם סוגיית מקום ייצורו של יורש הדיפנדר מעוררת ויכוחים ובעוד שכדי להוזיל עלויות ייצור על מנת לאפשר מחיר תחרותי יחסית מול רכבי שטח "פשוטים" של מותגים אחרים, יהיה הגיוני יותר לייצר אותו במפעל החדש של קונצרן יגואר-לנד רובר בסלובקיה, יש מי שטוענים שמדובר באייקון בריטי וככזה הוא חייב יהיה להיות מיוצר בממלכה המאוחדת.

כעת, כאמור, מתברר בכל מקרה שניתן להמשיך להתווכח ולדון בנושא עוד כמה שנים טובות עד לתאריך היעד להשקת היורש ב-2019.

The post לנד רובר דיפנדר הבא יוצג לא לפני 2019 appeared first on TheCar.

בשעה 09:25 בבוקר יום שישי ה-29 בינואר 2016 תם פרק מפואר בהיסטוריה של תעשיית הרכב העולמית בכלל והבריטית בפרט: מקו ההרכבה של המפעל בסוליהול, אנגליה, ירד לנד רובר דיפנדר קצר ופתוח, מספר 2,016,933, שהוא גם הדיפנדר האחרון.

68 שנים חלפו מאז הוצג לראשונה 'לנד רובר' המקורי, אשר זכה לשם 'דיפנדר' רק 43 שנים לאחר מכן, בשנת 1990 (באותה שנה, אגב, הופסק הייצור של סיטרואן דה שבו, שנולדה במקביל ל'לנד רובר' בשנת 1948). עוד קודם לכן, בשנת 1983, קיבל הדגם את השם "לנד רובר 110".

'לנד רובר' הוצג במקור בתערוכת המכוניות של אמסטרדם, ונחשב כיום לדגם הרכב שנמצא בייצור רציף למשך תקופת הזמן הארוכה ביותר בהיסטוריה המוטורית.

על אף מספר שינויים ושידרוגים שעבר במשך כמעט שבעה עשורים, במיוחד החלפת מנועים במהלך השנים, דיפנדר נותר קרוב מאד לכלי המקורי שתוכנן לפני 70 שנים – והדמיון הניכר בין הראשון לאחרון בלט עת עמדו השניים האלה זה לצד זה ב"טכס האשכבה" שנערך בסוליהול, כששניהם (בעלי מרכב קצר), צבועים בצבע ירוק/תכול, ועם גג ברזנט.

בטקס בסוליהול נכחו קרוב ל-700 עובדי המפעל המיתולוגי של לנד רובר, אשר היו מעורבים בבניית הדיפנדר. הפרידה לא באה לאף אחד בהפתעה, היות שהפסקת הייצור תוכננה כבר מספר פעמים בעבר ונדחתה שוב ושוב. באוקטובר 2013 הכריזו אנשי לנד-רובר שהייצור יימשך עד לסוף 2015.

על אף שעדיין קיים בעולם ביקוש לדיפנדר, הייצור שלו הפך לבלתי כלכלי, וההשקעה בהתאמתו לתקני בטיחות עדכניים איננה הגיונית כיום.

גם תהליך הייצור שלו יקר מאד, והסבתו לייצור מודרני לא משתלמת: תעשיית הרכב מייצרת כלי רכב באמצעות אחוז גבוה מאד של רובוטיקה בתהליך ההרכבה, ואילו דיפנדר נבנה ידנית.

חוסר הכדאיות הכלכלית מומחש על-ידי הנתון הבא: לבניית דיפנדר אחד נדרשות 56 שעות עבודה ואילו לצורך הרכבת דיסקאברי ספורט, אשר מכיל הרבה יותר רכיבים ומערכות – והייצור שלו הרבה יותר מורכב ומסובך – נדרשות 48 שעות בלבד.

וכך, עם היסטוריה עשירה ולא מעט סנטימנטים נפרדה ביום שישי תעשיית הרכב הבריטית מאחד האייקונים הגדולים ביותר שיצרה אי פעם.

מחליפו של דיפנדר אמור להיכנס לייצור בתחילת שנת 2018, ומלבד שם הדגם והעובדה שגם לו יהיה מרכב שעשוי מאלומיניום – זה יהיה דגם שונה לחלוטין, אם כי חובבי הדיפנדר לדורותיו עדיין מחזיקים אצבעות שהמחליף ישחזר ולו מעט מן הקסם המקורי.

קבלו עשר עובדות מעניינות שאולי לא ידעת אודות דיפנדר:

1. 'לנד רובר' המקורי צויד במנוע בנזין בנפח 1.6 ליטר עם הספק של 50 כ"ס, ומחירו עמד על 450 לירות שטרלינג.

2. הכלי יוצר מאלומיניום לא כדי שלא יחליד או כדי לחסוך במשקל – אלה היו ערכים מוספים – אלא משיקולי זמינות וכסף: כאשר יוצר לראשונה, מיד לאחר מלחמת העולם השנייה, נמצאו בבריטניה עודפי אלומיניום שנועד לתעשיית
התעופה, בעוד שפלדה הייתה נחוצה לשיקום הערים החרבות של בריטניה (ואירופה בכלל) ולתעשייה באופן כללי – ולכן גם הייתה יקרה מאד.

3. בשנת 1958 הושקה 'סדרה II' של לנד רובר, אשר בנוסף למקצה שיפורים לכלי המקורי הציעה לראשונה גם מנוע דיזל.

4. לנד רובר חצתה את קו החצי מיליון יחידות של 'דיפנדר' כבר בשנת 1966

5. סדרה III הוצגה בשנת 1970, אולם ייצור סדרה II נמשך במקביל עד לשנת 1980

6. בשנת 1971 רשמה לנד רובר שיא בקצב הייצור: 56 אלף יחידות של דיפנדר בשנה

7. השם 'דיפנדר' הופיע לראשונה בשנת 1990 לאחר הצגת 'דיסקאברי', ובמקביל החלו אנשי לנד רובר לכנות את הדגמים השונים בהתאם לאורך (באינטשים) של בסיס הגלגלים שלהם

8. דיפנדר מספר 2 מיליון יוצר בשנת 2015, ונמכר במחיר של 400 אלף לירות שטרלינג

9. שתי היחידות האחרונות של 'דיפנדר' נרכשו על-ידי מנכ"ל יגואר – לנד-רובר ראלף ספת' (Ralf Speth) – אחד עבור עצמו והשני עבור הבת שלו

10. דגם 110 המקורי הוגדר במסמכי הייצור שלו כמתאים להסעת 12 נוסעים, כדי שיזכה להכרה כ"אוטובוס". כך זכה הכלי להטבת מס משמעותית בעידן של מיסוי רכב גבוה מאד בבריטניה.

לקריאה נוספת:

התחליף היקר לדיפנדר זקן הוא דיפנדר שעבר רסטומודציה
האמר: עשרה דברים שחשוב לדעת על לידתו מחדש של מותג מעצבן
רכבי השטח הגדולים סותמים את הכבישים הצרים של אירופה ואת רחובות הערים והישובים בישראל

The post סופה של אגדה: דיפנדר אחרון ירד מפס הייצור appeared first on TheCar.

אם אתם חולמים כבר שנים על 'גלגלים' שאין לאף אחד ומתחברים לעיצובים ויקטוריאניים, בהחלט כדאי שתשקלו לקפוץ בסוף השבוע לבריטניה שם ביום שבת נאוטילוס, המכונית מהסרט "ג'נטלמנים מובחרים" בכיכובו של שון קונרי, תוצע למכירה פומבית.
כזכור, עלילת הסרט מ-2003 מבוססת על סדרת קומיקס, מתרחשת בסוף המאה ה-19 וסובבת סביב קבוצה של אנשים בעלי כוחות על.
המכונית עוצבה ונבנתה במיוחד בעבור ההפקה, כוללת 6 גלגלים, מכסה מנוע ענק ומרכב פתוח בהשראת מכוניות פאר משנות ה-30 של המאה העשרים.
מעבר לששת הגלגלים ולמימדים העצומים, את העין מושכים במיוחד מגוון הפיתוחים המדהימים מניקל בחזית הרכב ובתא הנוסעים שלו.

חשוב להדגיש כי לא מדובר בתפאורת דמה בצורת מכונית אלא ברכב נוסע ומתפקד לחלוטין שמתחת למעטפת המאוד לא שגרתית כולל מכלולים מודרניים כמו מנוע וי 8 ומערכת מתלי אוויר של ריינג' רובר.

בשלב זה לא ברור מה יהיה המחיר הסופי בו ימכר הרכב המדהים הזה, אולם נראה שהוא יהיה גבוה מזה של המשפחומטית שלכם אבל נמוך בהרבה מכוכבות סרטים  אחרות כמו האסטון מרטין DB5 ששימשה את שון קונרי ב"גולדפינגר" ונמכרה ב- 2010 בתמורה ל-5 מיליון דולרים.

אגב, בשנת 2011 המכונית כבר הוצעה למכירה אך לא החליפה בסופו של דבר ידיים מאחר שהמכירה לא הגיעה למחיר המינימום שנקבע בזמנו. מעניין יהיה לראות מה יקרה הפעם.

עוד על אספנות ב-TheCar:
בועז דגן, מבכירי אספני הרכב הקלאסי בישראל, הלך לעולמו
המכונית המעופפת של בואינג נמכרה

The post מחפשים מכונית לא שגרתית? מצאנו משהו בדיוק בשבילכם appeared first on TheCar.

כל מי שבחר ברכב שטח לא רק בגלל הפוזה ועמדת הישיבה השלטת ובאמת מנצל את הכלי שלו כדי לצאת אל עבר המרחבים בהם אין אספלט, בוודאי כבר למד על בשרו שאחד האתגרים הגדולים ביותר בנהיגת שטח מתרחש דווקא במהירות זחילה איטית בהתמודדות עם מכשולים כמו מדרגות סלע ושיפועים קיצוניים.

דווקא במקומות הללו, עמדת הישיבה הגבוהה מתגלה כחסרון משמעותי וכל איש שטח אמיתי יודע שהדרך הטובה ביותר לצלוח אתגרים מן הסוג הזה היא בעזרת מכוון מיומן שעומד מחוץ לרכב, בוחן היטב את תנאי השטח ב-360 מעלות ומסמן לנהג כיצד להתקדם.

העניין הוא שלא תמיד יש מישהו כזה בסביבה ומכוון שלא חי את השטח ומבין את מגבלות הכלי, את יכולת הצלבת הסרנים שלו ואת מרווח הגחון יכול לעיתים רק לסבך את העניינים ולהביא לתקיעת הרכב במקרה הפחות גרוע ולנזקים קשים ואף להתהפכות במקרים קיצוניים יותר.

לפני כעשור לנד רובר פתרה חלקית את הבעיה הזו באמצעות טכנולוגיה שפיתחה ונחשפה לראשונה בדיסקברי 3, שהיה הרכב הראשון בעולם בייצור סדרתי שהציע מערכת של מצלמות היקפיות המשדרות היישר למסך שבמרכז הדשבורד את מה שקורה בזמן אמת בכל פינה של הרכב.

אין ספק שבניגוד למערכות שכאלה שהחלו להופיע בהמשך גם ברכבי כביש יוקרתיים כגימיק מרשים לאולם התצוגה, בשטח למערכת יש חשיבות ממשית אבל גם רזולוצית ה-HD לא תמיד באמת יכולה לחסוך בעיות מיותרות ונזקים כמו שירותיו של מכוון טוב. בדיוק כאן נכנס לתמונה פיתוח חדש של לנד רובר שאב-טיפוס שלו נמצא כעת בשלבי ניסוי מעשיים.

למעשה מדובר ברעיון הפוך מזה של מערכת המצלמות ההיקפיות ובמקום שפני השטח יוצגו על מסך בקבינה, הנהג יוכל לצאת מהרכב לבדוק בעצמו ללא פילטרים את תוואי השטח ובה בעת לנווט בעזרת מסך הסמארטפון את רכב השטח.

האפליקציה שפיתחו בלנד רובר מאפשרת למשתמש בעודו מחוץ לרכב לשלוט בהגה, בדוושת התאוצה, בבלמים ובמערכת בורר הטריין-רספונס השולטת ביחסי ההעברה בתיבת ההילוכים ובגובה המרכב מהקרקע.ללא יצור אנושי מאחורי ההגה המערכת מאפשרת נהיגה בשלט רחוק במהירות של עד 6.5 קמ"ש ובתנאי שהמרחק בין הרכב לנהג לא עולה על 10 מטרים.

מעבר ליכולת של המערכת בשטח, בלנד רובר מציינים שהיא יכולה להיות לעזר גם בסיטואציות יומיומיות יותר כמו למשל תמרוני חניה צפופים.
בלנד רובר מציינים שבעתיד המערכת תכלול יכולות אוטונומיות נרחבות יותר והנהג יוכל לצאת מהרכב ולהעביר את המושכות למערכת שבהינתן פקודה פשוטה תדע לנווט את עצמה ולחצות מכשול מפחיד בשטח.

על פי היכולות המוצגות בסרטון המצורף, אב הטיפוס נראה מבושל לחלוטין ומוכן להטמעה ממש בקרוב, אך בלנד רובר בשלב זה לא מציינים מתי המערכת תגיע לרכבים בייצור סדרתי.

עוד באותו נושא: 
מבחן דרכים: לנד רובר דיסקברי 4 HSE1, טורבו-דיזל V6 3.0 ליטר

The post בקרוב: נהיגה בשטח בשלט רחוק באמצעות הסמארטפון appeared first on TheCar.

לפני כחודש הציגה חברת המזרח את לנד רובר דיסקברי ספורט החדש. אז הושק הדגם בשתי גרסאות בלבד וללא מחיר רשמי אלא טווחי מחיר בלבד והבטחה לדגמים נוספים. היום בתערוכת אוטומטור הציגה היבואנית את הדגם החדש באופן רשמי, את הגרסאות הנוספות, ואת המחירון החדש שמציג מחירים נמוכים משמעותית מההערכות הראשוניות.

לנד רובר דיסקברי ספורט נחשף בתערוכת פריז האחרונה בספטמבר 2014 ולמרות שמו מבוסס על פלטפורמת רינג' רובר איווק (שבעצמו מבוסס על פלטפורמת פורד מונדיאו, זכר לימי עבר בהם שלטה פורד על לנד רובר. כיום לנד רובר נמצאת בבעלות טאטא ההודית).
בהיררכיה המשפחתית דיסקברי ספורט ממוקם מתחת לדיסקברי ולמעשה מחליף את פרילנד שלא ממש הצליח עם מכירות של כ-380,000 עותקים בלבד מיום יצורו ב-2006. הצפיות מדסקברי ספורט גדולות הרבה יותר.

דיסקברי ספורט גדל משמעותית מפרילנדר קודמו עם תוספת של 9 ס"מ לאורך (לכדי 460 ס"מ), תוספת של 16 ס"מ לרוחב (לכדי 207 ס"מ כשהמראות מקופלות) ותוספת של 8 ס"מ לבסיס הגלגלים שכעת עומדים על 274 ס"מ. הגובה לעומת זאת הצטמק ב-3.8 ס"מ ל-172 ס"מ. גם ביחס לאווק עליו הוא מבוסס אלה ממדים גדולים משמעותיים (תוספת של 22.5 ס"מ לאורך, 10 ס"מ לרוחב, 8.5 ס"מ לגובה ו-8 ס"מ לבסיס הגלגלים).
ממדים אלה הופכים את הדגם לאחד הגדולים בקטגוריה וגם אפשרו הכנסת שורת מושבים שלישית. וכך לראשונה בסגמנט מוצע דגם עם אופציה לשבע מקומות ישיבה.

היצע המנועים דומה לזה של אווק וכולל טורבו-בנזין בנפח 2.0 ליטר שמפיק 240 כ"ס (ומקורו מפורד), ומנוע טורבו-דיזל בנפח 2.2 ליטר בשני הספקים: 150 ו-190 כ"ס. כל המנועים יוצעו בשילוב תיבה אוטומטית בעלת תשעה הילוכים המוכרת מאיווק והנעה כפולה.

בישראל ישווק הדגם בשתי רמות אבזור כאשר הבסיסית 'SE' כוללת מערכת מולטימדיה בגודל 8 אינץ', 10 רמקולים, מסך מחשב בגודל 5 אינץ' בלוח המחוונים, ידיות להעברת ההילוכים מאחורי גלגל ההגה, מערכת בקרת שטח ('טריין ריספונס'), מצלמת רוורס ושלל חיישנים, חישוקי 17 אינץ' ועוד. גרסת השבעה מושבים תוצע רק ברמת גימור זו ('SE') ותוסיף לקיים חלון גג פנורמי, תפעול חשמלי למושבים הקדמיים וריפוד משולב עור. רמת האבזור הגבוהה HSE מוסיפה עוד פתיחה חשמלית לתא המטען, חלונות אחוריים כהים, ריפודי עור, חישוקי 18 אינץ' ועוד.

המחיר כאמור נמוך משמעותית מהמחיר אותו העריכו אנשי היבואנית לפני חודש. אז ההם דיברו על מחיר שיחל ב-470,000 שקלים ויסתיים ב-580,000 שקלים, אבל היום פרסמה היבואנית את המחירון הרשמי והמחירים שונים לחלוטין ונמוכים משמעותית:
רמת אבזור SE ומנוע דיזל (150 כ"ס) תעלה 382,000 שקלים.
רמת אבזור SE ומנוע (דיזל 190 כ"ס או בנזין) תעלה 398,000 שקלים.
רמת אבזור SE עם שבעה מושבים ומנוע דיזל (150 כ"ס) תעלה 414,000 שקלים.
רמת אבזור SE עם שבעה מושבים ומנוע (דיזל 190 כ"ס או בנזין) תעלה 429,000 שקלים.
רמת אבזור HSE מוצעת רק עם המנועים הבכירים (דיזל 190 כ"ס או בנזין) ותעלה 479,000 שקלים.
בעתיד תשווק רמת אבזור גבוה יותר (HSE פלוס) במחיר של 489,000 שקלים.

The post גרסאות נוספות של לנד רובר דיסקברי ספורט appeared first on TheCar.

בשני באוקטובר יתקיים יום העיתונות הראשון של תערוכת פריז – תערוכת המכוניות החשובה ביותר לאירופה לשנת 2014, ולכן גם החשובה ביותר עבור שוק הרכב הישראלי.

דגמים חדשים שמושקים בפריז יגיעו ברובם ארצה במהלך הרבעון הראשון או השני של השנה הבאה, ומיעוטם יגיע אלינו עוד קודם לכן.

למי שמתכנן לעבור בפריז בתקופה הזאת כדאי לציין ביומן את הימים 4-10 באוקטובר, שבהם תהיה התערוכה פתוחה לקהל הרחב (עלות כניסה בשעות הרגילות 82.6 שח למבוגר, או 123 שח למבוגר וילד, ומוצעים גם כרטיסים מוזלים לשעות פתיחה מוגדרות).

לצד האטרקציות הגדולות והנוצצות בתערוכה, רובן בגזרת מכוניות-העל והמותגים הנחשקים, תוצגנה השנה לא מעט מכוניות חשובות לשוק הישראלי, בהן למשל חמש מכוניות סופר-מיני חדשות לגמרי – יונדאי i20, מאזדה 2, סקודה פאביה, אופל קורסה והונדה ג'אז אשר יחליפו מכוניות קיימות ומצליחות, וגם פולקסוואגן פאסאט שתהיה אחת מכוכבות התערוכה.

גם פלח השוק של ג'יפונים יככב בפריז, עם כמה ג'יפונים וקרוס-אוברים שיוצגו בתצורתם הסופית ומספר קרוס-אוברים חדשים שיוצגו כאבות טיפוס לקראת השקתם בתחילת השנה הבאה.

רבים מיצרני הרכב לא ממתינים עד לתערוכה עצמה וכבר חשפו לכל הפחות חלק מן המידע אודות הדגמים החדשים, ואנו מביאים כאן את הבשורות החשובות שידועות לנו עד כה.

אאודי
רבים מחובבי הספורט והביצועים ממתינים ל- RS3 חדשה, שנועדה להתמודד מול ב.מ.וו. M235i ומרצדס A45 AMG. השמועות מספרות שאל ארבעת הגלגלים של המכונית יישלח מנוע ה-2.5 ליטר מוגדש הטורבו לפחות 360 כ"ס, ואולי אף יותר.

אותם אוהדים גם ממתינים למכונית עוד יותר מדליקה, R8 החדשה אשר תהיה, למעשה, האחות התאומה של למבורגיני הוראקאן החדשה, שהושקה השנה, והיא מונעת באמצעות מנועי V8 ו-V10 שמעבירים הרבה כח לכל ארבעת הגלגלים.

אלא שככל שידוע לנו שתי המכוניות הללו עשויות להמתין לתערוכת הרכב הגדולה הבאה, אולי בדטרויט או בלוס-אנג'לס, ולא כדאי לעצור את הנשימה לקראת פריז.

עם זאת, הצעד הטבעי של אאודי, לאחר השקת TT החדשה הוא להשיק גרסת רודסטר פתוחה שלה, ואת זה בדיוק היא תעשה בפריז: TT רודסטר מונעת באמצעות כל מגוון המנועים של הקופה, בהם גם מנוע בנפח 2.0 ליטר מוגדש טורבו, שמספק 230 כ"ס. עיצוב הפנים זהה לקופה, למעט הוספת קשת התהפכות ומסך אחורי להטיית זרם האוויר כשהגג פתוח.

ומן השחקים אל קרקע המציאות. בערך. בפריז חושפת אאודי את מתיחת הפנים של A6 וגם של הגרסה הספורטיבית שלה, S6, אשר קיבלו בעיקר נגיעות עיצוב קלות בחלקה הקדמי, עם פנסי LED חדשים.

מנוע ה-4.0 ליטר מוגדש הטורבו של S6 שודרג כך שהוא יספק מעל 430 כ"ס ויזניק את המכונית מעמידה ל-100 קמ"ש תוך 4.6 שניות.

אופל
החדשה החשובה ביותר של אופל היא כמובן קורסה החדשה, אשר מבוססת על הפלטפורמה של הדגם היוצא. המידות הכלליות שלה, ובעיקר מרווח הסרנים, לא שונו משמעותית.

אנשי אופל מתאמצים להדגיש את ההבדלים בין המכונית החדשה (דור חמישי או 'קורסה E') לבין הקורסה הנוכחית (D) וטוענים ש"אף חלק בשלדה של המכונית החדשה לא זהה לזו של המכונית היוצאת". גם מערכת המתלים וכיול השיכוך שונו, כמו גם "הארכיטקטורה של מערכת החשמל".

עם זאת, "קורסה E" היא סוג של דור ביניים, מתיחת פנים מאד משמעותית אבל שלב אחרון בחייה של הפלטפורמה הנוכחית לפני השקתה של מכונית חדשה לחלוטין, על פלטפורמה חדשה ומתקדמת יותר, שצפויה בשנת 2018.

מכל מקום, את קורסהE בגרסתה המעניינת יותר יניע מנוע 1.0 ליטר תלת צילינדרי מוגדש טורבו, אשר מוצע בשתי רמות הספק (90 ו-115 כ"ס). לצדו מוצע גם מנוע 1.4 ליטר בעל ארבעה צילינדרים מוגדש טורבו. שני המנועים חדשים לגמרי ולשניהם מחוברות תיבות הילוכים ידניות חדשות אף הן.

שתי תיבות הילוכים חדשות – אחת אוטומטית בעלת 6 יחסי העברה, ואחת רובוטית בעלת מצמד בודד יוצעו גם הן.קורסה החדשה תיוצר במקביל בספרד ובגרמניה החל מסוף שנה זו ותגיע אלינו בתחילת השנה הבאה.

אלפא רומיאו

אלפא תציג בפריז מתיחת פנים של ג'ולייטה, אשר תכלול שיפוצי עיצוב חיצוניים ופנימיים ושדרוג של כמה מן המנועים לטובת פחות זיהום ותצרוכת דלק יעילה יותר.
פרטים נוספים יימסרו ודאי בשבוע הבא.

ב.מ.וו.

הדור השני של ב.מ.וו. X6 אמור היה להיות מושק בתערוכת מוסקבה, לפני כחודש וקצת, אבל מנהלי ב.מ.וו. החליטו להמתין איתו עד לתערוכת פריז.

הכלי החדש גדול מקודמו אבל לא יותר יפה ממנו, הוא ייוצר בארה"ב לצד רוב הג'יפים והג'יפונים שמיועדים בעיקר לארה"ב, ומכירתו שם תחל כבר בדצמבר הקרוב.

גרסת הקבריו של סדרה 1 מוחלפת בפריז על-ידי סדרה 2 קבריו, מכונית שלדברי ב.מ.וו. היא "בוגרת ויוקרתית יותר". ממדי המכונית זהים לתצורת הקופה של סדרה 2, אך בניגוד לה הגג הנפתח אינו קשיח אלא גג בד, וזאת בעיקר כדי לחסוך בעלויות ובמרחב שתופס מנגנון הקיפול של הגג.

הבד שממנו עשוי הגג עשוי מאריג ארבע-שכבתי חדש, שאמור להיות עמיד יותר מפני פגעי השמש, מזג האוויר והזמן, ובעיקר להציע רמת בידוד רעשים טובה יותר.
פתיחת וסגירת הגג אורכת 20 שניות, ויכולה להתבצע גם תוך כדי נסיעה עד למהירויות של 50 קמ"ש.

חיזוקי המרכב, שנדרשים כדי לפצות על היעדר הגג וקורותיו, ומנגנון הקיפול של הגג הרך הגדילו את משקל המכונית ב-150 ק"ג יחסית לגרסת הקופה, ומצד שני מעצבי ב.מ.וו. השקיעו בחומרים איכותיים יותר מאשר בקופה כדי ליצור תחושה יוקרתית יותר בתוך הקוקפיט. עיצוב הפנים, באופן כללי דומה מאד בשתי הגרסאות, למעט איכות החומרים, כאמור.

הונדה
בראיה האירופאית של הונדה, המכונית החשובה ביותר עבורה בפריז היא מתיחת פנים (או גרסה נוספת, תלוי את מי שואלים) לסיביק האירופית (האצ'בק 5 דלתות).
מתיחת הפנים נועדה להצעיר את המכונית ולהקנות לה מראה עוד יותר ספורטיבי, עם רמזים ל-TYPE-R ומערכת מולטימדיה חדישה.

החדשות החשובות באמת במכונית הזאת, תוצאה ישירה של מאמצי פרוייקט EuroNCAP לקדם את הבטיחות של כלי רכב בעולם – היא מערכת הבלימה האוטונומית הראשונה שמוצעת במכונית סדרתית "עממית" בגודל הזה.

מערכת הבלימה העצמאית פועלת אמנם במהירויות נמוכות יחסית, אבל מוצעת כסטנדרט בכל הגרסאות של המכונית, ותקבל ניקוד מרבי בסעיף זה אצל אנשי EuroNCAP.

בראיה ישראלית, החדשות החשובות של הונדה בפריז הן HR-V, קרוס-אובר חדש שיתחרה בקטגוריית הג'וק.

HR-V, כמקובל בקטגוריה הרותחת הזאת, מבוסס על פלטפורמת הסופר-מיני של ג'אז (העתידית) – אשר גרסה מוארכת שלה מהווה בסיס לסיביק.

שמונה שנים חלפו מאז שהפסיקה הונדה את ייצורו של HR-V המקורי, כלי שלא ממש הצליח מבחינה מסחרית אבל ודאי נותן בידי הונדה את ההצדקה לטעון שהיא זו שזיהתה את כמיהת הקהל לקרוס-אוברים בגודל סופר-מיני כבר לפני שנים.

היות שלכל דגם חדש עדיף להציע ייחוד כלשהו, ובנוסף לעיצוב החיצוני שהולם את משפחת דגמי הונדה, HR-V מכריז על מרווח פנימי רב בזכות שימוש בשתי תכונות שהפכו גם את ג'אז לאחת המרווחות בקטגוריה שלה: מכל דלק שממוקם נמוך במרכז חלקו התחתון של המרכב, ושיטת קיפול ייחודית של המושבים שמאפשרת להשיג נפח הטענה רב במיוחד.

חדשות חשובות יותר עבור הונדה אירופה הן ג'אז חדשה, הדגם השלישי הנמכר ביותר של הונדה באירופה, אשר מחליף מכונית טובה אך יקרה מידי לשוק הישראלי.
זהו הדור השלישי של המכונית, גרסאות אחרות שלה כבר נמכרות בעולם (תחת שם המותג 'פיט') והיא נראית כמו גרסה סופית וכמעט מוכנה לייצור למרות שבפריז היא תופיע כ"אב טיפוס" בלבד.

בהונדה מבטיחים שיפור במרחב הפנימי, ושדרוג תחושת העידון והיוקרה, כמו גם של תכולת האבזור, ושיפור באיכות הנסיעה תודות לכיול מחדש של המתלים.
בסיס הגלגלים ארך ב-3 ס"מ, והאורך הכללי ב-1.5 ס"מ בלבד, והמנועים אמנם נושאים את אותם נפחים מוכרים לנו אבל כעת כבר מכילים את טכנולוגיות "חלומות הארץ" חוסכות הדלק והזיהום של הונדה.

המנוע הבסיסי הוא בנזין בנפח 1.3 ליטר שמחובר לתיבה ידנית או לתיבה אוטומטית רציפה, ומעליו מוצעת המערכת ההיברידית – מנוע בנזין בנפח 1.5 ליטר שמחובר למערכת היברידית טורית, שמספקים יחד 123 כ"ס.

מכירותיה של סיביק, הקומפקטית של הונדה, ידעו עדנה (יחסית) לאחרונה, וכעת מגיעה מתיחת הפנים של גרסת ההאצ'בק 5 דלתות.

עיקר העבודה היא קוסמטית, וברובה נוגעת בפרצוף כדי לשוות לו תחושה עוד יותר ספורטיבית, אבל ייתכן גם שידרוג של סביבת הנהג ושיפור תכולת הגאדג'טריה.

וולבו

XC90 החדש הוא דגם ראשון שוולבו משיקה תחת הבעלות של ג'ילי הסינית.
הכלי בנוי על פלטפורמה חדשה ומודולרית שנקראת SPA , פותחה בשבדיה בארבע השנים האחרונות, ומציעה גמישות רבה (כך שהיא תהווה בסיס לדגמים שונים נוספים) משקל נמוך ושיפור ביצועי הבטיחות.

וולבו תציע מערכות בטיחות שעדיין לא קיימות אצל מתחרותיה – האחת מהדקת את חגורות הבטיחות על הנהג והנוסעים, ו"מפעילה טכנולוגיה סופגת זעזועים" כאשר הרכב יורד מן האספלט, והאחרת עוצרת אוטונומית את המכונית כשהיא מזהה מצב תאונתי מתקרב.

XC90 החדש ארוך, רחב וגבוה מהדגם היוצא, ומיועד להתחרות בפורשה קאיין ופולקסוואגן טוארג, ב.מ.וו. X5, מרצדס ML ועוד.

ספינת הדגל של הג'יפ החדש, שתיקרא T8, תהיה בעלת הנעה היברידית.

טויוטה

טויוטה חושפת בפריז את C-HR, שמציג בינתיים כמה סימני שאלה ושני סימני קריאה.

השאלה הראשונה נוגעת למועד ההשקה של מכונית אמיתית שתתבסס על הקונספט הזה – יש שאומרים שזה יקרה רק בעוד כשנתיים, אחרים מהמרים על השנה הבאה.

שאלה נוספת נוגעת למיקום של קרוס-אובר כזה במגוון הדגמים של טויוטה, שמוכרת בהצלחה רבה את RAV-4 שלה. היות שמדובר בכלי רכב הרבה יותר נועז, עיצובית, ברור שיש לו מקום גם לצד RAV-4, אבל השאלה היא האם הוא יהיה פחות או יותר באותם ממדים – ויתבסס על פלטפורמת 'אוריס', או שהוא נועד לתת תשובה לשוק הקרוס-אוברים הקטנים יותר מקטגוריה B, שממנו טויוטה עדיין נעדרת, ואז יתבסס על פלטפורמת היאריס.

דגם מוסווה של "אוריס קרבית" בתצורת קרוס-אובר נצפה לאחרונה במהלך ניסויים בגרמניה, כך שהעדויות כרגע נוטות לכיוון האופציה הראשונה (ואפילו עם שם משוער: "אוריס קרוס").

טויוטה מניפה כדרכה דגל – גרסה היברידית שבה יצויד הקרוס-אובר הקטן ובכך ייבדל לטובה ממתחריו.

C-HR עשוי להיות נקודת מפנה עיצובית של כלל דגמי טויוטה. הוא מתאפיין בקשתות גלגלים מנופחות, תחושת ריחוף נמוך ורחב ש"מרוח" על הכביש וצמוד אליו, כתפיים מודגשות ופרצוף עגלגל שמכיל את הקווים הכלליים של הלוע הנוכחי של דגמי טויוטה.

מה מתוך כל אלה ישרוד אל המכונית האמיתית, ומה ימשיך הלאה אל דגמי טויוטה עתידיים אחרים? ימים יגידו.

יגואר
יגואר, לפני שנחתה לחיקה המפנק של טאטא ההודית, אשר עושה הרבה כבוד למורשת הבריטית, ידעה הרבה מאד מורדות ומורדות.

בשנת 2009, למשל, כאשר כל שוק הפרימיום נמצא בצמיחה מטורפת למרות משבר כלכלי עולמי, וכל יצרניות הפרימיום נמצאו בקדחת ההכנה של דגמים ותתי-דגמים חדשים, הפסיקה את ייצורה של X-TYPE, מכונית שנולדה בחטא על הפלטפורמה של מונדיאו הקודמת.

כך, בעת שכל יצרניות הפרימיום השיקו דגמים קטנים והולכים, וחדרו לסגמנטים שבהם לא התחרו מעולם, ויתרה יגואר על הקטגוריה המתפתחת ביותר בעולם הפרימיום.

כעת מנסה יגואר לתקן את המצב, ולמרות שהיא עדיין לא מציעה מתחרה לאאודי A1, היא נכנסת מחדש לקטגוריה החשובה של ב.מ.וו. סידרה 3, אאודי A4 ומרצדס C קלאס.
XE החדשה תונע באמצעות סדרת מנועי 'אינג'ניום' החדשים, בעלי ארבעה צילינדרים, אשר ידחפו, באמצעות הגלגלים האחוריים, פלטפורמה חדשה, מתקדמת וקלה.

בהמשך, אם כי הפעם לא בגלל אילוץ כמו בפעם הקודמת, תוצע גם גרסת הנעה כפולה.

יונדאי

במרכז התצוגה של יונדאי תעמוד מהדורה חדשה של המכונית השניה הכי נמכרת בישראל בשנה האחרונה – i20 (שהיא גם מכונית הסופר-מיני הנמכרת ביותר בארץ).
i20 פותחה במרכז הפיתוח והעיצוב של יונדאי בפרנקפורט, גרמניה, בין השאר כדי לקלוע לטעמם של לקוחות אירופאים.

כמו ב-i10 גם כאן השקיעו מפתחי המכונית בעיקר בהגדלה פיזית של תא הנוסעים, בעיצוב, ובהעמסת המכונית בתכולת איבזור רבה כדי לייצר לה ערך רב יותר בעיני הלקוחות.

המכונית מבוססת על פלטפורמה חדשה אולם בסיס הגלגלים הוארך רק בחצי ס"מ. עם זאת, אנשי יונדאי מבטיחים שמרחב הרגליים במושב האחורי הוא הטוב בקטגוריה, ושבאופן כללי זאת המכונית המרווחת ביותר בקטגוריית הסופר-מיני עבור היושבים במושב האחורי.

בין פריטי האבזור שיונדאי מצהירה עליהם (לא ברור מה מתוכם יגיע ארצה) בולטים גג שמש פנורמי מיוחד, מצלמה אחורית סטנדרטית בכל הגרסאות, ותאורת LED מלפנים ומאחור.

המכונית מיוצרת בטורקיה לצדה של i10

לנד-רובר
לנד רובר ממתגת את עצמה מחדש עם שלוש סדרות דגמים, כש"ריינג' רובר" בראש הפירמידה ו"דיסקאברי" צמוד לכל מה שיודע לנסוע גם בשטח.

דיסקאברי "ספורט" החדש, שממוקם במגוון דגמי החברה מתחת לדיסקאברי (שיוחלף בדגם חדש בשנה הבאה), הוא מחליפו של 'פרילנדר' ונועד להתמודד עם כלים מפונפנים כמו אאודי Q5 – תוך כדי כך שהוא מציע גם יכולות אמיתיות של נהיגת שטח.

אם מתעלמים מריינג' אבוק 'דיסקאברי ספורט' (אשר מבוסס על פלטפורמת ה'אבוק) יהיה בינתיים הקטן בדגמי החברה, והראשון בסדרה מתרחבת של דגמי משפחת 'דיסקאברי'.

"ספורט" החדש מציע שבעה מקומות ישיבה, מהם שניים אחוריים מתקפלים, כלומר שאפשר להניח שהם לא יהיו שימושיים לנוסעים בוגרים לאורך זמן.

מאזדה

עבורנו, בישראל, המכונית החדשה החשובה ביותר של מאזדה בפריז היא מאזדה 2, אשר בנויה על פלטפורמת 'סקייאקטיב' חדשה ומונעת באמצעות מנוע ה-1.5 ליטר החדש שמניע את מאזדה 3.

בנוסף יוצעו גם מנוע בנזין חדש, אף הוא מסדרת 'סקייאקטיב', בנפח 1.3 ליטר, וכן מנוע 1.5 ליטר דיזל חדש.

מאזדה 2 החדשה גדולה ברוב ממדיה מן המכונית היוצאת: ארוכה ממנה בכ-14 ס”מ, בסיס הגלגלים שלה ארוך בכ-6 ס”מ, והיא גבוהה יותר ב-2.5 ס”מ. הרוחב שלה נותר זהה.

אחרי כחצי שנה של טיזינג תושק סוף סוף בפריז אחת המכוניות האייקוניות ביותר של מאזדה, MX-5 "מיאטה".

מאזדה התאמצה לשמור על המורשת, ועל העיצוב הקלאסי ששואב מן המורשת הבריטית, ובה בעת לבנות מכונית מודרנית, יעילה יותר ובעלת ביצועים משופרים בכל תחום.
מסקרן יהיה לגלות האם מאזדה תציג בפריז גם רמז לדגם החשוב ביותר שהיא צפויה להשיק במחצית הראשונה של השנה הבאה, הלא הוא CX3 – קרוס-אובר קטן שנראה קצת כמו CX5 מוקטן.

מאזדה, כמו יצרניות נוספים, נוהגת בדרך כלל להציג מכונית תצוגה שרומזת על העתיד לבוא, זה נכון גם כאשר היא מחליפה דגם ואמור להיות נכון שבעתיים לקראת כניסתו של דגם חדש לגמרי לארסנל הדגמים שלה.

CX3 יתבסס על הפלטפורמה של מאזדה 2 וצפוי להיות גדול ומרווח מחלק מן הקרוס-אוברים הקטנים שבהם הוא יתחרה, וההימור שלנו הוא שבפריז תוצג מכונית תצוגה שמתארת באופן כללי כיצד הוא אמור להיראות.

אגב, בתחילת השנה הבאה תשיק מאזדה מתיחת פנים מעניינת למאזדה 6, אשר הוצגה בסוף 2012 והושקה בישראל אך לפני כשנה וחצי, אבל לא בטוח אם היא תבחר להציג אותה כבר בפריז או שתמתין לצורך זה לתערוכת דטרויט, בינואר הבא.

מתיחת פנים מאד דומה אמור לעבור במקביל גם הג'יפון של מאזדה, CX5, וגם כאן יכולה מאזדה לבחור להציג אותה בפריז או להמתין לדטרוייט.

מיני

מיני של ב.מ.וו. כבר חשפה רשמית את גרסת החמש דלתות שלה בברלין לפני חודשיים וקצת, אבל פריז תהיה ההזדמנות הראשונה לחשיפה בפני קהל.

המכונית נועדה למי שלא מצליח לדחוס את משפחתו לתוך גרסת השלוש דלתות אבל לא רוצה לטפס אל הקאונטרימן הגדולה והיקרה יותר.

לכן, נוסף לשתי הדלתות האחוריות, בסיס הגלגלים של המכונית ארוך יותר ב-7.2 ס"מ, המכונית ארוכה ב-16.1 ס"מ, מאחור ישנם שלושה מושבים, ומרחב הראש והרגליים גדולים מאלה של גרסת השלוש דלתות. גם נפח תא המטען גדל, ב-67 ליטרים, וכעת מציע 278 ליטרים שזה כמעט מספיק.

אנשי מיני מבטיחים שכל השינויים הללו לא פגמו בתחושת הנהיגה ה"קארטינגית" והישירה של ההאצ'בק 3 דלתות, ומזכירים שכ-70% ממכוניות ההאצ'בק בקטגוריית הגודל הזו הן בעלות 5 דלתות – מה שאומר שפוטנציאל המכירות של מיני יגדל מאד.

כמו גרסת השלוש דלתות גם גרסה זו מבוססת על פלטפורמת ההנעה הקדמית החדשה של ב.מ.וו, שעליה מבוססת גם 'סדרה 2 אקטיב טורר' החדשה ובעתיד גם סדרה 1 הבאה.
את 'קנטרימן' – גרסת הכאילו סטיישן של מיני, תחליף בעתיד גרסת סטיישן שתתבסס על גרסת החמש דלתות.

מרצדס

מרצדס רוצה להראות לפורשה 911 מהיכן פולט האגזוז, והיא תציג בפריז את AMG GT – ספק דו-מושבית ספורטיבית ספק מכונית על, ובכל מקרה יורשת רוחנית ל-SLS.

GT החדשה תונע באמצעות מנוע V8 בנפח 4 ליטר שיוגדש על-ידי צמד מגדשי טורבו שיספק כ-505 כ"ס בגרסת ה-S הבכירה.

עוד אקזמפלר מבית היוצר של AMG היא C63 סטיישן, אשר מונעת באמצעות 480 כ"ס ממנוע V8 בנפח 4.0 ליטר בגרסתו הבסיסית, ועד 580 כ"ס בגרסה העצבנית יותר.
בהמשך השנה תחשוף מרצדס את אותה קונפיגורציה גם בגרסאות מרכב נוספות, בהן סלון, קבריו וקופה.

ברמה ארצית יותר תציג מרצדס את מתיחת הפנים של B קלאס, המיני-מיניוואן שמבוסס על פלטפורמת ה-A קלאס.

המעניין במכונית הזאת, נוסף לשינויים העיצוביים הקלים והשגרתיים בפנים ובחוץ – היא גרסה חשמלית חדשה שפותחה בשיתוף פעולה בין מרצדס לבין טסלה.

למעשה זאת היא החשמלית הסדרתית הראשונה של מרצדס בעידן המודרני, ומתחרה ראויה לפולקסוואגן גולף החשמלית, והיא מסוגלת להגיע למהירות מרבית של 160 קמ"ש ולהגיע לטווח מרבי (תיאורטי כמובן, ולא ב-160 קמ"ש…) של 200 ק"מ. הזינוק מעמידה ל-100 קמ"ש, למי שלא חוסך בחשמל, עומד על 7.9 שניות.

אחד המנועים שאיתם מונעת B קלאס הוא מנוע דיזל ארבעה צילינדרי בנפח 1.5 ליטר שמיוצר על-ידי רנו, וזה עבר מספר שינויים לטובת הפחתת זיהום האוויר ותצרוכת הדלק שלו.

המכונית עצמה עברה סדרת שיפוצים קוסמטיים קלים, גם חיצוניים וגם פנימיים, בהם פגוש קדמי נוכח יותר, עם פתחי כניסת אוויר מוגדלים, שילוב תאורת היום הקבועה בתוך הפנסים הראשיים ואופציה לפנסי LED.

הקוקפיט שודרג גם בתחושת האיכות ובמיוחד בתכולת האיבזור, בין השאר עם מסך מגע חדש בגודל 8 אינטש, מערכות סיוע לנהג וכניסה ללא מפתח, שמוצעת כאופציה בתוספת תשלום.

עוד בענייני הנעה אלטרנטיבית: מכונית הדגל של מרצדס ואחת המכוניות המתוחכמות ביותר טכנולוגית בעולם, S-CLASS, מקבלת בפריז גרסת פלאג-אין חדשה עם טווח נסיעה מוצהר של כ-32 ק"מ על חשמל.

מי שלא יחפוץ להשתמש במערכת ההיברידית דווקא לצרכי חסכון, ויחליט ללחוץ בכח על המצערת, יוכל להזניק את המכונית הזאת מעמידה ל-100 קמ"ש בתוך 5.2 שניות.

סוזוקי

ויטארה חדשה תעמוד במרכז התצוגה של סוזוקי בפריז, וזהו ג'יפון רך שמיועד להתמודד בראש ובראשונה בסובארו XV, אבל גם במובילי קטגוריה אירופים כמו אופל מוקה ורנו קפצ'ור, בניסאן ג'וק כמובן, וכן בכלים עתידיים צפויים מבית הונדה, יונדאי, קיה וטויוטה.

ויטארה תיוצר במפעל של סוזוקי בהונגריה, והיא תשווק באירופה עם מנוע דיזל ומנוע בנזין. אלינו יגיע בוודאות מנוע הבנזין, מפני שהדיזל סובל מחרפת מיסוי, והוא מעביר את כוחו לגלגלים הקדמיים בלבד בתצורות הבסיסיות, ואל כל ארבעת הגלגלים באמצעות מערכת "AllGrip" בדגמים היותר יקרים.

כמו אצל ניסאן עם הג'וק, ובמידה מסוימת גם אצל רנו עם קפצ'ור, בסוזוקי מבטיחים שלקוחותיהם יוכלו לבצע קסטומיזציה, כלומר לבחור שילובים שונים של צבעים ופריטי אבזור.

סקודה

פאביה חדשה לגמרי, אם כי על-בסיסה של פלטפורמה משודרגת בלבד, ולא על פלטפורמת ה-MQB המודולרית והחדשה של קבוצת פולקסוואגן, תעמוד במרכז התצוגה של סקודה בפריז, ומתחת למכסה המנוע שלה יותקנו מנועי TSI בנפחי 1.2 ו-1.4 ומנוע דיזל בנפח 1.6 ליטר.

המכונית מבוססת על שדרוג של פלטפורמת הפולו הנוכחית (PQ25), בין השאר כדי להוזיל את עלויות הפיתוח והייצור שלה.

פאביה החדשה רחבה בתשעה סנטימטרים מן המכונית היוצאת, וגם בסיס הגלגלים גדל מאד, אך היא תהיה נמוכה בכ-3 ס”מ. תא המטען שלה, אחת מנקודות החוסן של רוב דגמי סקודה, מציע נפח של 330 ליטרים.

לישראל תגיע כנראה המכונית עם אותם מנועים שמוצעים בפולו: טורבו בנזין בנפח 1.2 ליטר שמייצר 90 ו-110 כ”ס בשילוב תיבה ידנית בעלת חמישה הילוכים או אוטומטית רובוטית בעלת מצמד כפול ושבעה הילוכים.

סמארט
חטיבת סמארט של דיימלר-בנץ תציג בפריז, לראשונה בפני קהל, את את הדור השלישי של “בשביל שניים” (Fortwo ) ואת הדור השני, לאחר כמה שנות הפסקה, של “בשביל ארבע” (ForFour ), לאחר שייצורה הופסק לפני קרוב לשמונה שנים.

סמארט הדו-מושבית ואחותה בעלת ארבעה המושבים חולקות פלטפורמה משותפת עם ‘טווינגו’ החדשה של רנו. 'פור-פור' ארוכה מ'פור-טו' ב-80 ס"מ, והיא תיוצר על-ידי רנו עבור 'סמארט' במפעל של רנו בסלובניה. ’פור-טו’, הקטנה יותר, תוסיף להיות מיוצרת בצרפת, במפעל של סמארט.

אלינו, לישראל, יגיע הצמד בתחילת השנה הבאה, בכפוף לכך שהיבואן יגיע להסכמות עם היצרן.

פור-טו ופור-פור מבוססות, כאמור, על הפלטפורמה של טווינגו אבל שתיהן קצרות ממנה. בסיס הגלגלים של ‘פור-פור’ ארוך מזה של ‘פור-טו’ ב-62 ס"מ מאד מאד חשובים.

'פור-טו' חולקת עם ‘פור-פור’ את עיצוב החלק הקדמי אך לא את עיצוב האחוריים, ובעוד שהדלת האחורית של 'פור-טו' מחולקת לשתיים, כדי להקל על פתיחתה במקומות חניה צפופים, ל'פור-פור' יש דלת אחת.

את שתי המכוניות יניע מנוע בנזין תלת צילינדרי בנפח 1.0 ליטר מתוצרת מיצובישי, שמספק 71 כ"ס, וחובבי הביצועים יוכלו לקבל מנוע עצבני יותר: בנזין מוגדש טורבו בנפח 900 סמ”ק, מתוצרת רנו, אשר מספק 90 כ”ס.

את התיבה הרובוטית בעלת המצמד הבודד מחליפה כעת תיבה רובוטית בעלת מצמד כפול ושישה יחסי העברה (תיבה שמוצעת גם במרצדס A-class), ולראשונה אצל סמארט היא מציעה גם תיבת הילוכים ידנית.

פולקסוואגן

במרכז התצוגה של פולקסוואגן בפריז פאסאט החדשה, דור שמיני למכונית המשפחתית הגדולה שמסמנת כבר כמעט שני עשורים את הרף העליון בקטגוריה.

פאסאט החדשה מבוססת על פלטפורמת MQB המודולרית, הוא קלה יותר ומונעת באמצעות מנועים יעילים וחסכוניים יותר, והיא מכילה שפע מערכות בטיחותיות לסיוע לנהג, כמו גם מערכות נוחות ובידור.

המכונית לא גדלה בממדי האורך והרוחב, אבל בסיס הגלגלים הוארך ב-7.9 ס”מ מאד משמעותיים (עומד כעת על 279.1 ס”מ) כך שהיא צפויה להציע שיפור ניכר למרחב הפנימי.

אורך המכונית החדשה הוא 476.7 ס”מ, רוחבה 183.2 ס”מ וגובהה 145.6 ס”מ, כלומר שהיא קצרה ב-2 מ”מ, רחבה ב-1.2 ס”מ ונמוכה ב-6 מ”מ מן הדגם היוצא. מפתח הגלגלים רחב כעת ב-3.1 ס”מ מלפנים ו-1.4 ס”מ מאחור.

לראשונה בקטגוריה הזו מותקן בפאסאט (כאופציה) לוח מכשירים שמבוסס על מסך TFT ברוחב 12.3 אינטש, שעליו מוקרנות תצוגות שונות לפי בחירת הנהג. התצוגה גדולה וצבעונית, ומאפשרת למקם את פונקציית הניווט, למשל, מול הנהג ולא רק על המסך שלימינו.

פאסאט היא המשפחתית הגדולה הראשונה שמציעה גם תצוגה עילית כסטנדרט, ובאמצעותה מוקרנים לנהג נתונים רבים אודות המכונית ומצב הניווט שלה.

מערכות הבטיחות כוללות מערכת שמבצעת בלימה אוטומטית במהירויות נמוכות, מערכת לבלימת חרום אוטומטית במהירויות גבוהות, “סייען גרירה” שמסייע לנהג לתמרן עם נגרר, ו”סייען פקקי תנועה” שהוא ככל הנראה בקרת שיוט אדפטיבית.

מבחר המנועים כולל עשר יחידות כח שונות, כולן מוגדשות טורבו ובעלות הזרקת דלק ישירה, בנפחים של 1.4, 1.8 ו-2.0 ליטר בנזין ו-2.0 ליטר דיזל.
אלה מספקות החל מ-120 כ”ס ועד 280 כ”ס, ומצוידות במערכות “דומם והתנע” (למרבה הצער) וכן במערכות השבת אנרגיה ממערכת הבלמים.

פאסאט תוצע בגרסה היברידית-נטענת בעלת הספק משולב (מנועי בנזין וחשמל יחד) של 211 כ”ס. ההיברידית-נטענת תהיה החזקה מסוגה מכל דגמי פולקסוואגן, ותציע טווח נסיעה (תיאורטי) של 50 ק”מ באמצעות המערכת החשמלית לבדה, ללא הנעה של מנוע הבנזין. טווח הנסיעה המשולב של המכונית אמור להיות ארוך יותר מ-950 ק”מ בין תדלוקים (וחישמולים).

אצלנו צפויה פאסאט החדשה בתחילת השנה הבאה.

לצד המשפחתית הגדולה החדשה חשפה פולקסוואגן גרסה מעודכנת של פולו GTI (פולו "הרגילה" עודכנה בתערוכת ז'נבה השנה). במסגרת העדכון שונו הפגושים והפנסים, כשהשינויים המרכזיים התרחשו מתחת לפני העור עם החלפת המנוע הקודם במנוע חדש גדול וחזק יותר והוספת תיבת הילוכים ידנית להיצע. כן, הסופר-מיני הספורטיבית של פולקסוואגן הוצעה בדורה האחרון (חמישי) אך ורק עם תיבת הילוכים אוטומטית.

אז כעת יש גם תיבה ידנית כאופציה (שישה הילוכים) שתוצע לצד התיבה האוטומטית המוכרת (רובוטית כפולת מצמד), וגם מנוע חדש. זהו מנוע בנפח 1.8 ליטר מוגדש טורבו (בודד) שמפיק 192 כ"ס ומחליף את מנוע הקודם בנפח 1.4 ליטר עם מגדש-טורבו ובמגדש-על שמפיק 180 כ"ס. ביצועי המכונית עם שתי התיבות זהים ומעט טובים יותר מבעבר עם תאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש ב-6.7 שניות ומהירות מרבית של 236 קמ"ש (קיזוז של 0.2 שניות ותוספת של 8 קמ"ש ביחס לפולו GTI עם המנוע הקודם).

פורד
שוק המיניוואנים הישראלי ירד אמנם מגדולתו מאז ששיא עידן הליסינג מאחורינו, אבל פורד S-MAX הוא עדיין אחד המתחרים האירופאים הראויים, ובפריז יושק הדור השני, החדש, אשר מבוסס על הפלטפורמה והמכלולים של מונדיאו החדשה (ובקרוב גם של מחליפיהם של גלאקסי ואדג' האמריקני).

אנשי פורד מבטיחים שהתנהגות הכביש, שהייתה אחת התכונות המוערכות בדגם היוצא, רק שופרה, ושבזכות מתלים משודרגים שופרה גם נוחות הנסיעה ותחושת האיכות.
S-MAX יוצע מעתה עם מנועים חדשים – מנוע 1.5 ליטר מוגדש טורבו שמספק 150 כ"ס, מנוע 2.0 ליטר מוגדש טורבו שמספק 239 כ"ס, ומנוע טורבו דיזל חדש, בנפח 2.0 ליטר, שיוצע בשלושה הספקי מנוע.

כל המנועים יוצעו עם תיבת הילוכים ידנית, מנוע ה-2.0 ליטר בנזין גם עם תיבה אוטומטית קונבנציונלית, ומנוע הדיזל גם עם תיבה רובוטית בעלת מצמד כפול.
רמות האיבזור של S-MAX מותאמות כמובן לכל שוק, אבל כוללות מעתה מערכת מולטימדיה חדשה עם מסך מרכזי גדול בגודל 8 אינטש, ומערכת לבלימה אוטונומית של המכונית שיכולה לבלום אוטומטית ממהירויות של 180 קמ"ש ועד לעצירה מוחלטת.

המידות החיצוניות של הכלי נותרו דומות, אבל בפורד טוענים שאף חלק מרכב לא נותר זהה לזה של הדור הקודם, וכן שהעיצוב המעט יותר נמוך, עם קו מותניים גבוה יותר, מייצר תחושה ויזואלית יוקרתית וספורטיבית יותר.

שיטת קיפול והזזה חדשה של שבעת המושבים, שכוללת אפשרות להזזה קדימה ואחורה של השורה האמצעית וקיפול כללי של כל המושבים האחוריים הפכה את תא הנוסעים ל"גמיש" ושימושי יותר.

מכונית שלא יובאה עד היום לישראל היא C-MAX – מיני-מיניוואן שמבוסס על פלטפורמת הפוקוס ומתחרה באירופה ברנו סניק ואופל זאפירה.

בפריז תושק מתיחת פנים גם של הגרסה הרגילה שלו וגם של הגרסה המוארכת, 'גראנד סי-מאקס' (בעלת 7 מושבים, שמתחרה בגראנד סניק).
בשני המקרים כוללת מתיחת הפנים שדרוג של הקוקפיט – ממש כמו במתיחת הפנים האחרונה של פוקוס, התקנת מערכת מולטימדיה חדשה עם מסך מרכזי גדול, ועיצוב מחדש, נועז ובוטה יותר, של החרטום והירכתיים.

את מנוע ה-1.6 ליטר יחליף מנוע מוגדש טורבו בנפח 1.5 ליטר שיספק 150 כ"ס, וגרסאות הבסיס יונעו באמצעות מנוע ה-1.0 ליטר מוגדש הטורבו שמספק 125 כ"ס.

פורשה
מתיחת פנים לקאיין לא נשמעת כמו חדשות מיוחדות בזמן ששני אחיו לפלטפורמה – טוארג של פולקסוואגן ו- Q7 של אאודי מוחלפים בדגמים חדשים. החידוש המעניין של קאיין יהיה גרסה היברידית-נטענת שתספק מעל 410 כ"ס ותוצג לצד מנועי בנזין ודיזל ששופרו לטובת תצרוכת דלק וזיהום אוויר מופחתים.

פיאט
יבואני פיאט לישראל יכולים להתחיל לנשום לרווחה. עד עתה הם נאלצו לשרוד בשוק התחרותי שלנו עם דגם עיקרי אחד בלבד – 500 הקטנה והמדליקה, כשברקע ממלאת את האולמות שלהם פונטו מזדקנת, מיני-מיניוואן שפלח השוק שלו מוגבל וטנדרון קטן.

כעת, עם השקתו של X500, הם יוכלו לכוון ישר לפוני של אחד מפלחי השוק התוססים והרווחיים ביותר בעולם, ובישראל: שוק הקרוס-אוברים הקטנים.

X500 הוא ג'יפון / קרוס-אובר משותף לפיאט ולקרייזלר (הוא נקרא 'רנגייד' תחת הסמל האמריקני) ושניהם מיוצרים במפעל של פיאט במלפי, איטליה.

שני הג'יפונים מבוססים על הפלטפורמה של L500, כלומר על שידרוג ומתיחה של פלטפורמת הפונטו / קורסה.

לבד משאלת המחיר, שהיא תמיד נקודה רגישה, השאלה החשובה מבחינתנו היא אילו מנועים יהיו זמינים עבור השוק שלנו. אם יהיה זה מנוע ה-1.4 ליטר מוגדש הטורבו של פיאט, כשהוא משודך לתיבה רובוטית חדשה – זה בהחלט יכול להיות גלגל הצלה למכירות פיאט בישראל.

האופציה של מנוע הטורבו דיזל בנפח 1.25 ליטר עם תיבה רובוטית בעלת מצמד בודד פחות עדיפה, אבל אם לא תהיה ברירה זה מה שיהיה.
פיאט תשחרר כמובן תמונות רשמיות של 500X אבל החליטה להקדים אותם בטיזר וידאו חביב.

פיז'ו
אחרי השלמת ההשקה של 308 מתפנה פיז'ו להצגת גרסאות חמות יותר של המכונית, והראשונה בהן היא 308 GT – שבליבה מוצעות שתי גרסאות מחוזקות של מנוע ה-1.6 ליטר מוגדש הטורבו.

המכונית זכתה גם לכמה שיפורים קוסמטיים, להדגשת הערך המוסף שלה, ולנגיעות עיצוביות גם בתא הנהג.

לצידה הציגה היצרנית מתיחת פנים ל-508 אשר מישרת קו עם שפת העיצוב החדשה שהחלה ב-308. מלפנים נמצא שבכה קדמית צרה יותר ופחות אגרסיבית מבעבר, פנסים חדשים ופגוש בעיצוב שונה. גם מאחור נמצא עדכון לפגוש, פנסים ולמכסה תא המטען. בתא הנוסעים פיז'ו מדווחת על שימוש בחומרים איכותיים יותר, מערכת מולטימדיה עם צג מגע בגודל 7 אינץ' ומערכת שמע משודרגת של JBL.

עוד מדווחת היצרנית על כיול חדש למתלים לשיפור היכולות הדינמית ועל שדרוג למערך הבטיחות עם מערכת לניטור בשטחים מתים.

במסגרת עדכון המנועים לעמידה בתקני אירו 6 המחמירים יותר מנוע הטורבו-בנזין זכה לתוספת של 9  כ"ס, כך שכעת מנוע ה-1.6 ליטר מפיר 165 כ"ס. בנוסף תיבת ההילוכים האוטומטית בעלת ששת ההילוכים שופרה גם כן כשעל פי פיז'ו זהו הדור השלישי של התיבה. בנוסף יש גם מנוע טורבו-דיזל חדש בנפח 2.0 ליטר שיוצע בשני הספקים (150 ו-180 כ"ס).

שיווקה של פיז'ו 508 המעודכנת יחל בחודש הקרוב ואלינו היא תגיע בתחילת 2015.

קיה
החדשות של קיה בפריז הן דור שלישי לסורנטו, אחיו של יונדאי סנטה-פה ואחד הג'יפים הבינוניים היותר נמכרים בישראל.

אנשי קיה אמנם שדרגו את סביבת הנהג ותא הנוסעים, שנראית, לפחות בתמונות, יוקרתית מבעבר, אבל העיצוב הכללי של סורנטו נראה עוד יותר מיושר וחסר ברק אפילו מן הדור הנוכחי, היוצא.

מצד שני, סורנטו החדש גדול ומרווח יותר, וצפוי גם להיות יותר שימושי.

The post חדשות מפריז: תערוכת המכוניות הבינלאומית appeared first on TheCar.

לנד-רובר תבנה משפחת דגמים שלמה סביב המותג 'דיסקאברי', ולכן היא מחליפה את שם הדגם 'פרילנדר' ב'דיסקאברי ספורט'. דגמים אחרים של המותג יחלקו פלטפורמות עם דגמי יגואר

חברת לנד-רובר חשפה היום (ד) את 'דיסקאברי ספורט', ג'יפ שמיועד למרכז שוק הפרימיום ואשר מחליף את 'פרילנדר'. באירופה ובישראל הוא יתחרה בג'יפוני היוקרה כגון ב.מ.וו. X3, וולבו XC60 ואאודי Q5, אולם יוצע גם עם גרסה בעלת שבעה מושבים.

קברניטי לנד-רובר מתכוונים לבדל שלוש "משפחות דגמים" סביב המותגים 'דיפנדר' (כלי רכב שימושיים, כולל כלי עבודה וכלים צבאיים), 'דיסקאברי' (ג'יפים וקרוס-אוברים יוקרתיים במרכז שוק הפרימיום) ו'ריינג' רובר' (ג'יפים מאד יוקרתיים בחלקו היקר של השוק.

כמה מן הכלים האלה אף יחלקו פלטפורמות משותפות עם יגואר, שכמו לנד-רובר נמצא בבעלות קונצרן טאטא ההודי.

דיסקאברי ספורט, שממוצב מבחינת גודלו ומחירו מתחת לדיסקאברי בעל שבעת המושבים, ייחשף בפני קהל בתערוכת פריז בתחילת אוקטובר, ומכירתו באירופה תחל מיד לאחר מכן. הוא מבוסס על פלטפורמת ה'איבוק' ויונע באמצעות סדרת מנועי הארבעה צילינדרים מוגדשי הטורבו – בנזין ודיזל – של לנד-רובר ויגואר (שמיוצרים על-ידי פורד), עם הנעה קדמית והנעה כפולה. בעתיד צפויה גם גרסה היברידית-נטענת.

בין השאר יוצע הכלי גם עם תיבת ההילוכים האוטומטית החדשה בעלת 9 יחסי העברה שהושקה עם 'איבוק', ועם חידוש לקטגוריה: כרית-אוויר להפחתת עוצמת הפגיעה בהולכי רגל.

לדיסקאברי ספורט יש מתלה אחורי רב-חיבורי, ובדגמי ההנעה הכפולה מפריד דיפרנציאל מרכזי מסוג האלדקס את ההנעה האחורית בעת נהיגת כביש מעל 35 קמ"ש, אך יחד עם זאת אנשי לנד-רובר מבטיחים שהוא יהיה נאמן למסורת של ה'דיסקאברי' ויהיה בעל יכולות שטח אמיתיות.

מערכת מולטימדיה חדשה תוצב במרכז תא הנהג, אשר יאובזר גם במגוון מערכות סיוע לנהיגה ומניעת תאונה.

https://youtu.be/dnCi9WsheRA

The post לנד רובר דיסקאברי ספורט מחליף את פרילנדר appeared first on TheCar.

בתערוכת לוס אנג'לס 2010 הציגה לנד רובר את ריינג' רובר אווק. המכונית הוצגה אז עם מנוע טורבו-דיזל 2.2 ליטר (150 ו-190 כ"ס) ועם מנוע טורבו בנזין בנפח 2.0 ליטר (240 כ"ס), אבל לישראל הגיעה רק עם מנוע טורבו-בנזין. לאחרונה הודיעה חברת המזרח, יבואנית לנד רובר, על הרחבת היצע גרסאות ריינג' רובר אווק עם הוספת גרסת טורבו-דיזל. לטענת היבואנית דרישה גוברת  למנועי דיזל חזקים וחסכוניים הובילה אותם להחלטה זו. גרסת הטורבו-דיזל תצטרף לגרסת הטורבו-בנזין שתמשיך להימכר במקביל.

מנוע הדיזל, 4 צילינדרים בנפח 2.2 ליטר ומגדש טורבו מוכר מדגמים אחרים של היצרנית. ההספק עומד על 190 כ"ס ונתון המומנט על 42.8 קג"מ (לעומת 240 כ"ס ו-34.6 קג"מ במנוע הבנזין). הכוח מועבר לכל הגלגלים דרך תיבת הילוכים אוטומטית חדשה יחסית בעלת תשע מהירויות (שהחליפה את תיבת ההילוכים הקודמת בעלת שישה הילוכים ששרתה את הדגם עד מתיחת הפנים שהוצגה באוגוסט 2013). הביצועים מעט פחות טובים מגרסת הבנזין: תאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש ב-8.5 שניות ומהירות מרבית של 195 קמ"ש (7.6 שניות ו-217 קמ"ש בהתאמה לבנזין). צריכת הדלק כצפוי נמוכה משמעותית עם ממוצע בתנאי מעבדה של 17.2 ק"מ לליטר בנסיעה משולבת (לעומת 12.8 ק"מ לליטר בבנזין).

שני המנועים יוצעו באותם רמות גימור, 'פיור', 'פיור פלוס' ו'פרסטיג" כאשר בשלב הראשון תשווק המכונית רק ברמת גימור 'פיור פלוס' האמצעית שכוללת מערכת מולטימדיה מקורית, גג שמש, בקרת שיוט, מושבי עור חשמליים, חיישני חנייה, חיישני גשם ותאורה, חישוקים קלים ועוד. למעשה רמות הגימור זהות במנועי הבנזין והדיזל למעט שני הבדלים: בדיזל יש גם דלת תא מטען חשמלית וגג בצבע שחור.

מחירי גרסאות הדיזל מעט יקרים יותר ועומדים על 416, 460 ו-516 אלף שקלים לעומת 404, 448 ו-504 אלף שקלים בבנזין.

The post ריינג רובר אווק דיזל גם בישראל appeared first on TheCar.

גרסת 'ספורט' חדשה של ריינג' רובר הוצגה ב-2013, הפעם על בסיס הריינג' עצמו ולא על זה של דיסקברי. הביצועים, בזכות מנוע מוגדש, מעולים; היכולות, תודות לכל הכריות, הנעילות והגיזמו, כיאה וכנדרש; הפאר, כמובן, כדת וכדין. אבל האם אנו יודעים למי בכלל הוא מיועד?

צילום: נועם עופרן

כך נוצרות אגדות, כך צומחים מיתוסים. המותג הבריטי 'ריינג' רובר' היה הראשון לייצר את השילוב הלכאורה בלתי מתקבל על הדעת: פאר לבוץ, ומאז 1970 הוא קובע את התקן בתחום הזה. אז זהו, שלא ממש (ראו בהמשך, על תולדות הדגם).
ב-2005 הציעה לנד רובר את 'ריינג' רובר ספורט' – למעשה, דיסקברי שנראה כמו ריינג', עם הידור פנים מרשים ויכולת דינמית מכובדת לרכב מסוג, מענה לגרסאות המהודרות והביצועיסטיות של 5X, ML או 7Q, וגם אלטרנטיבה יעילה ורב-גונית למכוניות כביש טהורות. המנועים החזקים הוסיפו, ואילו יכולת השטח הייתה ללא תחרות בהשוואה למתחרים. המחיר היה גבוה בהרבה מזה של דיסקברי, אבל נמוך מזה של הריינג' המפואר.
לנד רובר שינתה כיוון ב-2013. גרסת ה'ספורט' החדשה שלהם מבוססת על הריינג' רובר בכבודו ובעצמו, כלומר: היא יותר גדולה ובהחלט יותר יקרה. לטובת עמידה ביומרות שמביא המושג הזה השילה הגרסה החדשה 350 ק"ג ממשקל הריינג' הרגיל, וזו כבר התחלה טובה.

למה שחור?

לפני שנעיר את החיה מרבצה, אנו מתבוננים במרכב הגדול המתנשא מעלינו, מגולף ומעוצב בקפידה. יש לי בעיה עם רכבי שטח שחורים, מה ההיגיון? זה עושה רושם יותר 'חשוב', יותר מאיים? עם כל הכבוד לאלגנטיות אני מעדיף צבעים חמים יותר, בחוץ ובפנים. רכב המבחן הגיע בצבעי פנים שחור-לבן, לא הבחירה הטיפוסית שלי. אבל אפשר גם לומר שאני לא הלקוח הטיפוסי של ה'ספורט' ובאמת, כל לקוח יזמין את הצבע בו הוא חושק, הכל הולך.
תא הנוסעים מפואר ומרווח ביותר; מכיוון שהוא כולל רק שתי שורות מושבים, יש מרחב אדיר מלפנים ומאחור, עור משובח בכל פינה, וכל אבזרי הפינוק עליהם תוכלו לחשוב. ככה בדיוק צריך להיראות רכב פאר. מבט חטוף בקטלוג, בשפע אופציות ריפודי העור ודיפוני העץ, על שילובי הגוונים שם, יבהיר הכל.

היה מנוע?

רוב הלקוחות יזמינו את ה'ספורט' עם מנוע דיזל 6V 3.0 ליטר, בהספק של 258 או 292 כ"ס. לתיבה האוטומטית בהמשך יש 8 הילוכים, מה שמאפשר תאוצה של 0 ל-100 קמ"ש תוך 7.6 או 7.2 שניות, למהירות מרבית של 210 קמ"ש. עבור מי שרוצה את החזק ביותר(!)/הטוב ביותר(?), מוצע גם מנוע בנזין 8V מוגדש שנפחו 5.0 ליטר: 510 כ"ס, 62.5 קג"מ, 5.3 שניות ל-100 ומהירות מרבית של 250 קמ"ש; חזק ומהיר.
שמחתי שלא קיבלתי את הגרסה הזו, מכיוון שהייתי בוודאי מסיים את המבחן בתחנת המשטרה הקרובה. ולא שהמנוע שכן שירת אותנו חלש, או משהו. עם נפח 3.0 ליטר, אבל בסיועו האדיב של מגדש, ל-V הזה יש הספק של 340 כ"ס וההאצה ל-100 נמשכת 7.2 שניות עד 210 קמ"ש. בלבד. זה מנוע אדיר היוצר מכונת מהירות עוצרת נשימה וצליל מפלטים מהפנט. מנוע הבנזין הזה כל כך חזק ומהיר, עד כי לעתים כבר רציתי לנהוג בגרסת דיזל רגועה יותר; גם הדיזל חזק מאוד, אבל הוא מסוגל להעניק גם נסיעה רגועה ונינוחה יותר, ללא פרצי כוח והורדות הילוכים שלאחר 8 שעות על ההגה, כבר לא ממש חיוניים.
בכביש המתפתל ה'ספורט' מיישר עיקולים ומגהץ סרפנטינות, כמו מכונית כביש מהטובות ביותר. בעזרת צמיגי הענק והמתלים הפניאומטיים הוא מעניק ניהוג חד ומדויק, ויכולת פנומנאלית לצאת מפנייה באחיזה מלאה. הצלחתי להניח את ידי על המפלץ השחור, ממש כאשר המראנו מכביש הערבה לכיוון דימונה; 'בתחבולות תעשה לך מלחמה' למדתי. את התאוצות והעוצמות שחוויתי, אני נוצר בליבי.

כביש או שטח?

ריינג' ספורט יורד לשטח עם הילוך כוח, מערכת Terrain Response ומתלים פניאומטיים, המסוגלים להגביה אותו עד מרווח גחון של 26.4 סנטימטרים. המערכת מתפקדת היטב בטרשים, חולות ושבילים מהירים, אבל נוחות הנסיעה אינה טובה כמו בדיסקברי. אבל מה אני מדבר אתכם על שטח? זה רק מראה כמה אני רחוק מהלקוח הטיפוסי של ה'ספורט' – לקוח שלא מעניין אותו לרדת לשטח וכן מעוניין בעיקר בעוצמת המנוע וביוקרתיות המאופקת של הכלי המגודל. את אלה מספק הריינג' ספורט בשפע, תמורת מחיר אדיר של 845,000 שקלים לרכב המבחן. זה, אגב, מחיר מציאה ביחס ל-1,025,000 שקלים של גרסת ה-5.0 ליטר, למי שרוצה רק את הטוב ביותר. ומי שרוצה באמת לרדת לשטח ברמת הפאר האולטימטיבית? בשביל זה הרי ישנו הריינג' הרגיל.

מועדון ג'נטלמנים בריטי

הדגם הראשון של לנד רובר, דיפנדר (הוצג ב-1948), נועד לחקלאי בריטניה. הדגם השני שלה, ריינג' רובר (1970, Classic), נועד לג'נטלמנים של הממלכה. הדגם הראשוןשל ריינג' היה בעל סביבת נהג פשוטה וחסונה (לשטיפת בוץ בפנים), ונועד להציע אלטרנטיבה בריטית מול הגל הראשון של ה-SUV בארה"ב (סקאוט, ברונקו ומאוחר יותר וואגוניר). טכנולוגית היו לו מספר יתרונות: מרכב עשוי אלומיניום (כמו בדיפנדר), אך במקום קפיצי עלים, המילה האחרונה בתכנון עגלות, הורכבו בריינג' קפיצי סליל. מנוע V8 כביר הציע ביצועים מרשימים (160 קמ"ש) והנעה כפולה-קבועה סיימה את בסיס המפרט. התוצאה: רכב שטח שהציע נוחות לא מוכרת אז מעבר לכביש, יחד עם יכולת דינמית נאה מאוד לרכב מסוגו.

ב-1989 הציגה לנד רובר את דיסקברי, וכך היה אפשר להציג, ב-1994, את הדור השני (P38A) – והפעם עם גימור פאר (הוצג כבר בסוף דור 1), כיאה לממלכה שחתומה על רולס רויס: עור ועץ, מיזוג נפרד, הפעלה חשמלית ושאר מותרות. גם הטכנולוגיה לא חסרה: ב-96' הוצג מנוע כביר בנפח 4.6 ליטר (225 כ"ס, שהתבסס על מנוע 4.0 הליטר ההוא של רובר) ומתלי אוויר עם כוונון אוטומטי היו חלק מהחבילה הייחודית הזאת מיומה הראשון.

עוד לפני הצגת דיסקברי 3 הכל-כך רדיקלי ביחס לקודמיו, הוצג הריינג' החדש (L322, 2002), עם שפע אלקטרוניקה והדר, מהסוג שנועד למקם אותו לבד בעולם רכבי השטח, ויחד עם זאת להציע אלטרנטיבה רב-גונית וייחודית לדגמי הפאר של גרמניה. ב-2005 הוצג 'ריינג' רובר ספורט', למעשה דיסקברי מאוד מפואר, עם עיצוב כמו של הריינג' וכיול שנועד לשפר את היכולת הדינמית שלו. מתיחת הפנים של 2009 השאירה את הסידור, אבל ב-2013 הוצגה גרסת ספורט (L494) מבוססת על הריינג' החדש (L202, 2012), ועם הרבה השפעה עיצובית של האבוק.

ריינג' רובר ספורט
סוג: רכב שטח, 5 דלתות
מנוע: טורבו-בנזין, V6 ציל', 3.0 ל'
הספק/סל"ד: 340 כ"ס/6,500 סל"ד
מומנט/סל"ד: 45.9 קג"מ/3,500-5,000 סל"ד
תיבת הילוכים: אוטומטית-טיפטרוניק, 8 הילוכים
הנעה: כפולה-קבועה, הילוך כוח, נעילה אחורית ומרכזית
בסיס גלגלים: 292 ס"מ
ממדים (אxרxג) 485x198x178 ס"מ
מרווח גחון: 20.1-26.4 ס"מ
זווית גישה: 31 מע'
זווית נטישה: 30.9 מע'
0 ל-100 קמ"ש: 7.2 ש'
מהירות מרבית: 210 קמ"ש
מבחן ריסוק: Euro NCAP לא נבחן
קבוצת זיהום אוויר: 14
מחיר: 845,900 שקל

The post מבחן דרכים: ריינג' רובר ספורט, בנזין 3.0 ליטר מוגדש appeared first on TheCar.

שני הדורות הראשונים של לנד רובר דיסקברי (1989-2003) נמכרו ברמת המחיר של ה-SUV מיפן וארה"ב – מתחרים ישירים כמו לנד קרוזר, פאג'רו, גרנד צ'רוקי ואחרים. בשנת 2004 יצא דיסקברי 3 החדש מתחום המחירים הזה והתמקם, לפי הגרסה, בין 30 ל-60 אחוז גבוה יותר, וזו חתיכת הפרש.
דיסקברי 4 (2009) קיבע סופית את המגמה: טווח המחירים שלו (445,000 עד 685,000 ש"ח) ממקם אותו גבוה מעל קבוצת ה-SUV הרגילים.

כמי שמכיר ומוקיר את הכרכרה הבריטית, השאלה שלי אינה 'האם זהו כלי רכב טוב במידה יוצאת דופן?', אלא בעיקר 'האם פער המחירים מהמתחרים מוצדק?'
מצד אחד, אין כאן מה להצדיק, או להבין, או לשקול. במחירים כאלה, קונים כלי רכב מכיוון שחושקים בו, מכיוון שהוא עושה משהו לדימוי העצמי, מכיוון שהרוכש אומר לעצמו 'הגיע הזמן'. אפשר לומר את זה גם על לנד קרוזר, פאג'רו או גרנד צ'רוקי שעולים 350,000 ש"ח. ובכל זאת, השאלה מהדהדת בעוצמה רבה יותר עם ריינג' ספורט ועם דיסקברי.
מצד שני, לפחות לפי הנתונים והפרוספקט דיסקאברי מציע טכנולוגיה שמאפשרת יכולות שאין למתחרים. האם יש לה ביטוי של ממש בשטח ובכביש? ואם כן, האם איכות הביצוע שווה את תוספת הכסף?

הקופסה הבריטית
כמי שמגיע מכיוון של ג'יפאות טהורה אני אוהב מאוד את עיצובו הקובייתי של ה'דיסקו'. הוא משדר ענייניות ופונקציונאליות, מעין 'תכל'ס בשטח' כזה, בדיוק מה שאני מצפה למצוא ברכב בעל יכולות של ממש בשטח. תא הנוסעים שלו מפואר ומפנק מאוד, אם כי לא ברמה של הריינג'ים. בכל זאת, צריך לשמר פער מינימאלי בין האצולה ומעמד הביניים. איכות הריפודים והדיפונים מיישרת קו עם הכי טוב שיש, והדיסקו מעניק מרחב חיים מצוין לכל המשפחה. גם בדיסקברי מוצאים תנוחת ישיבה גבוהה וקו מותניים נמוך, אחד מסימני ההיכר הקלאסיים של דגמי ה-SUV של המותג. וכך, אם תרצו, דרך אותו פאר והידור, ניתן להצדיק חלק מאותו פער מחירים.
הטכנולוגיה לעזרת הג'יפאי
חלק ממחירו הגבוה של הדיסקברי ניתן להצדקה גם בשפע הטכנולוגיה שכלול בו. המנוע הוא V6 מודרני עם שני מגדשי טורבו, אם כי זה לא מספיק כדי לשמור מגע עם גרנד צ'רוקי הזול יותר, שמנועו חזק ומהיר בהרבה מזה הבריטי. ובכל זאת, למרות משקל עצמי של 2.5 טונות, הדיסקו מסוגל לטוס במהירות משכנעת מאוד. על הכביש, התחום שבו דיסקברי מצטיין ממש הוא בכל מה שקשור לאיכות הנסיעה, שהיא גבוהה ביותר. נוחות עילאית ורמת שקט מסדרים לנוסעים התנהלות נעימה מאד.
ככל שהוא טוב בכביש הדיסקברי ממש מצטיין בשטח. לנד-רובר הייתה הראשונה שהציגה, לפני עשרות שנים, את הנעה הכפולה הקבועה. היא הייתה גם ראשונה שהשתמשה ברכיבי מערכת ה-ABS לטובת בקרת משיכה בשטח, טכנולוגיה שאומצה לימים על ידי רוב יצרני העולם. יצרנים אחרים אמנם אימצו – אבל מתברר שגם בנושא זה, וגם בעוד תחומים, יש דברים שהם לא יודעים ולנד רובר כן יודעת.
לא רק שבקרת המשיכה הבריטית היא עדיין הטובה ביותר בשכונה, גם האופן שבו האלקטרוניקה מסייעת בניהול פעולת המנוע והמתלים בשטח טכני, והדרך המופלאה שבה המתלים הפניאומטיים פועלים, טובים בהרבה מיכולת התפקוד של מערכות אלה אצל המתחרים מגרמניה וארה"ב.
מדוע? אין לי תשובה. האם זה מכיוון שהידע של הבריטים והיכרותם עם השטח, מעמיקים יותר מזה של האחרים? האם זה מכיוון שהבריטים באמת מתכוונים לעבודת שטח, בעוד שאחרים רק קורצים לעברו?
תשובה, כאמור, אין, אבל עובדות יש: מערכות השטח של הדיסקו פועלות טוב יותר. הוא מגהץ טוב יותר שבילים מהירים, הוא נוח יותר (יחסית) במצב של הגבהת מתלים, והעברת כוח המנוע לגלגלים היא הטובה שבנמצא ברכב SUV.
דיסקברי מצטיין בשטחים חצציים וטרשיים, ואת זה אפשר להרגיש כאשר עוברים אליו לאחר נהיגה ברכב שטח אחר. הנוחות והמלכותיות שבהן הוא מתקל מכשולים לא יכולה להשאיר את הנהג ללא חיוך רחב. מצד שני, משקלו הגדול מגביל אותו בנהיגת דיונות; עם 2.5 טונות על המאזניים דיסקברי נאבק על נפשו בדיונות, וגם בבוץ הוא לא גיבור גדול. בעיה נוספת היא מידת הצמיגים. עם חישוקי 19 אינץ' קשה מאוד למצוא לו צמיגי שטח טובים וחוקיים, ומאוד לא מומלץ להוריד בהם את לחץ האוויר.

הברירה הטבעית
אליבא ד'נתוני היבואן כ-50% מרוכשי הדיסקברי יורדים לשטח באופן סדיר, ורבים אחרים מהם מבצעים גיחות שטח קצרות ולא מאתגרות. זה אופן שימוש שמראה שלקוחות הדיסקברי עדיין שומרים אמונים למסורת השטח של היצרן הבריטי. כדי לקבל מסורת זו בגרסת HSE תיאלצו להיפרד מ-608,000 שקלים. זה סכום גדול מאוד, וגם בסגמנט 'האנשים שכבר היה להם הכל' קשה למצוא לקוחות רבים בעלי יכולת כספית שכזו. מנגד, תוכלו לקבל את הגרסה הבסיסית בקצת פחות מ-450,000 שקל.

דור וארבעה דורות
לנד רובר דיסקברי יצא לאור ב-1989, לפני 25 שנה. זהו דגם השטח השלישי של החברה, אשר נועד להציע את יתרונות ה-SUV במופע קומפקטי ובמחיר שפוי (הריינג' הוותיק תוכנן להיות המשתדרג הגדול).
היו לו גוף אלומיניום, הנעה-כפולה קבועה, ומרכב שמציע שדה ראייה מעולה לשטח, עם תכנון פנים ייעודי, אבזור רלוונטי לנהיגת שטח ומרחב פנים גדולו. הדגם השני (1998) היווה שדרוג של הראשון, עם נעילה מרכזית בנוסף לאחורית, מנועי דיזל ובנזין מודרניים, ועוד.
דיסקברי 3, שהוצג ב-2004, הוא סיפור שונה לגמרי, על אף שלנד רובר התעקשה – והצליחה – לעצב כלי מודרני שנראה כמו הדגם המקורי. מעבר למנועים ותיבות הילוכים חדשים ויעילים העיקר הוא שילוב כולל של אלקטרוניקה עם מתלי אוויר. כל אלה נשלטים על-ידי מערכת אחת, Terrain Response, במטרה לאפשר נסיעה בכל תוואי שטח לפי המאפיינים הייחודיים לו. מרווח הגחון, התנהלות מתלים, בקרות משיכה, נעילות, יחסי העברה, מצערת – הכל נמצא בשליטת אותה מערכת.
זה עובד מצוין, גם בכל סוגי הכביש, גם בכל סוגי השטח, כולל המאתגרים שבהם.

לנד רובר דיסקברי 4 HSE1
סוג: רכב שטח, 5 דלתות
מנוע: טורבו-דיזל, V6 ציל', 3.0 ל'
הספק/סל"ד: 258 כ"ס/4,000 סל"ד
מומנט/סל"ד: 61.1 קג"מ/2,000-5,000 סל"ד
תיבת הילוכים: אוטומטית-טיפטרוניק, 8 הילוכים
הנעה: כפולה-קבועה, הילוך כוח, נעילה אחורית ומרכזית
בסיס גלגלים: 288.5 ס"מ
ממדים: (גxרxא) 483x202x184 ס"מ
מרווח גחון: 18.5-31 ס"מ
זווית גישה: 36.2 מע'
זווית נטישה: 29.6 מע'
0 ל-100 קמ"ש: 9.3 ש'
מהירות מרבית: 180 קמ"ש
מבחן ריסוק Euro NCAP: לא נבחן
קבוצת זיהום אוויר: 15
מחיר: 607,900 שקל

The post מבחן דרכים: לנד רובר דיסקברי 4 HSE1, טורבו-דיזל V6 3.0 ליטר appeared first on TheCar.