חדשות רכב ותחבורה

DS7 קרוסבק במבחן דרכים

הדרך של DS במאבק על שוק היוקרה היא להתמקד ב"צרפתיות" ולהציג 'שיק' שנובע מעיצוב-על בסגנון פריזאי. DS7 קרוסבק מתמודד מול מתחרות גרמניות מבוססות והשאלה שבמבחן היא אם הרגש מנצח את השכל

0

שורה תחתונה תחילה

חטיבת DS מציגה סוף סוף מוצר פרימיום אמיתי שעומד בזכות עצמו. DS7 קרוסבק מציע תמורה אטרקטיבית למחיר ביחס למתחריו הגרמנים, אבל רק עבור מי שפתוח לקבל מוצר עם תדמית שונה מכל בחינה.

מי אתה DS7 קרוסבק?

קברניטי קבוצת פיג'ו-סיטרואן הבינו מזמן שהכסף הגדול בתעשיית הרכב נמצא בפלח הפרימיום של שוק הרכב, והברירות שבפניהם היו לקנות מותג כזה, לפתח מותג מאפס, או להתחיל טיפ טיפה יותר גבוה – על ידי מינוף של רמז כלשהו מן ההיסטוריה המותגית שלהם. לאחר שנסיונות לצמוח מתוך פיג'ו לא עלו יפה, והמיתוג של חלק ממכוניות סיטרואן תחת הסמל של הדגם המיוחד ביותר בתולדות החברה – DS – לא התקדם לשום מקום, הם החליטו להקים חטיבת יוקרה נפרדת ובתוך כדי כך גם לשנות אסטרטגיה ואת תפיסת המוצר.

 

 

אנשי DS לא יכלו אמנם להרשות לעצמם לפתח מוצרי פרימיום מדף נייר חלק, כמו ב.מ.וו. או מרצדס, אבל ההצלחה הפנומנלית של אאודי, וגם זאת של לקסוס, הצביעה על כך שהם גם לא צריכים. כבסיס יש להם את הפלטפורמות ואת המוצרים של פיג'ו ושל סיטרואן, וכל מה שנדרש להוסיף, או לבנות מחדש, הם תכולה וערך אשר ישכנעו את הלקוחות  לפתוח את הארנקים.

DS7 'קרוסבק' הוא הדגם הראשון של DS כמותג עצמאי ונפרד, והוא בנוי על בסיס פלטפורמת EMP2 המוצלחת שעליה בנויים פיג'ו 3008 ו-5008, סיטרואן C5 איירקרוס ואופל גרנדלנד. DS7 גדול "בחצי מידה" מ-3008: הוא ארוך יותר ב-13 ס"מ (457 ס"מ), רחב ב-6 ס"מ (190 ס"מ) ובסיס הגלגלים הגלגלים ארוך ב-6 ס"מ ומגיע ל-273 ס"מ.

אחד מלקחי העבר, שאנשי DS התאמצו ליישם, הוא צורך בבידול משמעותי בין DS7 לבין דגמים עממיים של פיג'ו ושל סיטרואן. את הבידול הזה נפגוש בסעיפי העיצוב החיצוני והפנימי, וברמות האבזור. בנוסף, ולא פחות חשוב, קיים קשר בל ינתק בין לקוחות פרימיום לבין חיבה עזה לחידושי הטכנולוגיה ובסעיף זה הקפידו אנשי DS להרעיף על DS7 את כל מה שמצאו על המדף.

DS7 הוא הדגם הראשון של הקבוצה שבו מותקנת תיבת הילוכים אוטומטית חדשה עם שמונה יחסי העברה (אגב, יחי ההבדל הקטן, תיבה כזאת מוצעת כעת גם ב'ברלינגו' החדש), ובנוסף לה מותקנים בולמי זעזועים אדפטיביים שמידת הקשיחות שלהם נשלטת על-פי מידע שמתקבל ממצלמה שסורקת את הדרך. בנוסף מותקנת גם מערכת טרמית לראיית לילה, שכמותה אפשר למצוא במרצדס S קלאס ובנות כיתתה.

 

 

עיצוב חיצוני, מיצוב

שוק הרכב מוצף ברכבי פנאי וקרוסאוברים למינהם, ו-DS7 קרוסבק – למרות שאינו פורץ דרך כפי שאפשר היה לצפות משורשי העיצוב האוונגרדי של סיטרואן – בהחלט מפגין נוכחות מרשימה. הצללית שלו, והטיפול במשטחים שונים, כוללים את המאפיינים המוכרים של חזית "משפחתית" עם שבכה גדולה, קו מותניים גבוה, ותפיחות שריריות בכנפיים ומעל קשתות הגלגלים.

הייחוד שלו נובע מן הפיסול מתחת לקורות הקדמית והאחורית, שילוב של חלון הצד השלישי, הקטן, בקורה נטויה, ופרטים קטנים ומרשימים כמו פנסים אחוריים צרים עם חתימת אור בצורת יהלומים ושיבוץ פנסי LED דמויי יהלומים בחזית. אלה פוצחים בתצוגת אור מרהיבה בעת פתיחת הרכב. ההקפדה על הפרטים, והשוני העיצובי ביחס לכל מה שמוכר לנו, עושים את DS7 למובחן וייחודי. בנוסף, חלק מאפקט ה"וואו" מתקבל מעצם השאלה "מה זאת המכונית הזאת?", עניין שסיקרן הרבה מאד עוברי אורח במהלך ימי המבחן. העובדה הפשוטה, לטוב ולרע, היא שמעט מאד אנשים שמעו אי פעם על המותג DS.

DS7 ניצב עם גלגל אחד פה וגלגל אחד שם בין הקטגוריות המוכרות לנו בתחום הפרימיום. בטווח המחירים שלו – בין 240 ל-300 אלף ש"ח – הוא ממוקם מול רכבי הפנאי הקומפקטיים כמו וולוו XC40, אאודי Q3 וב.מ.וו X1, והוא גדול מהם מבחינת המידות שלו. אנשי DS ונציגיהם בארץ הקודש מעדיפים למצב אותו דווקא מול הקטגוריה הגדולה יותר, מבחינת המידות, כלומר כנגד אאודי Q5 וב.מ.וו. X3 – שהם דגמים גדולים אבל גם יקרים יותר.

 

 

תא נוסעים, שימושיות

לקוחות פרימיום רגישים מאד, ובצדק, ל"רמת ההגשה" ולתחושה שמוצר משדר, ושיטוט בתא הנוסעים של DS7 קרוסבק מוכיח שהצרפתים עשו עבודה טובה בסעיף זה.

באופן כללי – תא הנוסעים משדר תחושת עושר, וזאת בין השאר בזכות מסך לוח מחוונים ומסך התפעול המרכזי, תאורת אווירה מרשימה, מוטיב של שיבוץ יהלומים מכל עבר, וגם מושבים שנראים מצוין ומספקים תמיכה טובה. מעצבי הפנים הקפידו הקפדה יתרה על פרטים עיצוביים קטנים כמו שעון אנלוגי שצץ החוצה בעת התנעת הרכב ושימוש בחומרים שונים, ונעימים, על משטחים שונים. ניכר גם המאמץ לבדל את הדגם ככל שאפשר מדגמים "עממיים" וזאת באמצעות שימוש מוצמצם מאד ברכיבי פנים משותפים. למרות זאת, פה ושם נמצאים גם חלקים ש"הושאלו" מ-3008, למשל ידיות תפעול ההילוכים מאחורי ההגה.

האווירה מרשימה בזכות גימור מושקע, במיוחד בגרסת האבזור 'אופרה' של מכונית המבחן, עם דיפון עור על לוח המכשירים, טבור גלגל ההגה ועל ידיות האחיזה. איכות החומרים גבוהה ומחניפה, אלא שכמה מחלקי הפלסטיק לא מתקרבים קרוב מספיק, בתחושת האיכות שהם מספקים, למה שמציעים מותגי הפרימיום מגרמניה.

אחרי שנרגע אפקט ה"ואוו" הראשוני מן האפקטים השונים והאווירה הכללית מאכזב לגלות שהנדסת האנוש מתחכמת מידי, ושעודף של  גימיקים מיותרים פוגע בנוחות ובשימושיות. כך, למשל, מתג ההתנעה צמוד לשעון הזמן, וזהו דווקא המיקום הטבעי של מתג איתות החירום ("האזארד"). מתגי התפעול של ארבעת החלונות תופסים שטח חשוב בשדרה המרכזית שבין המושבים, כאילו שמדובר במכונית משנות ה-80', בעוד שמתג בחירת מצבי הנהיגה נמצא דווקא בצד של הנוסע ולא בצד הנהג. כל אלה מתגמדים ביחס לתלונה העיקרית שיש לנו כנגד הנדסת האנוש הלקויה ברוב דגמי פיג'ו וסיטרואן – שהיא תפעול רוב מערכות הרכב דרך המסך המרכזי. המערכת הזאת לא אינטואיטיבית, עמוסה בתפריטים רבים, וכדי לבצע אפילו פעולות פשוטות כמו כיבוי ה-Start-Stop נדרש מספר פעולות רב מידי.

 

 

במושב האחורי יש מרחב נדיב עבור צמד נוסעים מבוגרים בכל גודל, ואפילו נוסע שלישי יצליח לשבת בנוחות יחסית על המושב המרכזי, הודות לרצפה שטוחה. עם זאת, המושב נמוך מידי וכיפוף הברכיים מוגזם, ואילו יישור רגלים קדימה מוגבל בגלל שאין די מרחב לכפות הרגלים. משענת המושב מתכווננת וכך משפרת את המצב, והנוסעים נהנים מיחידת שליטה נפרדת למזגן, וגם מצמד שקעי USB.

נפח תא המטען מכובד, עם 555 ליטר, אבל זאת רק כאשר מסעד המושב האחורי זקוף. כאשר מטים את המסעד,  לנוחות היושבים מאחור, הנפח מצטמצם מאד וכבר לא כל כך מרשים, אם כי גם כך אפשר לאפסן בו שתי מזוודות גדולות ומעט חפצים נוספים. שפת ההטענה גבוהה מידי, ופוגמת בנוחות ההעמסה.

התנהגות כביש, נוחות

ה-DNA של מכוניות צרפתיות גדולות, ובפרט אלה של סיטרואן, מכתיב רמת נוחות גבוהה על חשבון ניהוג חד. DS7 מצטיין לפחות בחלק הראשון של המשוואה, ולמרות שמאכזב שאין לו מתלים הידרופניאומטים – עניין מתבקש מאליו במכונית פרימיום שנושאת סמל כל כך מחייב – הבולמים בעלי השיכוך המשתנה מספקים רמת נוחות טובה מאד. במיוחד בולט לטובה מצב Comfort, שבו המתלים מעניקים תחושת ריחוף קלה, אם כי המחיר הוא יותר מידי נדנודים והעברות משקל על ציר האורך.

 

 

במצב 'ספורט' נפגמת תחושת הנוחות, בעיקר במהירויות נמוכות, אבל משתפרת תחושת השליטה בתנודות המרכב, בעיקר בעת נהיגה על כבישים מפותלים. DS7 מייצר התנהגות מאוזנת עם המון אחיזה, יש לו נטייה לתת היגוי תחת עומס והכניסה הראשונית שלו לתוך פניות איטית, בגלל משקלו של מנוע הדיזל בחזית. ההיגוי מדויק אבל נטול היזון חוזר, ובמצב ספורט ההגה שוקל יותר וכך משרה תחושת ביטחון טובה לאורך כל מהלך ההפניה שלו.

מנוע, ביצועים

אחת מנקודות התורפה המשמעותיות של DS7 בשוק שלנו היא שהוא משווק בשלב זה רק עם מנוע טורוב-דיזל בשעה שבעולם הוא מוצע גם עם מנועי טורבו בנזין.

אפשר לשער שהסיבה לכך היא מסחרית – יצרני הרכב האירופאים "תקועים" בימים אלה עם עודף מטורף של כושר ייצור של מנועים שנרדפים על-ידי תקנות WLTP החדשות – אבל בכל מקרה זה מה שיש. אצלנו, בישראל, אמנם הרבה יותר רגישים למחיר מאשר לסביבה אבל מנועי דיזל מניעים בעיקר את רכבי הפנאי הגדולים יותר. מנוע הדיזל הספציפי הזה מניע גם את פיג'ו 3008 (וגם שם זהו המנוע האטרקטיבי יותר מבחינת התמחור) וכאן הוא מספק 180 כ"ס ומומנט מרשים במיוחד של 40.8 קג"מ. המנוע מחובר, כאמור, לתיבה אוטומטית פלנטרית עם שמונה יחסי העברה.

צריך לומר, לשבחו, שאופי מנוע הדיזל של DS7 מתאים מאד לאופי הכולל של המכונית. הוא אמנם לא משדר תחושה נמרצת במיוחד, ולוקח את הזמן שלו עד שהוא צובר און, אבל כאשר הוא נדרש לכך הוא מייצר דחף מרשים ומשמעותי בזכות שפע המומנט שלו. יש אמנם מצב ספורט אשר מחדד את תגובת המצערת ומעצים את צליל המנוע, אבל הוא לא הופך את קרוסבק לאתלט קל רגליים, ועל כך מעיד נתון תאוצה של 9.4 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש. תיבת ההילוכים משלימה את אופי המנוע ו"מעדיפה" העברות הילוכים חלקות, גם תחת עומס, על פני זריזות. לשבחה צריך לומר שהיא פועלת ביעילות וללא היסוסים מיותרים.

יתרונו הגדול של מנוע הדיזל הוא כמובן תצרוכת דלק, אשר בתנאי המבחן התובעניים שלנו עמדה על כ-13 ק"מ לליטר בממוצע. בשימוש רגיל מותר לצפות לתצרוכת דלק מרשימה של 16-17 ק"מ, כפי שרמז לנו מחשב הדרך.

 

 

בטיחות

חבילת אבזור הבטיחות מרשימה: כל רמות האבזור מוצעות, כסטנדרט, עם 8 כריות אוויר, מערכת בלימת חירום אוטונומית, מערכת שמירת נתיב אקטיבית, בקרת שיוט אדפטיבית עם יכולת זחילה בפקקים, זיהוי עצמים בשטחים מתים וגם זיהוי תמרורים וסימני דרך. פעולת מערכות הבטיחות האקטיבית טובה, מבין הטובות בהן נתקלנו, גם כשמדובר בנסיעה על כבישים חשוכים, ומערכת הזחילה בפקקים יעילה במיוחד.

ברמת האבזור הגבוהה של המכונית נוספות מערכת התרעת ערנות שמבוססת על מצלמה שסורקת את פני הנהג, ומערכת ראיית לילה עם זיהוי של הולכי רגל. מדובר בפריט אבזור חריג במיוחד שלא מוצע אפילו במכוניות שמחירן כפול משל DS7. מערכת ראיית הלילה מציגה את הנעשה על הכביש על גבי מסך התצוגה של לוח המחוונים, והיא  מתגלה כשימושית במיוחד בכבישים נטולי תאורה. עם זאת, אסור להשתמש בה אלא רק כגורם עזר, וצריך להקפיד לשמור את המבט על הכביש, בעיקר בלילה.

 

 

מערכת התרעת הערנות ייחודית ויעילה, והיא אגן גערה בנו בכל מיני מצבים שבהם המבט שלנו לא הופנה לכיוון הנכון. להגנתנו טענו בפניה שיותר מידי זמן נדרש מאיתנו כדי לתפעל את מערכת המולטימדיה.

במבחני הריסוק של פרויקט EuroNCAP קיבל קרוסבק דירוג של חמישה כוכבי בטיחות, עם ציון של 91% בהגנה על היושבים מלפנים, 87% על ילדים במושבי בטיחות מאחור ו-73% על הולכי רגל. בסעיף אבזור הבטיחות קיבל קרוסבק ציון של 76%.

אבזור ומחיר

DS7 קרוסבק משווק בישראל בשתי רמות אבזור עיקריות, וכל אחת מהן מוצעת בשתי חבילות עיצוב שכוללות פרטי  גימור פנים וסממני עיצוב חיצוני אחרים. כבר ברמת הבסיס מוצע לוח מחוונים על גבי מסך בגודל 12.3 אינטש עם תצוגה משתנה, מערכת מולטימדיה מקורית עם מסך מגע בגודל 8 אינטש, מושבים קדמיים מתכווננים חשמלית, כיוון חשמלי למשענת המושבים מאחור, ריפודי עור, בלם יד חשמלי, פתיחה חשמלית לדלת תא המטען, כניסה והתנעה ללא מפתח, גג שמש פנורמי וחישוקים קלים בקוטר 19 אינטש.

 

 

ברמת האבזור הגבוהה נוספים תאורת LED אקטיבית בחזית, מערכת שמע משודרגת עם 14 רמקולים, מסך מולטימדיה בגודל 12.3 אינטש, תאורת אווירה משתנה בתא הנוסעים, מראה קדמית מחוממת, ומערכת מצלמות לתצוגה היקפית. מכונית המבחן, ברמת אבזור 'אופרה', צוידה גם בחימום, אוורור ועיסוי למושבים הקדמיים, ודיפון עור נאפה ללוח המכשירים.

רשימת האבזור הזאת חריגה במיוחד ביחס לטווח המחירים של DS7, ובפרט בגרסה היקרה של רכב המבחן. רמת אבזור דומה במתחרות הגרמניות עולה כמה עשרות אלפי שקלים בנוסף למחיר בסיס גבוה בלאו הכי, וכמה מפריטי האבזור לא מוצעים שם גם לא כאופציה. בסוף היום כאן טמון הערך הייחודי של DS7 ביחס למתחריו הישירים והעקיפים, והבעלים של כלי כזה יכול להשוויץ בפני חבריו עם שלל גאדג'טים לא שגרתי.

שורה תחתונה

לקוחות מותגי הפרימיום נחלקים לשני מחנות. יש את מי שאוהבים את המוכר והטוב, ונאמנים למותגים ותיקים ומבוססים שמגישים להם עיצוב מזוהה מאד ותדמית מבוססת. אלה, במבחן התוצאה, פחות רגישים למחיר שנדרש מהם. במחנה האחר נמצאים לקוחות שמעדיפים חידושים והמצאות, לאו דווקא מבחינת טכנולוגיה אלא במובן של "הדבר החדש הבא", המעוצב והאופנתי. אחד המאפיינים של הקהל הזה הוא נטייה לרכישת קרוסאוברים, בשעה שבמחנה האחר, המסורתי, קיימת נטייה למכוניות סדאן.

DS מכוונת כמובן אל המחנה של מי שאוהבים לחרוג מן המקובל ולחפש חידושים ואין לה מה להציע למחנה הראשון. הייחוד של DS7 הוא רמת ההגשה, עם תשומת לב לפרטי עיצוב, השקעה רבה ביצירת אווירה בתא הנוסעים, וכמות מרשימה של אבזור וגאדג'טים. אלה מבדלים את DS7 לא רק מבין מתחריו בשוק הפרימיום אלא – חשוב יותר – מפיג'ו 3008 שעליו הוא מבוסס.

כמוצר פרימיום DS7 קרוסבק עומד בפני עצמו, וזה לכשכצמו הישג גדול עבור מי שמאז ימי DS המקורית לא הצליחו אף פעם לפצח את סוד הפרימיום. השורה התחתונה, והמסכמת, היא ש-DS מציע תמחור אטרקטיבי עם יחס עלות-תועלת טוב יותר בתחום האבזור ביחס למקובל בשוק הפרימיום, והוא פונה באופן ממוקד למי שמחפש לחרוג מן העדר.