הינו, יצרנית המשאיות הגדולה ביותר ביפן, תתאחד בקרוב עם יצרנית המשאיות מיצובישי, וזאת כחלק משיתוף פעולה אסטרטגי וברית חדשה בעולם הרכב שעליהם הכריזו היום טויוטה יחד עם חטיבת המשאיות 'דיימלר טראק' (Daimler Truck Holding), אשר הופרדה לא מכבר מחברת דיימלר-בנץ.

הינו היא חברה בבעלות מלאה של טויוטה, יצרנית המכוניות הגדולה בעולם, ואילו 90% מן הבעלות בחברת המשאיות מיצובישי פוסו (Mitsubishi Fuso), בעבר חלק מקבוצת הרכב של קונצרן מיצובישי, נמצא בבעלות דיימלר שהחלה לרכוש אותה עוד בימים שבהם התקיימה הברית המשולשת דיימלר-קרייזלר-מיצובישי.

חטיבת המשאיות של דיימלר-בנץ, שעברה בשנה שעברה שינוי ארגוני משמעותי, ויצרנית המשאיות הינו שנתפסה לאחרונה עם המכנסיים למטה לאחר שנחשף שאנשיה זייפו תוצאות מבחני זיהום אוויר במשך שנים – ישתפו פעולה בפיתוח טכנולוגיות חדשות, בעיקר בתחום השימוש במימן, "כדי לסייע במאבק בשינויי האקלים".

האיחוד בין הינו למיצובישי משאיות יכלול גם את תחום האוטובוסים של מיצובישי, ובמקביל למיזוג צפויות טויוטה ודיימלר להשקיע בחלקים שווים בחברת אחזקות חדשה שתהיה חברת הגג של החברה הממוזגת.
ההשקעה הכספית, בסכום שלא פורסם, נועדה לפתח טכנולוגיות "להפחתת פליטות פחמן", אך גם לפיתוח נהיגה אוטונומית, שירותים מקושרים וכלי רכב חשמליים.

"שיתוף הפעולה הזה בין ארבע החברות שלנו הוא שותפות ליצירת העתיד של כלי הרכב המסחריים ביפן והעתיד של 'חברת ניידות'", צוטט המנכ"ל החדש של טויוטה – קוג'י סאטו. "קשה לעשות את זה לבד", אמר סאטו, "העבודה המשותפת היא קריטית".

מה שכן, שני הצדדים לוקחים את הזמן שלהם ולא נחפזים לבצע את המיזוג. העבודה המדוקדקת על פרטי המיזוג, ובכלל זה יחסי אחזקת המניות, שם החברה והמבנה הארגוני שלה יעובדו במהלך… תחזיקו חזק… השנה וחצי הקרובות (18 החודשים הבאים), כשהשאיפה היא לחתום על הסכם סופי עד תחילת השנה הבאה ולסגור את העסקה עד לסוף 2024. עד אז, מיותר לציין, סין כבר תנחית חללית על הירח ותייצא משאיות עם הנעה מימנית.

לקריאה נוספת:

דיימלר-בנץ: מכרכרה ללא סוסים ועד לסוללות מצב מוצק ב-135 שנים

The post דרמה בענף המשאיות: מיצובישי והינו מתאחדות, מרצדס וטויוטה ישתפו פעולה appeared first on TheCar.

בדרכה של חברת LEVC, שמוכרת בעולם כיצרנית "המוניות השחורות" המפורסמות של לונדון (שכבר מזמן אינן בהכרח שחורות) להיות יצרנית רכב חשמלי מן השורה היא חשפה בסוף השבוע פלטפורמה ייעודית חדשה, גדולה ומעניינת לרכב חשמלי.

London Electric Vehicle Company (LEVC) – הנכס הראשון מתחום תעשיית הרכב שחברת ג'ילי רכשה מחוץ לסין, מתכננת להתמחות בעיקר בעולמות הוואנים להסעת נוסעים ובטנדרונים מסחריים גדולים יחסית (פלח שוק F). במסיבת עיתונאים שערכה החברה ביום שישי במטה שלה בעיר אנסטי (Ansty), אנגליה, הצהירו מנהליה שהפלטפורמה – שאותה הם מכנים SOA, או Space Oriented Architecture – פותחה מראש לרמת גמישות גדולה שתאפשר בניה של מגוון רחב של כלי רכב חשמליים בהם טנדרים, ואנים גדולים להסעת נוסעים ולהובלת מטענים, קרוסאוברים גדולים ואפילו קרוואנים. עם זאת, אנשי החברה לא פרטו מה יהיו סדרי העדיפויות שלהם ומה יהיה סדר ההשקה של הדגמים השונים.

ככל שאפשר לנבא את התוכניות של ג'ילי לעתידה של LEVC מותר להעריך שהיא תשאף למקסם את הסינרגיות עם חברות וחטיבות אחרות שבבעלותה המלאה או החלקית, להגדיל במידה ניכרת את הערך של החברה ואז להנפיק את חלק מן הבעלות עליה בבורסה או למכור חלק למשקיעים אסטרטגיים. כדוגמא – על אף שלפלחי השוק ש-LEVC רוצה להתמחות בהם נדרשת פלטפורמה ייעודית – מערכות ההנעה והסוללות של פלטפורמת SOA לקוחות מ"מחסן החלקים" של הקבוצה והן זהות, למעשה, לאלה שמשמשות את פלטפורמת SEA שעליה בנויות בין השאר סמארט 'האשטג 1' ו'זיקר 001'.

על גבי פלטפורמת SOA ייבנו כלי רכב באורך שבין 4.86 ל-5.99.5 מטרים, רוחב של בין 194.5 סנטימטרים ועד 199.8 סנטימטרים, ובסיסי גלגלים ארוכים יחסית של בין 3 ל-3.8 מטרים. לתחום הסעת הנוסעים ייבנו כלים עם ארבע שורות מושבים להסעת עד 12 נוסעים כולל הנהג, כאשר הדגש הוא על רצפה מאד נמוכה שתאפשר כניסה ויציאה נוחות במיוחד וגמישות רבה להתקנת התקני עזר למוגבלים בתנועתם.

לתחום הובלת המטענים ייבנו כלים עם מרחב פנימי רב וגודל פיזי גדול אשר ימוקדו במידה רבה בשוק המשלוחים העירוניים והפרבריים, למשל עבור חברות משלוחים גלובליות כמו USP ורשויות דואר מדינתיות.
הפלטפורמה מתוכננת מראש עם מתלה אחורי רב חיבורי לגרסאות הנוסעים ומתלה פשוט וקשוח יותר, עם קפיצי עלים, לגרסאות המטען – וזה עשוי לנבא כושר העמסה רב במיוחד. ככלל, בגלל המשקל הנוסף של סוללות ברכב חשמלי צפוי כושר ההעמסה של רכב מסחרי להיות עקב אכילס בתקופת המעבר מהנעה באמצעות מנועי טורבו-דיזל לחשמל.

הרצפה הנמוכה – לטענת החברה בהפרש משמעותי של כ-7.5 סנטימטרים מתחת לממוצע הגובה של כלי אירופאים מקבילים – תעניק יתרון גם בכל הקשור להעמסה ופריקה של מטענים.

אנשי LEVC מתפארים בכך שהפלטפורמה החדשה שלהם תוכננה להיות קשוחה פי שניים ברמת העמידות שלה בפני פיתול ביחס לכלי רכב מסחריים בני הדור הנכחי – וזה צפוי להועיל מאד גם להתנהגות הכביש וגם לרמת הנוחות וצמצום רעשים. כמה יותר נוחה? אנשי החברה מתחייבים לשיפור של 10% ביחס, תחזיקו חזק, לקרוסאוברים יוקרתיים מתוצרת יצרניות רכב גרמניות.

טכנולוגיה נוספת ש-LEVC רוצה לנכס לעצמה לקוחה מן העולמות שבראה סיטרואן לפני 70 שנים ויותר: נוחות נסיעה. הפלטפורמה כוללת מתלי אוויר אדפטיביים שיאפשרו בין השאר לשנות את גובה המרכב, ולטענת אנשי החברה מדובר ביכולת תנועה אנכית של 2 סנטימטרים מלפנים וארבעה סנטימטרים מאחור. מתלים כאלה יוצעו כסטנדרט רק בגרסאות להסעת נוסעים.

פלטפורמת SOA פותחה במהלך השנתיים וחצי האחרונות במקביל במרכזי המחקר והפיתוח של קבוצת ג'ילי בסין, שוודיה, בריטניה וגרמניה, וכמו כל פלטפורמה חשמלית ייעודית היא מתאפיינת בראש ובראשונה ברצפה שטוחה שמאפשרת גמישות גדולה מאד לתכנון תא הנוסעים ומרחב פנימי רב. סוללות עם תכולת אנרגיה של בין 73 ל-120 קילוואט שעה עם אפשרות לטעינה אולטרה מהירה מבטיחות חווח של עד 700 קילומטרים.

אנשי החברה מבטיחים גם רמת בטיחות גבוהה במיוחד בזכות תכנון אופטימלי, לטענתם, שמאפשר יעילות גדולה של ספיגת אנרגיה בעת תאונה, וסטנדרט מובטח של חמישה כוכבים במבחני הריסוק הסינים והאירופאים כאחד.
כל כלי הרכב יצוידו במערכת קישוריות שמבוססת על ארכיטקטורת L-OS של קבוצת ג'ילי אשר מבטיחה – לדבריהם – כוח מחשוב רב שעל בסיסו יוצעו בעתיד יכולות אוטונומיות עד רמה 4, ו"תאי טייס" חכמים, כמובן עם עדכוני תוכנה דרך האוויר.

לקריאה נוספת:

ג'ילי תהפוך את "המונית הלונדונית" לשחקנית משמעותית בעולם הרכב החשמלי

The post יצרנית "המוניות השחורות" בבעלות ג'ילי חשפה פלטפורמה חשמלית גדולה חדשה appeared first on TheCar.

לא קל להתנהל עם משאית כבדה – במקרה הזה בתצורת ראש גורר וטריילר באורך של 18.5 מטרים, ברחובות הקטנים של עיירת הנופש הקטנה אל ונדרל (El Vendrell) שמרוחקת כ-40 קילומטרים מברצלונה, ספרד. ובכל זאת, אנשי יצרנית המשאיות ההולנדית דאף בחרו דווקא בעיירה המנומנמת הזאת, על רחובותיה הצרים שנשפכים לכיוון חוף הים, כמוקד להשקת סדרת XD החדשה שלהם.

לרשות עיתונאי משאיות מכל רחבי העולם הועמדו 11 משאיות צהובות במגוון תצורות רחב בהתאם לייעודיהם השונים, עם מנעד גדול של נפחי מנוע, משקלים ותצורות – החל במשאית אחודה וכלה באותו "סמי" באורך 18.5 מטרים שמיועד לשאת 40 טונות, החל במנוע עם 230 כוחות סוס וכלה ביהלום שבכתר עם 450 סוסים בועטים.

השאלות הבוערות והנפוצות ביותר, שעליהן בוודאי השיב צוות המהנדסים הנרחב עשרות פעמים אם לא יותר, נוגעות לאופן ההתמודדות של יצרניות המשאיות בכלל, ובפרט של דאף, עם תקינת אירו 7 החדשה ועם הדרישה לצמצם באופן דרמטי את פליטות מזהמי האוויר ממשאיות ומרכב כבד. ההולנדים הצליחו להאריך את חיי מנוע הדיזל הוותיק והאמין שלהם, שהושק במקור בשנת 2012, והוא יוסיף לשאת בעול. מעתה הוא מותקן בתוך משאית שהונדסה מחדש בדגש על תא נהג משופר ושדרוגים נוספים לבריאות ורווחת הנהגים-המפעילים. כך, רק כדוגמא להתחיל איתה, את 4 המדרגות של הקבינה הקודמת מחליפות כעת שתי מדרגות עם מרווח סטנדרטי, והקבינה כולה הונמכה ב-17 סנטימטרים ביחס לסדרה הקודמת. תחשבו על כמה זה משמעותי בכל פעם שבה נהג מטפס לקבינה שלו או יורד ממנה.

חידוש אחר, שלא כל כך מצליח במכוניות נוסעים אבל אולי יתברר כשימושי יותר במשאיות, הוא החלפת מראות הצד הגדולות במצלמות. היתרונות ברורים: ראשית לכל זה חוסך גרר אירו דינמי משמעותי בעת נהיגה במהירויות שיוט, זה מצמצם מעט את נזקי הפגיעה במראות ומקל קצת על השתחלות דרך מקומות צרים, וזה משתלב היטב עם מערכות סיוע לנהג שיכולות "לראות" דברים שנהג יתקשה להבחין בהם. מצד שני – האם נהגים יצליחו להתרגל לתחושה הוויזואלית השונה של לראות מה מתרחש מאחור מבעד למסך? ימים יגידו. מה שבטוח זה שפיצ'רים כאלה בהחלט משדרגים את תחושת ההי-טק.

ה"מראות" החדשות, למעשה מסכים ברזולוציה גבוהה, ממוקמות על הקורה הקדמית בתוך הקבינה מבלי לחסום את שדה הראיה ומבחינת הגודל והפרופורציות הן מדמות מראות אופטיות רגילות. המראה התחתונה, צרה ואנכית, מדמה מראת-צד סטנדרטית, ואילו המראה העליונה השמנמנה והריבועית סורקת את צד הרכב עם זווית ראיה רחבה של 285 מעלות שמאפשרת להבחין בתנועה או בעצמים מרוחקים יחסית לצדדים. אגב, תצורת "המראות-מצלמות" הינה אופציונלית, ומי שירצה יוכל לבחור גם במראות צד אופטיות וקונבנציונליות.

שדה הראיה שמאלה והצידה רחב יותר מכרגיל בזכות חלון צד נוסף בדלת השמאלית שבאמצעותו אפשר להבחין במה שקורה בצמוד למשאית, ואילו השמשה הקדמית הורחבה ב-17 סנטימטרים כדי להגדיל את שדה הראיה קדימה אל השטח שצמוד לאף.

קשה להשיג רמת בטיחות פאסיבית גבוהה במשאיות, בעיקר כאשר הן עמוסות במטען, אבל זה לא אומר שלא צריך לנסות, וגם ארגוני הבטיחות מחמירים באופן קבוע את הדרישות שלהם. מהנדסי דאף שינו את מבנה הקבינה והינדסו את הקריסה שלו כך שתתרחש באופן מבוקר עם תזוזה לאחור. הרעיון לא חדש, ומשהו בסגנון דומה היה בשימוש של אאודי לפני כמעט 3 עשורים, אבל זה מדגיש את ההבדלים בין תכנון מרכבים של מכוניות נוסעים לבין קבינות של רכב כבד.

פחות סולר, יותר קילומטראז'

בשלב הזה של מחזור חייו נדרש מנוע הדיזל לעמוד בעדכון האחרון של תקן אירו 6, ולמהנדסי המנועים של דאף יש לפחות 3 שנים להכין את עצמם לתקן 7 (אין עדיין מועד סופי ומאושר לכניסתו של תקן זה לתוקף אך זה צפוי לקרות סביב שנת 2026-2027). בינתיים הם מצהירים על צמצום של 4% בתצרוכת הדלק, וכאשר מדובר במשאיות זה מצטבר לחיסכון כספי עצום עבור מפעילי הציים.

מנוע ה-Paccar MX-11 השישה צילנדרי מוצע, כאמור, במגוון הספקים והוא מחובר אל תיבת הילוכים אוטומטית שנקראת "TraXon" ומיוצרת על-ידי חברת ZF הגרמנית. חלק מן השיפור בתצרוכת הדלק נובע משדרוגים של המנוע – למשל שימוש בדור חמישי של הגדשת טורבו ומערכת הזרקת דלק חדשה, חלקו נובע מהפחתת המשקל העצמי של המשאית, וחלקו משיפורים אירודינמיים, למשל של מסיט האוויר שמעל הגג אשר מתיישר בדרך משופרת עם חלקו הקדמי של הנגרר, ושיפור הביצועים של מסיטי האוויר מתחת למשאית ומצדדיה. לא שיש לנו דרך לבדוק או לערער על זה, אבל אנשי דאף מכריזים שכל השיפורים האלה יצרו את המשאית עם הנתונים האירו דינמיים הטובים ביותר בקטגוריה שלה.

אחד הדברים המשעשעים בהשקה של כל רכב חדש, כמעט מכל סוג, הוא התירוצים (או הטיעונים) של חתני וכלות השמחה לגבי ההבדלים בין הטכנולוגיות שלהם לאלה של מתחריהם. את אנשי דאף, למשל, עימתתי עם העובדות הבאות: יצרנית המשאיות סקניה בנתה משאית (ראש גורר) למשקל של 40 טונות עם מערכת הנעה חשמלית, והיא מבטיחה טווח נסיעה של 300 קילומטרים בין טעינות. יצרנית המשאיות הגרמנית מאן מבטיחה שטווח הנסיעה של משאיות חשמליות מתוצרתה צפוי להגיע בתוך שנתיים ל-800 קילומטרים מאד מרשימים ויעילים. יונדאי, לעומתן, כבר השיקה משאית עם הנעה מימנית, וזה נראה כיוון התפתחות מבטיח מאד ואולי אפילו הכי רלבנטי לענף הרכב הכבד.

אנשי דאף נאחזים באחד הטיעונים הוותיקים כנגד הנעה חשמלית, לפיו כל עוד שהחשמל מופק משריפת דלקים למיניהם בסך הכל מדובר בהעברת הזיהום מן המשאית אל תחנת הכוח, בעוד שגם השיטות האלטרנטיביות לא פטורות ממגבלות שגורמות לקשיים לוגיסטיים ופגעים סביבתיים. ומכיוון ש"כל אחד עובד עם מה שיש לו", מהנדסי דאף מדגישים את הצניחה בתצרוכת הסולר לאורך השנים ככל שמנועי הבעירה מתייעלים ומשתפרים ונוספות להם מערכות לצמצום פליטת מזהמים.

מהנדסי דאף טוענים שאורך החיים של מנוע דיזל מודרני במשאיות כבדות שנושאות כ-60 טונות יכול להגיע למיליון קילומטרים או יותר וגם מנועים שעוברים בתנאים קשים יותר שורדים לכל הפחות 750,000 קילומטרים. לדבריהם אלה נתונים שמערכות ההנעה האלטרנטיביות עדיין רחוקות מלהשיג, אם כי לא מיותר להזכיר שאף יצרנית משאיות לא מעניקה אחריות כל כך נרחבת למנועים שלה וזה אולי מעיד על כך ש"דיבורים לחוד".

אחרי כל זאת, גם בדאף מבינים ש"הגבינה זזה" והם לא יכולים לאפשר למתחרות שלהן לברוח מהן בחרישיות חשמלית. לכן גם הם משיקים את סדרה XD גם עם גרסאות הנעה חשמליות עם סוללה בעלת תכולת אנרגיה של 525 קילוואט שעה והספקי מנועים שנעים בין 230 ל-450 כוחות סוס. יבואני דאף, בעצה אחת עם היצרנית, סבורים שהשוק הישראלי עדיין לא בשל לטכנולוגיה הזאת ולכן הם לא יציעו את המשאיות החשמליות בארץ בשלב זה.

עולים, נוסעים

משך זמן הנהיגה בכל השקה של כלי רכב מוגבל, ולכן בחרתי מבין 11 התצורות שהוצעו למבחן בשתי אלה שנראו לי הכי רלבנטיות אלינו. ראשונה נהגתי על ראש גורר 450 FTG (2X4) באורך של 18.5 מטרים עם מנוע ה-Paccar MX-11 החזק ביותר, בהספק של 450 כוחות סוס. משאית המבחן הועמסה במשקל של 40 טונות. הקבינה, אמנם בתצורת "סליפר" מפנקת וגבוהה, דווקא די נמוכה ולא מאיימת, ובזכות זאת הטיפוס אליה קל ונוח.

העובדה שזאת משאית נמוכה מקלה גם את הנהיגה ומשפרת את תחושת הקשר אל הכביש. הישיבה מאוד נוחה ושדה הראיה טוב לכל הכיוונים. גם סעיף המראות-מצלמות שממנו די חששתי, נודה על האמת, הסתבר מהר מאד כאינטואיטיבי ויעיל מאד. רעשי המנוע מושתקים היטב ושפע הכח שלו הופך את הנהיגה בעליות לחוויה נעימה. ה"ריטארדר", עם ארבעה מצבי עוצמת בלימה, עובד ביעילות ובולם היטב את הרכב, ואילו תפעול תיבת ההילוכים האוטומטית, עם 12 יחסי ההעברה שלה, קל ושוטף בין השאר בזכות הסיוע האלקטרוני שמתיימר "לנבא" את מה שצפוי בהמשך הדרך.

מסלול המבחן, שארך כשעה וחצי, כלל נהיגה על כביש מהיר ומעבר במנהרות, עליה תלולה, כבישים מפותלים וגם תנועה ברחובות עיר צרים. בחלקו השני של מסלול המבחן נהגתי בסמיטריילר 410 FT עם קבינת שינה רגילה, וזאת משאית שמתאימה גם לכביש וגם לשטח – תצורה מאד מקובלת בישראל. המשאית הזאת הייתה עם ארגז פתוח ובתוכו תפזורת מחצבה במשקל 36 טונות, שנגרר על-ידי ראש גורר סינגל.

חלק זה של המסלול כלל גם הוא את רוב תצורות נהיגת הכביש וגם ירידה מסלול נסיעה על דרך כורכר. התרשמתי מאיכות גבוהה מאד של נסיעה, נוחות גבוהה של הקבינה, שיכוך טוב של רעשי המנוע והחלפת הילוכים זריזה ושקטה. גם כאן מתקבלים תנוחת ישיבה נוחה ושדה ראיה מצוין לכל הכיוונים. בין השאר תרגלתי עצירה ותחילת נסיעה בעליה תלולה, ומצאתי שהמשאית "סוחבת" היטב ומגבה את המאמץ עם החלפת הילוכים אוטומטית מצוינת שמתאימה באופן מושלם לתנאים.

תמיד טוב במקום הראשון

סדרת XD החדשה זכתה לא מכבר בתואר "משאית השנה הבינלאומית 2023" על ידי חבר שופטים של 24 עורכי מגזינים ועיתוני רכב מסחרי מקצועיים מרחבי אירופה, אם כי צריך להודות על האמת ולהזכיר שבכל שנה יש מעט מאד מתמודדות חדשות על התואר השנתי. עדיין, תמיד כיף להיות במקום הראשון, בעיקר כאשר הפעם היא התמודדה מול סקניה ומרצדס.

השורה התחתונה שלי מסתכמת בכך שהשדרוג החשוב ביותר בסדרת המשאיות הזה נובע מן הדגש על עיצוב מחודש של הקבינה ושיפור שדה הראיה – נושא מאד חשוב בעיקר במשאיות הפצה, ועל מרחב ואיכות סביבת הנהג ותא הנוסעים. מן הצד של המפעילים חשובה לא פחות, אולי אפילו יותר, האווירודינמיקה המשופרת והתרומה שלה להפחתת תצרוכת הדלק.

The post דאף XD במבחן דרכים appeared first on TheCar.

מועצת המנהלים של קבוצת פולקסווגן התכנסה אתמול (שבת) ואישרה לחטיבת המשאיות והרכב המסחרי שלה, טראטון, לממש את עסקת הרכישה של יצרנית המשאיות האמריקנית 'נביסטאר' (Navistar International).

מדובר בעסקה אסטרטגית חשובה ביותר בתעשיית המשאיות, היות שנביסטאר היא יצרנית המשאיות האמריקנית השלישית בגודלה, ובין היצרניות האמריקניות הגדולות האחרונות שנותרו עד עתה בבעלות אמריקנית. מה שמעניין בה זה שהיא לא עולה, לכאורה, בקנה אחד עם התוכניות האסטרטגיות של פולקסווגן כפי שהוצגו בשנתיים האחרונות.

עוד קודם לאישור העסקה, אשר הוכרזה כבר על-ידי שתי החברות לפני כשלושה שבועות, החזיקה פולקסווגן בנתח של 16.8% מן הבעלות, כך שמדובר למעשה ברכישת יתרת הבעלות ואחזקה מלאה בחברה. למרות זאת נדרשה משום מה בדיקת נאותות של ספרי וביצועי החברה לפני השלמת העסקה, ואלה, כך מסתבר, הושלמו.

נביסטאר, אחת מיצרניות כלי הרכב הוותיקות בעולם (נוסדה במקור בשנת 1901) היא אחת מן היצרניות החזקות ביותר באמריקה, עם שווקי ייצוא ברוב חלקי העולם (כולל בישראל), ואילו פולקסווגן – לאחר שורת רכישות ומיזוגים במהלך העשור האחרון, אשר כללה גם את יצרניות המשאיות החשובות 'סקניה ' ו'מאן', נחשבת כיום לשלישית בגודלה בעולם מבחינת מחזור המכירות. עיקר כוחה של נביסטאר הוא בשוק הצפון אמריקני, שם היא משווקת משאיות בינוניות וגדולות, ויש לה נוכחות דומיננטית למדי בשוק העצום של "אוטובוסים צהובים" להסעת תלמידים.

פולקסווגן הקימה את חטיבת הרכב המסחרי והכבד שלה, טראטון, במסגרת התארגנות מחדש לאחר "פרשת דיזלגייט", אלא שבשנתיים האחרונות – לנוכח ההשקעה המאסיבית שלה במעבר לטכנולוגיית רכב חשמלי – נפוצו לא מעט שמועות וידיעות מבוססות למחצה אודות כוונתה למכור את אחד ממותגי המשאיות שלה, או יותר, כדי לממן את ההשקעות הנדרשות. במחצית השנה שעברה הנפיקה קבוצת פולקסווגן 11.5% מחטיטבת המשאיות שלה במטרה לגייס 2.1 מיליארד דולר, ואילו כעת, כך במבחן התוצאה – הכיוון הוא דווקא הפוך. פולקסווגן, כך מסתבר, רואה את עצמה כמתמודדת רצינית מול קבוצת דיימלר – שהיא גם יצרנית המשאיות הגדולה בעולם כיום, ומול וולוו משאיות – יצרנית המשאיות השנייה בגודלה בעולם.

לא מיותר לציין בהקשר זה שדיימלר היא הבעלים של יצרניות המשאיות האמריקניות פרייטליינר, סטרלינג ומספר יצרניות קטנות יותר, וכן של יצרנית המנועים הגדולה דטרויט דיזל, ואילו וולוו משאיות שולטת ברנו משאיות וביצרנית המשאיות האמריקנית מאק.
יחד עם זאת, כמו בתחומים אחרים בתעשיית הרכב גם בתחום המשאיות צברו היצרניות האמריקניות פיגור רב מבחינה טכנולוגית ונאלצו להסתמך על שיתופי פעולה טכנולוגיים עם ספקיות המשנה שלהן במקרה הטוב, ועם יצרניות מתחרות במקרה הפחות טוב מבחינתן. שני בעלי המניות הדומיננטיים האחרים בנביסטאר, המשקיע המיליארדר קרל איקאהן שהחזיק ב -16.8 אחוזים בחברה וחברת MHR שהיא קרן גידור בבעלות מארק ראצ'סקי שמחזיקה בכמעט 16.4 אחוזים מן החברה, והם מבינים שכדי לשרוד נביסטאר חייבת להגדיל את שווקי הייצוא שלה ברחבי העולם, ולהיות מסוגלת להציע דגמים, טכנולוגיות ושירותים חדשים שמפותחים כיום על ידי טראטון. בין השאר, נביסטאר זקוקה לטכנולוגיות בתחומי הקישוריות (Connectivity), לוגיסטיקה ממוחשבת, נהיגה אוטונומית ומערכות הנעה דלות פליטה – מימניות וחשמליות, ולצורך זה נדרש לה גב רחב של יצרנית רכב גדולה.

בקבוצת פולקסווגן, מאידך, הסבירו את הרכישה באופן שמנבא שבמקום צמצום הנוכחות בשוק המשאיות העולמי החברה בחרה דווקא בדרך ההפוכה, כלומר בהתרחבות. גונאר קיליאן, חבר הנהלת הנהלת קבוצת פולקסווגן והאיש שאחראי על חטיבת המשאיות והאוטובוסים, צוטט בהודעת החברה לעיתונות כשאמר: "ההסכם מהווה אבן דרך חשובה עבור פולקסווגן מכיוון שהוא עומד בבסיס המחויבות האסטרטגית החזקה שלנו להמשיך ולהניע את הצמיחה גם במהלך האקלים הכלכלי המאתגר המתמשך. רכישת נביסטאר תמנף באופן משמעותי את המיקום של טראטון בצפון אמריקה, אחד השווקים הגדולים והרווחיים ביותר למשאיות כבדות. יחד, החברות יכולות לשפר את (היתרון לגודל) ולהגיע לשווקים מרכזיים, וכן ליצור סינרגיות נוספות".

אגב, העסקה עצמה צפויה לצאת לפועל במחצית השנה הבאה ורק לאחר קבלת כל אישורי הממונים על ההגבלים העסקיים ולאחר אישורים פורמליים של ההנהלות של שאר בעלי המניות של נביסטאר. לא מיותר להזכיר גם שאחת הסיבות להקמת חטיבת טראטון מלכתחילה הייתה הצורך של פולקסווגן לארגן מחדש את יחסי הכוחות בתוך קבוצת הרכב המסחרי והכבד שלה, וזאת לאחר שבמשך תקופה ארוכה לא הצליחה להגשים את הסינרגיות בין סקניה לבין מאן – שתי חברות עם אגו עצום ומוצדק.

רכישת נביסטאר, במקור, נועדה כדי להגדיל את דריסת הרגל שלה בכל רחבי יבשת אמריקה (משאיות תחת המותג פולקסווגן מיוצרות בדרום אמריקה), ובמקביל היא השקיעה מאמצים גם בהגדלת הנוכחות באסיה, בין השאר על-ידי רכישת 'סינוטראק' הסינית, ולאחרונה עם קשירת שיתופי פעולה עם 'הינו' מקבוצת טויוטה – שהיא יצרנית המשאיות היפנית הגדולה בעולם.

גבירותי ורבותי: מהפך

בשעה שכולנו ממוקדים בשוק המכוניות ושמים לב לכל ניואנס של פיתוח טכנולוגי שם, חשוב לשים לב לכך שלהמהפכות הגדולות בשוק הרכב – בעיקר בתחום האוטונומיה, הקישוריות והחישמול, יש הצדקה כלכלית הרבה יותר דרמטית דווקא בשוק הרכב המסחרי, שבו הערך הכלכלי גדול פי כמה, ולשיקולים רציונליים יש הרבה יותר מקום מאשר לשיקולים אמוציונליים. אנליסטים מעריכים ששנת 2021 עשויה להיות שנת המפנה בהטמעת טכנולוגיות כאלה, עם כניסתם לשימוש של מגוון חיישנים, ציוד וטכנולוגיות שונות שיחוללו מהפך דרמטי בתחומי הלוגיסטיקה והתובלה.

הקרב בעולמות המשאיות החשמליות הולך ומתחמם עם גרסאות חשמליות חדשות שדיימלר ו'וולוו' ישיקו ב-2021, כאשר הרקע דוחקת בהן 'טסלה' עם המשאית החשמלית (הרעיונית בינתיים) שלה.

צפון אמריקה הייתה באופן מסורתי אחד השווקים הגדולים ביותר בעולם למשאיות בינוניות וכבדות, ומגפת קורונה רק הגבירה את הצורך בתובלה בכלל ובפרט בתובלה שזקוקה לכמה שפחות מגע יד אדם. ממשלת ארה"ב הקציבה לאחרונה 1.5 מיליארד דולר לפיתוח תשתיות בתחומי הלוגיסטיקה החכמה – מה שצפוי להוסיף דלק לשוק החם והחשוב הזה.

The post פולקסווגן רכשה את יצרנית המשאיות נביסטאר אינטרנשיונל appeared first on TheCar.

קבוצת פולקסווגן, יצרנית הרכב הגדולה ביותר בעולם, תנפיק לפחות 10% מן המניות של חטיבת המשאיות החדשה שלה, במטרה לגייס כ-2.1 מיליארד דולר שנחוצים לה לצרכים שונים. ההנפקה צפויה לצאת לדרך למציעים מוסדיים בתקופה שבין 17-27 ביוני ולהיסחר בבורסות החל ב-28 ביוני. לא מן הנמנע שבסופו של דבר יונפקו עד 11.5% מן הבעלות בחברה.

חטיבת המשאיות, שהוכפפה זה לא מכבר למסגרת חוקית חדשה שנקראת Traton, היא הבעלים, בין השאר, של שני מותגי המשאיות המפורסמים שבבעלות פולקסוואגן – יצרנית המשאיות השבדית 'סקניה', ויצרנית המשאיות הגרמנית 'מאן'. בנוסף כוללת החטיבה הזאת גם את מותגי המשאיות של פולקסווגן עצמה, בעיקר בדרום אמריקה אך גם באירופה, וכן כ-17% מן הבעלות ב'נביסטאר' האמריקנית ו-25% ביצרנית המשאיות הסינית 'סינוטראק'.

השאלה המרתקת ביותר בהנפקה הצפויה היא מה תהיה זהות הרוכשים? האם אלה יהיו משקיעים מוסדיים או פיננסיים שמאמינים בהזדמנות העסקית, או שיצרניות רכב סיניות, בגיבוי ממשלתי, ינסו "לשים רגל בדלת", כפי שעשתה לאחרונה יצרנית הרכב הסינית ג'ילי שרכשה כ-10% מן הבעלות בדיימלר-בנץ, חברת האם של מרצדס.

ההחלטה על הנפקת חלק מן הבעלות בחטיבה הזאת התקבלה בחודש מאי השנה, במקביל להחלטה אחרת של החברה – להקים מפעל לייצור סוללות לרכב חשמלי, בעלות של כ-1.12 מיליארד דולר, הקמת "מפעל רב מותגי" באירופה – לייצור מכוניות חשמליות עבור כל מותגי הקבוצה, ו"בחינה לעומק" של האפשרות למכור חלקים של חטיבות נוספות של הקבוצה, למשל את חברת MAN Energy Solutions אשר בונה מנועי דיזל וטורבינות גז ואת חברת ההנדסה RENK AG אשר בונה תמסורות ענק, גם לתעשיית הרכב הכבד.

המשמעות היא שרוב התמורה ממכירת חלק מן הבעלות בטראטון תושקע במקום הכואב והבוער ביותר כרגע לכל תעשיית הרכב, וגם לפולקסווגן: פיתוח וייצור של כלי רכב חשמליים וסוללות לרכב חשמלי. פולקסוואגן נאלצה להיכנס לתחום הזה בכל הכח, והיא עושה את זה בקצב מהיר מאד הן במסגרת עצמאית וככל הנראה גם במסגרת פרויקט משותף עם חברת פורד. בנוסף, ולמרות ההכחשה של הנהלת פולקסווגן, מתרוצצת סברה לפיה חלק מן הכסף שיתקבל ישמש להגדלת נתח הבעלות ביצרנית המשאיות האמריקנית 'נביסטאר'.

מניות טראטון יונפקו בחלקן בבורסה של פרנקפורט וחלקן בבורסה של שטוקהולם, שבדיה. פרנק וויטר, סמנכ"ל הכספים של פולקסווגן, צוטט בהודעה לעיתונות של החברה כשאמר: "אני שמח שהגענו לנקודת ציון נוספת במסלול של טראטון להנפקה, וכעת הגענו לשלב המכריע. ההנפקה מונעת מן הרצון שלנו ליצור ערך לבעלי העניין שלנו".

The post פולקסווגן מוכרת נתח מחטיבת המשאיות שלה appeared first on TheCar.

יצרנית המנועים האמריקנית הענקית קאמינס, ויצרנית המשאיות השנייה בגודלה ביפן, איסוזו, הכריזו בסוף השבוע על מימוש "מכתב הכוונות" שהחליפו ביניהן ברבעון האחרון של 2018 – ועל הקמת חברה משותפת אשר בין השאר "תחקור את פוטנציאל השוק של מנועי דיזל".

ידיעה זאת, לו פורסמה עד לפני 5 שנים, יכולה הייתה להישמע הגיונית וברורה מאליה לנוכח הלחץ לרכישות ומיזוגים בתעשיית הרכב בכלל, ובפרט לנוכח מצבה הנלחץ והולך של איסוזו בהיעדר בת ברית גדולה מקרב יצרניות הרכב. אלא שמדובר בשיתוף פעולה חדש, רגע לפני שרבות ממדינות העולם אוסרות על מכירה של מנועי דיזל בשטחן (אמנם של מכוניות נוסעים בשלב ראשון), ולכן לכל הפחות הוא צריך להרים גבה ולעורר עניין.

קאמינס, כאמור, היא אחת מיצרניות המנועים הגדולות בעולם וגם אחת מן הוותיקות ביותר, עם שורשים שנטועים בתעשייה מזה כ-100 שנים. רוב לקוחותיה של קאמינס הן יצרניות משאיות גדולות ברחבי העולם, אבל היא מוכרת מנועים גם לתעשיות אחרות (ייצור חשמל, ספנות ועוד) וגם ליצרניות רכב כמו פורד (לדוגמא) שמתקינות אותם בטנדרים וג'יפים גדולים.

איסוזו, חברה שהוקמה במקור לפני 141 שנים, היא אחת היצרניות הגדולות בעולם של משאיות בינוניות וכבדות, והיא מייצרת גם טנדרים ואוטובוסים. במקביל, איסוזו היא אחת היצרניות הגדולות של מנועי דיזל, שאותם היא מוכרת לעשרות יצרנים ברחבי העולם. איסוזו נמצאה בעבר בשותפות עם ג'נרל מוטורס, לאחר שזאת רכשה כשליש מן הבעלות בה בתחילת שנות ה-70. לאורך השנים בנו איסוזו וג'נרל מוטורס טנדרים וג'יפים יחד ובמקביל, אולם קשר הבעלות בין החברות פורק עוד בשנת 2006, לפני פשיטת הרגל של ג'נרל מוטורס. בהמשך הוסיפו החברות לשתף פעולה בפרויקטים לייצור משותף של טנדרים, וזאת גם לאחר שטויוטה – שהיא בעלת הבית של 'הינו' – המתחרה הגדולה ביותר של איסוזו, רכשה כ-6% מאיסוזו בשנת 2012 (טויוטה מכרה את אחזקתה זאת בשנה שעברה).

שיתוף הפעולה שנרקם בין קאמינס לאיסוזו הוא לא מיזוג או החלפת מניות, לפחות לא בשלב זה, אלא "מסדיר מבנה עסקי של שתי החברות שמטרתו לבצע הערכה ולנצל הזדמנויות משותפות לפיתוח מנועי דיזל חדשים בשווקים בינלאומיים". יחד עם זאת, בהודעתן המשותפת נמסר ש"שתי החברות התחייבו להקים מועצת מנהלים משותפת ולהקצות צוותים ייעודיים של עובדים משתי החברות כדי להמשיך לחקור הזדמנויות פוטנציאליות בפיתוח טכנולוגיות, רכש וייצור". במילים אחרות, מתוך הניסוח המעט מעורפל הזה בהחלט מציצה אפשרות למיזוג עתידי.

בהמשך ההודעה המשותפת נכתב ששתי החברות מתכוונות לפתח יחד את "מנוע הדיזל המתקדם הבא", ושהן צפויות להתמקד גם בשוק המנועים לרכב וגם בשוק הגנרטורים – גם במדינות מפותחות וגם במדינות מתפתחות. בהודעה מודגשת הכוונה של שתי החברות להמשיך לפתח את טכנולוגיית הדיזל "מתוך הערכה שהיא תוסיף לשמש בעולם למשך זמן רב בזכות יתרונותיה".

ובכל זאת, בפני שתי השותפות החדשות מונח כעת אתגר עצום שנובע מן ה"עליהום" העולמי על מנועי דיזל, וזה אומר שכדי לשרוד הן יהיו חייבות להזדרז ולהאיץ פיתוחים שבהם הן ממילא החלו, בתחומי ההנעה האלטרנטיבית: עם מנועי גז טבעי, חשמל ומימן.

The post הדיזל נלחם על חייו: איסוזו וקאמינס מקימות שותפות appeared first on TheCar.

היסטוריה בנורבגיה: חברת וולוו משאיות השלימה את שלב הניסויים והחלה בהפעלה סדירה של צי בן שש משאיות אוטונומיות מסדרת FH, אשר מובילות חומרי מחצבה מן המכרה ועד לרציף ללא מגע יד אדם.

מעבר לחשיבות הטכנולוגית שנובעת מהפגנת היכולת של יצרנית המשאיות השבדית, הדבר המעניין ביותר בפרויקט הזה הוא שוולוו לא מוכרת ללקוח שלה את המשאיות ואפילו לא משכירה לו אותן: היא גובה ממנו תשלום בהתאם לביצועים של הציוד שלה. כך הופכת וולוו משאיות מיצרנית רכב לספקית של שירות.

המיזם החדש שוולוו חשפה מתקיים במכרה בנורבגיה, שבו כורה חברת Brønnyy Kalk המקומית אבן גיר, טוחנת אותה לחומר בנייה, ומטעינה אותה לתוך אוניות צובר ייעודיות ברציף שסמוך למחצבה. עד היום הפעילו עובדי החברה צי משאיות בבעלות החברה. הנהגים הגיעו בכל מזג אוויר והסיעו את המשאיות בדרך המונוטונית שבין המחצבה – שם נכרה הגיר, ועד למטחנת הענק שממוקמת בסמוך לרציף הנמל הקטן, ואז את כל הדרך בחזרה. עובדי החברה תדלקו את המשאיות וגם טיפלו בהן ותחזקו אותן לפי הוראות השימוש, ובבוא יומן המשאיות נמכרו ובמקומן נרכשו משאיות חדשות. כל המודל הזה משתנה כעת לחלוטין, בתוך כדי כך שנהגי החברה הנורבגית מאבדים את מקומות עבודתם (או מועברים לעבודות אחרות).

היות שמדובר בסביבה מרוחקת וסגורה, שבה לא אמורים להסתובב בני אדם לא קרואים, המחצבה ונתיב הנסיעה אל הרציף נחשבים מקום אידאלי לצורך ניסויים במשאיות אוטונומיות, וזה בדיוק מה שהשבדים עשו: הם הפעילו את המשאיות לאורך תקופה באופן ידני, לאחר מכן העבירו את ההגה לידי המחשב בשעה שבתא הנהג יושב נהג אנושי של וולוו ומפקח על העניינים, וכעת העבירו את השליטה באופן בלעדי למחשב ולחיישניו.

לא מדובר באתגר פשוט: הסביבה אמנם מוגדרת, סגורה יחסית ומבודדת, אבל נתיב הנסיעה של המשאיות, לאורך כ-5 ק"מ לכל כיוון, ממש לא קל. הוא מתחיל בתוך מחצבה, בכל פעם במיקום אחר בהתאם להתקדמות החציבה, וכל אחת משש המשאיות מגיעה לנקודת ההטענה שנקבעת לה בשטח וממתינה עד שמפעיל אנושי של דחפור ענק יעמיס עליה את חומר המחצבה. מכאן ממשיכה המשאית באופן עצמוני בטיפוס לגובה של כ-100 מטרים מן המחצבה החוצה, ואז נכנסת למנהרה חצובה בהר, באורך של כ-3.5 קילומטרים. רוחב המנהרה כ-10 מטרים, גובהה כ-8 מטרים, והיא חצובה בשיפוע שמגיע בשיאו לכמעט 9 מעלות. ביציאה מן המנהרה פונה המשאית בחדות שמאלה וימינה, ואז נכנסת למנהרה נוספת, באורך של כ-800 מטרים שממנה היא יוצאת בסמוך למטחנה הענקית. בשלב זה המשאית צריכה להסתובב כדי להגיע למטחנה בתוך כדי נסיעה לאחור, ואז היא פורקת את מטענה הכבד אל פתח המטחנה.
באתר עצמו פעילות בכל עת שש משאיות אשר חייבות להיות מסונכרנות זו עם זו, והן פועלות מסביב לשעון ובכל מזג אוויר.

פרויקט מסחרי ראשון, ומהפיכה גדולה

לוולוו משאיות, שהיא חברה נפרדת מחברת המכוניות, יש כבר מספר פרויקטים של אוטונומיה, למשל בתחום החקלאי (איסוף קנה סוכר) והעירוני (איסוף אשפה), אלא שאלה עדיין מוגדרים כניסויים. כעת, לאחר חתימת העסקה המסחרית הראשונה שלה עם חברה עסקית, וולוו עברה משלב הניסויים לשלב ההפעלה והמכירות.

החברה הנורבגית, כאמור, לא קונה מוולוו משאיות ואפילו לא חוכרת אותן אלא משלמת לוולוו מחיר שנקבע מראש לכל טון חומר שעובד מנקודה לנקודה. לוולוו שמור יתרון בכל הקשור לתפעול ותחזוקת המשאיות, ובעזרת האוטונומיה והטלמטריה של החברה היא מסוגלת לזהות תהליכים מכאניים שעלולים להתפתח לתקלות ולמנוע אותן מבעוד מועד באמצעות תחזוקה מונעת.

"זהו צעד חשוב עבורנו", אומר ריימונד לנגפורד, מנכ"ל המכרה. "התחרות בענף קשה. אנחנו מחפשים ללא הרף דרכים לשיפור היעילות והפרודוקטיביות שלנו לטווח ארוך, ויש לנו חזון ברור של ניצול הזדמנויות טכנולוגיות חדשות ופתרונות דיגיטליים. חיפשנו שותף חדשני שאפשר לסמוך עליו ואשר חולק איתנו את המיקוד בקיימות ובבטיחות. המיזם האוטונומי יגדיל מאוד את כושר התחרותיות שלנו בשוק עולמי קשה".

קלאס נילסון, נשיא משאיות וולוו, אומר ש"צרכי התחבורה הגלובלית משתנים ללא הרף בקצב גבוה מאוד, והתעשייה דורשת פתרונות חדשים ומתקדמים. המטרה שלנו היא להוביל את הפיתוח של מוצרים ושירותים אשר יענו על האתגרים האלה".

The post אוטונומיות כאן ועכשיו: וולוו מפעילה משאיות ללא נהג בנורבגיה appeared first on TheCar.

זוכרים את משאיות פורד? עד לתחילת שנות ה-90 היו משאיות פורד עם הסמל הכחול האובלי נפוצות למדי על כבישי הארץ. אלה היו משאיות בגודל בינוני מדגם 'קרגו', אך החטיבה שייצרה אותן נמכרה לחברת 'איווקו' האיטלקית, והמשאיות נעלמו משוק הרכב הכבד שלנו. בשנים האחרונות חזרה פורד להתחרות בשוק המשאיות העולמי, באמצעות שיתוף פעולה בין פורד עצמה (41%) חברת אחזקות בבעלות משפחת קוץ' הטורקית (41%) וחלק בהיקף של 18% שנסחר בבורסה הטורקית.

לפני כשנתיים החל מו"מ בין דלק מוטורס לבין חברת המשאיות הטורקית של פורד, אשר מפתחת ומייצרת את המשאיות בעצמה ומוכרת אותן לעשרות שווקים בעולם, ובתוך פחות משנה נחתמו ההסכמים עם הטורקים ואנשי דלק מוטורס, שלא מתמחים במשאיות, פנו אל חברת קומסקו – אחת השחקניות החזקות בשוק הצמ"ה, ויבואנית JCB, כדי שיקחו על עצמם את השיווק והתמיכה.

דלק וקומסקו הקימו חברה בבעלות משותפת, שנקראת "דלק מוטורס קומסקו", או DMC Trucks, וזו החלה לייבא ולשווק את משאיות פורד במהלך השנה האחרונה, תוך כדי כניסה למגרש הביתי של יבואניות המשאיות המבוססות והוותיקות מאיר (וולוו, רנו), מכשירי תנועה (מאן), תשתית (דאף), כלמוביל (מרצדס) סמל"ת (איווקו) ועוד.

קומסקו החלה לפרוש את תשתית המכירות והתמיכה הטכנית, והקדישה קומת משרדים ייעודית לפעילות פורד בבית קומסקו שבצור יגאל, ובהמשך יפרשו ארבע סוכנויות נוספות ברחבי הארץ.

כאמור, חטיבת המשאיות של פורד (Ford Trucks) החזירה את פורד לשוק המשאיות לאחר שהפעילות האירופאית נמכרה בשעתו לאיווקו, ומדובר בפעילות נפרדת ובחטיבה אחרת לחלוטין מחטיבת המשאיות האמריקנית של פורד (Ford Commercial). גם קו המוצרים שונה. Ford Trucks מייצרת את המוצרים שלה במספר מפעלים ברחבי העולם, תוך התאמתם לשווקי היעד, ובין השאר יש לה גם שיתוף פעולה משמעותי בשוק הסיני, תחת מיזם JMC המקומי. לשוק הדרום אמריקני מייצרת פורד את המשאיות בברזיל, ועבור השוק המזרח אירופאי מיוצרות משאיות ברוסיה.

לישראל ולאירופה מיוצרות משאיות פורד מהמפעל של 'אוטוסאן' טורקיה, אותו מפעל שבו מיוצרות גם 'טרנזיט', 'טרנזיט קאסטום' ו'קונקט'. אגב, בשנות ה-70 ייצר מפעל אוטוסאן גם מכוניות נוסעים עם מנועי פורד ומרכב פיברגלס שגם שווקו לזמן קצר בישראל, ללא הצלחה יתרה.

המיזם הטורקי מייצר לא רק את הקבינות והשלדות אלא גם את המנועים והסרנים של המשאיות, ועד לסוף העשור ייוצרו שם גם תיבות הילוכים פרי פיתוח עצמאי. בשנה האחרונה חשפה פורד ראש גורר חדש בשם F Max אשר זכה לאחרונה בתואר משאית השנה באירופה, והשקתו בישראל הייתה הזדמנות עבור DMC להשיק את פעילותה בארץ באופן רשמי (זאת על אף שמשאיות פורד כבר משווקת בארץ משה כשנה "מתחת לראדאר" וכמה עשרות משאיות כבר נעות על כבישינו).

ב-DMC ינסו להתמקד בשנים הקרובות בסגמנטים היותר גדולים ורווחים בשוק המשאיות הכבדות בישראל, ולשם כך נעזרו בפורד כדי לפתח ולהתאים מוצרים נדרשים כמו משאית 8X4 לעבודות עפר או מערבל בטון. סדרת ה-F Max החדשה מיועדת להתחרות בקטגוריה של משאיות ה-4X2 הגוררות נגררים והיא מצוידת במנוע בנפח 12.7 ליטר שמספק 500 כ"ס ומחובר לתיבת הילוכים בת 12 יחסי העברה מתוצרת טרקסון. כל משאיות פורד משווקת בישראל עם אחריות רחבה ל-4 שנים או 480 אלף ק"מ, ויחד עם תמחור אגרסיבי (כך מבטיחים אנשי DMC) אלה אמורים לסייע לפורד לנגוס בנתח השוק שבו מחזיקות וולוו, מרצדס, מאן, ודאף.

The post פנויה להובלה: משאיות פורד חוזרות לכבישי ישראל appeared first on TheCar.

במקביל להכרזה הדרמטית של מועצת המנהלים של קבוצת פולקסווגן אודות תוכנית לארגון מחדש של החברה, הודיעו אתמול חטיבת המשאיות של פולקסווגן ויצרנית המשאיות היפנית 'הינו' על חתימת הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי.

קבוצת פולקסווגן היא כיום יצרנית המשאיות הגדולה ביותר באירופה ובדרום אמריקה, לאחר שאיחדה תחת חטיבת המשאיות והאוטובוסים שלה את חברות 'מאן' ו'סקניה', שאותן רכשה, עם פעילות הרכב המסחרי והכבד של פולקסווגן.
'הינו', בבעלות קבוצת טויוטה, היא יצרנית המשאיות והאוטובוסים היפנית הגדולה ביותר ויש לה נוכחות חזקה בשווקי מזרח אסיה.

במסגרת ההסכם שנחתם בין השתיים מתכננות החברות לשתף פעולה בתחומי ה"לוגיסטיקה והתחבורה העתידית", פיתוח טכנולוגי ורכש משותף, ובהודעה לעיתונות משותפת שפורסמה על-ידן נכתב שהן "יחקרו לעומק את פוטנציאל שיתוף הפעולה ביניהן".
ספציפית לגבי שיתוף פעולה טכנולוגי נאמר שהוא יתמקד בפיתוח מערכות הנעה קונבנציונאליות, היברידיות וחשמליות, וגם בתחומי הקישוריות ומערכות נהיגה אוטונומית.

קבוצת פולקסווגן והינו לא ייצרו יחד משאיות ואוטובוסים – לפחות לא על-פי מה שנחשף בהסכם זה – וכמובן שגם לא ייצרו ביניהן בעלות משותפת כמו בברית רנו-ניסאן או בבעלות של פיאט על קרייזלר. אבל הן כן חוברות כדי למצות את אחת הנישות בעלות פוטנציאל הפיתוח המרתק ביותר כיום – עסקי ההובלה המקושרת – שלמענם יפתחו יחד "טכנולוגיות חדשניות כדי להציע ללקוחות את הערך הגבוה ביותר".

אפשר לשער שהמוטיבציה מאחורי שיתוף הפעולה הזה היא ראשית לכל קיצוץ של עלויות פיתוח לקראת מעבר לשימוש במשאיות אוטונומיות, אבל עוד הרבה קודם לכן – ניסיון להתמודד עם ההתחזקות האדירה של יצרניות המשאיות והאוטובוסים הסיניות שמתכוונות להגדיל את המכירות שלהן מחוץ לסין.

"הברית פועלת בגישה פרגמטית עם ארגון רזה וזכויות מאוזנות לשתי החברות, שנותרו עצמאיות", נכתב בהודעה, ומועצת המנהלים של הברית החדשה תורכב מן המנכ"לים של שתי החברות, "וכן נציגים נוספים של ההנהלה הבכירה".

The post רגע לפני ההנפקה: פולקסוואגן משאית והינו מאחדים כוחות appeared first on TheCar.

לפני קצת יותר מחודשיים טסלה חשפה, בליווי הרבה רעש ויחסי ציבור האופיניים לה, את משאית הסמיטריילר החשמלית מתוצרתה, אבל בניגוד אולי למה שרבים חושבים, ממש כמו שהיצרנית מעמק הסיליקון לא המציאה את המכונית החשמלית (למעשה אלו הקדימו את המכוניות הראשונות עם מנועי הבעירה הפנימית בסוף המאה ה-19), מסתבר שגם על המשאית החשמלית אין לה זכויות יוצרים ובראשית העידן המוטורי שווקו גם לא מעט משאיות חשמליות.
אחת שכזו משנת הייצור 1912 מתוצרת "חברת המשאיות המסחריות של פילדלפיה" מוצעת בימים אלו למכירה בקרייגסליסט בתמורה לכ-40 אלף דולרים.

עוד ב-TheCar:
המין היפה: 1 מתוך 10 נהגי משאית שבדיים הוא אישה
העבודה המסוכנת ביותר בארה"ב: נהג משאית
מכוניות אספנות: השקעה כלכלית מבטיחה או דרך בטוחה להפסיד כסף?

לטענת המוכר המשאית האמורה הייתה חלק מצי של 22 משאיות חשמליות זהות ששימשו בית הוצאה לאור גדול בשם "Curtis Publishing" בעבודה במשמרות מסביב לשעון אשר במסגרתן המשאיות הובילו מתחנת הרכבת גלילי נייר ריק להדפסה ופחם להפעלת מכבשי הדפוס ובהמשך הלילה העבירו את העיתונים והמגזינים המודפסים לבית הדואר לחלוקה.

"Curtis Publishing" מפילדלפיה נחשבה לאחת מההוצאות לאור החשבות והמשפיעות בארצות הברית בראשית המאה העשרים. לא לגמרי ברור מדוע בחרו בבית ההוצאה לאור ללכת דווקא על צי של משאיות חשמליות – יתכן שהסיבה לכך הייתה צורך להוביל את גלילי הנייר עד למכבשי הדפוס והשאיפה להמנע מפליטת גזים מסוכנים במבנים סגורים, ויתכן שהסיבה לכך הייתה טריוויאלית יותר וקשורה לדיל כלכלי טוב ולהסכם תחזוקה נוח שהם השיגו מיצרן המשאיות המקומי. כך או כך, מה שבטוח הוא שהמשאיות החשמליות היו יעילות וקלות לתפעול מסוסי המשא אותם החליפו.

המשאיות החשמליות מדגם A-10 של חברת המשאיות של פילדלפיה עשו שימוש בארבעה מנועים חשמליים במתח של 85 וולט וזרם של 10 אמפר מתוצרת ג'נרל אלקטריק שכל אחד מהם הפיק 16 כ"ס ואשר מוקמו בטבורי הגלגלים.

יחד הם סיפקו 64 כ"ס שהניעו את כל ארבעת הגלגלים ואפשרו לכל משאית לשאת מטען של עד 10 טון ולנוע במהירות מרבית של כ-20 קמ"ש.

את האנרגיה למנועים סיפק מערך של 45 סוללות חומצת עופרת ששקלו כ-250 קילו ומוקמו מתחת למשטח המשא. מערך הסוללות הזה הספיק, כך טוען המוכר, ליותר מ-10 שעות עבודה רצופות וטעינה מלאה נמשכה רק שעתיים. כיום, אגב, את הכוח שסיפקו אותן 45 הסוללות המקוריות ניתן להשיג באמצעות שימוש בחמש סוללות 12 וולט מודרניות.

למרות שבאותה תקופה מרבית כלי רכב כבר היו מצוידים בצמיגים שמולאו באוויר, ככל הנראה על מנת להימנע מפנצ'רים המשאיות צוידו בגלגלים מגומי מלא. התפעול של המשאית נעשה בעזרת צמד הגאים שמוקמו אחד מעל לשני כשהעליון שימש כדי לכוון את הגלגלים בדומה למקובל גם כיום ואילו התחתון שלט במצערת. סיבוב שלו לכיוון השעון האיץ את המשאית קדימה, סיבוב נגד כיוון השעון אפשר נסיעה לאחורה וסיבוב לכיוון השעה 12 האט את המשאית. בנוסף המשאית צוידה גם במערכת בלמים עצמאית שהופעלה באמצעות דוושה רגלית.

בשנים הראשונות המשאיות כללו קבינה פתוחה לנהג עם גגון מתקפל מעל, אך מאחר שבפילדלפיה שורר מזג אוויר קר במשך חודשים רבים בשנה כעבור כמה שנים קבינה סגורה ולא מאוד נאה הותאמה לצי המשאיות.

בעוד שמבחינה עיצובית ובכל הנוגע להנדסת אנוש הכלים של "חברת המשאיות של פילדלפיה" מתקשים להלהיב, נראה שבכל הנוגע לאיכות הבניה אין עוררין על כך שהם נבנו בצורה מסיבית ביותר כדי לשרוד לנצח ובמקרה זה, כך מתברר, לא מדובר בסתם פרפרזה.

מסתבר שהמשאיות היו בשימוש יומיומי מסיבי על ידי בית ההוצאה לאור עד שנת 1964 – יותר מ-50 שנים ברציפות וגם כיום, יותר מ-50 שנים אחרי שיצאו משירות, לא פחות מ-15 מתוך 22 המשאיות שהרכיבו את הצי שרדו ולפחות האקזמפלר שמוצע כעת למכירה במצבו המקורי מבלי שעבר שום שחזור או רסטורציה עדיין חי ובועט ובמצב נסיעה גם 106 שנים לאחר שירד מפס הייצור ונראה שבקלות יכול לשרוד עוד מאה שנים נוספות.

מעניין יהיה לראות האם המשאיות החשמליות של טסלה יגיעו אפילו לחצי מזה.

The post הרבה לפני טסלה: משאית חשמלית בת 106 שנים appeared first on TheCar.

לאחר הרבה הייפ, מעט עיכובים ובסיומו של רבעון קשה מאוד בו רשמה טסלה הפסד תפעולי ענק של מאות מיליוני דולרים וירידה חדה בערכה הבורסאי, בסוף השבוע יצרנית הרכבים החשמליים מעמק הסיליקון הציגה את משאית הסמיטריילר החשמלית הראשונה שלה שצפויה להגיע לייצור סדרתי בשנת 2019 ולהציג טווח נסיעה של כ-800 קילומטרים בין טעינות בעומס מלא, אפשרות לטעינה מהירה של 80 אחוז מעוצמת הסוללות שיספיקו לכ-650 קילומטרים נוספים בתוך 30 דקות, יכולות אוטונומיות נרחבות, חוויית נהיגה מסעירה ביחס למשאיות ועוד שלל חידושים.

בשלב זה החברה טרם חשפה את המחיר הסופי של החשמלית במשקל כבד אך כבר מאפשרת למעוניינים לשלם מקדמה בסך 5,000 דולרים כדי להיות בין הראשונים שיזכו להצטייד במילה האחרונה בתחום ההובלה.

הסמיטריילר של טסלה מציג כושר נשיאת מטען מרשים של קצת יותר מ-36 טון ומצויד ב-4 מנועים חשמליים בגלגלים האחוריים ואלה אמורים להעניק ביצועים מרשימים עם האצה למהירות תלת ספרתית בתוך 5 שניות ללא מטען ו-20 שניות עם מטען מלא – לא נתון שמעיף את המוח ברכבים פרטיים אך טוב מכל משאית דיזל הקיימת בשוק כיום.

גם היעילות האווירודינמית של המשאית של טסלה מרשימה למדי ביחס לרכבים מסוג זה עם מקדם גרר של 0.36 CD, נתון שנחשב ללא רע גם ברכבי נוסעים.

עוד ב-TheCar: 
מכון המחקר המוביל בארצות הברית בדק: מי יותר ידידותית לסביבה – טסלה מודל S או מיצובישי ספייס סטאר? 
צפו: שיא עולם חדש בקפיצה למרחק עם סמיטריילר 
מטען במשקל 750 טון ומשאית וולוו אחת

הסמיטריילר נטול פליטות המזהמים יצויד בדור העדכני של מערכת הטייס האוטומטי המפורסמת של טסלה המאפשרת נהיגה אוטונומית בתנאי דרך מסוימים, כמו גם במערכות עזר לנהיגה אנושית כמו בלימת חירום אוטונומית, התראת התנגשות קדמית, מערכת שמירה אקטיבית על הנתיב ומערכת ייחודית שטסלה פיתחה למשאית האמורה למנוע לחלוטין אפשרות של החלקת הנגרר ללא שליטה עד כדי עקיפת הקבינה ופגיעה בה.

השימוש של טסלה במנועים חשמליים הממוקמים ישירות על הסרנים האחוריים מבטל את הצורך בפרונט ארוך כמו במשאיות האמריקאיות מחד ומייתר את הצורך לשבת מעל למנוע כמו במשאיות האירופאיות ועל כן מאפשר לטסלה לייצר משאית עם פרונט קצרצר ומרחב נדיב במיוחד בקבינה שבחלקים שונים שלה גם אדם בגובה של 1.9 מטרים יכול לעמוד זקוף.

מה שמעניין במיוחד בהקשר של תא הנוסעים היא עמדת הנהג הממוקמת במרכז החלק הקדמי של הקבינה כשלצידה שני מסכי מגע גדולים המאפשרים שליטה על מערכות הרכב השונות וכן משמשים כמראות צד אלקטרוניות מתוחכמות.

מאחורי עמדת הנהג ניתן יהיה למצוא שני מושבים נוספים הניתנים לקיפול כשהם לא בשימוש ואופציה לאגף שינה מרווח. מצד אחד יתכן שהפריסה הלא שגרתית אולי שימושית מאוד ותורמת לבטיחות, אך לטעמנו נראה כי היא בהחלט עשויה להפריע לנהגים הנוסעים עם מלווים.

הסמיטריילר של טסלה כולל שטחי חלונות גדולים מאוד לטובת הראות של הנעשה סביב והתחושה האוורירית וכדי להשקיט את חששם של נהגי המשאיות האמריקאיים הרגילים למכסה מנוע אדיר המשמש כמגן במקרה של תאונה, בטסלה מציינים כי שמשות המשאית משוריינות וכי שום דבר לא יכול לגרום להן להתרסק או להיסדק, תופעה מוכרת במשאיות המצוידות בשמשות גדולות ודורשות תיקונים יקרים ובזבוז זמן במוסכים.

מעבר לכל החידושים בטסלה הבינו שכדי לחדור ללב שוק המובילים האמריקאים יהיה על הסמיטריילר החשמלי להביא עמו גם בשורה של ממש בתחום עלויות התפעול השוטפות אשר אלו, לטענת היצרנית, יהיו נמוכות בכ-20 אחוזים לכל קילומטר של נסיעה אל מול משאית דיזל ממוצעת.

לטענת אילון מאסק, הבעלים והמוח שמאחורי טסלה, המשאית של טסלה תציג חיסכון ישיר של כ-200 אלף דולרים בעלויות התדלוק בנסועה של מיליון קילומטרים וזה עוד לפני שמכניסים למשוואה את עלויות התחזוקה הנמוכות משמעותית של יחידת ההנעה החשמלית, את ההפחתה בבלאי מערכת הבלמים הודות למערכת הבלימה הרגנרטיבית ומרכז בקרה ממוחשב בו תהיה מצוידת המשאית שידע מראש מתי כל חלק ברכב ידרוש תחזוקה ויאפשר לתכנן את הביקורים במוסך בצורה אופטימלית תוך צמצום פרק הזמן מחוץ למעגל העבודה.

לטענת מאסק, לאחר בחינה מדוקדקת של שוק ההובלה האמריקאי, בטסלה הגיעו להבנה שלמרות סרטים הוליוודים מסוימים ותדמית אפית רומנטית של משאיות החוצות את אמריקה מחוף לחוף, 80 אחוזים מקווי החלוקה של משאיות הסמיטריילר לא עולים על 400 קילומטרים לכיוון, כך שלמעשה מבחינת טווח המשאית החשמלית של טסלה תאפשר נסיעה הלוך חזור בטעינה בודדת ובכל מקרה, מזכיר מאסק כי רשת מטעני "המגה צ'ארגר" שטסלה פורסת ברחבי ארצות הברית תאפשר, כאמור, בתוך פרק זמן לא שונה משמעותית מהזמן הנדרש למילוי מיכלי משאית ממוצעת בסולר, לטעון את הסוללות באנרגיה שתספיק ליותר מ-600 קילומטרים נוספים.

על אף שלטסלה אין עד היום ניסיון בשוק הרכב הכבד, בחברה מאוד מאמינים במוצר שלהם ומבטיחים אחריות מורחבת למדי לאורך מיליון וחצי קילומטרים.

The post במשקל כבד: טסלה חושפת סמיטריילר חשמלי appeared first on TheCar.

ג'נרל מוטורס חשפה אתמול במפגש הסתיו של הכוחות המזוינים של צבא ארצות הברית, אולי אחד האירועים החשובים להצגת כלי נשק וטכנולוגיות חדשות הרלוונטיות לשימוש צבאיים, את ה-SURUS  – קונספט מהפכני לפלטפורמה מודולרית לכלי רכב כבדים המשלב בין שלדה קשוחה של משאית, מערכת תא דלק מתקדמת, יכולות תנועה אוטונומיות לחלוטין ו-ורסטיליות כמעט אין סופית שתאפשר להתאימה למגוון רחב של שימושים צבאיים ואזרחיים.

בעוד שמרבית יצרניות הרכב הכבד מתמקדות בשלב זה בפיתוח מערכות הנעה חשמליות למשאיות קונבנציונליות, צוות הפיתוח של ג'נרל מוטורס בחר ללכת על גישה הרבה יותר קיצונית בכל הנוגע לחזון הדור הבא של כלי הרכב מסחריים.

עוד ב-TheCar:
העבודה המסוכנת ביותר בארה"ב: נהג משאית
מה זה משנה קדימה או אחורה במשאית אוטונומית?
מטען במשקל 750 טון ומשאית וולוו אחת

SURUS – ראשי תיבות של Silent Utility Rover Universal Superstructure, כולל חלק עליון שהוא למעשה משטח הטענה שטוח לחלוטין היכול להתאים לשימושים רבים, משינוע מכולות ועד לאמבולנס ממוגן לפינוי נפגעים תחת אש או בתנאים קשים אחרים. כמו כן במקרה הצורך מערכת תא הדלק של ה-SURUS תוכל לשמש כגנרטור רב עוצמה.

בנוסף, מעבר לידידותיות לסביבה וליכולות האוטונומיות שלא מחייבות תפעול אנושי, השקט המוחלט בו נע ה-SURUS יאפשר הגעה לחזית מבלי להתגלות מרחוק.

ה-SURUS מצויד בהנעה והיגוי לכל הגלגלים לשיפור יכולות העבירות והתמרון בכביש ובשטח והפלטפורמה תוכל לשמש כמוביל בודד עצמאי לחלוטין של ציוד לעומק השטח בעת שימוש צבאי או אזרחי, כחלק משיירה של מובילים אוטונומיים לחלוטין או אוטונומיים למחצה הנעים בעקבות משאית מובילה עם נהג אנושי כמו גם כמשאית קונבנציונלית עם קבינה ונהג.

מיכלי המימן של ה-SURUS אמורים לאפשר טווח נסיעה של מעל ל-600 קילומטרים בין תדלוקים ומערך של סוללות ליתיום עוצמתיות אמור לשמש כגיבוי ולהארכת טווח בעת הצורך.

אנשי ג'נרל מוטורס מדגישים שלא מדובר בתרגיל במדע בדיוני וכי החברה מחוייבת להביא את הטכנולוגיה הזו לשוק. עם זאת, בשלב זה לא נתקבל אזכור למתי זה בדיוק צפוי לקרות ואין ספק שיקח עוד זמן עד שה-SURUS יגיע לייצור סדרתי במפרט צבאי או אזרחי.

בכל מקרה, יש להניח שכמה מהמערכות שהוצגו בו ישולבו ברכבים בשנים הקרובות ובין היתר ניתן לציין את הדור השני של מערכת תא הדלק המשמשת את ה-SURUS ששולבה בגרסה חשמלית של הסילברדו, טנדר הפיק אפ של שברולט, הנמצאת כעת בניסויים של צבא ארצות הברית.

The post ללא פליטת מזהמים וללא קבינה לנהג: ג'נרל מוטורס מציגה את החזון שלה לעתיד כלי הרכב הכבדים appeared first on TheCar.

בתום שלוש שנים של ספקולציות חשפה הלילה (ו') פיג'ו את היורש של '504 טנדר' האגדי, חשיפה שאפשר לסכם באכזבה קלה עד מתונה: על אף שההימור ההגיוני ביותר היה על שיתוף פעולה עם טויוטה, שיהיה מבוסס על טנדר 'האילקס' המצליח, הטנדר שנחשף בסופו של דבר מבוסס על ניסאן נבארה שהוצג לראשונה לפני 20 שנים.

הטנדר שפיג'ו חשפה הלילה נקרא בפשטות 'פיק-אפ', והוא נושא בגאון את סמל האריה של פיג'ו וממשיך מסורת מפוארת של טנדרים שהסתיימה בשנת 2005 כאשר החברה הפסיקה את ייצורו של 504 בניגריה.

הקשר בין 'פיק-אפ' לבין פיג'ו עצמה לא קיים כלל, אם כי הוא לא פחות הגיוני מאשר טנדר שהיה אמור להיות חלק משיתוף הפעולה שמתקיים בין פיג'ו לטויוטה בתחום כלי הרכב המסחריים.

מאז שנת 2014 מחזיקה חברת דונגפנג הסינית בכ-13% מן הבעלות בפיז'ו-סיטרואן. דונגפנג היא שותפתה הסינית של פיז'ו-סיטרואן עוד הרבה לפני המשבר הפיננסי שפקד את החברה הצרפתית, וכמו מספר יצרניות סיניות גדולות אחרות היא מייצרת בסין דגמים שונים, במפעלים שונים, אשר מבוססים על שיתופי פעולה עם יצרנים זרים שמתחרים זה בזה.

בשנת 2004 רכשה דונגפנג חברה סינית אחרת, בשם Zhengzhou Nissan Automobile (או ZNA) שהיא יצרנית של רכב מסחרי קל, משאית וכלי רכב צבאיים, וכפי שאפשר להבין מן השם שלה זאת חברה שמבוססת על שיתוף פעולה עם ניסאן – המתחרה הגדולה ביותר של טויוטה ביפן. ZNA מייצרת בין השאר טנדר בעל שלדת סולם נפרדת שנקרא Rich, אשר מבוסס על הדור הראשון (D22) של ניסאן נבארה שהושק בשנת 1997 ועבר מתיחת פנים בשנה שבה הופסק ייצורו של פיג'ו 504. ריץ' עבר מתיחת פנים משמעותית נוספת בשנת 2014, ולמרות שפיג'ו עדיין לא פרסמה תמונות פנים רשמיות של ה'פיק-אפ' שלה, ההערכה היא שבפנים נשמר העיצוב של הטנדר המקורי.

כך או אחרת, הטנדר הזה לא רק שלא מיועד להימכר מחוץ לאפריקה, הוא אפילו לא יימכר בכל מדינות אפריקה אלא רק בצפון אפריקה ובמדינות מערב אפריקה שמדרום לסהרה. המכירה עצמה, אגב, תחל בחודש ספטמבר הקרוב. מדינות מעט יותר מבוססות, למשל דרום אפריקה, צפויות לקבל טנדר של פיג'ו רק בשנת 2021, מה שעשוי להעיד על כך שפיג'ו כבר עובדת על טנדר מודרני משלה (מן הסתם כחלק משיתוף פעולה אחר), והוא זה שיהיה היורש האמיתי של 504.

דבר אחד בטוח, גם הטנדר הלא ממש חדש הזה יהיה חסין ועמיד לכל הפחות כמו הטנדרים של פיג'ו, אם לא יותר מכך. מעבר לשלדת הסולם הנפרדת והסרן האחורי החי הוא מוצע בגרסת הנעה אחורית ובגרסת הנעה כפולה עם תיבת הילוכים ידנית בעלת חמישה יחסי העברה ועם תיבת העברה. יש לו מרווח גחון של 21 או 21.5 ס"מ (בהתאם לדגם), והוא מונע על ידי מנוע טורבו-דיזל (הזרקת מסילה משותפת) בנפח 2.5 ליטר שמספק 115 כ"ס וכ-29 קג"מ.

הפינוקים שמוצעים לבעל הרכב החדש כוללים רדיו עם נגן תקליטורים וחריץ USB, מראות מתכווננות חשמלית, שתי כריות אוויר קדמיות, חיישני חניה אחוריים ומערכת ABS לבלמים. גרסה מאובזרת יותר מציעה גם מיזוג אוויר וחלונות חשמליים. הטנדר מוצע אך ורק בתצורת קבינה כפולה, אורכו 5.08 מטרים, מידות מיטת הארגז שלו הן 1.4 מטר על 1.39 מטר, ובאופן רשמי הוא יכול לשאת מטען של 815 ק"ג.

הציפיה לטנדר קצת יותר רציני מבוססת בין השאר על כך שפיז'ו הייתה בעבר שחקנית חזקה מאד בשוק הטנדרים האירופאי וגם בזה האפריקני. לנו זכורים כמובן הטנדרים שהתבססו על דגמי 404 ו-504 שהוכיחו את עצמם כסוסי עבודה רציניים בשנות ה-70 וה-80 והמשיכו לחיות ולסחוב עמוק לתוך שנות ה-90.

ההיסטוריה של פיג'ו בשוק הטנדרים החלה עוד קודם לכן, עם 403 Camionnette-Bâchée משנת 1956, ואם אפשר להסיק מדבריו של ז'אן פיליפ אימפרטו בראיון למגזין 'אוטוקאר' ("הגיע הזמן שנוסיף טנדר אמיתי להיצע, אנחנו יכולים לפתח רכב כזה בעצמנו או להיעזר בקשרים שיש לנו עם יצרנים אחרים כמו טויוטה") הרי שלא מן הנמנע ש'פיק-אפ' הוא רק סנונית ראשונה בדרך של פיז'ו בחזרה לשוק הטנדרים.

The post פיג'ו חוזרת לשוק הטנדרים עם יורש ל-504 appeared first on TheCar.

לכל מקצוע וכל תחביב יש את הסיכונים הייחודיים להם, אבל בשקלול של מספר המועסקים ומספר שעות העבודה שלהם מסתבר שנהיגת משאית היא המקצוע הקטלני ביותר – לפחות בארצות הברית של אמריקה.

שני דוחות שונים שפורסמו בחודשים האחרונים בארה"ב, ואשר מסכמים היבטים שונים של פציעות ומוות בעבודה בארה"ב מסיקים שנהיגת משאית היא עניין מסוכן, ובין השורות גם מסתתרת הסיבה לכך: כסף כמובן.

דוח ממשלתי של מחלקת הסטטיסטיקה של משרד העבודה האמריקני, אשר פורסם בשבוע שעבר, מגלה שמספר נהגי המשאיות שנהרגו על כבישי המדינה בסיכום שנת 2015 ירד אמנם במעט ביחס לשנת 2014 אבל עדיין עומד על 761 הרוגים.

מספר זה מהווה כמעט רבע מכלל הרוגי תאונות העבודה בארה"ב, ומקורות בתעשיית ההובלה האמריקנית מייחסים אותו בעיקר לשני גורמים תורמים: הגידול בביקוש להובלות "קטנות" – בגלל גידול בהיקף הרכישות באמצעות האינטרנט, וכן תחלופה גבוהה מאד של נהגים בתעשיית ההובלה – כתוצאה מתנאי עבודה שאינם הולמים את השכר שמשולם לעובדים.

מומחים שונים שהתבקשו על-ידי מספר כלי תקשורת להסביר את התוצאות הקשות העלו מספר עובדות וטיעונים שכל אחד מהם כנראה נכון בפני עצמו.
בין השאר הוזכרה העובדה שלנהגי הובלה אין שליטה מוחלטת בסביבת העבודה שלהם היות שהם נמצאים על כבישים ציבוריים, ולראיה – כמעט שני שלישים מתאונות הדרכים שבהן היו מעורבות משאיות נגרמו באשמת הנהג של כלי רכב אחר.

ובכל זאת, בארה"ב, כמו בישראל, ניכר שתנאי העבודה, היכולת להתמקצע, ובעיקר התגמול שמקבלים הנהגים תמורת עבודתם והקשר המוחלט בינו לבין הפריון שלהם מחד, והיעדר קשר בין תגמול לבטיחות מאידך – משחקים תפקיד מפתח בתוצאה הסופית. מצב זה צפוי להחמיר – כך מזהירים מומחים אחרים – ככל שיגדל הלחץ על נהגים לנהוג יותר שעות במהלך כל יממה כדי לעמוד ביעדים מלחיצים יותר ויותר.

גורמים מתוך התעשייה אמרו שלא לייחוס שהכל המשמעותי ביותר של תעשיית ההובלה האמריקנית הוא מתח הרווחים הנמוך שאיתו היא פועלת, אשר מאלץ אותה "להתייעל" על חשבון הנהגים, והאמירה הזאת נשמעת מאד דומה למציאות שמוכרת גם אצלנו, בישראל.

מומחים אחרים מאשימים את מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני בכך שעד היום לא נקבעו סטנדרטים לבטיחות פאסיבית של משאיות, כפי שקיימים לגבי מכוניות נוסעים, אם כי אי אפשר להתעלם מן הטכנולוגיה הבטיחותית שחודרת במהירות גם לכלי רכב אלה – בעיקר בתחום מערכות הסיוע לנהג ואמצעים למניעת תאונות.

מי שנזעקו לשדר לאומה האמריקנית ש"הכל בסדר" הם כמובן אנשי "אגודת המובילים האמריקנית" אשר שלפו סטטיסטיקה לפיה מספר התאונות הקטלניות שבהן מעורבות משאיות בארה"ב ירד ב-32% מאז שנת 1980 למרות הגידול בהיקפי הנסועה והמטען שמובל על הכבישים, ושיעור התאונות לקילומטר (שמשקלל את כמות הנסיעה הכוללת) צנח ב-74%.

הנתונים האדומים

בעוד שהסטטיסטיקה האמריקנית מדרגת את נהיגת המשאיות כמקצוע הקטלני ביותר במדינה מסתבר שהסיכוי לפציעה קשה גבוה פי יותר משלושה בקרב חוטבי העצים (132.7 פציעות קשות למאה אלף עובדים לעומת 25.2 בקרב נהגי הובלה), ואחריו מדורגים מקצועות הדייג (54.8 פציעות קשות ל-100 אלף עובדים), טייסים מקצועיים (40.4), גגנים (מתקני גגות, 39.7), אוספי אשפה (38.8) ועובדי תעשיית הפלדה (29.8).

רוב נהגי ההובלה שנהרגו בארה"ב נפגעו כמובן בתאונות דרכים, ובהקשר הזה ראוי להזכיר עובדה סטטיסטית מעניינת אם כי כזאת שצריך לבחון בזהירות המתאימה. רק 1% מקרב נהגי המשאיות שנהרגו הן נשים, וזאת למרות שנשים מהוות בין 5-6% ממצבת נהגי המשאיות במדינה. נתון זה אמנם יכול להיות מוטה מפני שהוא כנראה לא משקלל את סוגי התפקידים השונים (למשל נהגי הובלה ארוכת טווח לעומת משאיות חלוקה), ובכל זאת מדובר בהפרש של מאות אחוזים בין שיעור המעורבות של גברים לנשים.

דוח אחר שפורסם בארה"ב מוקדם יותר השנה מזכיר לנו שסטטיסטיקות, ככלל, יש לקחת בזהירות המתבקשת (ובעיקר לשים לב למשתנים שנבחנים בהן), והוא אף מציג מציאות שנראית מעט יותר דומה לזו המוכרת לנו מישראל.

דוח זה מתייחס למספר האבסולוטי של הרוגים ומגלה שהמספר הרב ביותר של הרוגי תאונות עבודה נרשם, כמובן, בענף הבניה עם 1,154 קורבנות.

עם זאת, גם בדוח הזה "מככב" ענף ההובלה עם 957 הרוגים, ואחריו ענפי השירותים (768), חקלאות (720), ייצור (668), קמעונאות (594) והממשלה (571).

כאמור, לכל מקצוע יש סיכונים ייחודיים לו ולנהגי מוניות, למשל, יש את הסיכוי הגדול ביותר להירצח בתוך כדי ביצוע עבודתם. דו"ח שהוזמן על ידי שירות הדואר האמריקני בעקבות מספר מעשי רצח שזכו לתהודה תקשורתית בארה"ב גילה (כמובן) שמצבם של דוורים ועובד שירות הדואר לא יותר גרוע, סטטיסטית, מזה של עובדים אחרים. עורכי המחקר גילו ששיעור מקרי הרצח במתקני דואר נמוך מזה ש"מקובל" במסחר קמעוני (שכולל 'חנויות נוחות'), או בשירות הממשלה (שכולל שוטרים).

The post העבודה המסוכנת ביותר בארה"ב: נהג משאית appeared first on TheCar.

לפני קרוב לעשור חלה נקודת מפנה עולמית כשמספר האנשים מסביב לגלובוס החיים במטרופולינים עירוניים גדולים עלה על זה של אלו המתגוררים באזורים כפריים.
המגמה הזו רק צפויה להתעצם ועל פי הערכות מומחים עד שנת 2050 כ-70 אחוזים מכלל תושבי כדור הארץ יגורו באזורים עירוניים.
הנדידה לאזורים אורבניים עמוסים מחייבת, מעבר לשדרוג תשתיות מקיף, גם להתמודד עם הצורך לספק הרבה יותר סחורות מדי יום לאזורים צפופי אוכלוסיה, דבר שמחייב את כניסתן של מספר הולך וגדל של משאיות ללב הכרך.
הצורך הזה כמובן לא מסתדר עם הרצון להפחית את כמות זיהום האוויר במרכזי ערים וברחבי העולם הותקנו תקנות מחמירות בכיוון זה, לדוגמה בערים כמו פריז ולונדון השוקלות אף לאסור, בעוד מספר שנים, את כניסתם של רכבים עם מנועי בעירה פנימית למרכזי הערים.

עוד ב-TheCar:
מה זה משנה קדימה או אחורה במשאית אוטונומית?
יבואנית מאזדה ופורד רוכשת את זיכיון משאיות מאן
טויוטה פרואייס במבחן

בהתאם לכך, בחטיבת המסחריות של מרצדס הגיעו לפני זמן מה למסקנה שאסור להמתין עוד ויש צורך מיידי לשלב להילוך גבוה ולפתח משאית חלוקה עירונית חשמלית שתוכל בתוך שנים ספורות לתפוס את מקומן של משאיות הדיזל המזהמות.
התוצאה היא Urban eTruck – משאית חשמלית לחלוטין שעל אף שבשלב זה מוגדרת כאב-טיפוס נראית כמוצר מבושל לחלוטין שיכול כבר מחר לצאת ליום העבודה הקשה הראשון שלו.

מבחינת עיצוב המשאית החשמלית המלאה הראשונה של מרצדס לא מציגה מראה פורץ גבולות עתידני, אבל עם חזית מעוגלת, פנסי לד צרים וכונס אוויר עצום ומרשים בחזית בהחלט מתקבל מכלול מרשים.

את מנוע הדיזל וגל ההינע מחליפים שני מנועים חשמליים רבי עוצמה הממוקמים בבתי הגלגל האחוריים ומפיקים יחד הספק של 340 כ"ס וחשוב מכך מומנט של יותר מ-100 קג"מ.
את העוצמה האדירה הנדרשת לשני המנועים מספק מערך של 3 סוללות ליתיום עם קיבולת של 212 קילוואט לשעה המעניק למשאית טווח של 200 קילומטרים אפקטיביים במצב עמוס בין טעינות.

הטווח אמנם לא נשמע מרשים במיוחד, אבל במרצדס טוענים כי הוא תואם את הממוצע של יום עבודה עמוס למשאית חלוקה ובנוסף החברה מתגאה גם במערך טכנולוגי מרשים המשולב במערכת הניווט ומקושר למכשירים ניידים חכמים המסוגל בכל רגע נתון לתת אומדן טווח מדויק של הסוללות בהתאם לנתיב הנסיעה, כמות התנועה וניטור מתמיד של משקלו של המטען במשאית.

נהג המשאית יוכל לבחור בין שלושה מצבי נהיגה: "אוטומטי", בו המערכת תתאים את ניצול מאגרי האנרגיה בהתאם לנתיב המתוכנן, "חסכוני", המחליש את עוצמת המנוע לטובת מקסימום טווח ו"זריז", שמעביר למנועים עוצמה מרבית ומתאים לשימוש בעיקר באזורים הרריים.
את לוח המחוונים האנלוגי המקובל מחליף מסך גדול הכולל מספר אפשרויות תצוגה ובמרכז הקונסולה נמצא מסך גדול נוסף שמעבר לשליטה על מערכת השמע מציג גם את מצב המערכת והסוללות ויכול גם להציג משימות והודעות לנהג שישלחו במערכת ניהול הציים המתקדמת שמרצדס פיתחה.
במקום מראות הצד העצומות האופייניות למשאיות, ב-Urban eTruck מותקנות מצלמות HD משני צידי הרכב והתמונה המתקבלת מהן מוקרנת כל העת על שני צגים אורכיים הממוקמים על חלקן הפנימי של קורות החלון בקבינה.

המשקל המרבי המותר של ה- Urban eTruckגבוה מזה המקובל כיום במשאיות עירוניות, מה שאומר שהמשאית החשמלית של מרצדס תוכל לספק יותר סחורה בכל כניסה שלה לכרך עירוני ולמעשה תתרום להפחתת העומס בכבישים למרות הגידול המתמיד בהיקפי האוכלוסיה והצורך של התושבים באספקה שוטפת גדולה יותר של מזון ומוצרים נוספים.

מרצדס לא פרסמה אם ומתי ה- Urban eTruck יגיע לייצור סדרתי ועל אף שאב הטיפוס נראה, כאמור, מבושל לחלוטין, ככל הנראה זה לא יקרה לפני שנת 2020.

The post משאית חשמלית ראשונה למרצדס appeared first on TheCar.

חברת דלק רכב, חברת האם של יבואנית מאזדה, פורד וב.מ.וו. לישראל, דיווחה היום (ב') לבורסה על כך שחתמה על מזכר הבנות עם חברת מכשירי תנועה לרכישת זיכיון היבוא של משאיות מאן לישראל.

דלק רכב הודיעה לבורסה שחתמה על המזכר יחד עם חברת קומסקו, וכל אחת תחזיק במחצית מן הזיכיון ומן הסתם גם מן העסקים שכרוכים בו.

שתי הרוכשות ישלמו למכשירי תנועה 120 מיליון ש"ח תמורת הזיכיון, ובנוסף לכך ירכשו מחברת מכשירי תנועה שטח של 21 דונמים ב'מעוין שורק' שבו הוקם לא מכבר המוסך המרכזי החדש והמרכז הלוגיסטי של מאן.

בהודעה לבורסה נכתב ש"התמורה בגין המקרקעין תקבע בין הצדדים", וכן ש"הצדדים ינהלו משא ומתן על תנאיו של הסכם סופי ובכפוף לסיום בדיקת הנאותות יכרת הסכם סופי.

העסקה שתחתם תהיה מותנה בתנאים מתלים הכוללים, בין היתר, אישור הממונה על הגבלים עסקיים, אישור חברת מאן, וכל גורם אחר שיש לקבל את אישורו כדי להעביר את זכויות המוכרות".

קומסקו היא אחת מיבואניות הצמ"ה (ציוד מכני כבד) הוותיקות והמובילות בארץ והיבואנית של JCB (משנת 1966), מייסי פרגוסון, קומאטסו ועוד.

מאן היא אחת מיצרניות המשאיות והאוטובוסים החשובות בעולם ונחשבת למובילה טכנולוגית, היא מייצרת בעיקר משאיות, אוטובוסים ומנועי דיזל גדולים למגוון רחב של שימושים, בהם מנועים ימיים ומנועי קטרים.

בישראל מאן בולטת בעיקר בתחום המשאיות הגדולות והאוטובוסים.

מכירת זיכיון היבוא של מאן לדלק רכב וקומסקו מפתיעה בשני מובנים לפחות.

ראשית, מכשירי תנועה רכשה את זיכיון היבוא של מאן אך לפני כחמש שנים (תמורת 130 מיליון ש"ח בערכם דאז), ולאחרונה היא נאלצה לוותר על זכיון היבוא של קבוצת קרייזלר (כולל ג'יפ ודודג') לנוכח השתלטותה של פיאט על קרייזלר.

שנית, מאן היא אחת החברות ששייכות לקבוצת פולקסווגן ולכן השותפה הטבעית לעסקה כזאת היא צ'מפיון מוטורס, יבואנית קבוצת פולקסווגן לישראל.

The post יבואנית מאזדה ופורד רוכשת את זיכיון משאיות מאן appeared first on TheCar.

אילוסטרציות: קומאצו

מכונית אוטונומית היא בעצם רובוט.
את האמת העירומה הזאת, שצפויה להפוך לחלק מן החיים על פני האדמה בתוך עשור אחד בלבד, הדגימה השבוע חברת קומאצו היפנית אשר הציגה משאית מכרות רובוטית חדשה בתערוכת ציוד המכרות MINExpo INTERNATIONAL בלאס וגאס, ארה"ב.

קומאצו היא חברת ענק שמתמחה בייצור של ציוד מכני הנדסי, מכונות כבישה ענקיות לתעשייה, מכונות כריית מנהרות, ציוד מיחזור, מנועי דיזל ומנועים הידראוליים ועוד.

כבר החל בשנת 2008 החלה קומאצו לשווק משאיות ענק חצי אוטונומיות שפועלות בעיקר במכרות בצ'ילה ובאוסטרליה, ומאז שינעו אלה במצטבר יותר ממיליארד טונות של חומר.

עבודה במכרות היא מצד אחת תובענית במידה יוצאת דופן היות שכלי רכב חייבים להתמודד עם תנאים קשים של פני קרקע משתנים, מזג אוויר קשה, ונשיאת כמויות עצומות של חומר – אבל מצד שני זאת סביבה אידאלית לניסויים בכלי רכב אוטונומיים היות שניתן לבודד בתוכה שטחים מוגדרים לרכב תפעולי.

היצירה החדשה של קומאצו – אשר לפי שעה מודגמת משום מה רק באילוסטרציה גרפית ולא בצילומים של מכונה עובדת (למרות שהמשאית עצמה הוצגה בתערוכה) – לוקחת את רעיון כלי הרכב האוטונומי לקיצוניות הרחוקה ביותר עד עתה: אם הוא לא צריך להיות מאוייש על-ידי נהג הרי שאין גם צורך בתא נהג, בהגה או בדוושות, ואם אין נהג ותא נהג מי יכול לומר האם משאית כזאת נוסעת קדימה או אחורה?

משאית הרכינה (Dump truck) שהציגה קומאצו עושה בדיוק את מה שעושה כל משאית רכינה גדולה במכרות: משנעת כמויות עצומות של חומר (230 טונות במקרה הזה) ממקום אחד לאחר, ואז שופכת אותו בנקודת היעד.
אלא שבעוד שמשאיות קונבנציונליות חייבות להסתובב בנקודת ההטענה, כדי שהנהג יוכל לראות את הדרך שעליה הוא נוהג, אם אין נהג הוא גם לא צריך לראות ואם אין מי שצריך לראות אין גם צורך להסתובב…

ואכן, כפי שמדגימה האילוסטרציה, המשאית האוטונומית החדשה מגיעה לנקודת ההטענה שבה מועמס עליה החומר (עדיין באמצעות מפעיל אנושי…), וכאשר היא עמוסה היא פשוט חוזרת כלעומת שבאה, בלי להסתובב.
הדגם הזה עדיין צריך להסתובב בנקודות פריקה מסוימות – היות שהטיית הארגז לצורך הפריקה מבוצעת רק לכיוון אחד (דבר שעשוי להיפתר בעתיד באמצעות תכנון אחר, מן הסתם), אולם צמצום הצורך בתמרונים בשטח העבודה חוסך הרבה זמן, אנרגיה ובלאי במהלך העבודה.

כמו משאיות רכינה עצומות אחרות גם זאת מונעת באמצעות מערכת חשמלית-הידראולית שמוזנת על-ידי גנרטור ענק (מנוע דיזל), והמשאית החדשה של קומאצו מתוכננת כך שהיא מסוגלת לבצע רגנרציה של אנרגיה כאשר היא יורדת במדרון, כמו במערכות היברידיות רבות. בנוסף היא מציעה מערכת שמחלקת את העומס בין ארבעת הגלגלים וכן היגוי לארבעת הגלגלים.

המשקל הכולל של המשאית האוטונומית של קומאצו הוא 416 טונות והיא מסוגלת לשאת, כאמור, 230 טונות של מטען, המנוע שלה מפיק הספק חשמלי ששקול ל-2700 כוחות סוס, המהירות המרבית שלה היא 64 קמ"ש, האורך הכולל או 15 מטרים והרוחב שלה – 8.5 מטרים.

מעבר לפה הפעור שאיתו אנחנו נשארים לנוכח המפלץ הרובוטי הענק הזה, הוא גם מעלה מחשבות בנוגע לכל מיני שינויים שאליהם נצטרך להתרגל ביום שבו מכונית אוטונומית תייתר הרבה דברים בסביבה המוכרת לנו כיום – גם בתוך המכונית וגם מחוצה לה.

The post מה זה משנה קדימה או אחורה במשאית אוטונומית? appeared first on TheCar.

סקניה ניצחה את מבחן הזמן: בניסיון – מוצלח יש לומר – לחלץ מאיתנו קריאות התפעלות הפיקו בשבוע שעבר אנשי יצרנית המשאיות השבדית סקניה תעלול מרהיב שבו יצרו 14 משאיות מתוצרתם את שעון הזמן הפועל הגדול ביותר בעולם.

תרגיל יחסי הציבור המרהיב נועד לומר שבעסקי המשאיות הדבר החשוב ביותר הוא להימצא כל הזמן בתנועה ללא תקלות, ולהגיע למקום הנכון בזמן הנכון – בין אם ביום או בלילה.

אנשי סקניה, אשר שייכת כיום לקונצרן פולקסווגן, בחרו שטח של כ-70 דונם בתוך שדה תעופה נטוש, וסימנו עליו מעגלים שבתוכם סידרו שלוש קבוצות של משאיות שכל אחד מדמה את אחד ממחוגי השעון.

90 נהגי משאיות החליפו ביניהם משמרות במשך 24 שעות ברציפות, והניעו את  שלושת "המחוגים" בתיאום מושלם תוך שהם עומדים בזמנים ומייצגים את השעה המקומית "על הדקה".

התרגיל כולו, אשר נשלט על-ידי המארגנים מתוך מגדל הפיקוח של השדה, החל בדיוק בשעה 19:00 ושודר בשידור חי תוך שהוא מצולם במקביל באמצעות חמש מצלמות קרקעיות שונות וגם ממעוף הציפור.

לדברי המארגנים, שלוש הקבוצות השונות של המשאיות שיצרו את השעון התמודדו כל אחת עם קשיים אחרים. צוות המשאיות שעבד קשה מכולם הוא, כמובן, נהגי חמש המשאיות שיצרו את מחוג השניות, אשר השלימו סיבוב שלם של המעגל כל 60 שניות במשך 24 שעות.

לצורך זה נעה המשאית הפנימית ביותר בתוך המעגל במהירות קבועה של 13 קמ"ש, ואילו המשאית החיצונית נעה במהירות קבועה של 53 קמ"ש.

נהגי המשאיות שיצרו את מחוגי הדקות והשעות עבדו אולי פחות קשה אבל היו חייבים לשמור על תיאום מושלם של תנועה ועצירה ביניהם, דקה אחר דקה ושעה אחר שעה.

דבר המפרסם: "משאיות הן מכונות ענקיות וחזקות אבל הן גם מכשירים שמתוכננים ובנויים בקפידה מחלקים קטנים ומסובכים, ממש כמו שעונים. כל משאית הייתה צריכה להיות מתואמת בקפידה למשימה הספציפית שלה בשעון, ומה שעשה את הפעולה הזאת לאפשרית היא יכולת הניטור והניתוח בזמן אמת שמתאפשרת באמצעות השירותים המקושרים שלנו", אומר סטפן ארוואס, ראש מחלקת התקשורת השיווקית בסקאניה.

נהגת המשאית אלין אנגסטרום שיחקה תפקיד מפתח כראש צוות מחוג השניות והיא תורמת את התובנה שלה לגבי המבצע: "האתגר התובעני ביותר בהובלה ארוכה הוא דיוק ודייקנות.

השעון היה המבחן האולטימטיבי בשמירה על הקו שלך, שמירה על המהירות שלך, ומעקב רצוף אחר כל שנייה במשך 24 שעות. כל הנהגים היו חייבים להימצא בסנכרון מושלם, ודיוק היה המפתח להשגת מטרה זאת".

לנו לא כל כך נעים לקלקל את החגיגה אבל האמת חייבת להיאמר: אם התרגיל הזה מוכיח משהו, מעבר כמובן לחוויה הוויזואלית המרהיבה שהוא מספק לנו, הרי זאת  דווקא התובנה שעסקי התובלה העתידיים לא יוכלו להיות מבוססים על נהיגה אנושית, ומשאיות עשויות להיות הראשונות לקבל שליטה אוטונומית, מבוססת מחשב.

The post כמו שעון: משאיות סקניה נוסעות באתגר הזמן appeared first on TheCar.

האולימפיאדה בריו שהסתיימה לפני כשבוע אמנם השאירה אותנו עם מחסור חמור בשעות שינה, אבל בעיקר הותירה טעם של עוד.
לשמחתנו, משום שעד פתיחת אולימפידת טוקיו יש עוד לא מעט זמן (1426 ימים למען הדיוק), היו מי שמיהרו למלא את התאווה שלנו להישגים מיוחדים כמו וולוו, למשל, שהציגה השבוע את "אביר הברזל" עם מנוע המשאית החזקה בעולם – מנוע דיזל בנפח 13 ליטר המפיק 2400 כ"ס ומומנט בלתי נתפס של 611 קג"מ.
עם נתונים כאלה הסופר סמי-טריילר, המצוידת בתיבת הילוכים רובוטית-אוטומטית כפולת מצמדים, בוודאי הייתה יכולה להזיז הר, אבל היא נוצרה למטרה אחרת לחלוטין ועם האצה למהירות תלת ספרתית בתוך 4.6 שניות ומהירות מרבית של 276 קמ"ש לבד מהיותה המשאית החזקה בעולם די ברור שהיא יותר בקטע של שבירת שיאי מהירות ותאוצה.

עוד ב-TheCar:
שיא גינס: נהג הריקשה שמוכיח שאפשר להסתפק בשני גלגלים
שיא הטירוף: קרב סחיפות צמוד בין מכונית דריפטינג למסוק
מבחן דרכים: הונדה סיוויק Type-R

וזה בדיוק מה שקרה כשנהג המרוצים בווי אוברברינק, מי שקבע ב-2012 את שיאי התאוצה ל-500 ו-1000 מטרים על סיפונה של משאית וולוו ירוקה והיברידית בשם "ירוק מרושע", התיישב בשבוע שעבר בעמדת הנהג של "אביר הברזל", החזקה ממחזיקת השיא הקודם ב- 600 כ"ס וקלה ממנה בכמעט טון, לחץ פול גז, זינק מהמקום וחצה את קו ה-500 מטרים כעבור 13.71 שניות ואת קו הקילומטר בתוך 21.29 שניות.

כמו באולימפיאדה, גם בעולם המוטורי נותנים כבוד להישגים בכל המשקלים והסופר מיני במשקל נוצה התמימה למראה שלפניכם היא דוגמה מצוינת לכך.
המכונית הכחולה שהחלה בשנות ה-80' את דרכה בדרום אמריקה כשברולט ספרינט, גרסת מדבקה לסוזוקי סוויפט המוכרת בדורה הראשון, הייתה מצוידת במנוע 1.0 ליטר צנוע עם 3 צילינדרים, הנעה קדמית, הספק של 50 כ"ס וגיר אוטומטי עם 3 מהירויות.
בשלב מסוים המכונית הגיעה לארצות הברית ושם עברה מהפך משמעותי. על אף שבמבט ראשון המכונית הקטנה נראית מקורית לחלוטין ללא שום ניפוחים או תוספות וכולל טאסות פלסטיק על הגלגלים, מושבים פשוטים, דשבורד מינימליסטי, דיפוני דלתות מיושנים, חלונות בהפעלה ידנית והגה פלסטיק דקיק, מבט נוסף מגלה גלגלים שמנים בצורה מחשידה מאחור, מושב אחורי שהתבטל משום מה וכוסה וציפוי הגנה מחום במקום שטיח רצפה.

הסוד מתגלה כשבוחנים את הרכב מלמטה, כשמרימים את מכסה המנוע או כשמציצים מתחת לכיסוי של החלק בו שכן המושב האחורי ומתגלה שאיכשהו הצליחו לשתול במכונית הקטנטנה הזו מנוע וי 8 בנפח 6.6 ליטרים עם צמד מגדשי טורבו המפיק 954 כ"ס.
כדי להתמודד איכשהו עם העוצמה הפסיכית ויחס הספק-משקל טוב מ-1 ל-1 מתחת למעטפת הסטנדרטית הרכב נבנה מאפס וכולל שלדת צינורות ייעודית.
לדבר המטורף הזה, אגב, יש רישוי (בארצות הברית) לנוע על הכבישים הציבוריים והוא כעת מוצע למכירה ב-eBay למי שמחפש את הסליפר המושלם במשקל נוצה.

The post שרירניות במשקל כבד ובמשקל נוצה: המשאית החזקה בעולם והקטנטנה שבלעה וי 8 appeared first on TheCar.

בעוד שבאולמות התצוגה נציגי המכירות מקפידים תמיד להדגיש בפניכם את היתרונות הייחודיים של רכבי המותג שלהם אל מול נחיתות המתחרים, מאחורי הקלעים מתקיימים בעולם הרכב המון שיתופי פעולה, גלויים יותר או פחות, בין יצרניות שונות שלכאורה ממש מתחרות ביניהן.

לעתים מדובר ברכיבים מסוימים שפותחו על ידי יצרן אחד ונמכרים גם למתחרים, במקרים אחרים זו יכולה להיות מערכת הינע שלמה ויש גם לא מעט מקרים של רכבים של יצרנים מתחרים שלמרות הבדלים בעיצוב החיצוני למעשה זהים לחלוטין מתחת למעטפת.

עוד ב-TheCar:
שברולט דוקרת את פורד: נכנסת בטנדר F-150
בתמונה לפניכם: טנדר טויוטה עם מיליון מייל
לאב מי טנדר? חולמים על פיג'ו 404 פיק אפ במצב חדש? הכתבה הזאת בשבילכם

בעוד שבכל הנוגע לרכבים פרטיים לרוב היצרניות מקפידות לשמור על עיצוב ייחודי, כשמדובר ברכבי עבודה נראה שכל המחיצות הוסרו ואין היום כמעט דגם מסחרי שלא משווק תחת יותר ממותג אחד.

רגע לפני שפיאט תנחית בארץ את הטנדר החדש שלה, "פול-באק" שהוא למעשה אח תאום למיצובישי טריטון, היום אנו מתבשרים שלמלך הסגמנט בישראל, האיסוזו די-מקס, יוולד בקרוב תאום שישא את לוגו מאזדה בחזית.

מאזדה פרסמה היום, בהודעה רשמית לעיתונות, הסכם שיתוף פעולה שנחתם בינה לבין איסוזו במסגרתו הדור הבא של הטנדר של החברה, ה-BT50, ייוצר במפעלי איסוזו תוך שהוא מתבסס על הפיק אפ המצליח בישראל.

בשלב זה לא לגמרי ברור אם יהיה מדובר בשני תאומים סיאמיים למעט הסמל או שהטנדר הבא של מאזדה ישמור על בידול עיצובי כלשהו, או אולי יעשה גם שימוש במנוע מתוצרת החברה מהירושימה.

בכל מקרה, הטנדר הבא של מאזדה יתבסס, כאמור, על תכנון של איסוזו וייוצר במפעלי איסוזו. המהלך יאפשר למאזדה לסגור את קו הייצור הייחודי של ה-BT50 עם שלדת הסולם ולהסב אותו לייצור מכוניות פרטיות עם מרכב אחוד.

על אף שה-BT50 הוא רכב פיק אפ מוצלח למדי שלא סובל מנחיתות משמעותית אל מול התוצרים של טויוטה, איסוזו ומיצובישי, לפחות בארץ הקודש הטנדר של מאזדה מעולם לא נמכר במספרים גדולים ולא הצליח לאתגר את ה-L200 של מיצובישי ובוודאי לא את הדי-מקס של איסוזו שמהווה כ-50 אחוזים מסך המכירות בסגמנט ובשל כך בשנים האחרונות בדלק מוטורס החליטו שלא לייבא אותו כלל.

כעת נשאלת השאלה האם לאחר שיהפוך למעשה לאח תאום לדי מקס, מלך הטנדרים של ישראל, הפיק אפ של מאזדה יחזור לארץ?

The post הדור הבא של הפיק אפ של מאזדה יהיה למעשה איסוזו די-מקס appeared first on TheCar.

בזמן שנראה שמרבית יצרני הרכב עדיין לא באמת מצאו טכנולוגיה יעילה וזולה מספיק שתאפשר להחליף את מנועי הבעירה הפנימית העושים שימוש בדלק מזהם ביחידות הנעה נטולות פליטות, בשוודיה החל לאחרונה ניסוי ראשוני שיכול לספק לפחות פתרון חלקי, בסגנון "אולד סקול", לבעיה.

כידוע, אין שום בעיה לייצר מנועים חשמליים יעילים בהרבה מכל מנוע בנזין או דיזל לכל סוג וגודל של כלי רכב והבעיה הייתה ונותרה האופן בו ניתן לספק למנוע שכזה מספיק אנרגיה זמינה לטווח מתקבל על הדעת.

עוד ב-TheCar:
האם אלתא מוטורס תהיה טסלה של האופנועים החשמליים?
שלח לי רעש – החוק שיפר את השקט של כלי הרכב החשמליים
חילופים במשקל כבד: מנכ"ל סקאניה עובר לוולוו

בעוד שהפתרונות הקיימים בדמות סוללות נטענות מרשת החשמל או מערכת תא דלק ההופכת מימן לאנרגיה חשמלית יקרים ומסורבלים, כבר יותר מ-100 שנים נעשה ברחבי העולם שימוש די נרחב באנרגיה חשמלית לתחבורה של רכבות ואוטובוסים חשמליים עירוניים המקבלים אספקת חשמל זמינה באופן שוטף על ידי חיבור ישיר לזרם בעזרת צמד אלקטרודות גמישות הנוגעות בכבלי חשמל המתוחים מעל לתוואי הנסיעה.

הניסוי השוודי שהחל לאחרונה בוחן את האפשרות של השימוש באותה טכנולוגיה ותיקה אשר תאפשר בקלות יחסית לצמצם לא מעט זיהום אוויר אותו פולטות משאיות כבדות הנעות על הכבישים המהירים.

בשלב זה הניסוי כולל בסך הכל קטע כביש קצר באורך של 3.5 קילומטרים, אך אם התוצאות יהיו משכנועות בכוונת צוות הפיתוח של יצרנית המשאיות השבדית סקאניה וחברת הטכנולוגיה הגרמנית סימנס להרחיב את הניסוי בצורה משמעותית לקטע אוטוסטרדה באורך של 110 קילומטרים.

מאחר שבשום שלב לא צפויה יכולת ממשית לפרוס חיווט חשמלי מעל כל כביש, הרעיון הוא לעשות שימוש במשאיות היברידיות שיהיו מצוידות במנועים חשמליים וגם במנוע דיזל שיאפשר תנועה בכל כביש.
על פי התוכנית, מערכת חיישנים תזהה מקומות בהם פרוסה התשתית ותחבר באופן אוטומטי את האלקטרודות המותקנות על גג המשאית לכבלים.
בעת נסיעה בקטע כביש עם תשתית חשמלית מעל, המשאיות ינועו על כח חשמלי בלבד ובמקביל גם מערך הסוללות שלהן יטען ויאפשר הנעת כלאיים בשילוב עם מנוע הדיזל בכבישים רגילים.

לטענת צוות הפיתוח שימוש בטכנולוגיה כזו יכול להוריד את צריכת האנרגיה ואת פליטת המזהמים הכוללת של כלי הרכב הכבדים שיהיו מצוידים בלא פחות ממחצית.
עם זאת, כדי שתהפוך ליעילה מדובר בטכנולוגיה המצריכה פריסת תשתית לא מאוד אסטטית מעל לאלפי קילומטרים של כבישים.

על אף שמדובר במהלך שיכער את הנוף וקשה להאמין שיהיה מקובל על פעילים סביבתיים רבים, בשלב טכנולוגי זה הוא נראה כמו הפתרון הריאלי ביותר להגיע ליעד של המדינה הצפונית לעבר לתחבורה נקיה מפליטת מזהמים עד שנת 2030.

The post שוודיה: ניסוי לאוטוסטרדה חשמלית בסגנון אולד סקול appeared first on TheCar.

שש שנים לאחר שהוצג לראשונה מכריזה חטיבת המסחריות של פולקסווגן על מתיחת פנים משמעותית לטנדר הגדול שלה.

מחזורי החיים של טנדרים, בשונה מאלה של מכוניות נוסעים, ארוכים יותר ויכולים להגיע בקלות ל-6 ואפילו 8 שנים, ובמקרה של אמארוק לא רק הגיל אלא גם הנסיבות דחקו לשינוי מתבקש: מספר יצרניות רכב אירופיות נכנסות בימים אלה לאותה נישה – וזאת מגמה שונה, אפילו מפתיעה, ביחס לעבר.

בין היצרניות שפולשות אל קטגוריית הטנדר הקלאסית, עם שלדת סולם נפרדת ועם ארגז מופרד מן הקבינה, בולטות פיאט, עם פולבק שהוא למעשה מיצובישי טריטון בתחפושת, רנו – שהציגה לאחרונה קונספט לטנדר על בסיס ניסאן נבארה, ומרצדס, שנכנסה לאותו שיתוף פעולה ותקבל גרסה משלה לטנדר של ניסאן ורנו.

אם לא די בכל אלה, מנכ"ל פיג'ו-סיטרואן רמז לאחרונה שגם החברה שהוא עומד בראשה לא תישאר מחוץ לשוק הזה, והיות שההכרזה הזאת יצאה בעת השקתו של ואן (סיטרואן ג'אמפי / פיג'ו אקספרט) חדש שעל בסיסו מייצרת פיג'ו-סיטרואן את פרואייס החדש של טויוטה – אך הגיוני הוא שהטנדר הזה יתבסס על היילקס החדש של טויוטה.

מה שמשותף לכל אלה, ושונה מן הטנדרים היפנים ששולטים בקטגוריה הזאת באופן מוחלט מזה למעלה משני עשורים – הוא העובדה שהאירופאים לא רואים בדמיונם כלי עבודה בלבד, אלא את מי שישמשו גם כתחליף לג'יפים הקשוחים שנעלמו ברובם מהשטח.

למרות גילו ועל אף האמור כאן, מתיחת הפנים של אמארוק מסתכמת בשינויים קוסמטיים קלים יחסית – בעיקר בחרטום שקיבל שבכה עדכנית ופנסים שבתוכם משולבות נורות LED לתאורת יום. שינויים נוספים, שטרם נחשפו בתמונות רשמיות, בוצעו ככל הנראה בתא הנוסעים אשר יציע ריהוט יוקרתי ונוח יותר.

החידוש המשמעותי ביותר נמצא מתחת למכסה המנוע: מעתה נוסף להיצע המנועים גם מנוע טורבו דיזל חדש, בתצורת V6 ובנפח של 3.0 ליטרים – וזאת ממש לא תצורת המנוע המקובלת בקרב הטנדרים הבינוניים, אשר רובם ככולם מונעים במנועי טורבו דיזל ארבעה צילינדרים. מנוע ה-V6 אמנם כבד, יקר ומורכב יותר, אבל לדברי פולקסווגן הוא מספק מומנט רב בהרבה.

המנוע יוצע ברמות הספק של 163, 204 ו-224 כ"ס, והגרסה החזקה שלו תפיק מומנט עוקר הרים של 56.1 קג"מ מרשימים בהחלט, כבר החל ב-1,500 סל"ד.

כמו בדגם היוצא גם כעת אפשר לרכוש אמארוק עם תיבת הילוכים ידנית בעלת שישה יחסי העברה או עם תיבה אוטומטית פלנטרית בעלת שמונה יחסי העברה.

אמארוק ייוצר בתצורת הנעה אחורית, הנעה כפולה עם שילוב לפי דרישה של הסרן הקדמי (בדגם הידני) או הנעה כפולה עם דיפרנציאל טורסן בדגם האוטומטי.

לרשימת ציוד הבטיחות נוספה מערכת התרעת התנגשות עם בלימה עצמאית, וזאת תהיה סטנדרטית בכל הדגמים. לרשימת האופציות נוספו מערכת חניה עצמאית, פנסי קסנון משולבי LED וחישוקי 20 אינטש – כל אלה לא מותירים ספק לגבי הקהל שאותו רוצים לראות אנשי המכירות של פולקסווגן באולמות שלהם.

עד כה לא זכה אמארוק להצלחה גדולה בישראל, וזאת בעיקר בגלל מחיר גבוה מידי ביחס למחירים הגבוהים ממילא של טנדרים יפניים, העובדה שטנדרים מסוגו לא מוכרים לצרכי מס ועלות שווי השימוש שלהם גבוהה להחריד, ולעומת זאת ההצלחה המסחרית של הטנדרים האמריקאים הענקיים, שעד עתה היו פטורים ממס.

אמארוק המחודש צפוי בישראל בראשית 2017 ובינתיים טרם נמסר מה יהיו תצורות הנעה שאיתן ינוע כאן, ובעיקר מה יהיה מחירו.

The post פולקסווגן חשפה אמארוק מחודש appeared first on TheCar.

"עברנו כבר כברת דרך ארוכה לקראת משאיות עבודה אוטונומיות", מסכם פרופסור בו וולברג מן המכון המלכותי לטכנולוגיה בשטוקהולם (KTH) ניסוי משותף שהסתיים לאחרונה עם יצרנית המשאיות השבדית סקניה, "ובין השאר הוכחנו עם משאית אמיתית שהמשימה הזאת אפשרית: המשאית נסעה באופן עצמאי עם סטייה של לא יותר מ-20 סנטימטרים מקו האמצע של הכביש, והציגה דיוק רב גם במהירויות גבוהות".

KTH, סקניה, אוניברסיטת לינקופינג, יצרנית המטוסים סאאב וספקית החלפים הגדולה Autoliv משתפות מזה כשנתיים פעולה במסגרת פרויקט במימון ממשלתי שנקרא iQMatic, ומטרתו לפתח משאית אוטונומית שתפעל בסביבת עבודה קשה כמו במכרות.
סקניה תבצע "תצוגת תכלית" של משאית עבודות עפר אוטונומית כבר בחודש הבא, והיא צפויה להרחיב את הניסוי לעבודה אמיתית במכרה עצום בשבדיה בסוף הסתיו הבא.

עד עתה הצליחו השותפים לפרויקט להגיע למצב שבו משאית יכולה להתמודד בבטחה עם מכשולים על כביש ציבורי, וכן לבצע משימות כמו העמסת ופריקת עפר. בנוסף, משאית אוטונומית כזאת עברה בהצלחה מבחני נסיעה עצמאית על כבישים צרים ומפותלים.

אנשי הפרויקט מספרים שתוכנת ההפעלה של משאית הניסוי יכולה לנבא את התנועות הצפויות של הרכב בכל מצב נתון, וזאת על בסיס מידע שאוספים החיישנים שלה לגבי כיוון הנסיעה, כמות הכח שמספק המנוע בכל רגע ועוצמת הבלימה הכוללת.
המערכת אף יודעת לטפל במישורים משתנים של פני הקרקע ולהתייחס לאילוצים הטופוגרפיים במטרה למנוע מן המשאית לנטות הצידה ולהתהפך.

"משאיות מציבות אתגר הרבה יותר גדול בפני המפתחים", מסביר וולברג, "מפני שהן מטפלות במסה ובאינרציה הרבה יותר משמעותיים, ולכן הן גם יותר מסוכנות.
יתרה מכך: למשאית הניסוי יש גם היגוי לשני סרנים ולכן כל המודלים המתמטיים שלנו הרבה יותר מורכבים. החיישנים חייבים לספק למערכת יותר מידע, ובתדירות גבוהה יותר, מאשר במכונית נוסעים. בנוסף, משאיות עבודה לא פועלות לבדן כשהן בשטח כזה, אלא בתיאום עם משאיות נוספות וכלי עבודה מסוגים אחרים – כלומר שמדובר פחות או יותר באתגר המורכב ביותר כיום בתחום ההפעלה האוטונומית".

ולמרות כל זאת, אם יצליחו השבדים לעמוד בלוחות הזמנים שהם מציגים הרי שלא מן הנמנע שכלי הרכב האוטונומיים הראשונים שיתחילו לפעול באופן שגרתי יהיו משאיות כבדות באתרי כריה גדולים, ולא מכוניות נוסעים על כבישים ציבוריים – וזאת בעיקר בגלל המחיר הגבוה הרבה יותר של הציוד שמופעל שם.

ניסוי שטח

בעוד שמרצדס מובילה את המאמצים בדרך אל משאיות החלוקה האוטונומיות (אם כי בפרויקטים מסוג זה משתתפות גם סקניה ויצרניות נוספות) – נראה שסקניה נמצאת בחזית המחקר והפיתוח בכל הקשור למשאיות לעבודות עפר.
בין השאר, סקניה הדגימה במסגרת הניסוי הנ"ל כיצד פועלת משאית אוטונומית מתוצרתה ב"מגרש משחקים", שם היא ביצעה את כל הפעולות השגרתיות של משאיות מסוגה, ובכלל זה טעינת ופריקת משא – וכל זאת עם מושב נהג ריק וכשהמשאית נשלטת מרחוק.

צוות המחקר השוודי הסיע בהצלחה את המשאית האוטונומית על גבי כבישים צרים ומפותלים במהירויות של עד 56 קמ"ש, ובכבישים מהירים וישרים יחסית במהירויות של עד 90 קמ"ש.

ההנחה של אנשי סקניה היא ששליטה ממוחשבת בהפעלת משאיות כבדות בשטחי כריה תוזיל את עלויות השימוש הכוללות בציוד בזכות שני יתרונות נפרדים ושונים על-פני משאיות מאוישות.

ראשית, מכיוון שמדובר בעבודה בתנאים קשים מאד נדרשים נהגים אנושיים למנוחות תכופות, או להחלפת צוותים בתדירות גבוהה. משאיות רובוטיות, לעומתם, לא זקוקות למנוחה ואף יכולות להמשיך לעבוד בתנאים קשים במיוחד כמו באמצע הלילה או בתנאי מזג אוויר בעיתיים במיוחד.

שנית, היות שהציוד יקר מאד, כאמור, ועובד בתנאי בלאי מאד קשים, ישנו יתרון מובנה למערכת ממוחשבת שעוקבת באופן רציף אחר מאות פרמטרים תוך שהיא מבצעת תחזוקה מונעת, ואף מסוגלת להגביל טוב יותר את המאמץ של הציוד כדי לחסוך שבר ותקלות. מערכת ממוחשבת גם יכולה "לאשפז" את הציוד לצורך טיפולים מבעוד מועד ואף לתדלק עצמאית את המשאית.

בסקניה מאמינים שמשאיות אוטונומיות יוכלו לפעול אצל לקוחות ראשונים כבר בתוך שנים בודדות. היעד הבא, להערכתם, מיד לאחר הוכחת היכולת בעבודות כריה – יהיה הובלת קונטיינרים בתוך שטחי נמלים – שם מבוצעת עבודה סיזיפית ומאד משעממת מבחינת המפעילים.

שוק מעניין נוסף, לדעת השבדים, ממתין באוסטרליה – שם נוסעות משאיות שגוררות שני גרורים שמכונות "רכבות כבישים" בנסיעות ארוכות במיוחד, חלקן על פני כבישים שוממים ומשעממים – וגם אלה צפויות להיות מוחלפות בעתיד על-ידי טכנולוגיה אוטונומית.

The post פריצת הדרך הבאה בנהיגה אוטונומית: משאיות לעבודות עפר appeared first on TheCar.

על אף שעסקי ההובלה והשינוע הם עסק רציני מאוד המחייב דיוק ויעילות, בחטיבת המשאיות של וולוו הבינו בשנים האחרונות שכדי להגיע לתודעה הציבורית אי אפשר להסתפק בפעולות שיווק ייעודיות המתמקדות ביתרונות של משאיות החברה על פני המתחרים ובמפרט הטכני ויש צורך להיעזר בקצת גימיקים, בין אם מדובר בז'אן קלוד ואן דאם שעשה שפגאט בין צמד משאיות נוסעות, ילדה בת 4 שנהגה במשאית ענק בעזרת שלט רחוק או דמויות ססגוניות שהשתתפו בסדרת ריאליטי בת כמה פרקים שתיעדה מסע דרכים ברחבי אירופה על סיפונה של משאית החברה.

עוד ב-TheCar:
אתגר המשאיות ללא נהג מגיע לקו הסיום
צפו: שיא עולם חדש בקפיצה למרחק עם סמיטריילר
וולוו חושפת סדרת ריאליטי למשאיות

לאחרונה וולוו פנתה למגנוס סמואלסון, נהג ראלי חובב המחזיק גם ברישיון נהיגה במשאית ובעיקר מי שללא ספק ראוי להיחשב כאחד האנשים החזקים בתבל.
סמואלסון הגיע במהלך השנים לא פחות מ-10 פעמים לגמר תחרות "האיש החזק בעולם" ואף זכה בתואר בשנת 1998 לאחר שהרים משאות במשקל של 350 קילוגרם.בוולוו החליטו לבקש מסמולסון, ללא ספק סמל לעוצמה מתפרצת, להיות הנהג והפרזנטור שלה בניסיון לקבוע  שיא חדש בגרירת משקל כבד למרחק של 100 מטרים.

לצורך המשימה גויסה משאית FH16 סטנדרטית לחלוטין, ללא שום שינויים במפרט עם 750 כ"ס ומומנט של 360 קג"מ, בדיוק כפי שניתן לרכוש בסוכנות הקרובה לביתכם, ואליה נרתמו עוד ועוד טריילרים עמוסים במכולות.
בסך הכל נרתמו למשאית היחידה לא פחות מ-20 נגררים עמוסים שחוברו אחד לשני והגיעו למשקל כולל של 750 טון (!)

החלק הקשה ביותר, כשמנסים לגרור כזה משקל מטורף, הוא ללא ספק הזינוק הראשוני וחלקים כמו הגיר והקלאץ' עלולים להישבר  תחת הלחצים והעומסים האדירים.
אך בוולוו, שהציגה לאחרונה תיבת ההילוכים חדשה וחסונה במיוחד בשם I-Shift שתוכננה למשימות קשות וצוידה בהילוכי זחילה שמיועדים לגרירת משקלים כבדים מאוד, היו בטוחים שעל אף שהמכלולים במשאיות החברה לא נבנו לאתגרים קיצוניים שכאלה הם יעמדו בהם בכבוד.

לאחר שההכנות הושלמו ניתן האות וסמולסון לחץ על דוושת התאוצה בדרך לשבירת השיא, אך הניסיון הראשון הסתיים בתוך זמן קצר בווילי (הרמת הגלגלים הקדמיים באוויר) של המשאית, זאת לאחר שמערכת בלמי האוויר בחלק מהנגררים ננעלה במוד חירום כתוצאה מחוסר לחץ  מספק במערכת הבלימה.
צוות העזר נכנס לתמונה ולאחר שבעיה זו נפתרה ולמרות שתנאי מזג האוויר הפכו לקשים כשגשם ושלג החלו לרדת, סמולסון סחט שוב את המצערת ופעם המשאית החלה לנוע תוך שהיא גוררת בנחישות את המשקל האדיר בדרך לקביעת שיא מדהים במשקל כבד.

The post מטען במשקל 750 טון ומשאית וולוו אחת appeared first on TheCar.

אם במקרה יצא לכם לנוע בימים האחרונים בכבישים המהירים של אירופה ולראות כמה משאיות הנוסעות בעצמן ללא נהג, אתם יכולים להיות רגועים, לא דפקתם את הראש אחרי שגמרתם את כל הבקבוקנים הקטנים במיני-בר החופשי במלון, אלא נתקלתם באחת מהשיירות האוטונומית במשקל כבד שעושות את דרכן ממקומות שונים ברחבי היבשת הישנה אל עבר רוטרדם שבהולנד.

מדובר ב- European Truck Platooning Challenge – מסע שארגנה הולנד, המכהנת כנשיאה התורנית של האיחוד האירופי, במטרתה להעלות לסדר היום של קובעי המדיניות ביבשת את האפשרויות שמציעה הטכנולוגיה המודרנית בשינוע מטענים על הכבישים.

התאחדות יצרני הרכב האירופים (ACEA) סבורה שהתערבות ושיתוף פעולה של האיחוד האירופי חיוניות על מנת לאפשר לקבוע תקנות וחוקים אחידים שיאפשרו להמשיך להשקיע בפיתוח השלב הבא של התחבורה האוטונומית.

עוד ב-TheCar:
הממשל האמריקני משקיע 4 מיליארד דולר במכוניות אוטונומיות
ההאקר שפרץ לאייפון בנה מכונית אוטונומית במרתף הביתי
גוגל – מאחורייך: אפל שכרה בסיס צבאי לפיתוח מכונית אוטונומית

במסע האתגר לוקחים חלק 6 יצרני משאיות אירופאיים הכוללים את וולוו, דאף, איווקו, מרצדס, סקניה ומרצדס.
כל אחד מהיצרנים שלח למשימה שלוש משאיות שיצאו ממטות היצרנים לפני מספר ימים בדרכן אל נקודת הסיום היום בהולנד.

המשאיות של כל אחת מהקבוצות מבוססות על דגמים בייצור סדרתי וכוללת מערכות שכבר הגיעו לשווקים שמציעות פונקציות אוטונומיות חלקיות כמו בקרת שיוט אקטיבית ומערכת בלימת חירום אוטומטית. במשאית המובילה של כל קבוצה הותקנו חיישנים מתקדמים, מכ"מ ומצלמות היקפיות שמעניקים לה יכולות אוטנומיות מלאות ובעזרת תקשורת אלחוטית המשאית המובילה יוצרת קשר ומעבירה את נתוני הדרך תוך 0.1 שניות למשאיות האחרות בשיירה.

התקשורת וזמן התגובה הסופר מהירים של המערכות האוטונומיות (לשם השוואה זמן, תגובה של נהג ערני ממוצע עומד על כ-1.4 שניות) מאפשר למשאיות להיות צמודות ולנוע במהירות תלת ספרתית במרחק של 15 מטרים אחת מהשניה בלבד, דבר שכמובן חוסך מקום בכבישים וחשוב מכך מקטין את ההתנגדות לאוויר ותורם להפחתה של כ-10 אחוזים בצריכת הדלק וברמות פליטות המזהמים.

בשלב זה, בעיקר בשל סיבות רגולטוריות, במשאית המובילה של כל קבוצה התמקם גם נהג אנושי המסוגל בכל רגע נתון לקחת בזריזות את הפיקוד על המשאית המובילה ועל הצמד שבעקבותיה.

אם שום דבר לא ישתבש, מחר בשעות אחר הצהרים המשאיות של שש הקבוצות יגיעו אל יעדן הסופי בנמל רוטרדם בתקווה כי האירוע הססגוני יבשר על נקודת מפנה שתוכל לשנות את פני התחבורה היבשתית באירופה.

The post האם משאיות אוטונומיות יכבשו בקרוב את אירופה? אתגר המשאיות ללא נהג מגיע לקו הסיום appeared first on TheCar.

על רקע ההחלטות של מנהגי העולם בועידת האקלים בפריז, קונצרן קרייזלר-פיאט הודיע השבוע על הסבתן מאות משאיות בגדלים שונים, המשמשות את הקונצרן בצפון אמריקה, מסולר לגז טבעי.

המעבר של צי המשאיות, הגומא מדי שנה כ-25 מיליון קילומטרים, לגז טבעי יביא לצמצום פליטה של כ-16 אלף טון CO2 לאטמוספרה מדי שנה. הסבת צי המשאיות של קרייזלר נמצאת בעיצומה ועד כה הקונצרן השקיע בתהליך 40 מיליון דולר ש-5 מיליון מהם הופנו להקמת תחנה התדלוק בגז הגדולה באמריקה.

התהליך דרש גם שינויים במנועים, במערכת הזנת האנרגיה ואף בתיבות ההעברה של המשאיות שהותאמו לאופי הפעולה השונה בעת שימוש בגז טבעי במקום סולר. מעבר למסר החשוב ולתדמית הירוקה, בקונצרן FCA מעריכים כי המעבר לשימוש בגז יתרום לחסכון של כ-35 אחוזים בהוצאות התפעול של צי המשאיות ולחסכון של כעשרה מיליון ליטרים של סולר מדי שנה.

בשבוע בו במחוזותינו צפוי להיות מאושר מתווה גז שככל הנראה לא ממש יטיב עם האזרח הקטן, נותר רק לקוות שלבד מהתעשרות הטייקונים ומאינטרסים לא ממש ברורים של כל מיני פוליטיקאים, הגז הטבעי שיזרום כאן בקרוב כמו מים יעודד גם את מנהלי ציי המשאיות המקומיים לנטוש את הדיזל לטובת פתרון קצת פחות הרסני לסביבה.

עוד ב-TheCar:
מאן חוגגת 50 שנות פעילות בישראל ומשיקה אוטובוס ראשון המונע על ידי גז טבעי
הדרך להפסקת התלות בדלק עוברת בתל אביב?
לחיים: בניו זילנד החלו לתדלק מכוניות בבירה

The post קונצרן פיאט-קרייזלר עובר לגז טבעי appeared first on TheCar.

היכולת המהירה של ילדים קטנים בעידן המודרני בו אנו חיים להשתלט על טכנולוגיה מתקדמת מדהימה אותנו כל פעם מחדש ובימים אלה זה כבר די טריוויאלי לראות עולל שבקושי זוחל מתפעל סמארטפונים וטאבלטים וילד קטן שעוד לא יודע את הא'-ב' המתגלה כמומחה גדול שיביס אותך בכל משחק מחשב.

אמנם, בעולם שמעבר למסכים המרצדים ההתקדמות של הקטנטנים עדיין קצת יותר הדרגתית אבל יתכן שמדובר בסוג של קיבעון וכדי לנפץ אותו בוולוו החליטו לתת לסופי בראון, ילדה חמודה בת 4, לקחת את הפיקוד על משאית ענקית בתנועה.

לפני שיצחק קדמן מהמועצה לשלום הילד משתלט על האייטם, נרגיע ונציין שסופי אמנם בהחלט שולטת ברכב הענק והכבד בתנועה אך עשתה זאת באמצעות שלט רחוק ממש כמו במכונית צעצוע.

בדומה למשחקי מחשב, בוולוו הכינו לסופי מסלול מאתגר למדי שכלל כל מני מכשולים נעים, פיצוצים, מעברי מים, שיפועים ועוד מלוא החופן אתגרים שבעזרתם היכולות הגבוהות, השרידות והעוצמה של ליין משאיות ה-"Heavy Duty" של החברה השוודית יבואו לכדי ביטוי.

סופי, למרות המשקפיים, הקוקיות בשיער והשיק החנוני מתגלה כחוליגנית לא קטנה שכנראה ראתה בחיים הקצרים שלה הרבה פרקים של "טופ גיר" והפכה למאמינה במשנתו של ג'רמי קלארקסון לפיה אין דבר שMore power" " לא יכול לפתור ובדרכה המיוחדת, למרות שלא תמיד היא לקחה את הנתיב המתבקש, הפגינה שליטה מרשימה במשאית הענק בדרך לקו הסיום.

אמנם, ביננו, יש להניח שלכל ה"פישולים", הסטיות מהנתיב וההתנגשויות תוכננו היטב מבעוד מאוד וסביר להניח שבמשאית הענק נהג באמצעות השלט אדם מיומן מאוד ולא סופי הקטנה, אבל לא בכל נושא בחיים מוכרחים לעשות תחקיר מעמיק בדרך לגילוי האמת ולעיתים אפשר פשוט להתענג על כמה רגעים קטנים של מתיקות בפול גז.

The post צפו: ילדה בת 4 נוהגת במשאית ענק appeared first on TheCar.

רנו, אשר לטענתה "מובילה את שוק כלי הרכב המסחריים באירופה ב-17 השנים האחרונות", הציגה בסוף השבוע את 'אלסקאן', דגם תצוגה של טנדר יוקרתי שאותו תחשוף בפני קהל בתערוכת פרנקפורט בעוד כעשרה ימים.

'קונספט אלסקאן', לדברי רנו, מתאר טנדר יוקרתי שיהיה זהה בממדיו לדגם התצוגה, ואמור לפנות אל "השוק העולמי". זאת להבדיל מטנדר צנוע יותר של רנו שהושק השנה בדרום אמריקה על בסיס פלטפורמה ומכלולים של דאצ'יה.

רנו, ויצרניות הרכב הצרפתיות בכלל, לא היו שחקניות בשוק הטנדרים עד היום, אבל נראה שכעת יש לה לפחות שלוש סיבות מאד טובות להצטרף לחגיגה.
ראשית, שוק הטנדרים מהווה כיום כשליש מסך המסירות בשוק הרכב המסחרי, ועבור מי שטוענת לכתר האירופי בתחום הזה נראה שמדובר בפלח שוק גדול מכדי שמותר יהיה לה להתעלם ממנו.
שנית, היות ששוק הטנדרים העולמי נשלט כיום על-ידי יצרני הרכב האמריקנים והיפנים, ומכיוון שלחברה האחות של רנו – ניסאן – יש שם לא מעט מניות, לא הגיוני שרנו לא תנצל את המכלולים והידע שכבר נמצאים בקבוצה כדי להשיק מוצר משלה.

שלישית, לאחר השקתו של 'אמארוק' של פולקסוואגן, והידיעה שאפילו מרצדס מתכננת להיכנס בשצף קצף לביצה הזאת, רנו לא יכולה לפשל כפי שהתמהמהה אל שוק הג'יפים והקרוס-אוברים, ועליה למהר ולעשות מעשה.

לפי הודעתה של רנו לעיתונות – 'אלסקאן', שיושק בעולם בשנת 2017, "מיועד לעסקים, פנאי ושימוש יומיומי", ודגם הייצור הסדרתי שלו ייחשף רשמית במחצית הראשונה של שנת 2016.

כאמור, ביוני האחרון השיקה רנו בבואנוס איירס, ארגנטינה, את הטנדר 'רנו דאסטר Oroch' (על בסיס הפלטפורמה של דאצ'יה לוגאן) שמיועד לשוק הדרום אמריקני.

'אלסקאן', לעומתו, יהיה "טנדר גלובלי שמשלב כושר נשיאה של טונה אחת עם עיצוב אתלטי וחמישה מקומות ישיבה לחמישה נוסעים".

על אף שרנו מתחייבת שהממדים של דגם התצוגה יועתקו גם לכלי הסדרתי, לא לגמרי ברור אם מאפייני עיצוב אחרים יישארו בו – למשל גלגלי ה-21 אינטש המרשימים וקשתות הגלגלים הבולטות, או פנסי ה-LED.
סביר שהלוגו הגדול והבולט דווקא כן יישאר, בהתאם למדיניות העיצוב החדשה של המותג הצרפתי, ולכן גם אולי יישאר מכסה המנוע המנופח והמרשים שמודגש על ידי ארבע צלעות.

דגם הקונספט, ומן הסתם גם הטנדר הסדרתי, מונע באמצעות מנוע הטורבו-דיזל בנפח 2.3 ליטר שמניע את רנו מאסטר הנוכחי. זהו מנוע טווין טורבו ארבעה צילינדרי שמספק 165 כ"ס, ואנשי רנו מתחייבים שמדובר ב"מנוע היעיל ביותר מסוגו, שמספק את תצרוכת הדלק הטובה ביותר בקטגוריה". את זה, כמובן, עוד נצטרך לראות בחיים האמיתיים.

פגוש אחורי גבוה ומיגון מתחת לפגוש הקדמי גורמים לנו לדמיין מה הכלי הזה יוכל לעשות בנהיגות שטח, עם מה שנראה כמו זוויות גישה ונטישה מרשימות.

לא מיותר להזכיר שליבואני רנו-ניסאן לישראל היו במהלך השנים לפחות ארבעה מוצרים – ווינר, נברארה, פאת'פיינר ופטרול, אשר לא זכו לכבוד הראוי להם בטבלת המסירות – בין אם בגלל היצרן או היבואן או בגלל תנאי השוק, וצריך לקוות ש'אלסקאן' – או כל שם אחר שיעטה הטנדר שיבוא בעקבותיו, ישנה לטובה את הסטטיסטיקה הזאת.

The post רנו נכנסת בפולקסוואגן אמארוק עם הטנדר 'אלסקאן' appeared first on TheCar.

עסקי ההובלה והשינוע הם תחום רציני מאוד, כזה שדורש רמות גבוהות מאד של מקצוענות, דייקנות ויעילות כדי לשמור על רווחיות.

ולמרות זאת, אפילו שבדרך לבחירת משאית חדשה חשוב לצלול אל פרטי הפרטים ולבדוק כל מספר קטן במפרט הטכני, במדיניות הטיפולים ובתנאי התשלום – בעידן המסרים הוויראליים הבינו אפילו יצרניות המשאיות והצמ"ה שעליהם לקחת חלק בחגיגה, ולו כדי שלא להישאר מאחור.

התוצאה היא שסרטוני פרסומת שמציגים יתרונות טכנולוגיים של דגם זה או אחר פינו את מקומם לתכנים אחרים לחלוטין.
חברת פרייטליינר, למשל, בחרה את מייק ראיין, נהג מרוצי משאיות ידוע, ואת הכפיל במשקל כבד של קן בלוק, והפיקה סרטון דריפטינג מרהיב עם משאית.
רנו קפצה עם סמיטריילר מעל למכונית פורמולה 1, ואילו וולוו הדהימה עם כמה פרסומות מטורפות שכללו הליכה על חבל בין שתי משאיות נוסעות ושפגאט לא יאמן של ז'אן קלוד ואן דאם.
לאחרונה הפיקה היצרנית השוודית מיני סדרת ריאליטי שמתעדת מסע ברחבי אירופה.

כעת הגיע תורה של יצרנית הציוד המכני הכבד, המשאיות ומשאיות המכרות קאטרפילר שמציגה גרסה מקורית משלה למשחק גולף.

גולף, במיוחד צפייה בו, עשוי אמנם להיות אחד הדברים המשעממים ביקום, אבל כאשר חלקיו השונים של המגרש נעים כל העת באופן רנדומלי על גבי משאיות ענק, ובמיוחד כאשר החובטות הן צמד שחקניות גולף מקצועיות שהתברכו במראה מצודד, גם אנחנו נותרנו מרותקים.

מעבר לגימיק, מאוד מרשים לראות משאיות ענק, בהן מפלצת שמסוגלת לשאת מטען של 250 טונה וכלים נוספים, נעות יחדיו בתזמון מדויק בשטח.

The post צפו: גולף במשקל כבד appeared first on TheCar.

יש אנשים שפשוט חייבים למצוא כל העת שימושים חדשים לכלי הרכב שלהם. קחו למשל את גרג גודפרי האמריקאי, שהחליט לקבוע עם משאית הסמיטריילר שלו שיא עולם חדש בקפיצה למרחק.
גודפרי בחר לבצע את הקפיצה במסגרת הפסטיבל המוטורי השנתי המתקיים בעיירה ביוט במונטנה, עיר הולדתו של איוול קניוול – פעלולן ורוכב אופנועים מטורף שהפך לאייקון תרבות אמריקאי והלך לעולמו בשנת 2007.

בהתאם לרוחו של קניוול, הפסטיבל לזכרו מארח חבר'ה משוגעים בצורה חיובית שרוצים לעשות כבוד לפעלולן האגדי בכל מני דרכים מוזרות.
גודפרי, כאמור, החליט לנפץ את שיא העולם בקפיצה למרחק עם משאית הענק שלו. לצורך הפעלול נבנו באתר הפסטיבל שתי רמפות חול ענקיות ובהינתן האות גודפרי האיץ את הגורר במשקל 9 טון לעבר הרמפה במהירות של 115 קמ"ש.

שנייה לפני ההינתקות מהקרקע, גודפרי הפעיל את צופר האוויר העוצמתי של המשאית ואז התפלץ נגלה לעיני 2000 הצופים ופשוט התרומם לאוויר בסוג של התרסה לחוקי הפיזיקה וריחף באוויר למרחק של כ-51 מטרים, לקול תרועות הקהל.

במסגרת ההפנינג שהתקיים השנה נשברו עוד שני שיאי עולם: לוי טרוטמן רץ דרך 10 קירות בוערים ואחיינו של גודפרי, טאנר, שבר את שיא המרחק בקפיצה עם טרקטורון שירות כשקפץ למרחק של 62 מטרים.

עוד שיאים ב-TheCar:
שיא גינס חדש לנסיעה על שני גלגלים
שיא גינס חדש למהירות… עם מכסחת דשא

The post צפו: שיא עולם חדש בקפיצה למרחק עם סמיטריילר appeared first on TheCar.

יבואני מיצובישי מקווים למכור בשנה מלאה 1,500 יחידות של הטנדר טריטון החדש, מחליפו של 'האנטר', אשר הושק היום בישראל, ואין זה עניין של מה בכך.

פלח השוק של טנדרים, שבעבר הלא מאד רחוק היה מפלט מס לעוסקים עצמאיים ותחליף זול לג'יפ עבור חובבי שטח, הפך בשנים האחרונות לאחד מפלחי השוק המוכים ביותר מבחינת נטל המס, וסך המכירות בסגמנט הצטמצם בהתאם לכך.

בבואו להיאבק מול השולטים בזירה – איסוזו D-MAX וטויוטה היילקס, מביא איתו L200 החדש, נכדו של 'מאגנום' ובנו של 'האנטר', בעיקר את מערכת ההנעה: מנוע הטורבו-דיזל, ההנעה הכפולה והתמסורת האוטומטית שמניעים את פאג'רו, וגם מערכת בקרת יציבות אלקטרונית שמסוגלת להתמודד עם גרירת נגררים, וכושר גרירה מוביל של 3.1 טונה.

אנשי מיצובישי טוענים גם שהטנדר שלהם חסכוני ממתחריו באופן משמעותי בתצרוכת הדלק, עניין שכמובן צריך עדיין להיבחן בשטח.

מנוע ה-2.4 ליטר של טריטון מוצע בשני הספקים: 154 כ"ס (38.8 קג"מ) בגרסה הבסיסית שמוצעת עם הנעה אחורית ותיבת הילוכים ידנית או אוטומטית (אותו מנוע באותו הספק מניע גם את הגרסה הבסיסית של גרסת ההנעה הכפולה), וגרסת "הספק גבוה" – 181 כ"ס (43.8 קג"מ) שמוצעת בגרסה האוטומטית כפולת ההנעה.

מחירים: 195,000 ש"ח לגרסה הידנית הבסיסית ביותר, 220,000 ש"ח לגרסה הידנית המאובזרת וגם לגרסה האוטומטית הבסיסית (הנעה אחורית), 232,000 ש"ח לגרסת ההנעה הכפולה הבסיסית, ו-245,000 ש, לגרסת הדקאר – הנעה כפולה ורמת אבזור גבוהה ביותר.

מפרט מלא של טריטון נמצא כאן

The post מיצובישי משיקה את הטנדר טריטון appeared first on TheCar.

אחרי שנים בהם ארגוני הפשע השתוללו ברחובות וניהלו את מלחמותיהם במרחב הציבורי, ירו ופוצצו אחד את השני ופגעו בחפים מפשע, נראה לאחרונה שסוף סוף משטרת ישראל הצליחה לשים ידה על ראשי הארגונים ואספה ראיות שיאפשרו לשלוח רבים לשנים מאחורי סורג ובריח.

עם זאת, כמו שכל מומחה קרימינולוגיה יספר, את החלל ימלאו בוודאי עבריינים חדשים וזה המצב גם במקומות רבים בעולם. מאחר שכל הקווים נחצו כבר מזמן, בשנים האחרונות נרשמת מסביב לגלובוס עליה אדירה בביקושים לרכבים ממוגנים שיכולים לעמוד בהתקפות של כלי נשק מגוונים.
יחד עם הדרישה למיגון ברמה גבוהה, הלקוחות (לרוב אנשי עסקים מפוקפקים או עבריינים) חיפשו גם מראה כוחני מרשים, אבזור מפנק, פאר, נוחות נסיעה ושאר דברים שרכב ממוגן שנבנה בעבור שימושים צבאיים ממש לא יכול לספק.

בנישה הקטנה אך ככל הנראה הרווחית מאוד הזו, שולטת בשנים האחרונות יצרנית בשם DARTZ .מדובר בחברה רוסית המציעה רכב שטח ממוגן שאמור להעניק לנוסעיו תנאי מחיה טובים ולאפשר להם לא להתרגש בכלל אם מישהו במקרה מחליט לירות עליהם, לזרוק רימונים, להפעיל  מטען במשקל של עד 2 ק"ג או לשגר עליהם טיל נ"ט סתם בלי סיבה.

ה-DARTZ מיוצר על פי הזמנה אישית וכולל אופציה ללוח מחוונים משובץ באבני חן ואפילו ריפוד מושבים עשוי מעור של… אתם יושבים? איבר מין של לוויתן.

לאחרונה יצרן רכב אמריקאי קטן בשם "US Specialty Vehicles" החליט שהגיע לסיים את השליטה של הרוסים בסגמנט והציג את ה-Rhino GX ספורט, רכב שטח ענק המבוסס על השלדה ומכלולי ההנעה של פורד F450 וכולל מראה קשוח מהסוג שלא כדאי להתעסק איתו בשחור מט ותא נוסעים סופר מפואר. עם זאת, מומחי אבטחה מבהירים שמדובר ברכב ממוגן מרשים, אך לא במחוזות שמציעה DARTZ.

בכל מקרה, לקוחות פוטנציאליים שלא סבורים שמישהו ינסה להתנקש בחייהם באמצעים יותר מסיביים מאשר ירי אוטומטי מנשק קל בהחלט יכולים לראות ב"קרנף" האמריקאי אופציה מעניינת מאוד.

בחברה מבטיחים ביצועים טובים על הכביש ובשטח. בשלב זה הרכב מוצע עם מנוע בנזין V10 מתוצרת פורד המפיק 362 כ"ס, מומנט של 63 קג"מ המשודך לתיבת הילוכים אוטומטית קשוחה עם 5 יחסים שמעבירה את הכוח לארבעה גלגלים ענקיים עם צמיגי בוץ בקוטר 38', ובקרוב יצטרפו גם גרסאות דיזל.

המימדים העצומים, עם אורך של קרוב ל-7 מטרים, מאפשרים תנאי מחיה של לימוזינה בקבינה ואפשרויות סידור מגוונות על פי דרישת הלקוחות.

תג המחיר מפתיע למדי ומסתבר שניתן לקבל בארצות הברית את רכב השטח הבולט הזה במחיר של החל מ-160 אלף דולרים – כסף קטן לאנשים שחיים על הקצה.

עוד ב-TheCar: 
הספרינטר שהפך למחלקה ראשונה על גלגלים
הרכב המושלם לסוף העולם

The post הרכב המושלם לעבריינים שלא נכלאו בפרשה 512 appeared first on TheCar.

קל אוטו הכריזה על כניסה לתחום חדש עבורה – ליסינג תפעולי לרכבי עבודה, כגון מסחריות, טנדרים ומשאיות. עבור שוק הרכב הישראלי מדובר רק בעוד שחקנית נוספת שנכנסת לתחום, עבור קל אוטו זהו תחום פעילות חדש, וגם נדבך בתוכנית רחבה יותר בהנהגת המנכ"ל החדש יחסית, דני שביט.

בקל אוטו גורסים שמגמת הליסינג התפעולי לכלים מסחריים ומשאיות, אשר הייתה נחלתן של חברות ענק, הגיעה בתקופה האחרונה גם אל עסקים קטנים ובינוניים, ולכן הם מתכוונים להיכנס לשוק זה ולהציע בו מגוון כלי רכב – בהם טנדרים ומשאיות. בנוסף, באמצעות חברת הבת 'קל אוטו הובלות ולוגיסטיקה', מתכננת החברה להציע שירותים משלימים כגון רכב חליפי והשכרת משאיות לתקופות קצרות או ארוכות.

ב'קל אוטו' אומרים שאחד היתרונות שלהם הוא כח קניה גדול של הקבוצה אשר מאפשר להם להשיג הטבה משמעותית במחירי הדלק – נתון אשר השפעתו על סך עלויות התפעול של כלי רכב גבוהה מאד.

שביט, בין המנהלים המוערכים בשוק הרכב הישראלי, היה מנכ"ל חטיבת יונדאי ב'כלמוביל' בין השנים 2002-2007 ונחשב למי שביסס את מקומה של היצרנית הקוריאנית בצמרת שוק הרכב בישראל.
בהמשך עבר למנכ"ל את קבוצת אלדן-תחבורה ובשנים האחרונות ייסד וניהל בארה"ב את פעילות 'פנגו', שפועלת בתחום החנייה.
בדצמבר 2014 מונה שביט למנכ"ל קל אוטו במקומו של שמוליק קליין, המייסד וכעת יו"ר החברה.

תחום הפעילות החדש הוא חלק מתוך תוכנית רחבה שהוצגה לאחרונה וכוללת הגברת פעילות המכירות של מכוניות "אפס ק"מ", הקמת אתר אינטרנט שיאפשר לבצע את כל הליך קניית מכונית מבלי לצאת מהבית, וקידום סל הטבות בסיוע משרדי הממשלה למגזרים שקל אוטו מגדירה כ"תורמים לקהילה" כמו משרתי מילואים, מורים, עובדים סוציאליים וכו'.

The post קל אוטו נכנסת לתחום הליסינג לרכבי עבודה appeared first on TheCar.

במחצית הראשונה של השנה עברו הליך רישוי 2,376 משאיות במשקל של מעל 4.5 טון – גידול של 96% ביחס לנתון המקביל בשנה שעברה. אמנם תחום המשאיות הבינוניות והכבדות מעט התכווץ, אבל הזינוק המטאורי בתחום המשאיות הקלות הרים את שוק המשאיות כולו ב-21%. סה"כ במחצית הראשונה של השנה נמכרו 5,322 משאיות, מסחריות וטנדרים גדולים, כך עולה מדו"ח איגוד יבואני הרכב.

מסירת משאיות קלות
נמשכת מגמת ההתחזקות של המשאיות הקלות. מובילה את הטבלה היא שברולט עם 609 טנדרים ומסחריות שנמכרו מתחילת השנה (99 במהלך אפריל). אחריה פיאט עם 461 מסירות ומרצדס עם 403 מסירות מתחילת השנה. גם רנו מסכמת חודש מוצלח עם 155 מסירות שמעלות אותה למקום החמישי בטבלה.

מסירת משאיות בינוניות
פלח המשאיות הבינוניות רשם ירידה של 7.2% ביחס לנתונים המקבילים בשנה שעברה. זו עדיין ירידה אבל מתונה יותר מזו שנרשמה בחודשים האחרונים. סך-הכל נמסרו 1,219 משאיות מתחילת השנה כשאיסוזו ממשיכה להוביל את הטבלה בבטחה עם 318 מסירות. אחריה דאף (267 מסירות) כאשר וולבו ממשיכה לשמור על מקומה בשלישיה על חשבון איווקו שאיבדה את מקומה כבר באפריל השנה.

מסירת משאיות כבדות
בפלח המשאיות הכבדות נרשמת ירידה של 8.1% במכירות בהשוואה לנתון המקביל ב-2014. כמו במקרה של המשאיות הבינוניות, גם כאן הנתון משקף ירידה מתונה יותר לעומת החודשים הקודמים של השנה. סך-הכל מתחילת השנה נמסרו 1,727 משאיות כבדות במשקל של מעל 16 טון כשדרוג המותגים ברשימה זהה לזה שהיה בשנה שעברה.

בראש הפירמידה שומרת וולבו על מקומה עם 635 מסירות מתחילת השנה. שימו לב לפער האדיר בין וולבו שבמקום הראשון, לסקניה הבאה אחריה ברשימה (316 מסירות). על המקום השלישי ממשיך הקרב בין מרצדס לדאף כאשר 4 יחידות בלבד מפרידות ביניהן.

מסירות אוטובוסים
מכירת אוטובוסים גדלה במעט השנה, 2.4%, אבל בחלוקה לקטגוריות נראה ששוק האוטובוסים הגדולים ממשיך להצטמק (אם כי במתינות ביחס לחודשים האחרונים), ושוק האוטובוסים הזעירים ממשיך לפרוח ועוד ביתר שאת ביחס לביצועיו מתחילת השנה.

מתחילת השנה נמכרו 834 אוטובוסים גדולים שמשמעותם כיווץ השוק ב-13.9% ביחס למחיצת הראשונה של 2014. הנתונים הנמוכים יחסית יוצרים קרב צמוד בין המותגים כאשר גולד דרגון מוביל את הרשימה עם 194 מסירות ו-וולבו ומאן נושפים בעורפו. יוטונג נשאר במקומו החמישי עם 109 מסירות כאשר לפניו מרצדס עם 117 מסירות מתחילת השנה.

מסירות אוטובוסים ציבוריים זעירים
פלח אוטובוסים ציבוריים זעירים ממשיך במגמה החיובית ומציג גידול של 39.2% ביחס לשנה שעברה עם 597 מסירות מתחילת השנה. גם כאן אין חדש בדרוג המותגים כאשר מרצדס ממשיך להוביל בבטחה את הרשימה עם 344 מסירות מתחילת השנה ונתח שוק של 58%%. פולקסוואגן מדורג שני עם 141 מסירות מתחילת השנה ונתח שוק של 24%. פורד ורנו צמודים במקומות השלישי והרביעי בהתאמה.

The post תעודת מחצית שנה: מסירות משאיות ואוטובוסים appeared first on TheCar.

ציון 100 שנים ליצור המשאית הראשונה של חברת מאן, נראה לנו סיבה מספיק טובה כדי לסקר את ההיסטוריה של חברת המשאיות והאוטובוסים הגרמנית.

מכשירי תנועה, יבואנית מאן, מציינת 50 שנה לקשריה של היצרנית

שורשיה של מאן מתחילים בשנת 1758 עם הקמתה של חברה בשם 'סנט אנטוני' בעיר אוברהאוזן, שהיתה הראשונה לייצור ברזל במחוזה שמערב גרמניה. במרוצת השנים, וכדי לשמור על תחרותיות, התאחדו כמה מחברות הברזל באזור ליצירת חברות מאוחדות שונות. עם כל איחוד שם החברה החולף עד שבשנת 1841 חברו שלוש חברות לחברה אחת בשם MAN המורכבת מראשי התיבות של החברות המקוריות: Maschinenfabrik Augsburg Nürnberg.

החברה עדיין עסקה בייצור ברזל, אבל המשיכה לפזול לתחומים אחרים ובהם, בניית רכבות, גשרים ומנועים. בין היתר היא הקימה את בית הדפוס הראשון לעיתונים בגרמניה, ועסקה בבניית ציוד מכאני כמו מקררים, אבל המצאת מנוע הבערה הפנימי, הוביל אותה להתמקדות בתחום התחבורה.

בסמוך למועד המצאת מנוע הדיזל הראשון על ידי רודולף דיזל ב-1892 חברו מהנדסי מאן לממציא מנוע הדיזל. הם עבדו יחד מ-1893 – השנה בה נרשם הפטנט על שמו – עד שב-1897 בנו מנוע משלהם על בסיס הפטנט של רודולף והחלו בייצור מנועי דיזל.

ב-21 ביוני 1915 הקימה מאן מיזם משותף עם חברת 'Saurer' – יצרנית מרכבים שוויצרית – לייצור משאיות תחת מותג מאן. זמן קצר אח"כ יוצרה המשאית הראשונה והאוטובוס הראשון של מאן שבתחילת דרכו שימש גם את שירות הדואר יחד עם הובלת נוסעים.

1916 – שנה לאחר היצור הראשוני של אוטובוסים ומשאיות עבר היצור משוויץ לנורנברג, גרמניה.

1924 – מאן מציגה את מנוע הדיזל הזרקה ישירה שפתחה. מבנה שנמצא בשימוש עד היום. באותה שנה גם מאן הציגה את האוטובוס בעל רצפה נמוכה (יחסית). מ-1915 ועד אותה תקופה אוטובוסים יוצרו על שלדות של משאיות.

1928 – מאן מציגה את המשאית הראשונה שלה עם שלושה סרנים.

1932 – מאן מציגה את דגם S1H6 – המשאית החזקה בעולם לאותה תקופה עם הספק של 140 כ"ס. שנה מאוחר יותר מציגה היצרנית גרסת עם 150 כ"ס.

1937 – מאן מציגה את המשאית הראשונה שלה עם הנעה כפולה. אבזר שבעתיד יקנה לטרקטורי החברה יתרון. בנוסף הוצג מנוע חסכוני משמעותית מבעבר.

1948 – אחרי מלחמת העולם השניה מאן חוזרת לייצר טרקטורים לחקלאות עם ה-AS325  – שגם נקרא 'Ackerdiesel" ובתרגום חופשי: דיזל-שדה. באותה תקופה הוא היה הטרקטור היחידי שהציעה הנעה כפולה. הדגם גם שווק בגרסת הנעה אחורית בלבד.

1951 – דגם F8 עם מנוע V8 שהפיק 180 כ"ס הפך לסמל ההתחדשות הכלכלית של גרמניה לאחר המלחמה.

1951 – מאן הופכת היצרנית הראשונה להציג מנוע טורבו-דיזל. זהו מנוע מדגם 1546 GT בנפח 8.72 ליטר שהפיק 175 כ"ס ותצרוכת דלק נמוכה ב-35% ביחס לגרסתו האטמוספרית (130 כ"ס).

1955 – ייצור משאיות, אוטובוסים וטרקטורים עובר למינכן והמפעל בנורנברג מתרכז ביצור מנועים.

1961 – מאן מציגה את דגם 750 HO – אוטובוס ראשון בעל שילדה מספיק מודולרית שעל בסיסה ניתן לייצר אוטובוסים שונים: עירוני, בינעירוני ותיירותי.

1963 – דרישה הולכת וגוברת למשאיות לאורך מספר שנים, הובילה את מאן להפסיק בשנה זו את ייצור הטרקטורים (שיועדו אך ורק לחקלאות).

1971 – מאן משתלטת על זרוע המשאיות והאוטובוסים של חברת Büssing ובכך זוכה לטכנולוגיית חדשה (הרכבת מנוע מתחת לרצפה). בנוסף היא מאמצת את לוגו האריה של Büssing, שמאז מפאר את חרטומו של כל דגם של מאן. בנוסף היא גם רוכשת את חברת ÖAF – יצרנית משאיות אוסטרית.

1977 – מאן ופולקסווגן מפתחים ומייצרים במשותף את סדרה G – משאיות קלות במשקל 6-10 טון. סדרה זו תיוצר עד 1993.

1978 – מאן זוכה לראשונה בתחרות "משאית השנה" עם דגם 19.280.

1982 – מאן מתחילה לסבול מהמבנה הארגוני המסורבל וצוללת להאטה.

1986 – מושק דגם F90 בעל הקבינה הגדולה במיוחד.

1990 – מאן מציגה אוטובוס מפרקי עם ריצפה נמוכה.

1992 – מוצג אוטובוס התיירות 'לאיון סטאר' שגם זוכה בתואר 'אוטובוס השנה'.

2000 – מאן מציגה את מערכת טיפ-מאטיק (TipMatic) – תיבת הילוכים אוטומטית רובוטית עם מצמד בודד.

2001 – מאן רוכשת את יצרנית האוטובוסים הגרמנית ניאופלאן, מותג המשאיות הבריטי ERF (מידי וסטרן סטאר), ומותג המשאיות Star.

2005 – דגם 'לאיונס סיטי' זוכה בתחרות אוטובוס השנה.

2006 – מאן מנסה להשתלט על סקניה השוודית. המהלך לא מצליח ומאן נותרת עם שליטה חלקית בלבד של 17.4%. פולקסווגן אוחזת ב-71% ממניות סקניה והיתר גופים פיננסים.

באותה שנה גם מוקם בהודו מיזם משותף למאן ובחברת 'בג'אג' טמפו' ההודית, לייצור משאיות עבור השוק המקומי. עם הזמן השם מוחלף ל- Force Motors וב-2011 מאן משתלטת על השותפה ההודית ורוכשת את כולה במהלך 2012.

2007 – דגמי TGS ו-TGX זוכים בתואר משאית השנה במקביל. עבור מאן זו הזכייה השביעית בתחרות, אבל היסטורית זו הפעם הראשונה בתולדות התחרות בה התואר מוענק לשני דגמים במקביל.

2009 – מאן רוכשת מידי פולקסוואגן את מפעלה בברזיל ליצור משאיות ואוטובוסים ומשנה את שם החברה למאן אמריקה הלטינית.

2009 – חטיבת דיזל וחטיבת טורבו מואחדות לחטיבה אחת. לחטיבה החדשה הסכם אסטרטגי עם יצרנית משאיות סינית בשם Sinotruk.

2010 – האוטובוס ההיברידי של מאן נכנס לייצור.

2011 – פולקסוואגן רוכשת 56% ממניות השליטה במאן. מאז בכמה רכישות פולקסוואגן הגדילה את שליטתה וכיום היא אוחזת ב-75% ממניות מאן.

2011 – אוטובוס הקומותיים של ניאופלאן ('סקייליינר') חוזר ליצור.

2015 – אוטובוס רב קיבולת (BRT) 'לאיונס סיטי GL' מונע גז טבעי (CNG) זוכה בתחרות אוטובוס השנה.

The post ההיסטוריה של מאן לכבוד 100 שנים ליצור המשאית הראשונה שלה appeared first on TheCar.

בשנים האחרונות שיגעון תוכניות הריאליטי כבש כמעט כל פינה. אם בעבר התוכניות התמקדו בכישורי שירה או מקסימום בישול, נראה שכיום האופציה לזכות ב-15 דקות תהילה מגיעה בשלל צורות וסגנונות.
יצרנית המשאיות השוודית וולוו החליטה לנצל את ההתמכרות הבלתי מוסברת של האנשים לכל מה שמריח מריאליטי ועל מנת לחשוף לציבור הרחב את סדרת משאיות ה-FH החדשה החליטה להפיק תוכנית מציאות הקשורה לעולם המשאיות.

על אף שחייהם של נהגי המשאיות למרחקים ארוכים בהחלט נראים כמשהו שיכול לספק שלל חומרים מתאימים למדיום, בוולוו החליטו ללכת על משהו קצת אחר ובמקום שיק של מלונות דרכים זולים ונהגי משאיות מיוזעים החליטו לשלוח את הזמרת השוודית-אמריקאית מאפיי (Mapei) למסע דרכים בין תשעה ימים ברחבי אירופה, יחד עם נהג משאית ובמאית, על מנת להפיק וידאו קליפ לאחד משירה.
תיעוד המסע נערך לסדרה בת 8 פרקים בני עשר דקות בשם "Reality Road".
לפני מספר ימים הועלה הפרק הראשון של הסדרה לערוץ היו-טיוב של וולוו משאיות ועד כה שוחררו 5 פרקים שכל אחד מהם זכה כבר למאות אלפי צפיות.

"הרעיון מאחורי התוכנית", מסביר פר נילסון, מנהל יחסי הציבור של וולוו, "הוא להציג את הוורסטיליות, היכולות המיוחדות והשכלולים הרבים הקיימים במשאיות וולוו החדשות, אבל לעשות זאת בצורה מתוחכמת ועקיפה. מעל לכל הסדרה היא תוכנית טלוויזיה קלילה שיכולה למשוך קהל רב ורק אחרי זה פלטפורמה לתוכן שיווקי".
לדעתו של נילסון, וולוו היא יצרנית הרכב הראשונה המשתמשת בריאליטי למטרות שיווק.

הפרק הראשון

כדי ליצור עניין בתוכנית מעבר לזמרת המפורסמת, בוולוו הקפידו לבחור נהג משאית ססגוני בדמותו של ג'נס קרלסון בעל ניסיון של 28 שנים מאחורי ההגה של משאיות כבדות ומי שבשנים האחרונות עובד כנהג מבחן עבור וולוו ובין היתר היה אחד מהנהגים שנהגו בצמד הפרסומות המדהים Epic Split ו-Ballerina Stunt שהחברה הפיקה לפני מספר שנים.

הצלע השלישית בקבינה, שאגב זכתה לדקורציה לא שגרתית, היא ליזה מינו מורברג, במאית קליפים ידועה בסקנדינביה ובחורה תזזיתית וטובת מראה שמאוד אוהבת ספונטניות.
מעבר לעלילות השלישייה בצילומי הקליפ על רקע נופיהן המרהיבים של חמש מדינות ביבשת הישנה, בסדרה מוצגים גם כמה פעלולי נהיגה מרשימים שצולמו בעבור הקליפ, ביניהם נסיעה עם משאית ענק על שני גלגלים.
אין ספק שלא מדובר בדרך שגרתית להציג משאית חדשה, אבל רמת ההפקה הגבוהה והדמויות הססגוניות בהחלט מביאות אותנו להמליץ לכם לצפות בפרקי הסדרה השונים ובקליפ של מאפיי שצולם במהלך המסע ויחשף בראשית יולי

עוד באותו נושא:
מבחן דרכים לסדרה FH החדשה של וולוו 

The post ריאליטי במשקל כבד: וולוו חושפת סדרת ריאליטי למשאיות appeared first on TheCar.

חדשות רכב- ציינה מוטורס, יבואנית אוטובוסי יוטונג הסינית החלה ביבוא דגמי המותג עם מנועי אירו 6 ובתיוג שמות חדש. במקום שילוב של אותיות ומספרים, שמות של חתולים גדולים: צ'יטה, פומה ולאיון (lion אריה).

פומה הינו מידיבוס עם מנוע קמניס בנפח 6.7 ליטר (280 כ"ס) ותיבה אוטומטית בעלת שישה הילוכים של ZF. הוא יוצע במפרט תיירותי או בינעירוני עם 35 או 39 מושבים בכל אחת מהמפרטים. 'טייגר' ו'לאיון' אלה דגמים לאוטובוס תיירותי או בינעירוניים עם מנוע דאף בנפח 10.8 ליטר (400 כ"ס) ותיבה אוטומטית בעלת שישה הילוכים של ZF. וצ'יטה הוא אוטובוס עירוני שאיתו תנסנה היבואנית להיכנס לתחום חדש עבורה.

כל האוטובוסים מצוידים במערכת כיבוי אש אוטומטית (הנדרשת על פי התקינה החדשה), וניתנים לאבזור על פי דרישה כמו שקעי USB לכל נוסע, מנורות LED אישיות, מושבים מתכווננים, שמשות כפולות, מושב מדריך ועוד.

בניגוד לביצועיהם המדשדשים של שני מותגי רכב פרטי מסין (גרייטוול, ו-MG) בעיקר בגלל סוגיות תקינה, מחיר ושמרנות של השוק המקומי, יוטונג הצליחה ובגדול.

יוטונג הוקמה ב-1963 והיא כיום יצרנית האוטובוסים הגדולה בעולם עם ייצור של למעלה מ-60,000 אוטובוסים בשנה. לישראל היא נכנסה בשנת 2011, ועל אף גודלה רבים הטילו ספק ביכולתה להצליח לנוכח המותגים האירופאים המבוססים. אבל שילוב של מפרט אבזור אטרקטיבי ומחירי ריצפה הכריע את השוק. בסיכום 2014 התמקמה יוטונג במקום השלישי בטבלת האוטובוסים הכבדים (מעל 10 טון) עם 227 מסירות, מקדימה את מרצדס עם 212 מסירות ואחרי וולבו ומאן (עם 356 ו-392 מסירות בהתאמה). סך-הכל מאז עלייתה ארצה מכרה יוטונג מעל 400 אוטובוסים – נתון מאוד מכובד ומפתיע לכשעצמו.

המתחרות לא יושבות בחיבוק ידיים ולאחר שלא הצליחו להפחית עוד את מחירי דגמיהם, החליטו לנסות להיאבק ביוטונג במגרש שלה: יבוא מותגים נוספים מסין שיספקו מענה לדרישת השוק לאוטובוסים זולים יותר. בסוף שנה שעבר הצטרף מותג 'גולדן דרגון', שמיובא על ידי קבוצת אוטו חן שבשליטת משפחת בליליוס הירושלמית (לשעבר יבואנית מכוניות ואוטובוסי מרצדס וכיום בעלת בעלות חלקית בחברת התחבורה הציבורית 'סופרבוס'). משלוח ראשון של חמישה אוטובוסים מתוך 77 כבר הגיע ארצה. כלמוביל יבואנית מותג מרצדס תחל בקרוב ביבוא מותג 'קינג לונג' הסיני, ו'מאיר' יבואנית וולבו ביבוא מותג סיני נוסף.

צ'ינה מוטורס, יבואנית יוטונג, לא מתכוונת לנוח על זרי הדפנה. בתחילת שנה זו היא כבר החלה ביבוא ציוד מכני הנדסי של מותג (LONKING) הסיני ועל הפרק גם יבוא משאיות כבדות תוצרת חברת 'שאנקסי' (SHAANXI) הסינית.

The post צ'ינה מוטורס מציגה שמות חדשים לאוטובוסים appeared first on TheCar.

הספרינטר של מרצדס, ללא ספק אחד מהרכבים המסחריים והמיניבוסים האהובים בארץ, חוגג 20 ומזמין את כולם להצטרף לחגיגה עם גרסת יום הולדת מיוחדת במהדורה מוגבלת.

מסתבר שמעל ל-2.9 מיליון יחידות, בשלל גרסאות מרכב ואבזור בהתאם לייעוד, יוצרו מאז ההשקה ב-1995 ושווקו בלמעלה מ-150 מדינות ברחבי העולם.

בשנת 2006 הוצג הדור השני והנוכחי של הספרינטר ששמר על מרבית המאפיינים של הדור הראשון, זאת בשילוב קווים מעט מעוגלים יותר.
במהלך השנים הספרינטר זכה בשלל תארים חשובים כולל פעמיים בתואר "ואן השנה".
בשנת המודל 2014 הוא זכה לעדכונים נרחבים שכללו שדרוגים בקבינה, מנועים שהותאמו לתקני יורו 6 המחמירים ושלל מערכות בטיחות מתקדמות (רובן מוצעות כאופציה) כמו בלימה אוטומטית במהירות עירונית, זיהוי רכבים בשטחים מתים, בקרת סטיה מנתיב ומערכת העוזרת להתמודד עם רוחות צד בעזרת בקרת היציבות.

הגרסה המיוחדת לכבוד החגיגות מוצעת בגרסאות הנוסעים והואן הסגור וכוללת בעיקר תוספות ויזואליות כמו צבע כסף ייחודי בו צבועים גם הפגושים, חישוקי 17' קלים, סבכה בגימור ניקל, סמלים ייחודיים, חלונות צד אחוריים כהים במיוחד, פנסי איתות מושחרים ויחידות תאורה ראשיות הכוללות פנסי בי קסנון.

את כל התוספות הללו, בשילוב כמה תופינים בקבינה, ניתן יהיה לקבל בעבור תוספת של 2,300 יורו למחיר הרגיל – חצי ממה שהיה עולה לצייד ספרינטר בתוספות הללו הדרך כלל.
המהדורה המיוחדת תוצע ב-2000 יחידות ותשווק למכירה ב-19 מדינות ברחבי אירופה, משוודיה דרך ספרד וצרפת ועד להונגריה.
בשלב זה לא נראה שגרסה זו צפויה להגיע לישראל.

The post האצן שנמצא בתנועה כבר שני עשורים: מרצדס חוגגת 20 לספרינטר appeared first on TheCar.

אם במקרה נפלו עליכם מיליון דולרים והחלטתם, במקום לרכוש דירה ראויה או לדאוג למשפחה, לפוצץ את הכסף על הכביש, יש לכם די הרבה אופציות:
אתם יכולים, למשל, לקנות קרוב ל-1100 זוגות של אופניים חשמליים, 72 מכוניות מיני ידניות, 30 משפחומטיות יפניות מבוקשות, 12 ג'יפונים של מותגי יוקרה ואפילו 2 פיסות אקזוטיקה עם סמל הסוס הצוהל כולל מסים, או שאתם יכולים ללכת על משהו ממש מקורי ויוקרתי ולהניח את ישבנכם במושב הנהג של הרכב בתמונות שלפניכם.

עם אורך של 10 מטרים, רוחב של כ-4 מטרים וגובה של 3.7 מטרים אין ספק שאף אחד לא יפספס אתכם ואת 12 החברים שתוכלו לקחת אתכם לטיול בלימוזינה מונסטר טראק, ככל הנראה הראשונה בעולם.

הכירו את " Sin City Hustler" שנבנה במשך שלוש שנים בעבודת יד בסדנת "ביג טויז רייסינג" שבאריזונה.

לצורך בניית התפלץ בסדנה השתמשו ב-500 מטרים של צינורות מתכת ברוחב 2 אינץ' מהם נבנתה השלדה, במרכב תרומת פורד Excursion שנחתך באמצעו והוארך ובמנוע ביג בלוק בנפח 8.5 ליטרים המפיק לא פחות מ-700 כ"ס.

בנוסף ניתן לציין פרטים כמו שני מזגני גג של מוטורהום, גלגלים בקוטר של 1.7 מטרים, מערכת היגוי לכל הגלגלים וגרם מדרגות הידראולי לקבינה ממש כמו במטוס.

את "נוכל עיר החטאים" ניתן לפגוש במציאות בעיקר בסיבובי דאווין בסטריפ של לאס וגאס, אבל אם אנחנו היינו מחליטים לשרוף עליו מיליון דולרים היינו מעמיסים את החותנת ואת המשפחה המורחבת ויוצאים לבדוק את היכולת של הכלי המטורף הזה במרוץ שטח אמיתי כמו הדקאר.

The post צפו: עיר החטאים יורדת לשטח appeared first on TheCar.

על אף שהדבר אפשרי מבחינה טכנית כבר כיום, כפי שנוכחנו לראות בניסוי אותו ערכה פרייטליינר בנוואדה לאחרונה, נראה כי היום בו משאיות ענק יצאו ללא נהג לכבישים וביעילות יעמיסו ויחלקו סחורות במשקל של עשרות טונות ברחבי המדינה עדיין רחוק. עם זאת, נראה שהיום בו נראה "רכבות כבישים" קרוב בהרבה.

הרעיון, כזכור, הוא ליצור בכבישים מהירים, לצד תנועה של כלי רכב רגילים, שיירות של משאיות שתהיינה מצוידות במערכות שרובן כבר קיימות בכלי רכב סדרתיים כמו בקרת שיוט אקטיבית, וינועו ללא צורך בנהג בעקבות משאית שתוביל את השיירה כמו קטר ברכבת אשר בה ינהג נהג מקצועי ומיומן שיהיה מודע לשיירה אותה הוא מוביל.

כעת בוולוו חושבים שניתן לקחת את הטכנולוגיה הזו צעד נוסף קדימה ובמקום שיירה שתכלול כמה משאיות וכמה נגררים להסתפק במשאית מובילה אחת שבעקבותיה, ללא חיבור פיזי, ינועו כמה נגררים שיהיו מצוידים במנועים ובמערכות שיאפשרו להם לעקוב אחר מוביל השיירה.

אמנם עלותם של נגררים שכאלה המצוידים במנוע ובשלל אמצעים טכנולוגיים תהיה מן הסתם יקרה באופן משמעותי מזו של נגררים סטנדרטיים, אך כשמוסיפים למשוואה את העובדה שכיום לכל נגרר ברכבת כביש שכזו צריכה להיות מחוברת גם משאית יקרה הפתרון הזה הופך פתאום להגיוני יותר.

יתרה מזאת, העובדה שניתן יהיה לצייד כל נגרר במנוע קטן יותר והקטנת התנגדות הרוח כתוצאה מקרבה בין כל הנגררים בשיירה יאפשרו בחישוב שנתי חסכון משמעותי בהוצאות הדלק.

בינתיים, וולוו כבר עושה שימוש בלקחים שהופקו מניסויים קודמים בתחום ובוחנת דרכים לשפר את העיצוב האווירודנמי ליעילות מרבית בעת תנועה בשיירה צמודה.

ג'ף קוטנר, המעצב הראשי של חטיבת הרכב הכבד של וולוו, הציג את הרעיון בכינוס תחבורה שנערך בארצות הברית על מנת לבדוק את תגובת התעשייה להתקדמות בכיוון הזה.

קוטנר הסביר שבשלב זה החזון של משאית מובילה שמאחוריה עשרות נגררים עלול לדרוש שינויים במערכת הכבישים והקצאת נתיבים ייחודים לצורך כך, אך חשף שבוולוו כבר עובדים עם גורמי התחבורה במדינת קליפורניה על הצעת חוק תחת החקיקה הנוכחית שתאפשר שיירה של שלוש עד ארבע משאיות (או בעתיד נגררים עצמאיים) שינועו אחת בעקבות השניה באמצעות טכנולוגיית חישה שתאפשר להם לשמור על מבנה צמוד מאוד אליו לא יוכלו כלי רכב אחרים להדחף.

קוטנר ציין כי בעתיד בהחלט ניתן לצפות שלשיירה של נגררים יוכלו להצטרף גם נגררי נוסעים, בדיוק כמו שברכבות רבות יש שילוב בין קרונות נוסעים לקרונות תובלה.

The post העתיד לפי וולוו: נגררים ללא נהג appeared first on TheCar.

האם מאז שצפיתים ב"מקס הזועם – כביש הזעם" אתם מתקשים לישון בלילה מחשש לבאות? האם אתם מסוג האנשים שתמיד עסוקים במחשבות אודות אפוקליפסה עכשיו וזומבים שרודפים אחריכם? ובכן, הנה לפניכם הפתרון המושלם עבורכם ולא, לא מדובר במרשם לציפרלקס במינון קיצוני במיוחד אלא ב'ריפסו' (EV-2 (RIPSAWׂ – הכלי שייקח אתכם לסוף העולם ואפילו יאפשר לכם ליהנות מהדרך.

ריפסו הוא למעשה סוג של טנק אזרחי קטן, בגודל של רכב שטח ממוצע, שמצויד בצמד זחלים וביכולת לחצות כמעט כל מכשול במהירות מטורפת.
אל יטעה אתכם השם EV-2 – לא מדובר בראשי תיבות לרכב ידידותי לסביבה עם מנוע חשמלי, אלא בקיצור ל- Extreme Vehicle, ועם מנוע טורבו-דיזל מרכזי שמפיק 600 כ"ס, ומערך מתלים שמעניק לצמד הזחלים מהלך תנועה של כמה עשרות סנטימטרים – די ברור שלא מדובר בסתם כינוי.

מאחורי הכלי הזה עומדת חברת Howe & Howe Technologies האמריקאית אשר מתמחה ביצור כלים מוטוריים קיצוניים בעיקר לשימושים צבאיים אבל לא רק.

עם צמד דלתות שחף הנפתחות כלפי מעלה, הרבה זוויות חדות, צבע שחור מט וצמד זחלים ענקיים, נראה שהעיצוב של ה-EV-2 שואב השראה מהספקטרום הרחב שבין טנק מרכבה למטוס חלל מסרטי מדע בדיוני.
גם הקבינה מציגה שילוב סגנונות עם מושבים מפנקים ואבזור רב מחד ומשטחי מתכת חשופה מאידך.

אבל כל אלו הם זוטות ברגע שרואים את הדבר הזה זז מחליק בדריפטים ארוכים על משטח קרח, צולח בקלילות מכשולי בוץ טובעניים ובאופן כללי טס על כל משטח שהיה מכניע כל רכב שטח אחר.

מה שמעניין במיוחד הוא שבניגוד לטנקים, נגמ"שים ושאר כלים עם זחלים הדורשים מיומנות שליטה ייחודית ונהיגה בעזרת כל מיני ידיות ומוטות, ה- EV-2 מצויד פשוט בהגה וצמד דוושת וכל מי שמסוגל לנהוג על משפחומטית למעשה אמור להיות מסוגל די בקלות לשלוט הכלי המטורף הזה .

המחיר לעומת זאת קצת פחות ידידותי למשתמש ועל אף ש- Howe & Howe לא פרסמה בדיוק מפרט ומחירון לגרסאות השונות, מקורות בחברה מציינים שה-EV-2 המיוצר בכמויות מוגבלות מאוד יעלה לכם הרבה מעל ל-100 אלף דולרים לפני מיסים.

The post הרכב המושלם לסוף העולם appeared first on TheCar.

ממש כמו שהמכוניות שינו את הדרך בה אנו חיים על פני כדור הארץ, כך גם כניסתו של המיכון הממונע לתחום החקלאות שינתה אותו מהקצה אל הקצה.
כיום היצע הכלים הממונעים היעודיים הוא עצום וכמעט לכל סוג גידול או צורך חקלאי קיים כלי ייעודי ומתוחכם, אבל אין ספק שהטרקטור הוא זה שבישר את המהפכה וככל הנראה הכלי המשמעותי ביותר בכל משק חקלאי עד היום.

הטרקטורים הראשונים

בתחילת המאה ה -19 החל שימוש במנועי קיטור ניידים בחקלאות. ב-1850 ג'ון פאולר, שהיה מהחלוצים בשימוש כוח הקיטור לחקלאות, לקח את המיכון החקלאי צעד גדול קדימה והמציא מכשיר עם גלגלים, בעל יכולת הנעה עצמית לחריש וחפירת תעלות ניקוז שהיה למעשה הטרקטור הראשון.
בהמשך הדרך ההמצאה של פאולר זכתה לעוד הרבה גרסאות ושדרוגים, אבל בעיות כמו מימדים עצומים, משקל כבד ויעילות מוגבלת הקשו על הטרקטורים הראשונים להפוך להצלחה של ממש ומרבית החקלאים העדיפו להמשיך להשתמש בסוסים, חמורים ופרדות כדי לגרור את הכלים החקלאיים.
ב-1892 אמריקאי בשם ג'ון פרויליך המציא ובנה את הטרקטור הראשון עם מנוע בעירה פנימית שכלל מנוע חד צילינדרי מונע בבנזין. פרויליך מיהר לרשום פטנט והשקיע את כל חסכונותיו בפיתוח, אך ב-1895 הוא פשט את הרגל.
הטרקטור הראשון שזכה להצלחה מסחרית נבנה ב-1901 על ידי ממציא בריטי בשם דן אלבון. הוא היה קל משקל, חזק וקומפקטי, ועשה שימוש במנוע בנזין עם קירור מים.
היה לו גלגל אחד קדמי עם צמיג גומי מוצק ושני גלגלים אחוריים גדולים בדומה למקובל בטרקטורים מודרניים. בנוסף ניתן היה להשתמש בטרקטור כמנוע נייח להפעלת מגוון מכונות חקלאיות. מחירו עמד בראשית המאה העשרים על כ-300 לירות שטרלינג.
 
הטרקטור המהיר בעולם
על אף שהטרקטורים מצוידים במנועים עוצמתיים ובשלל מערכות מתוחכמות שלא היו מביישות רכבי על ספורטיביים, בכל הנוגע למהירות ולהאצות כל מכונית מיני בסיסית שמה אותם בכיס הקטן ולרוב המהירות המרבית שלהם עומדת על פחות מ-50 קמ"ש.
לפני מספר חודשים יצרנית צמיגי הטרקטורים NOKIAN, המציעה גם ליין המתאים מיוחד לתנועה בשדות מושלגים או קפואים, החליטה להוכיח את היעילות של הצמיגים מתוצרתה בעזרת קביעת שיא גינס למהירות של טרקטור ולעשות זאת ביערות הקפואים של פינלנד.

לצורך המשימה גויס טרקטור סדרתי לחלוטין מדגם T234 של חברת וולטרה שהשינוי היחידי שנעשה בו הוא בתוכנה לניהול המנוע, ומאחורי ההגה התיישב נהג הראלי האגדי יואה קנקונן שזכה בארבע אליפויות עולם בסבב ה-WRC.
באחד מימי פברואר הקרים קנקונן התייצב על קו הזינוק והצליח להאיץ את הטרקטור השוקל מעל 7 טון למהירות של קצת מעל ל-130 קמ"ש.
על מנת להפוך את ההישג לשיא מהירות רשמי וכדי לבטל השפעות של שיפועים בשטח ורוח גבית, קנקונן האיץ את הטרקטור לכיוון השני ובסופו של דבר השיא הוכר רשמית ונקבע על 130.1 קמ"ש.

מרוצי טרקטורים – הספורט מוטורי החזק בעולם 
בהתאם ליצר האדם להתחרות עם כל מה שזז, לצד כל מיני תחרויות טרקטורים הזויות – מתחרות ווילי על שני גלגלים ועד לפורמולה דריפט לטרקטורים, לכלים החקלאיים יש ענף ספורט מוטורי ייחודי שמושך אליו קהל רב ותקציבים שלא היו מביישים מכוניות מרוץ ברמות הגבוהות ביותר.
מדובר ב- Tractor pulling – תחרות משיכת מזחלת במסלול שאורכו 100 מטרים כשהזוכה הוא הטרקטור שהצליח למשוך את המזחלת למרחק הגדול ביותר.
נשמע לכם פשוט? חשבו שוב. מדובר במזחלות כבדות מאוד במשקלים של עד 29 טון.
המרוצים זוכים לפופולריות גדולה בארצות הברית, הולנד, גרמניה, דנמרק, אוסטרליה וברזיל וכוללים כמה קטגוריות, מטרקטורים סדרתיים ועד לכאלה עם מנוע בהספקים של עד עשרת אלפים(!!!) כוחות סוס.

הטרקטור החקלאי הגדול בעולם

חקלאי מברקפילד שבקליפורניה שכנראה מעריץ את תרבות ה"סופר-סייז" האמריקאית החליט בשנות ה-70 שהוא חייב כלי מפלצתי לחריש עמוק בשדות.
הוא פנה ליצרנית טרקטורי קאסטום ממונטנה ובשנת 1977 "ביג באד 747" היה מוכן.
מדובר במפלצת באורך 8.2 מטרים, רוחב של 6.1 מטרים, גובה של 4.3 מטרים ומשקל של כמעט 50 טון.
כדי להניע את התפלץ הותקן בו מנוע מתוצרת חברת "דטרויט דיזל" בנפח 24.14 ליטר בתצורת V16, שבסיוע צמד מגדשי טורבו וצמד מגדשי על מפיק 900 כ"ס ומומנט מפורר טרשים של 316.2 קג"מ.
לאחר 11 שנים של שימוש, הענק הוצא משירות בשדות והועבר למוזיאון החקלאות בקלריון שבאיווה.

הטרקטור הכי חזק בייצור סדרתי
עם כל הכבוד לביג באד, הטרקטורים הגדולים בייצור סדרתי מציגים מימדים שפויים יותר ומנועים קונבנציונליים יותר, אבל אם אתם בכל מחפשים משהו חזק באמת שאפשר להזמין בלי בעיה אין ספק שה-T9.670 של חברת ניו הולנד הוא בדיוק בשבילכם.
יש לו שמונה גלגלי ענק ומנוע 6 צילינדרים בנפח 12.9 ליטר שמפיקים 669 כ"ס ו-290.5 קג"מ של מומנט. אף אחד לא יעז לטעון בפניכם ששלו גדול יותר.

 
הטרקטור הכי יקר בייצור סדרתי
אמנם אין להם את המראה היוקרתי של מכונית פרימיום ואת הסקסיות של מכונית ספורט אקזוטיות, אבל יש טרקטורים שבמחיר שלהם ניתן לקנות כמה מכוניות על. הטרקטור היקר ביותר היום בייצור סדרתי הוא Quadtrac בגרסה עם מנוע המפיק 600 כ"ס וזחלי שלג במקום גלגלים. 2,400,000 שקלים לפני מסים והוא שלכם.

 
חריש עמוק: מספר הטרקטורים הגדול ביותר שחרשו שדה במקביל
מאות חוואים אירים הגיעו בספטמבר בשנה שעברה עם טרקטורי הפרגוסון שלהם לשדה מסוים עם מטרה ברורה: לשבור את שיא גינס לחריש משותף על גבי טרקטורים מאותה תוצרת.
הם עשו זאת בענק ומוטטו את השיא האוסטרלי שנקבע ב-2004 וכלל 385 טרקטורים שחרשו שדה במקביל, עם לא פחות מ-800 טרקטורים שדאגו להפוך היטב כל פיסת אדמה עצומה שהוכשרה במיוחד לכבוד האירוע.

The post חגיגת שבועות: טרקטור מאניה appeared first on TheCar.

הכבישים המגוונים ומזג האוויר הנוח מושכים יצרני רכב רבים לקיים את ההשקות לדגמיהם החדשים בדרום ספרד, אבל הפעם לא מדובר בעוד סופר מיני משובטת או במשפחתית שהתעדכנה, אלא ברכב עם 18 גלגלים במשקל כבד.

לא רק הגלגלים שונים אלא גם, כך יתברר בהמשך, גם החברה שתהיה לי בקבינה.
בזמן שמצוותים את העיתונאים לנציגי וולוו אני מתבשר שלנסיעה איתי יצטרף מנהל תחום קו ההינע במפעל וולוו משאיות שנמצא בעיר גטבורג שבשוודיה.

הפתעה בקבינה

כעבור כמה דקות, בעודי פוסע לכיוון המשאית שניתנה לי, אני מבין שלא מדובר במנהל אלא במנהלת. הכירו, הגב' אסטריד דרוסן – האמא של כל מה שמחבר בין המנוע לגלגלים בסדרת משאיות ה-FH החדשה: תיבות ההילוכים, מצמד, גל הינע, סרנים וכו'.
דרוסן, אישה גבוהה ונאה בתספורת קצוצה העובדת במפעל בעל סממנים גבריים כוחניים, היא חוליה חשובה בתכנון ויצור ה-FH החדשה, אשת מקצוע שתחתיה עובדים רבים ומי שהצעידה את המחלקה שלה להצגת חידושים טכנולוגיים חשובים שעדיין אין כיום למתחרים.

מסתבר שאסטריד היא לא רק מנהלת מצטיינת, אלא גם נהגת משאית מעולה המשתלבת בתנועה עם הסמיטריילר הענק בקלות כאילו זו מדובר במכונית מיני קטנה.

קשה להסתיר את הגאווה שלה מהמוצר הסופי שהיא מכירה כל כך טוב עוד משלבי התכנון הראשוניים. "אין ספק", היא מסבירה לי, "לראות את הפרויקט מתרומם משולחן השרטוט לכביש זה רגע מאוד מרגש".
לרגע היא פורשת לעולם דימויים שונה ובחיוך רך וצניעות היא מסבירה שההתרגשות דומה לזו שחווה צוות מיילד בבית חולים, "אבל במקרה זה", היא זורקת חיוך ממזרי, "במקרה זה אני גם היולדת".
הכוונה של דרוסן היא לגיר האוטומטי כפול המצמדים החדש: אלפי ברגים ומאות גלגלי שיניים שהצוות תיכנן וחיבר יחדיו ומאפשרים ל-FH לנוע.

מי הטורקיז של קו החוף המבטיח של דרום ספרד זוהרים אליי כאילו קוראים לי לזנוח הכל ולהרביץ קפיצה למים הצלולים, אבל אני נצמד לחובתי העיתונאית ופונה לאסטריד שאוחזת בהגה של ה-FH16 עם 500 כ"ס ופוצח בשיחה על… גיר אוטומטי עם מצמד כפול.

המהנדסת יודעת בדיוק מה מתחולל בכל שניה בקרביים של הגיר כפול המצמדים, יחד עם הצוות שלה היא חקרה ובדקה כל שלב ושלב והיא כבר יודעת שזה עובד, ועובד טוב, גם כשבנגרר שלנו יש עכשיו מטען השוקל 40 טון.

מכירה כל בורג

דרוסן מסבירה שמערכת המצמד הכפול מקצרת את זמן הביניים בין העברת הילוך להילוך מאחר שלמעשה היא כוללת שתי מערכות הילוכים ובזמן שאחת מניעה את הרכב השניה מכינה כבר את ההילוך הבא. היא מצביעה על שעון הטורים ומראה את תנועת המחוג הסופר מהירה בזמן החלפות ההילוכים.
כדי להדגים עד כמה מהירה התגובה של המערכת היא מורידה מעט מהלחץ על הדוושה ותוך שבריר שניה כבר נשמעת אנקת המנוע שמסגירה שהמערכת הורידה הילוך כדי לשמור על המנוע בטווח האפקטיבי שלו.
אחרי הסברים והדגמות הנוגעות להגיר דרוסן עוברת למערכת המחשב של ההגה ששולטת במערכת הידראולית המבטלת לחלוטין את הרעידות בהגה גם בדרך משובשת.

"האמת, היום זו כבר לא בעיה לנהוג בסמיטריילר", מסבירה המהנדסת, "המערכות מתקדמות, ידידותיות למשתמש ולא מצריכות כוח פיזי רב כדי לתפעל אותן, וזו הסיבה שבשנים האחרונות יותר ויותר נשים מוציאות רישיון נהיגה על משאית. בשוודיה יש הרבה נהגות אוטובוס וגם בתחום המשאיות נהגות מהוות כבר יותר מעשרה אחוזים".

מכונה מרשימה

ביום המחרת מחכים לנו 300 קילומטרים נוספים. הפעם אני תופס את ההגה של FH 16 בגרסה הבכירה עם מנוע העומד בתקני יורו 6 ומפיק לא פחות מ- 750 כ"ס.
אין ספק, מדובר בחיה רעה. אנחנו מתקרבים לשיירה של משאיות מקומיות המזדחלות בנתיב הימני בטור בעליה ארוכה, אני מחליט לעקוף ועובר לשמאלי.
לא נדרשת יותר מלחיצה בריאה על הדוושה ולמרות שאנו גוררים 40 טון עד מהרה שיירת המשאיות נשארת הרחק מאחור.

"אחרי שנים של תכנונים ובדיקות, החודש הזה בספרד הוא חוויה מיוחדת", מסבירה דרוסן. "מדי יומיים מגיעה קבוצה אחרת של עיתונאים ממדינה אחרת כדי 'לטעום' קצת ממה שעמלנו כל כך קשה עליו, ולנו יש הזדמנות להבין בעזרתם טוב יותר את הצרכים השונים של כל שוק ושוק".

אנחנו לקחנו חלק בסבב העיתונאים האחרון של ההשקת ה-FH ובמקביל אלינו גם החבר'ה מוולוו עושים את דרכם לשדה התעופה של מלגה.
מרחוק אני מזהה את דרוסן, המנהלת שהייתה הפרטנרית שלי לנהיגה ביומיים האחרונים. היא מגיעה לעמדת הצ'ק אין במראה מוקפד ועם מזוודה מסוגננת. לבטח אף כאן לא מעלה בדעתו שמדובר במהנדסת משאיות בכירה ונהגת סמיטריילרים מדופלמת, אבל כפי שלמדתי כבר להכיר אותה, דרוסן ממש לא מתעניינת בשיוכים מגדריים ויותר מכל משתוקקת לחזור לשוודיה ולשולחנות השרטוט כדי להמשיך ולפתח עוד ועוד שכלולים ושדרוגים שבוודאי נפגוש במשאיות וולוו בשנים הבאות.

>> נהיגה ראשונה במרצדס ארוקס

The post נהיגה ראשונה: משאיות וולוו FH החדשות appeared first on TheCar.

UMI החלה בשיווק רמת אבזור חדשה לאיסוזו D מקס – הטנדר הנמכר ביותר בישראל מיום הגעת הדגם לישראל. רמה זו תהיה המאובזרת ביותר בהיצע ומחירה יקר ב-8,000 שקלים ביחס לגרסה היקרה ביותר שנמכרה עד כה.

הדור הנוכחי של איסוזו D מקס הגיע לישראל במרץ 2012 ומאז נמכר ללא שינויים מהותיים. הוא משווק בארץ במגוון רחב של תצורות: חד קבינה, דאבל קבינה, ידני אוטומטי, הנעה אחורית והנעה כפולה, וגם במגוון רמות גימור. עתה מתווספת רמת גימור חדשה, 'למיטיד', אשר תוצע בדגם הבכיר בלבד – דאבל קבינה, אוטומטי, הנעה כפולה. רמת גימור זו תהיה המאובזרת ביותר בהיצע וכוללת קוסמטיקה ייחודית כמו ג'אנטים כהים, גריל קדמי אפור, גגון שחור, קשת ספורט, מדרך אלומיניום בצבע שחור ועוד. שינויים ייחודיים נמצא גם בתא הנוסעים כמו גימור שחור לידיות הדלתות לקונסולה המרכזית ולמקומות אסטרטגיים נוספים. בנוסף יוצע הדגם עם מערכת מולטימדיה של 'קנווד' הכוללת ניווט ב'וויז', מצלמת רוורס וחיישני חניה.

הגרסה החדשה תוצע בשני צבעים ייחודיים לה בלבד, לבן פנינה ושחור ולעת עתה ההיצע מוגבל ל-60 יחידות (20 שחור ו-40 לבן).

מחירה של רמת הגימור החדשה עומד על 249,900 שקלים – תוספת של 8,000 שקלים ביחס לרמת הגימור 'LS' שהיתה המאובזרת ביותר עד עתה.

איסוזו D מקס הוא הטנדר הנמכר ביותר כבר 11 שנים – כמעט מיום השקת הדור הקודם בשנת 2002. על אף התחרות העזה בשוק מצליח הטנדר לשמור על הבכורה באדיקות כאשר בחמש השנים האחרונות הוא אוחז בנתח שוק של כ-50%. אבל לא לעולם חוסן ובפתח שחקנים חדשים שחלקם כבר החלו בשיווק ממש לאחרונה כמו טיוטה טאקומה – טנדר מקטגוריית ה-D מקס שנמכר ב-205,000 שקלים – ואחרים שיכנסו בחודשים הקרובים כמו ראם 2500 – טנדר בינוני במונחים אמריקנים שיוגדר בישראל כמשאית וישווק במחיר של 210,000 שקלים וגם ניסאן טיטאן – טנדר בגודל מלא שיתחרה בשברולט סילבראדו ודומיו.

The post רמת אבזור חדשה לאיסוזו D מקס appeared first on TheCar.

בעידן המודרני נראה כל העת שהגבולות הולכים ומטשטשים ומקצועות שפעם היו מזוהים באופן ברור עם מגדר אחד הפכו למקובלים למדי בקרב שני המינים – מנשים טייסות קרב בחיל האוויר ועד לגברים שבחרו להיות גננים בגני ילדים. עם זאת, למרות הקדמה והשוויון לכאורה בין המינים, עדיין יש מקצועות ששמרו על זהות מאוד ברורה, כמו למשל נהגי משאיות.

אבל בעוד שבישראל נהגת משאית מקצועית היא מראה נדיר כמו שלג במאי, בשבדיה המצב שונה בתכלית ובעקבות סקר שנערך לאחרונה במדינה הצפונית בקרב יותר מ-1,100 חברות הובלה התברר שלא פחות מ-12 אחוזים מהנהגים המועסקים על ידן הם נשים.

הנתונים בהחלט מדהימים, אך עדיין גם בשבדיה מדובר בסביבת עבודה גברית ובמסגרת הסקר המקיף נהגות המשאיות התבקשו לתת את דעתן על הדברים שמפריעים ומקשים עליהן בעבודה.

בניגוד למה שבוודאי גברים שוביניסטים חושבים, הנהגות כלל לא התלוננו על קשיים עם ציוד העבודה או על הצורך להתעסק עם מטען כבד, אלא על גורמים הקשורים לארגון ולניהול שלעיתים מקשים על מתן הזדמנות שווה לנשים במקום העבודה. עם זאת, מן המחקר עולה כי מרבית הנשים אוהבות את התפקיד וגם את סביבת העבודה המאתגרת שנשלטת על ידי גברים – דווקא משום שהן רואות בסביבה הזו הזדמנות להתבלט.

בשבדיה מנסים להעצים את מעמדן של בנות המין היפה בענף המגורז ובין היתר יצרנית המשאיות, וולוו, פועלת כבר שנים כדי לחשוף בפני יותר ויותר נשים אופציות לקריירה מרגשת בענף התחבורה ועורכת עבור נהגות המשאיות אירועים מיוחדים לעת לעת.

האם בקרוב גם אצלנו מישהו ירים את הכפפה?

The post המין היפה: 1 מתוך 10 נהגי משאית שבדיים הוא אישה appeared first on TheCar.

היום יעלה לאקרנים ברחבי העולם הסרט "כביש הזעם" – החלק הרביעי של עלילות מקס הזועם. 30 שנים ציפו חובבי הפוסט אפוקליפסה ליצירה החדשה של ג'ורג מילר ואין ספק שיהיה מאוד מעניין לראות איך יוצגו, על פי מילר, החיים שאחרי סוף העולם כשלרשותו, בניגוד לשנת 1985 בה צולם הסרט הקודם בסדרה, יכולות לייצר בעזרת גרפיקה ממוחשבת כל רעיון קיצוני לעולם הזוי ומבעית בצורה משכנעת לחלוטין.

הרבה מעבר לעלילה ולחזון נבואת הזעם על אחרית הימים, נראה כי סרטי מקס הזועם יזכרו בדברי ימי הקולנוע בעיקר בזכות הסגנון הייחודי בעיצוב התלבושות וכלי הרכב שכיכבו בהם.
הטריילרים השונים ששוחררו, לקראת הבכורה, בהחלט מבטיחים שקולין גיבסון, המעצב האמנותי של הסרט, עשה עבודתו נאמנה.

מעל לכל נראה, על פי הדיווחים השונים, שלחובבי המוטוריקה יש בהחלט למה לצפות עם הרבה סצינות מרדפים אפיות במדבר בכיכובם של לא פחות מ-150 כלי רכב ייחודים שנבנו במיוחד לכבוד הסרט.

השבוע התפרסמו כמה תמונות המספקות הצצה לכמה מכוכבות המתכת בסרט החדש:

"Peacemaker" – מעין שילוב בין מרכב של וליאנט לשלדת טנק.

"Bigfoot" – משאית דודג' משנות ה-40 עם גלגלי ענק, מכונות ירייה וגימור ללא צבע.

"FDK" – רכב שטח קטן המבוסס על חיפושית וכולל מנועים מקדימה ומאחור, וכן צינורות מפלט בולטים וחביות דלק המרותכות למרכב להגדלת הטווח בין תדלוקים.

"DOOF WAGON" – משאית צבאית לנשיאת טילים לשעבר שעברה שדרוג וכוללת כעת רמקולים עצומים ותאורה להופעה רועשת במיוחד בכל מקום.

"Gigahorse" – מפלצת שטח הכוללת שלדת משאית עם דאבל ג'נט ענק מאחור, חזית של קאדילק משנות החמישים וקבינה המשלבת חיבור (אחד על גבי השני) של שני תאי נוסעים של קופ דה וויל משנת 1959.

"Rig War" – מכלית ענק עם כמה חלקי גוף מכלי רכב אחרים.

וכמובן ה-"Interceptor" המפורסמת עם מנוע ענק ומגדש על ענק שחוסם את רוב השמשה הקדמית.

The post מקס עדיין זועם: קבלו הצצה לכלי הרכב שיככבו בסרט appeared first on TheCar.

22,000 נהגי משאיות בגילאים של עד 35 נרשמו לתחרות "נהג המשאית הצעיר של השנה" ו-25 מהם העפילו לשלבי הגמר. לארס סונדרגארד מדנמרק ניצח וזכה במשאית סקאניה בשווי של כ-700,000 שקלים

תודו שלא ממש ידעתם, אבל הגמר הגדול של YETD, תחרות "נהג המשאית הצעיר הטוב באירופה", התקיים לפני כשבועיים בשבדיה ומשך אליו קהל גדול של אלפי צופים.
אמנם לתחרות אין את ההילה הזוהרת של מרוצי פורמולה 1 וגם לא תמצאו שם נערות פיטס מצודדות, אבל בעבור 22,000 נהגי משאיות בני עד 35 מ-26 מדינות ביבשת הישנה שנרשמו לתחרות מדובר היה בחלום.

לאחר מיון קפדני, לשלבים הסופיים של התחרות העפילו 25 נהגים. האירוע המסכם נמשך יומיים וכלל שלל אתגרים כגון נהיגה חסכונית, אבטחת מטענים, ביצוע מהיר ומדויק של בדיקות לפני יציאה לדרך, התמודדות עם מצבי חירום שונים וגם בחינה מיוחדת של יכולת התמרון עם גורר נתמך (סמיטריילר) במסלול מכשולים מורכב.

בגמר הגדול, שכלל תמרון מסובך ברוורס, השתתפו שלושה נהגים צעירים מגרמניה, שוויץ ודנמרק.
בסיום, זכה לארס סונדרגראס בתואר "נהג המשאית הצעיר של השנה" ויחד עם הגביע קיבל משאית סקאניה חדשה בשווי של קרוב ל-700 אלף שקלים.

היתה זו הפעם השניה בה סונדרגארד השתתף באירוע המסכם של התחרות, אך למרות הניסיון קשה היה לו להאמין שזכה: "התחרות הייתה צמודה מאוד. עד שבישרו לי לא האמנתי שזכיתי".

The post הכירו את נהג המשאית הצעיר הטוב באירופה appeared first on TheCar.

תקנות יורו 6 המחמירות חייבו את יצרני המשאיות לבצע בהן שינויים טכניים רבים. דאף ההולנדית החליטה לנצל את ההזדמנות ולערוך רענון מקיף לכל מגוון הדגמים. יצאנו לבלגיה כדי לבחון מה התחדש

במדרונות המתונים של הרי הארדניים שבמזרח בלגיה, ליד העיירה ספא היפיפיה, שוכן לו בית מבודד ופסטורלי.
יש בו מסעדת בשרים משובחת, בירה מהחבית תוצרת בית וכמה חדרי אירוח בקומה העליונה. בדרך כלל מאוד שקט כאן אבל היום נראה שהשלווה הופרה בעקבות כינוס קולני של כמה גברים ממדינות זרות העסוקים באופן אובססיבי בהשוואות בין ביצועיהם.
רגע, זה לא כמו שזה נשמע, תחזירו את המחשבות הגסות לראש שלכם. מדובר במפגש בין עיתונאי רכב כבד ששחרר הרבה אמוציות בעקבות תחרות נהיגה.

קרב ראש בראש 

בדאף החליטו לחרוג הפעם מנוהל ההשקות הרגיל ולהתחיל את נסיעת המבחן בדגמים החדשים של החברה בתחרות פתוחה עם ניקוד שבסופו יבחר גם הנהג הטוב ביותר.
הפעם לא נבדקו ביצועים כמו יכולת להקיף כמה שיותר מהר מסלול מרוצים (אם כי מסלול ספא הסמוך בהחלט עושה חשק…) אלא יכולתם העיתונאים לנהוג בצורה חסכונית במיוחד.

מעבר לעניין שכל תחרות יוצרת בין אנשים, במקרה זה התחרות נולדה מתוך רצון למקד את עיניהם של העיתונאים לשעון קטן בלוח המחוונים המחובר למחשב ניהול המנוע ומשקלל כל העת את מאפייני הנהיגה ומעניק בסוף כל נסיעה ציון – עד כמה הנהיגה בקטע זה הייתה חסכונית בצריכת הדלק.

מעבר לגימיק הממכר המוכר לנו גם מ"מד השתילים" בהיברידיות של הונדה שעורר את העיתונאים להכריז בקול על התוצאות שלהם רק כדי לגלות שהיו טובים מהם, למעשה המד הזה מחבר כל מי שאוחז בהגה של משאיות דאף החדשות באופן ישיר ומיידי לתודעה לחיסכון בצריכת דלק, עניין משמעותי ביותר ליצרני המשאיות וחברות ההובלה בימים אלה שהרי ברכב עבודה מסחרי אפילו חסכון של אחוז מתבטא בסוף השנה בכסף רב.

המנועים תוכננו מחדש כדי לעמוד בתקני יורו 6 המחמירים ולטענת דאף מציגים בתנאי אמת חיסכון משמעותי מאוד של 5- 10 אחוז בתצרוכת הדלק. עם זאת, בניגוד להעדפה של האירופאים (עדיין) למכוניות משפחתיות עם גיר ידני נראה שבכל הקשור למשקל כבד, עידן הגיר הידני במשאיות נמצא בערוב ימיו ורוב המשאיות החדשות נמכרות עם גיר אוטומטי.

תקני הזיהום החדשים כוללים דרישה להפחתה דרסטית בפליטת המזהמים ושמים דגש מיוחד על הפחתת פליטת תחמוצת החנקן (NOX) בלא פחות מ-77 אחוז ופליטת חלקיקי הפיח ב-66 אחוז, כל זאת לא רק בשערי המפעל אלא לפחות במשך שבע שנים או לחילופין 700,000 ק"מ.

רענון כללי 

למעשה התקנות החדשות חייבו את יצרני המשאיות לעשות הרבה שינויים מכניים במערכות הקירור והטיפול בגזי הפליטה ובחברת "דאף" ההולנדית (הנמצאת בשליטת חברת פאקאר האמריקאית) ניצלו את החלפת התקן כדי לשנות את כל קו המשאיות, ממבנה הקבינות ועד קביעת סטנדרטים חדשים למיקום לוגו החברה.

כל המשאיות באירוע ההשקה נצבעו בצבע כתום פוטוגני שיצר תמונה מרשימה מאוד עת שהן עמדו זו לצד זו בשורה ארוכה בצד הכביש בשלל גדלים ותצורות, מי עם גורר תומך, מי עם מטען מיכלית ומי בתצורה אחודה לעבודות תשתית.המאפיין המשותף לכל הדגמים הוא ניקיון עיצובי והצגת סממנים החוזרים על עצמם כמו גריל כהה שמעליו ממוקם בצורה בולטת לוגו 'דאף', ממש מתחת לחלון.

נסיעות המבחן התקיימו, כאמור, בכבישים הצדדים של הרי בלגיה, באזור המתאפיין בכבישים צרים ומפותלים ומלאי עליות ומורדות כל זאת כשהמשאיות עמוסות במשקל המקסימלי המותר שלהן.
אחרי שהתנסינו במלכה האם, ה-XF החדשה, הגיע זמנן של הנסיכות מבית דאף, הרכבים הכבדים "הקלים", ה-LF וה-CF.

הקטנה שבחבורה 

ה-LF, המיועדת למשימות הפצה וחלוקה עירוניות ובין-עירוניות, פותחה בבריטניה ומיוצרת שם. ל-LF שני סרנים והיא מגיעה במשקלים של בין 7.5 טון ל- 19 טון.
המנועים בנפח של 4.5 ל' ו-6.7 ליטר שופרו כדי לעמוד בתקן יורו 6.
מאחר שהמנוע ואביזריו תופסים כעת מעט יותר נפח, היה צורך לטפל בקבינה שלמעשה תוכננה מחדש ומציגה כעת נוחות ושימושיות משופרות עם לוח מחוונים ומתגי הפעלה, נטולי צעצועים אך במראה איכותי ומעוצב.
עם זאת, לא רק המנוע והקבינה שודרגו וגם השלדה זכתה להתייחסות בכובד ראש ולהפחתה במשקלה.
נהיגה במשאית ה-LF חושפת תנוחת נהיגה מצוינת ולא מעייפת, ראות טובה סביב ונכונות רבה לשתף פעולה עם הנהג הודות למערכת היגוי נוחה ומערכת בלימה טובה שיחד עם הגיר הידני בעל שישה יחסי ההעברה מציגים שילוב מושלם המאפשר הורדת הילוכים נוחה תוך כדי הפעלת בלם מנוע.

סוס העבודה 

משאיות ה-CF הגדולות יותר בטווח משקלים של בין 18 ל-44 טון מגיעות בתצורה של גורר תומך (סמיטרלייר) או משאית אחודה ועם שלוש אופציות לקבינה מפוארת יותר או פחות.
סדרת ה-CF ידועה כ"סוס העבודה" של דאף והיא נחשבת פחות ייצוגיות מספינת הדגל, ה-XF.
עם זאת, גם כאן הוכנסו שינויים רבים ובין היתר הקבינה מפנקת ומבודדת יותר, העליה למשאית נוחה יותר ומשקל השלדה הופחת.
ה-CF נכחה בהשקה בתצורה של גורר תומך (סמיטריילר) ועם מערכת ההילוכים האוטומטית (עם אפשרות לשליטה ידנית) שעושה עבודה טובה ואינה מחייבת מאמץ כלשהו.
המנועים התגלו כחזקים וגם עליות קשוחות לא היוו בעבורם אתגר.
שלוש מדרגות מעלות אותנו אל הקבינה המוצעת במספר תצורות ורמות פאר (קבינות יום, קבינות עם תא שינה וקבינות יום עם אפשרות למנוחה קלה). בכל הגרסאות הישיבה מאוד נוחה, השליטה על כל המערכות נעשית דרך ההגה ויחד עם בידוד הרעשים הטוב בהחלט אפשר להעביר כאן לא מעט שעות מהנות.

בארץ לא מעודדים יורו 6 

לצערנו, בניגוד למהלך הרחב שהונהג במדינות רבות עם החלת תקנות יורו 5 לפני מספר שנים וכלל צ'ופרים והטבות לרוכשים, הכנסת תקן יורו 6 לא לוותה במהלך דומה ורק מדינות ספורות נתנו הקלות משמעותיות לרוכשי משאיות חדשות הנושאות את התקן החדש.
כצפוי, גם בישראל, למרות האינטרס הברור להפחית את זיהום האוויר המסוכן, לא צפויות להנתן שום הטבות למשאיות מהדור החדש ולמעשה בימים אלה היבואנים מצטיידים במלאי משאיות על פי תקן יורו 5 שייוצרו עד סוף השנה וזולות ב-10,000 – 15,000 אירו. עם זאת, היבואנים מדגישים שמי שמעדיף את משאיות מהדור החדש יכול להזמין ולקבל אותן כבר כעת.

The post מפגש עם המלכה מהולנד ועם צמד נסיכות appeared first on TheCar.

ענקית המשאיות האמריקאית פרייטליינר מציגה אב טיפוס מבושל היטב למשאית העתיד. בתפריט יעילות אווירודינמית, חומרים מרוכבים, מנוע היברידי ונתוני צריכת דלק שמזכירים יותר רכב שטח יוקרתי מאשר משאית סמי טריילר במשקל 30 טון

תערוכת המשאיות שהתקיימה לאחרונה במרכז ארצות הברית נתנה לקהל המבקרים, לצד שלל חידושים במשאיות ביצור סדרתי, הזדמנות להציץ על אב טיפוס מושלם ונוסע של משאית העתיד על פי פרייטליינר (Freightliner).

הסופר טראק של פרייטליינר הוצגה בסיום חמש שנות פיתוח, זאת בעקבות קול קורא מ-2009 של משרד האנרגיה האמריקאי לפיתוח אב טיפוס למשאית שתכלול מעטפת שימושיות שתציג שיפור ביעילות של לפחות 50 אחוזים אל מול דגמים סדרתיים.

אנשי פרייטליינר, מותג המשאיות הצפון אמריקאי של קונצרן דיימלר, יחד עם מנועי דטרויט, מרצדס בנץ ופוסו, טוענים שהצליחו לעמוד במשימה בהצלחה יתרה.
הסופר-טראק הענקית מציגה, בעת נסיעה בין עירונית במהירות 105 קמ"ש עם מטען מלא במשקל של כ-30 טון, צריכת דלק של 5.2 קילומטרים לליטר – שיפור של מעל ל-100 אחוזים בהשוואה לנתונים שמשיגות משאיות כיום.

חלק גדול מההתייעלות נובע משיפור חד בתכנון האווירודינמי הכולל בין היתר כיוון משתנה למרווח הגחון בהתאם לתנאי הדרך ולמהירות הנסיעה, חיפוי לגלגלים האחוריים ולגלגלי הנגרר, מבנה מרכב היוצר המשכיות עם הנגרר ומונע מערבולות אוויר, וכן רפפות חשמליות בסבכת הרדיאטור הגדולה הנסגרות באופן אוטמטי בתנאי מזג אוויר נוחים ובעת נסיעה בכביש מהיר.

כמו כן, דגש רב הושם על שימוש בחומרים קלים, ובין היתר ניתן לציין שימוש רב בסיבי פחמן, שלדה מחומרים חזקים במיוחד המציגים חוזק מבני רב ללא צורך בהרבה מגשרים רוחביים ומתלה אחורי ודיפרנציאל מחומרים מרוכבים שיחדיו עזרו לקצץ מעל ל-300 קילוגרם ממשקל המשאית לעומת דגמים מקבילים.

מתחת למכסה ניתן למצוא יחידת הנעה היברידית הכוללת מנוע דיזל בנפח 10.7 ליטרים שמציע חיכוך נמוך ומנוע חשמלי המקבל את הכוח שלו מסוללה הנטענת מהאנרגיה הנוצרת מהחום הנפלט ממערכת הפליטה.

מעבר לכל החידושים הנ"ל, ניתן לציין עיצוב קבינה חדשני המציע תנאי מחיה משופרים, פאנלים סולריים על גג הנגרר שמספקים כוח למערכת הקירור של המטען וגם לקבינה בעת חניה, צמיגי מישלן עם תרכובת גומי שמורידה את ההתנגדות לגלגול ומערכת חיזוי מבוססת GPS השולטת על המנוע ועל תיבת ההילוכים ומתאימה את פעילותם מבעוד מועד בהתאם לתוואי הכביש.

אמנם אין ספק שיעבור עוד זמן עד שהמשאיות המתגלגלות על כבישינו יראו כך, אך בפרייטליינר מדגישים שלא מדובר בסתם דגם תצוגה לראווה וכי בהחלט ניתן לצפות שבעתיד הלא רחוק נפגוש חלק מהטכנולוגיות שפותחו עבור הסופר-טראק במשאיות בייצור סדרתי.

>> בעוד עשור: משאית אוטונומית למרצדס

The post העתיד על 18 גלגלים appeared first on TheCar.

אולוף פרסון, מי ששימש כמנכ"ל חטיבת המשאיות של וולוו בארבע השנים האחרונות, מפנה את מקומו למרטין לונדסטנט, מי שהיה עד לאחרונה מנכ"ל המתחרה הגדולה ביותר של החברה

חם בשוודיה: וולוו משאיות מודיעה על חילופים בדרגים הגבוהים ביותר של חטיבת הרכב הכבד של החברה.
אולוף פרסון, ששימש כמנכ"ל בארבע השנים האחרונות מפנה את מקומו למרטין לונדסטט, מי שהיה עד ממש לאחרונה מנכ"לה של סקאניה, המתחרה הגדולה ביותר של וולוו.

בוולוו הכחישו בתקופה האחרונה ידיעות שונות בתקשורת בדבר החלפתו הצפויה של פרסון וציינו כי לזכותו הישגים רבים כמו התייעלות שהובילה למכירת אגפים ונכסים שונים שהפריעו לחברה להתמקד ברכב כבד ואפשרו חסכון של מעל ל-3.5 מיליארדי דולרים. כמו כן, פרסון עמד בראש פרויקט מיוחד של ארגון פונקציונלי חדש שסלל את הדרך לחיסכון בעלויות של 1.8 מליארד דולרים והיה גם מי שהוביל את הדרך לחתימת הסכם עם Dongfeng, אחת מיצרניות המשאיות הגדולות בסין.

עם זאת ולמרות שעמד מאחורי פרויקט פיתוח הדור החדש של סדרת דגמי ה-FH, בוולוו ככל הנראה לא עמדו בפיתוי ובהזדמנות להעסיק את לונדסטט לאחר שזה עזב את סקאניה לפני זמן מה.

קרל הנריק, יו"ר מועצת המנהלים של וולוו, הסביר את המהלך: "לאחר שלוש שנים של התמקדות בחידוש ליין המוצרים, התייעלות וארגון מחדש, קבוצת הרכב הכבד של וולוו נכנסת לשלב חדש עם פוקוס על צמיחה ושיפור הרווחיות – משימות בהן למרטין לונדסטט, עם 25 שנות ניסיון מוכח בפיתוח, ייצור ומכירות בתעשיית הרכב הכבד, יש הרבה מה לתרום".

לונדסטט, המפורסם בסגנון המנהיגות הסוחף שלו, הצטרף לסקאניה בשנת 1992 כחניך לאחר קבלת תואר שני בניהול תעשייתי וטכנולוגי. בתקופת הביניים עד לכניסתו הרשמית של לונדסטט לתפקידו החדש בוולוו, היצרנית השוודית מינתה את יאן גורנדר למנכ"ל זמני.

The post חילופים במשקל כבד: מנכ"ל סקאניה עובר לוולוו appeared first on TheCar.

במרצדס-בנץ הגיעו למסקנה שלהיצע הדגמים שלהם במשקל כבד חסרה משאית שטח ראויה. כך, כדי למלא את החלל שבין "אנטוס" הקטנה ל"אקטרוס" הגדולה, נולדה "ארוקס" – סדרה חדשה של משאיות בריוניות במובן הטוב של המילה

את התשובה לשאלה שהטרידה אותי בדרך להשקת המשאית החדשה של מרצדס קיבלתי מדיילת חיננית של החברה: מסתבר שלשם הדגם "ארוקס" אין שום משמעות או פירוש, והוא נבחר רק בגלל שבמרצדס סברו שיש לו צלצול נעים לאוזן.

אל תטעו, "ארוקס" אינה משאית עירונית קטנה ועדינה, אלא דווקא משאית שמיועדת לעבודת שטח קשוחה, והיא מוצעת בגרסת משאית אחודה או גורר נתמך (סמיטריילר).

תצורת ההנעה נקבעת לפי דרישות הלקוח ומגוון האפשרויות גדול; מ- 2X4, דרך 4X4 ועד 8X8.
מבחינת יחידות הנעה, במרצדס מציעים מנועי שישה צילינדרים שעומדים בתקן יורו 6, בנפחים של בין 7.7 ל-15.7 ליטרים ובלא פחות מ-16 רמות הספק שונות מ-238 כ"ס ועד 625 כ"ס.

מדובר במנועי הזרקת מסילה קשוחים, עם גמישות ויכולת פעולה גם בטורים נמוכים ונתוני צריכת דלק משופרים ב-5% בממוצע אל מול מנועי היורו 5 המוכרים של החברה.

מרבית הגרסאות מצוידות בתיבות הילוכים אוטומטיות-רובוטיות מתקדמות שמחליפות את הגיר הידני, זאת בעקבות מחקר אירופאי רחב היקף בו התברר שרבים מבין בעלי המשאיות ונהגיהן נוטשים את הנאמנות המסורתית לגיר רגיל ומעדיפים החלפת הילוכים אוטומטית.

הגיר הרובוטי ב"ארוקס" מציע שתי תוכניות נהיגה, האחת לכביש והשנייה לנסיעת שטח מבוקרת וחסכונית בדלק. כמו כן קיימת גם אפשרות לשליטה ידנית בהחלפת ההילוכים.
מעבר לכך יש שלושה הילוכי כוח ברמות שונות והילוך זחילה.

לקוח שידרוש יכולת שטח גבוהה יותר יוכל לקבל גם נעילות סרנים והצלבות אך במקרה זה יאלץ לוותר על הנוחות ולהסתדר עם גיר ידני.
הגרסאות השונות מצוידות בהגה אלקטרו-הידראולי שמקל על חיי נהג המשאית ומציג רגישות טובה, קלילות הפעלה ומרכוז מהיר.

כמי שנועדה לעבודת שטח, ה"ארקוס" מציגה עיצוב נוקשה וחסון.
הדבר בולט במיוחד בחלקה הקדמי עם סבכה המזכירה פה רב שיניים של כריש מחייך שבחלקו העליון נעוץ סמל מרצדס גדול. בחלק התחתון אנו פוגשים פגוש שרירי שבמרכזו מגן ברזל למקרה של התקלות חזיתית בסלע סורר ובצידיו הפנסים הראשים שקיבלו אריזה מגינה בדמות סבכת ברזל השומרת עליהם מאבנים מעופפות.

מרווח הגחון המינימלי עומד על 25 ס"מ ובדגמים המיועדים למשימות שטח המרווח יהיה גדול יותר, כל זאת בהתאם לדרישות ומפרט הלקוח.
לעומת החזית השרירית והקשוחה הקבינה משדרת רכות, מעין מקום מפלט המאפשר לנהג להשאיר בחוץ את ההמולה, הרעש והלכלוך המאפיינים את העבודה בשטח וליהנות מתנאים מפנקים וממוסיקה נעימה ממערכת השמע האיכותית שבתא הנהג.
אחרי ההתרשמות הראשונית הגיע הזמן לבחון את הקשוחה החדשה מבית מרצדס בתנאי אמת בשטח. האתר שנבחר לצורך כך על ידי המארגנים הוא מחצבה ישנה שנזנחה בעקבות עליית מי התהום באזור.
בעוד שהמחצבה הישנה ממתינה לשיקום סביבתי שיעשה בעתיד, לעינינו נגלה מראה מרהיב של קירות סלע תלולים מכל עבר ובמרכז אגם גדול בצבעי טורקיז עמוק.
על הרקע האפוקליפטי ממתינות לנו שורות של משאיות במשקלים שונים ותצורות הנעה שונות.

משאית 8×6 מנוע 460 כ"ס עמוסה ב-30 טון, גיר רובוטי
כמו ישראלי טוב ויתרתי על כל דגמי הכניסה הבסיסים ומיד ניגשתי לאחת המשאיות הגדולות בסביבה עם הנעת 8×6, מנוע של 460 כ"ס ומטען של 30 טון של חצץ.

מסלול הנהיגה התחיל בתחתית המחצבה. הגיר הרובוטי מחייב סבלנות ויש השהיה קצרה במעבר בין ההילוכים. בכל מקרה 30 טון החצץ לא הותירו רושם על המנוע החזק והמשאית מטפסת בקלות, מחלקה התחתון של מחצבה לחלקה העליון בדרך עפר מאובקת ולעיתים בוצית.
אני מתמרן בהילוך אחורי איטי לעמדת פריקת המשא ובלחיצה קלה על מתג בתא הנהג הארגז מתרומם והמטען נפרק ללא בעיה.

אחרי שפרקנו את ה"סחורה", שופל עצבני מעמיס את המטען חזרה וממלא את הארגז. הטלת כף של כמה טונות מטלטלת לשניה את המשאית ואחרי דקות ספורות המשאית שוב עמוסה ב-30 טון ואנו יוצאים במורד התלול לעבר חלקה התחתון של המחצבה.
הגיר מזהה את הצורך בשמירת הילוך נמוך ובלימת מנוע וממש מאפשר גלישה במדרון במהירות הרצויה והמתאימה למטען, כל זאת ללא התערבות הנהג.
לאחר שאנו מסיימים גם את המשימה הזו בקלילות מגיע הזמן לצאת לעיירה הסמוכה כדי לבחון איך המשאית מסתדרת עם כבישים צרים ועמוסים. כאן בא לביטוי ההגה האלקטרו-הידראולי המדויק והקל המאפשר להדחק בין המכונית הקטנות, בכבישים הצרים של העיירה הצפופה.

משאית 8×8 עמוסה ב-40 טון, מנוע 510 כ"ס 16 הילוכים ידני

אחרי שהתפנקנו בגיר אוטומטי הגיע הזמן ללכת על אתגר אמיתי: משאית 8×8 עמוסה ב-40 טון עם לא פחות מ-16 הילוכים בשילוב ידני שרק ממתינים לטעות הראשונה שלנו.
במסלול הפעם אי אפשר לסמוך על האלקטרוניקה והדגש הוא על יכולתו של הנהג. כל הילוך צריך לעבור בזמן וזה עוד לפני שהזכרנו את נעילות הדיפרנציאל הרבות שאפשר לתפעל תוך כדי נסיעה.

זה אולי לא נשמע כביג דיל אבל כשמולי ידית הילוכים של ארבעה הילוכים שכל אחד מהם מתחלק לשני הילוכים ויש עוד מנוף להעברה להילוכים גבוהים יש בהחלט הרבה אפשרויות. בהתחלה החלטנו לבחון את יכולת התמרון במורד תלול עם סיבוב חד המחייב עצירה ונסיעה לאחור כדי לסיים אותו – נשמע מפחיד אבל עם הגה כזה ומערכת הריטארד בת חמשת השלבים המאפשרת בלימה מצוינת במורד התלול, תמרון של 40 טון הופך ללא יותר מבדיחה.

בהמשך ממתינה לנו עליה עם שיפוע של 40 אחוז. זה הזמן לנצל את שלוש הנעילות. אני משחרר את הרגל מדוושת המאיץ בהילוך ראשון ומיד משלב לשני, אנחנו חוששים אבל המשאית מטפסת בלי תלונה במעלה התלול והמחליק. הקלות הבלתי נסבלת בה ה"ארוקס" צולחת אתגרים שכאלה גורמת לי לנסות לאתגר אותה ובאמצע העליה התלולה אני בולם את המשאית למצב עמידה כדי לבחון האם השיפוע האדיר יעצור אותה, אבל אחר שילוב למצב זחילה גם האתגר הזה מתגלה כקטן עליה וללא צורך בלחיצה על דוושת התאוצה היא מתחילה בתנועה ומטפסת קדימה ללא בעיה.

ראש גורר 4×4 460 כ"ס גורר/תומך 40 טון

מסלול מספר 3 מציב לסמיטריילר "שלנו" מספר אתגרים בדמות תוואי מלא בתלוליות. שילוב להילוך זחילה מהיר מבטל את הצורך לגעת בדוושת התאוצה והרכב הכבד עושה את העבודה בשבילנו ובעזרת מערכת מתלי האוויר גם הטלטולים כמעט ולא מורגשים. בהמשך התוואי יש מעלה ולאחר מכן מגיעה ירידה שבשיאה אנו בולמים את המשאית וחוזרים על עקבותינו בעזרת הילוך זחילה אחורי (יש שלושה כאלה). בהמשך אנו גם בודקים איך מתמודדים עם שקיעה או התחפרות בחול או בבוץ – בעוד שבמשאית רגילה זה מצב שממש לא כדאי להגיע אליו כאן, בעזרת הילוך מיוחד המניע את המשאית קדימה ואחורה באופן עצמאי, זו יוצאת מהחול ללא בעיה.

בסיכומו של יום עמוס במשקל כבד, קשה שלא להתרשם מליין המשאיות החדש של היצרן הגרמני המותאם במיוחד לעבודות תשתית ומציג קשיחות רבה ביחד עם קלות תפעול ונוחות לנהג. בהשקה לא פגשנו את גרסת מערבל הבטון של הסדרה, אך נמסר לנו שלמעלה מ-12 אחוזים מסך הייצור יופנה לתצורה זו שתכלול שלדה ומנוע קלים יותר ותא נהג מצומצם אשר יאפשרו יכולת העמסה והובלה מעל לממוצע של 8 מ"ק בטון.

The post הבריון הטוב: נהיגה ראשונה במרצדס ארוקס appeared first on TheCar.

ד.ל.ב מוטוספורט, מקבוצת דוד לובינסקי, יבואנית פיז'ו וסיטרואן, החלה בשיווק גופיל 'G3' – מיני משאית חשמלית המתאימה לאזורים תפעולים. בשל ממדיה הצנומים ומשקלה הקל יכולים לתפעלה בעלי רישיון ב'.

חברת גופיל (Goupil) הצרפתית נוסדה בשנת 1996 והתמחתה במכסחות דשא וכלים חקלאיים. בשנת 2001 הציגה החברה את G3 – מיני משאית חשמלית קטנה וב-2010 את G5 – מיני משאית מעט גדולה יותר עם מנוע היברידי פלג אין (מנוע חשמלי נטען משקע ביתית ומנוע בנזין קטן המשמש כמאריך טווח). בשנת 2011 נרכשה החברה על-ידי חברת פולאריס האמריקנית וזו גרמה לתנופה שיווקית אדירה. עד היום מכרה גופיל כ-8,000 כלי רכב חשמליים לכ-4,000 לקוחות שונים ב-40 מדינות בעולם כאשר את צעדיה בישראל היא החלה לאחרונה על ידי יבואנית פולאריס (ד.ל.ב מוטורספורט).

בינתיים תשווק בישראל רק G3 הקטנה בהיצע היצרנית המציעה מידות צנועות יותר משל מכונית עירונית. המשאית הקטנה תוצע בשני אורכי מרכב: 322 ס"מ עם בסיס גלגלים של 140 ס"מ או 373 ס"מ ובסיס גלגלים של 191 ס"מ. ממדי הרוחב והגובה זהים בשני המקרים ועומדים על 110 ס"מ רוחב ו-200 ס"מ גובה. משקלה היבש של G3 נע בין 800 ק"ג לטון אחד (תלוי בתצורה ובייעוד) והיא מציעה יכולת העמסה של עד 700 ק"ג ויכולת גרירה של עד 3 טון.

למשאית מנוע חשמלי שמפיק 16.6 כ"ס. זה לא נשמע הרבה אבל לכלי רכב קל יחסית שמהירותו גם מוגבלת ל-40 קמ"ש כנראה שלא צריך יותר. המנוע ומצברים ממוקמים לאורך שדרת המשאית בכדי לשמור על מרכז כובד נמוך (חשוב לאור רוחבה הצר וגובהה הרב של המשאית) ואלה מספקים טווח נסיעה של 60-100 ק"מ (תלוי בסוג המצבר בין 180 אמפר/שעה ל-400 אמפר שעה). זמן הטעינה נע בין שש לעשר שעות. היות ומדובר במנועים חשמליים שאינם פולטים עשן ושאר מזהמים, המיני משאית יכולה להיכנס לתוך מחסנים וחללים סגורים ומכאן ייחודיותה.

G3 מיועדת לשני נוסעים, מיועדת לאזורים תפעולים ומוצעת במגוון תצורות ומרכבים כגון: ארגז פתוח ומתרומם, ארגז סגור, ארגז קירור ועוד. היא גם מוצעת עם מגוון מערכות ייעודיות כמו מערכת שאיבת עלים, איסוף אשפה, כבאית ועוד.

מחירה עומד על 90,000 שקלים לפני מע"מ ולשם תפעולה נדרש רישיון ב'.

The post גופיל G3: מיני משאית חשמלית לאזורים תפעוליים appeared first on TheCar.

וולבו היא יצרנית המשאיות הראשונה בעולם שמציגה את טכנולוגיית המצמד הכפול ברכב כבד. 750 כוחות סוס על שני קלאטשים

הכבישים של ספרד בכלל, ודרום המדינה בפרט, מהווים מזה שנים רבות זירה אידאלית להשקות בינלאומיות של כלי רכב מכל הסוגים.
שילוב ייחודי לאירופה של סלילה מודרנית וטובה של האספלט, מזג אוויר נוח ברוב ימות השנה, ועד לפני כמה שנים גם משטרה אוהדת והיעדר מצלמות מהירות, משכו אל דרום-מערב היבשת את כל מי שמבקש להשיק כלי רכב חדשים באירופה.

גם אנשי חברת וולבו משאיות, שהיא כידוע חברה נפרדת שלא קשורה עוד ליצרנית המכוניות, בחרו בספרד כדי להשיק בה את אחד החידושים הטכנולוגיים החשובים ביותר בשנים האחרונות בתחום הרכב הכבד: תיבת הילוכים בעלת מצמד כפול.

אל ההשקה הבינלאומית לעיתונאי רכב הוזמנו על-ידי נציגי החברה בישראל, ולא מיותר לציין שוולבו היא לא מבין היצרנים שנוהגים "להקפיץ" עיתונאים לכל שטות חדשה רק לטובת יחסי הציבור. ה"קפיצה" האחרונה מסוג זה, לפני כשנה, נועדה להשקת סדרת הדגל החדשה, FH, לאחר 15 שנות שירות של הדגם היוצא, והפעם לצורך השקתו של חידוש בקנה מידה עולמי: וולבו היא יצרנית המשאיות הראשונה שמחברת בהצלחה בין מנוע משאית שמפיק 750 כוחות סוס לבין תיבת הילוכים רובוטית במבנה 'מצמד כפול', כזאת שהופכת בשנים האחרונות נפוצה יותר ויותר במכוניות נוסעים.

כזכור, הראשונה להציג תיבה מסוג זה בתעשיית הרכב הייתה קבוצת פולקסוואגן (פולקסוואגן, אאודי, סיאט וסקודה). לאחריה הופיעה הטכנולוגיה הזו אצל פורשה וב.מ.וו, וכעת היא מוצעת גם על-ידי פורד, וולבו (מכוניות נוסעים) ורנו.

נוסף לחידוש החשוב הזה חשפה וולבו באותה הזדמנות גם שני חידושים חשובים אחרים: מערכת ההיגוי הדינאמי VDS, וגם מנוע חדש בעל 750 כוחות סוס אשר מותאם מעתה לתקינת אירו 6.

מסלול המבחן שלנו, שהחל בעיר מרבאה, כלל 270 ק"מ של כבישים מגוונים, ולכל אחד מאיתנו הזדמן לנהוג בשישה סמי-טריילרים, ראשי גורר, בתצורות שונות – חלקם עם מערכות ה'מצמד הכפול' וההיגוי הדינמי, ואחרים עם מנוע ה- 750 כ"ס בתקן אירו 6. לכל ראשי הגורר חוברה עגלה באורך 15 מ', עמוסה במשקל כולל של 40 טונות.

הגרסה המתקדמת של תיבת ההילוכים החדשה, שנקראת I-Shift , מנוהלת באמצעות מחשב ומוצעת בתצורות של 12 ושל 16 יחסי העברה.
המערכת מחשבת ומבצעת את העברת ההילוך בתזמון המתאים, תוך שהיא מדמה את פעולת ההעברה של נהג מקצועי. התיבה מייתרת את עבודת הלחיצה על דוושת המצמד, ובעת הורדת הילוך מבצע המחשב גם את פעולת ה"גז ביניים" בין ההילוכים.
המערכת מתקדמת וחכמה, אך עם זאת עדין מותירה מרווח זמן בין שילוב ההילוכים. בעת נסיעה עם מטען כבד בעליה מאט מרווח הזמן הזה את מהירות הנסיעה, ובמקרים שונים נאלץ הנהג לטפס בעליה במהירות נמוכה מאד בגלל חוסר היכולת להעלות הילוך.

בתיבות מצמד כפול שמותקנות במכוניות נוסעים מתקבלת בימינו העברת הילוכים מהירה וחלקה יותר, ובאופן שמאפשר נהיגה זורמת ורציפה וללא אובדן כח. כך גם נחסך דלק, היות שהשילוב ליחסי העברה גבוהים מתבצע במהירות.

לטובת מי שפספס, נזכיר שטכנולוגיית המצמד הכפול מאחדת, כביכול, שתי תיבות הילוכים לתוך תיבה אחת, כשמצד אחד של התיבה נמצאים כל יחסי ההעברה הלא זוגיים (1,3,5 ו-7 במקרה של ה-DSG של פולקסוואגן) ובצד האחר כל יחסי ההעברה הזוגיים (2,4,6).

מחשב הניהול של התיבה משלב בכל רגע נתון שני יחסי העברה – אחד שבשימוש והאחר הוא יחס ההעברה הבא שסביר שייבחר – אבל בכל עת מופרד לפחות אחד הצדדים באמצעות מצמד.

בעת עצירה, למשל, שני המצמדים מופרדים ושני יחסי ההעברה הראשונים משולבים. עם הזינוק מוצמד המצמד של הצד האי-זוגי, וכאשר נצברת מהירות מספקת מופרד המצמד הראשון ומוצמד המצמד השני – וכך עוברת התיבה מהילוך ראשון לשני.
באותו רגע המחשב כבר משלב את ההילוך השלישי, עדיין עם מצמד מופרד, וכאשר עולה המהירות הוא שוב מחליף בין המצמדים – פותח את הזוגי ומצמיד את האי זוגי – וכך משלב את ההילוך השלישי.

אלא שמה שמבוצע ביעילות במכוניות ששוקלות בין טונה אחת לשתיים פחות קל לביצוע במשאיות ששוקלות פי 20 עד 40. למרות זאת הרימו מהנדסי וולבו את הכפפה ועל כך יש להסיר בפניהם את הכובע.

בנהיגת המבחן נהגנו במשאיות שמצוידות בתיבה החדשה ובכאלה שמצוידות בתיבה קונבנציונלית, וכך יכולנו להתרשם באופן השוואתי בשתי השיטות. תחושת היתרון של המצמד הכפול הייתה ברורה ומוחשית מאד.

בימינו, כאשר עצם העברת ההילוכים ממילא נשלטת אלקטרונית, הפך בורר ההילוכים העתיק לפריט אספנים. למרות זאת, אולי למען הנוסטלגיה, בחרו מהנדסי (או שמא מעצבי) וולבו להותיר את הידית במקומה ולבצע את בחירת ההילוכים באמצעותה.

הידית מונחת בצמוד למושב הנהג, ולצידה מותקן כפתור שלחיצה עליו מעלה את הספק המנוע לתוספת כח בעליות תלולות. על הדאש-בורד מותקנים ארבעה כפתורים שגם באמצעותם אפשר לשלוט בהעברת ההילוכים.

בשתי האפשרויות, אגב, אפשר גם להעביר הילוכים ידנית באמצעות ידית שמותקנת מאחורי גלגל ההגה.

במהלך הנהיגה עברנו בשש תחנות עצירה, וכך התאפשר לנו לנהוג בכל הקונפיגורציות, וכולן, אגב, צוידו בבלם מנוע עם שלושה מצבי בלימה.

המסלול עצמו אפשר לנו לטעום את רוב מצבי הנהיגה בהם נתקלים נהגי משאיות מקצועיים, עם עליות וירידות ארוכות שבהן נדרשת המשאית למאמץ מיוחד ועם דרכים משובשות שבהן קל להבחין ביתרון מערכת ההיגוי החדשה.

הנהיגה המהנה ביותר, כמעט כמו נהיגה במכונית נוסעים רגילה, הייתה במשאית שצוידה בכל הסוכריות: מנוע ה-750 כ"ס החדש, המצמד הכפול וההיגוי הדינמי.

יעילות מערכת המצמד הכפול הוכחה מעל לכל ספק בעליות התלולות והארוכות על הכבישים הסמוכים למלגה.

נכון להיום מוצעת המערכת הזאת בתוספת תשלום של 3000 אירו בישראל, וסכום דומה נדרש גם עבור מערכת ההיגוי הדינאמי.

The post המצמד הכפול עולה למשאיות appeared first on TheCar.

באפריל השנה הציגה חברת 'Opbrid' הספרדית את מערכת 'Busbaar' – מערכת טעינה חשמלית מהירה לאוטובוסים. בתערוכת האנובר האחרונה הציגה החברה את המערכת החדשה ומערכת דומה בשם Trukbaar עבור משאיות חשמליות.

באמצעות גשר טעינה המתחבר לגג כלי הרכב בארבע נקודות, מתבצעת טעינה מהירה בתחנה הסופית של האוטובוס או המשאית. לטענת החברה בניסוי שערכה באוטובוס החשמלי 'Arctic Whisper' בעל הנעה כפולה בסמוך לחוג הארקטי בשוודיה, נדרשו כ-5-6 דקות של טעינה מהירה בתחנתו הסופית כדי שהאוטובוס יוכל לצאת, להשלים את הקו ולחזור לתחנת המוצא ולהיטען מחדש בטרם יצא לסבב נוסף. עבור אוטובוסים הפועלים באזורים פחות קיצוניים בהם לא צריך להפעיל תדיר את החימום או מיזוג ידרשו 2-3 דקות של טעינה בתחנה הסופית.

באוטובוס הניסוי הותאמו הסוללות לטעינה מהירה ושמירה על טמפרטורת עבודה נמוכה. מארז הסוללות עצמו קטן יחסית כאשר עבור האוטובוס השוודי נדרשו סוללות 100 קילוואט/שעה. לשם השוואה לאוטובוס החשמלי של BYD נדרשות סוללות 324 קילוואט/שעה. משמעות המארז הקומפקטי (יחסית) היא גם משקל נמוך יותר וגם אפשרות להנמיך את רצפת האוטובוס למינימום.

גשר הטעינה של החברה תוכנן בשיתוף חברת 'Furrer+Frey' השוויצרית, מתנוסס בגובה של 4.5 מטר (בכדי לעמוד בתקנות התעבורה) ובעל זרוע שנעה על ציר המתאימה את עצמה לגובה כלי הרכב הזקוק לטעינה. הגשר מספק טעינת DC של 650 קילוואט והטכנולוגיה עצמה מבוססת על טכנולוגיה דומה המפעילה את רשת הרכבות החשמליות באירופה.

בחברה מציינים שהמערכת בטוחה לחלוטין ושבעת הטעינה רק בנקודות המגע בין הגשר לגג כלי הרכב עלתה הטמפרטורה באופן זניח ב-9.8 מעלות צלזיוס.

הרעיון הוא להציע ערים נקיות מזיהום ומרעש ולהכניס למרכזי הערים כלים כבדים (אוטובוסים ומשאיות) חשמליים במקום אלה מונעי דיזל. כרגע מערכת הטעינה מתאימה לאוטובוסים ולמשאיות הפועלים בקווים קצרים ובעתיד תותאם המערכת לאוטובוסים רבי קיבולת (BRT) באורך 18 מטר, ולכלי רכב בעלי קווי נסיעה בינוניים וארוכים.

The post גשר טעינה מהירה לאוטובוסים ומשאיות appeared first on TheCar.

מחקר של סקניה מגלה כי ניתן לחסוך בצריכת דלק ופליטת מזהמים ע"י יצירת משאיות "רכבות" עם יותר מנגרר אחד. את המחקר בצעה היצרנית בין השנים 2008-2012 עם משאיות שלה בכבישים שבין הערים הלסינגבורג וסדרטליה שבשבדיה ואת תוצאותיו פרסמה לאחרונה.

במהלך תקופת המחקר הסיעה היצרנית משאיות באורכים שונים בין 16.5 מ', 18.75 מ', 25.25 מ' ואף באורך כולל של 31.5 מ' (באישור מיוחד ממשרד התחבורה השוודי). מהמחקר עולה שככל שהמשאית ארוכה יותר החיסכון גדול יותר כשעל פי נתוני סקניה, משאיות ארוכות יותר יכולות לחסוך בין 20%-30% בצריכת הדלק ופליטת מזהמים.

עורכי המחקר מציינים המשאיות כיום מספיק חזקות בשביל לעמוד בקצב הנסיעה בכבישים מדרכים, כך שגם עם משאיות ארוכות אין חשש לעיכוב התנועה הסדירה. המכשלה העיקרית עדיין נותרה שינויי כיוון עם מטען כל-כך ארוך בכבישים כפריים ובקרבת ערים.

The post מחקר: ארוך יותר = חסכוני יותר appeared first on TheCar.

איווקו הציגה בתערוכת הנובר את ויז'ן קונספט (Vision Concept) – מסחרית עתידנית של החברה האיטלקית. חיצונית ניתן להבחין בקורות קדמיות בעיצוב מיוחד שניתן לראות דרכן, בגג השקוף ובפנסי הלד המקיפים את המכונית. באיווקו גם מספרים על גוף הבנוי מפלסטיק קשיח ועל דלת נוסע נגררת חשמלית בשילוב מדרגה גולשת להקלה על הכניסה ויציאה.

מתחת למעטה המפוסל נמצא שני מנועים הראשון חשמלי ומיועד להתנהלות עירונית שקטה ונטולת פליטות מזהמים. השני משלב מנוע נוסף ומיועדת לנסיעות בינעירוניות ובעומס גבוה יותר. למרבה הצער איווקו אינה מפרטת דבר אודות מנועי או מידותיה של המסחרית.

בתוך המכונית נמצא הגה שעוצב בהשראת כלי טייס, לוח מחוונים דיגיטלי, מצלמות ומסכים במקום מראות צד וטאבלט מרכזי לשליטה על כל מערכות המכונית.

פריט ייחודי בתא המטען מתיימר לשמור על הציוד השביר במהלך הנסיעה. בעזרת מערכת מתוחכמת הרושמת את תכולת המסחרית ובשילוב סנסורים המחשבים את מידות הפרטיים, ממליצה המערכת על "הסידור הנכון" של הפריטים בתא המטען. לטענת היצרנית זהו לא רק הסידור הבטוח לשמירה על ציוד לקוחותיה אלא גם הסידור היעיל להעמסה ולפריקה.

The post איווקו מציגה: מסחרית העתיד appeared first on TheCar.

דאף הציגה בהנובר מערכת בקרת שיוט ותיבת הילוכים חכמות שבשילוב מערכת GPS יתאימו את מהירות המשאית לתוואי הדרך. מערכות דומות כבר נמצאות בשימוש בחלק ממשאיות וולבו ומרצדס.

על-פי דאף הנהג בוחר את המהירות הרצויה ואת מרווח הסטייה מעל ומתחת למהירות עם שלוש אפשרויות מתוכנתות מראש עבור מהירות המינימום. בקרת השיוט בשילוב מערכת GPS שמנטרת כ-2 ק"מ בתוואי הנסיעה, קובעת את המהירות האופטימלית (במסגרת מרווח הסטייה שבחר הנהג) ותיבת ההילוכים משלבת את ההילוך המתאים לתוואי. נקודת המוצא היא נסיעה בפרק הזמן הארוך ביותר במהירות הגבוהה ביותר שנבחרה ובהילוך הגבוה ביותר שניתן.

המערכת המתוחכמת "חוזה את הנולד" ומתאימה את ההילוך הנכון למהירות המבוקשת גם על-פי התוואי הטופוגרפי. כך למשל אם המשאית מתקרבת לפסגת גבעה, המערכת תשאף להישאר בהילוך גבוה יותר. אם אחרי טיפוס גבעה צפוי מדרון, המערכת תורה על הזרקת פחות דלק למנוע לקראת סוף הטיפוס תוך כדי הנחה שמסאת המשאית "תדחוף" את עצמה מעבר לפסגה. הילוך גבוה יותר יבחר כאשר שיפוע הכביש צפוי לגדול וכך הלאה.

במקרים מסוימים המערכת תאפשר למהירות הנסיעה לרדת מתחת לרף המינימום שקבע הנהג. למשל כאשר המשאית כמעט והגיעה לראש הגבעה וחישובי המערכת המתוחכמת מעריכים שתוך זמן קצר האנרגיה הפוטנציאלית של מסאת המשאית תחזיר אותה למהירות הרצויה. אם המערכת תזהה שהנהג בחר במהירות נמוכה מדי ביחס למהירות האופטימלית, המערכת תגביר את המהירות – בסטייה קטנה מבחירת הנהג.

המערכת החדשה תוצע באירופה החל מינואר 2015 כאופציה בדגמי CF ו-XF עם תיבת הילוכים אוטומטית (AS טרוניק עם 12 יחסי העברה).

The post דאף חוזה את הנולד appeared first on TheCar.

חברת טויוטה העולמית מזמינה יזמים ישראלים להאקתון (Hackathon) ומיט-אפ (meet up) בו יוכלו להציע רעיונות חדשים בתחום טכנולוגיה תחבורתית. מעבר לאתגר הטכנולוגי, מארגני האירוע מבקשים ליצור הזדמנויות וחשיפה עבור חברות סטארט-אפ ישראליות העוסקות בתחום.

באירוע יינתן דגש על תחום ה-Big Data בתעשיית הרכב – תחום ההולך וצובר תאוצה ומעמיד אתגרי פיתוח משמעותיים בפני יצרניות הרכב ככל שחזון "המכונית המחוברת" (connected car) הולך ומתממש. האירוע מיועד בעיקר למפתחים, יזמים, מעצבים, מנהלי מוצר, UX, סטודנטים והמתעניינים בחדשנות, טכנולוגיה ופיתוח עסקי ובמהלכו "יעבדו" המשתתפים, בין היתר, על מוצרים ואפליקציות לסמארטפון אשר יתחברו באופן שקוף ואוטומטי עם מערכות הרכב.

המשאית האוטונומית של מרצדס

נראה שטויוטה מאוד מעריכה את יכולות "המוח הישראלי", שכן זהו אירוע ההאקתון הראשון של טויוטה מחוץ לגבולות יפן. באירוע שנקרא 'HackCars', ישתתפו בין היתר, חברת ההשקעות החדשה בישראל 'סמוראי אינקובייט' (Samurai Incubate), 'מרכז החדשנות היפנית בישראל' (Japan Innovation Center in Israel), קונסול יפן בישראל, בכירים במרכז המידע הטכנולוגי של טויוטה וחברת פוג'יצו-טן, חברה יפנית מהמובילות בתחום ייצור מערכות שליטה ומדיה לרכב ועוד.

האירוע יערך מיום חמישי 23 באוקטובר בשעה 09:00 עד יום שישי 24 באוקטובר בשעה 18:00 במתחם 'Lool Ventures', רחוב שונצינו 12 פינת רחוב תושיה 2, תל-אביב.

The post טויוטה מחפשת סטארט-אפ ישראלי appeared first on TheCar.

העולם מתקדם בצעדי ענק לכיוון רכב אוטונומי. רכב שיתפעל את עצמו ממקום המוצע ועד ליעד, ידע לנווט, למצוא את הדרך הקצרה או החסכונית יותר וכמובן שלא יסכן אף נפש אחרת. הרעיון שעד עתה נראה רק בסרטי מדע בדיוני, עלה על פסים פרקטיים בחודש יולי האחרון כאשר מרצדס ערכה נסיעת בכורה (מתוקשרת למדי) בכבישים ציבוריים בקרבת העיר מגדנבורג בגרמניה (הכביש נסגר לטובת הניסוי). על כן לא מפתיע לגלות שאת מרכז ההתעניינות בדוכן מרצדס בתערוכת הנובר תפסה המשאית האוטונומית של היצרנית.

שמה הוא 'משאית העתיד 2025' (Future Truck 2025) ואת מירב הפרטים הציגה מרצדס בחודש יולי האחרון (בעת עריכת נסיעת הבכורה). אבל אז הוצגה המשאית תחת הסוואה כבדה ולתערוכה הגיעה היצרנית עם תוצאה מוגמרת, שלל סרטונים שבמקביל הופצו ברשת ופרטים נוספים אודות משאית העתיד.

אז האם כך תיראה המשאית החדשה של מרצדס בשנת 2025? ימים יגידו אבל במרצדס מבטיחים כבר כעת: "עד שנה זו נייצר משאית ללא נהג." על-פי מרצדס מטרת המשאיות האוטונומיות היא להפחית את הסיכון לתאונות דרכים בהן מעורבות משאיות ברחבי העולם. הרי מערכות אוטונומית לא סובלות מעייפות, חוסר ריכוז, בעיות ניווט או בעיות ראייה, כך שבסופו של דבר יקטן הסיכוי לטעות אנוש שיגרום לתאונה ובטווח הארוך יופחתו תעריפי הביטוח. בנוסף היות והמשאית האוטונומית תנוע בצורה יעילה יותר, יופחתו עליות התפעול.

מרצדס לא חושפת את המפרט הטכני של המשאית, אך כבסיס ניתן לשער שמדובר באקטרוס (כפי שהיה בדגם הניסוי). סביב המשאית ממוקמים שלל גלאים, חיישנים ומצלמות מסוגים שונים ולטווחים שונים. כך למשל מלפנים נמצא מצלמה עם טווח של 100 מטר, חיישן טווח קצר (70 מטר לפנים בשדה ראיה רחב של 130 מעלות) ורדאר טווח ארוך (250 מטר ושדה ראייה צר של 18 מעלות).

בנוסף נמצא במשאית מערכות חכמות נוספות כמו מערכת PPC המשתמשת במפה טופוגרפית של תוואי המסלול כדי להתאים את מערכת ההינע לתנאי הדרך. וכמובן מערכות תקשורת מתקדמות – כמו זו שנועדה לתקשר עם כלי רכב אחרים בסביבה ואחרת לתקשורת עם תשתית הכביש – הכל כדי שהמשאית תנווט בבטחה ותשתמש במינימום דלק אם באמצעות "חיזוי" מצב התנועה לפנים ואם באמצעות "זרימה" יעילה באמצעות הצטופפות וסינכרון בין משתמשי הכביש. במרצדס מדגישים שהמשאית תוכל לנוע באופן אוטונומי בכל מהירות מותרת – מעמידה ועד ל-80 קמ"ש ושמערכות תקשורת שכאלה יתבססו על תקשורת WLAN מסוג 5G בתדר 5.9 ג'יגה-הרץ.

ומה לגבי הנהג? להבדיל מהמכונית האוטונומית של גוגל בה אין נהג ואף אין הגה או דוושות, במשאית של מרצדס יש הכל. במרצדס מבהירים שנהג ימצא במשאית ובלחיצת כפתור יוכל לבחור בין מצב אוטונומי ובין נהיגה עצמית. כשיבחר בנהיגה אוטונומית יוכל הנהג לעסוק במשימות אחרות, נניח עבודות משרד ולוגיסטיקה, בעוד המשאית משייטת בדרכים בבטחה ובאופן עצמאי.

The post בעוד עשור: משאית אוטונומית למרצדס appeared first on TheCar.

יונדאי הציגה בתערוכת הנובר מסחרית חדשה, H350. זוהי מסחרית חדשה גדולה מ-i800 המוכרת לנו ולמעשה זו פעם ראשונה בה יצרנית שאינה אירופאית מציגה מכונית שכזו באירופה.

פרט לפורד שפיתחה ומייצרת את דגם טרנזיט לבדה, שאר יצרניות אירופה חוברות יחדיו כדי לענות על דרישות השוק למסחריות. יונדאי החליטה ללכת בדרכה של פורד ואף מציינת שזו הפעם הראשונה שהיא מעצבת, מתכננת ומפתחת רכב מסחרי במיוחד עבור השוק האירופאי. אין להקל בכך ראש, היצרנית הדרום קוריאנית המחזיקה בבעלות חלקית את קיה, כבר הצהירה בעבר על רצונה לגדול ולהפוך לאחת היצרניות הגדולות בעולם והנה היא נכנסה לקטגוריה חדשה עבורה המאפשרת להגדיל משמעותית את המכירות.

יונדאי לא נכנסה לתחום "בקטן" או במתינות, כמו כל מתחרותיה גם H350 תוצע במגוון רחב של מרכבים. ביונדאי מדווחים על שלוש תצורות מרכב הכוללים ואן סגור, קומבי (נוסעים בלבד או יחד עם מטען) ושלדה חשופה עם תא נהג בודד או כפול. בנוסף המסחרית תוצע בארבעה מידות אורך, שלושה אורכי בסיס גלגלים ושלוש מידות רוחב שונות. מדובר בעשרות אפשריות.

לטענת יונדאי המסחרית תוכל לשאת מטען עד למשקל 1.4 טון ובנוסף לגרור מטען עד למשקל של 2.5 טון. במונחים של קיבולת, גרסת המטען תציע משטח הטענה באורך של 378 ס"מ ו-14 נקודות עיגון ומחיצת פלדה שונות שיפרידו בין אזור המטען לתא הנהג.

היצרנית מדגישה כי עיצוב H350 כמו גם יכולות הניהוג של המסחרית, דומים לאלה של מכוניות נוסעים וכהוכחה מציינת את רשימת האבזור ארוכה למדי שכוללת מערכת מולטימדיה, קישוריות בלוטות' ויציאות USB ו-AUX, תפעול כל המערכות מגלגל ההגה, מסך TFT בגודל 4.2 אינץ' בלוח המחוונים ועוד. רשימת הציוד האופציונלי ארוכה גם כן וכוללת מפתח חכם לפתיחת הדלתות, מערכת בידור מבוססת אנדרויד ועוד.

בחרטומה של H350 נמצא מנוע טורבו-דיזל, 4 צילינדרים בנפח 2.5 ליטר שיוצע בשני הספקים, 150 ו-170 כ"ס. הכוח יעבור לגלגלים האחוריים דרך תיבת הילוכים ידנית בעלת שישה יחסי העברה.

יונדאי H350 תיוצר בטורקיה ושיווקה יחל בקרוב.

The post לראשונה: מסחרית גדולה ליונדאי appeared first on TheCar.

סדרה T של רנו הוכתרה בתערוכת הרכב הכבד והמסחרי של הנובר כמשאית השנה 2015, איווקו דיילי כמסחרית השנה ומאן לאיינס סיטי GL שמונע בגז כאוטובוס השנה. לצדן זכה מרצדס סיטארו בתחרות "אוטובוס הירוק לשנת 2014".

תחרות משאית השנה הבינלאומית 'IToY' (ר”ת: The International Truck of the Year) נערכת מאז 1976. בפאנל השופטים השנה חברים 25 עיתונאים מ-25 מגזינים מקצועיים בתחום המשאיות והאוטובוסים. האיגוד אמנם מכנה את עצמו "בינלאומי" אך כל חבריו פועלים באירופה. לאורך השנים, וגם השנה, זכו בתחרות זו רק משאיות מסחריות ואוטובוסים אירופאים.

הפרס מוענק לרכב חדש (שהוכנסה לשוק במהלך 12 החודשים שקדמו לתחרות) ועל פי מספר קריטריונים הכוללים: חדשנות טכנולוגית, נוחות, בטיחות, יכולת ניהוג, צריכת דלק, "טביעת רגל" סביבתית ועלות כוללת של הבעלות.

בתחרות משאית השנה הוכתרה סדרה T של רנו לאחר שזכתה ב-129 נקודות. במקומות השני והשלישי זכו דאף CF (עם 81 נקודות) ומרצדס אטגו (49 נקודות). לדברי השופטים היעילות האווירודינמית שמתבטא בחיסכון בצריכת הדלק, הבידוד המוצלח מרעשים חיצוניים ומרכז השליטה של הנהג הן הסיבות העיקריות לבחירתם בסדרה T של רנו.

בתחרות מסחרית השנה זכתה איווקו דיילי (95 נקודות), ולאחר שהצליחה לגבור על מרצדס ויטו החדשה (עם 68 נקודות) ופורד טרנזיט (44 נקודות) שזכו במקומות השני והשלישי. סך-הכל התמודדו השנה בתחרות 12 מסחריות ו-5 וואנים.

זו הפעם השנייה בה איווקו זוכה בתחרות (הפעם הקודמת הייתה בשנת 2000), כאשר בין יתר הסיבות לזכייה הפעם הם המגוון הרחב בו מוצעת המסחרית שכולל: גרסאות פנלים, גרסאות נוסעים, מנועי דיזל, מנועי גז טבעי, מנוע חשמלי ומשנה הבאה גם שתי גרסאות הנעה כפולה.

צוות השופטים העניק למאן לאיינס סיטי GL שמונע בגז את תואר אוטובוס השנה לשנת 2015. זהו אוטובוס רב קיבולת (BRT) באורך 18.75 מ' בדומה לאוטובוס של מאן הפועל כמטרונית בחיפה ושל חברת דן הפועל מאוגוסט בקו האדום בגוש דן (בין פ"ת לבת ים). הצוות ציין שהדגם הוכתר בזכות היותו נקי חזק וחסכוני. האוטובוס מדגם E2876 CNG מייצר 310 כ"ס ומתוכנן לעבוד עם גז טבעי (CNG), ביו-גז או E-gas. על גג האוטובוס 10 מיכלים עם קיבולת משותפת של 2,050 ליטר ולטענת מאן בחישוב של 60,000 ק"מ בשנה שימוש בגז יחסוך 15% בהוצאות הדלק ביחס למנוע דיזל רגיל.

במסגרת התערוכה גם הוכתר האוטובוס הירוק לשנת 2014: מרצדס סיטארו (Citaro) יורו 6. זו תחרות שונה שנערכת מדי שנה מאז 2011 וניתנת על-ידי העיתונים המקצועיים הגרמנים, 'Omnibusrevue' ו-'Busfahrer' לאוטובוס בינעירוני ואוטובוס עירוני לסירוגין. השנה היה זה תורם של האוטובוסים העירוניים ותהליך קביעת הזוכה בתחרות פשוטה למדי – האוטובוס העירוני הכי חסכוני במסלול המבחן של עיתון 'Omnibusrevue' הוא המנצח. מסלול המבחן הוא קו 200 בברלין שעודכן במקצת וכלל אך ורק כבישים עירוניים ואת רוב התחנות. זו אגב הפעם השלישית מתוך ארבע בה מוכתר אוטובוס של מרצדס במקום הראשון.

The post הנובר 2014: משאית השנה, מסחרית השנה, אוטובוס השנה והאוטובוס הירוק appeared first on TheCar.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני מצבת כלי רכב בישראל ומהן עולה שישראל הולכת ו"מתפקקת", שצי המכוניות בארץ אינו מצעיר ושאנחנו רחוקים מאוד משאר העולם כאשר מדובר ברמת מינוע

על פי נתוני הלמ"ס נעו על כבישי ישראל בסוף 2013 כ-2,851,000 כלי רכב – גידול של 3.2% (שהם כ-89,000 כלי רכב) לעומת נתוני 2012. שוחרי הטריוויה בוודאי יזכירו שנוספו הרבה יותר כלי רכב חדשים וזה כמובן שנכון, אלה שצריך להחסיר מהן את הכמות שנגרעה, כאלה שהורדו מהכביש בגלל ליקויי בטיחות, גריטה ותאונות. סה"כ ב-2013 התווספו לצי הרכב הישראלי 278,000 כלי רכב חדשים ונגרעו 189,000 כלי רכב ומכאן התוספת לשנה זו. הרוב המכריע של המכוניות מוגדרות כפרטיות (כ-2,339,000), אבל לצידן נעים על כבישי ישראל גם 335,000 משאיות וכלי רכב מסחריים, כ-121,000 אופנועים וקטנועים, 31,100 אוטובוסים ואוטובוסים זעירים ו-19,800 מוניות.

לא מוכרים את המכונית

למרות הצמיחה במצבת כלי הרכב צי הרכב הישראלי אינו מצעיר. הגיל הממוצע של כלי הרכב המנועיים עמד בסוף שנת 2013 על 6.9 שנים – כמו הנתון שנרשם בחמש בשנים האחרונות (מ-2008) וזקן לעומת נתוני השנים הקודמות: 6.7 ב-2005 ו-6.6 בשנת 2004. כלומר יותר מכוניות ישנות ממשיכות לנסוע בכבישים שהמשמעות היא יותר מכוניות מזהמות ופחות מכוניות בטיחותיות. באופן כללי ניתן לראות עלייה רציפה בגיל הממוצע של כלי רכב מאז שנת 1997 אז עמד הנתון על 5.9 שנים.

בחלוקה לשנתונים נגלה כי רוב כלי הרכב בישראל – 1,127,000 (40%) מכלי הרכב – הם בני ארבע שנים או פחות (כלומר שנת 2009 ואילך). השאר וותיקים יותר: כ-882,000 (31%) הם בני 9-5 שנים וכ-841,000 (29%) בני 10 שנים ויותר.

אוהבים אותה יפנית

למרות הפופולריות ההולכת ועולה של היצרניות הדרום קוריאניות, הלקוח הישראלי עדיין מעדיף מכוניות יפניות. 33.7% מכלי הרכב הנעים על כבישי ישראל יוצרו ביפן, נתון גבוה כמעט פי שלושה מהמקום השני בו נמצא את דרום קוריאה עם נתח שוק של 12.9%. עם זאת יש לציין כי בשנים האחרונות שמעמדה של קוריאה מתחזק בין היתר גם על חשבון מעמדה של יפן .

אחרי הצמד המוביל נמצא את ספרד (עם 7.7%), גרמניה (7.5%), צרפת (6.2%), טורקיה (4.9%), בריטניה (3.1%) וארה"ב (2.9%). באופן כללי חלקן של מדינות אירופה וארה"ב ירד בהתמדה בשנים האחרונות למעט גרמניה שזוהי לה השנה הטובה ביותר מאז 2007 וטורקייה שחלקה עלה מ-2.8 בשנת 2007 . עם זאת יש לזכור שבעידן הגלובליזציה, יצרניות רבות מייצרות מכוניות במדינות זרות בהתאם לעלות הייצור ודרישות אזוריות, ולאו דווקא בארץ המוצא.

…ועדיף שתלגום בנזין

אז אחרי שבחרנו במכונית בעלת מוצא יפני באיזה מנוע נבחר? ובכן, בכל הקשור למכוניות פרטיות הצרכן הישראלי מעדיף מנועי בנזין אבל באופן מפתיע למרות שמשרד האוצר "מעניש" כלכלית את מנועי הדיזל באמצעות נוסחת המס הירוק, נתח השוק של מכוניות פרטיות מונעות סולר עלה לרמתו הגבוה ביותר מאז 2007: מ-2.7% ל-3.4% (שהם כ-422,300 מכוניות). דיזל כאמור אינה האופציה היחידה לחסוך בצריכת דלק, יש גם גז. בשנת 2013 כ-14,000 כלי רכב הונעו באמצעות גז מתוכם כ-11,100 מכוניות נוסעים – עלייה קלה לעומת נתוני העבר.

כיצד אנחנו קונים את המכוניות

על פי נתוני הלמ"ס 85% ממכוניות הנוסעים ב-2013 היו בבעלות פרטית. 15% הנותרים נחלקו כך: 9% בבעלות חברת ליסינג, 4.7 בבעלות חברה (לא כלל עצמאים) ו-1.4% בבעלות חברת השכרה או תיור. אבל הנתונים הכלליים על מצבת כלי הרכב מציגים רק חלק מהתמונה ובמבט על הדגמים החדשים – אלה שעלו על הכביש בשנת 2013 – מתקבלת תמונה שונה לגמרי. רק 54.8% נרכשו על-ידי לקוח פרטי, והיתר על-ידי חברות: ליסינג 29%, בבעלות חברה (לא כלל עצמאים) 11.3%, השכרה או תיור 4.7%.

ישראל נגד העולם

אנחנו מחשיבים את ישראל כמדינה השייכת לעולם המפותח אבל בכל הקשור לכמות כלי הרכב מתברר שאנחנו רחוקים מאוד מהמדינות המערביות. רמת המינוע בישראל עמדה בשנת 2013 על 350 כלי רכב לכל אלף תושבים (לעומת 346 כלי רכב בסוף 2012) מתוכם 288 כלי רכב פרטיים. לשם השוואה בארה"ב יש יותר מ-800 מכוניות לאלף תושבים (כלומר רמת המינוע בישראל עומדת על כ-40% ביחס לארה"ב). אנחנו סובלים מרמת מינוע נמוכה יחסית גם מול מדינות אחרות, כמו: פינלנד, נורווגיה, אוסטריה, ספרד, שוויץ ויפן בהן רמת המינוע נעה בין 600 ל-700 כלי רכב ל-1,000 תושבים.

The post בחן את עצמך: מצבת כלי הרכב בישראל לשנת 2013 appeared first on TheCar.

ספינת הדגל של וולבו, ה-FH החדשה, הוכתרה כמשאית השנה לשנת 2014 באירופה. היא גברה על מתחרותיה בזכות החידושים הרבים שהציעה

בכנס שנערך היום במוסקבה, במהלך תערוכת COMTRANS, הוכתרה וולבו FH  החדשה בתואר משאית השנה לשנת 2014.

וולבו FH זכתה ב-116 נקודות, דאף XF , במקום השני, קיבלה 105 נקודות, מרצדס ארקוס שלישית, ובמקומות הרביעי והחמישי דורגו סקניה סטרימליין ומאן אירו 6.

תחרות משאית השנה הבינלאומית (IToY, ר"ת: The International Truck of the Year) נערכת מאז 1976. בפאנל השופטים השנה חברים 25 עיתונאים מ-25 מגזינים מקצועיים בתחום המשאיות. האיגוד אמנם מכנה את עצמו 'בינלאומי' אך כל חבריו פועלים באירופה. לאורך השנים, וגם השנה, זכו בתחרות זו רק משאיות אירופיות.

 לדברי השופטים החידושים הטכנולוגיים שמציע הדגם החדש, כמו גם החיסכון בצריכת הדלק, הן הסיבות העיקריות לבחירתם ב-FH של וולבו.

הדור החדש והרביעי של וולבו FH מציג מספר חידושים שמופיעים לראשונה בעולם המשאיות, כמו מערכת I-See, תיבת הילוכים כפולת מצמד ומערך מתלים נפרדים מלפנים. מערכת I-See "זוכרת" תוואי דרך, ובאמצעות תוכנה שולטת על שילוב ההילוכים כלפי מעלה ומטה ומאיטה את המשאית באמצעות השילוב הנכון של כל מערכות הבלימה.

לטענת וולבו עשויה מערכת זו לחסוך כ-5% מתצרוכת הדלק, ובשילוב המנוע החדש ותיבת ההילוכים כפולת המצמד עשויה המשאית להשיג חיסכון של 10% בתצרוכת הדלק.

The post וולבו FH היא משאית השנה 2014 appeared first on TheCar.

סמל"ת, יבואנית קבוצת פיאט, רכשה את יפנאוטו, יבואנית סובארו. זו הרכישה הגדולה השניה של סמל"ת בתוך כשנה אחת, לאחר הרכישה של זיכיון היבוא של איווקו

בתום סאגה שנמשכה קרוב לשנתיים הושלמה היום עיסקת המכירה של יפנאוטו, יבואנית סובארו לישראל, לידי חברת סמל"ת, יבואנית קבוצת פיאט. זו הרכישה הגדולה השניה של סמל"ת בתוך כשנה אחת, לאחר הרכישה של זיכיון היבוא של איווקו מידי חברת פלדטראק.

בשונה מן המתווה הראשוני של העיסקה, שבו ביקשו סמל"ת וגורמים נוספים לרכוש אך ורק את זיכיון היבוא מידי גד זאבי, ומ"עיסקת ברזילי" שבה אמור היה איש העסקים הירושלמי שמעון ברזילי לרכוש את יפנאוטו, בעיסקה הסופית רוכשת סמל"ת את חברת יפנאוטו כולה – אם כי לאחר שזו נאלצה למכור כמעט את כל נכסי הנדל"ן שלה כדי לשרוד.

נתח הארי של כספי הרכישה של החברה יועבר לכיסוי חובות יפנאוטו למחזיקי האג"ח, לאחר שהדיווידנדים שאלה אמורים היו לקבל נדחו מספר פעמים רב.

יפנאוטו הגיעה למצבה הקשה לנוכח הזינוק בשערו של היין היפני ובעיות אספקה של מכוניות מיפן, שנגרמו בגלל נזקי הצונאמי. אלא שכעת מתבצעת השלמת העיסקה בדיוק במציאות ההפוכה, כאשר שער היין צנח ולראשונה מזז שנים רבות יש לחברה מגווון דגמים רחב יחסית.

לא מיותר לציין שסמל"ת עצמה עמדה בפני סגירה או מיזוג עם חברת 'מאיר' לפני מספר שנים, אלא שמיכאל לוי, הבעלים, התעשת בדקה התשעים והחליט להחזיק בחברה ולפתח אותה.

מאז החל השיווק בישראל של מותגי לנצ'יה ואבארט, מכירות פיאט ואלפא-רומיאו עלו, וכאמור נרכש גם זיכיון היבוא של איווקו.

The post הושלמה עיסקת סובארו: סמל"ת רכשה את יפנאוטו תמורת 200 מיליון ש"ח appeared first on TheCar.

היצרנית השבדית הכריזה על הדגם השני של FXM בעיקר במטרה לעמוד בתקן אירו 6, אבל יש גם חידושים

 

שלוש שנים לאחר הצגת הדור הראשון של FMX משיקה וולבו את המהדורה השניה של משאיות עבודות התשתית שלה. הדגם החדש נועד לעמוד בתקן יורו 6 ובתוך כדי כך גם  להציע חידושים נוספים.

וולבו FXM החדש מוצע עם שני מנועים: 'D11' בהספק של 330-450 ו-'D13' החדש שמפיק 420-500 כ"ס, שניהם כמובן עומדים בתקן אירו 6.

חידוש נוסף שמוצע כעת הוא הגה אלקטרו-הידראולי (Volvo Dynamic Steering) עם התנגדות מותאמת מהירות: במהירויות איטיות ההיגוי קל מאוד ולא מעביר לידי הנהג את הרעידות האופייניות לדרך לא-סלולה. במהירות גבוהה הוא "כבד" יותר כדי לשפר את היציבות הכיוונית. וולבו מדגימה את התכונה הזו באמצעות סרטון וידאו שבו אוגר מסובב את ההגה בשטח.

נוסף לקלות ההיגוי אפשר גם לכייל את ההגה בהתאם לשיפועי צד בתוואי הדרך או בהתחשב ברוחות צד קיצוניות.

The post וולבו מציגה FMX חדשה (וידאו) appeared first on TheCar.

סקניה הודיעה על הקטנת תצרוכת הדלק בגרסאות ה'סטרימליין' בסדרות הקו הארוכות

סקניה הציגה מראה חדש עבור גרסאות ה'סטרימליין' בסדרות הקו הארוכות, G ו-R. בנוסף הודיעה היצרנית על גרסה חדשה למנוע ה-13 ליטר ועל עדכון תיבת ה'אופטיקרוז' – הכל לטובת שיפור תצרוכת הדלק.

המונח 'סטריימליין' (Streamline) אצל סקניה הוצג בשנת 1991 ומציין מאז יעילות אווירודינמית גבוהה של עיצוב תא נהג. גרסאות ה'סטריימליין' לתאי נהג אינן סטנדרטיות אלא אופציונליות בתוספת תשלום בסדרות G ו-R, בדגמים שמיועדים לעבודות קו ארוכות. עבור סדרות אלה הציגה סקניה דגם חדש של 'סטרימליין' הכולל ערכת מסיטי רוח עדכנית ויעילה אווירודינמית מבעבר.

בנוסף, סקניה שידכה עבור סדרת 'סטרימליין' תיבת הילוכים משופרת מסדרת 'אופטיקרוז'. לתיבת ההילוכים המעודכנת יש מצב 'אקונומי' (Economy) שמשתלב בבקרת השיוט האקטיבית של החברה (Scania Active Prediction). החיסכון בדלק, לטענת סקניה, עשוי להגיע ל-8% בדגם R 490 4×2.
בנוסף, סקניה הציגה גרסה חדשה למנוע ה-13 ליטר 580 כ"ס, אשר אמורה לשפר את צריכת הדלק ב-2% בהשוואה לדגם הקודם.

The post סקניה גייסה תכנון אירודינמי לטובת חסכון בתצרוכת דלק appeared first on TheCar.

המשאית החדשה של מרצדס לעבודות תשתית, ארקוס, נחשפה עם מגוון רחב של מנועים וחידושים

מרצדס הציגה את ארקוס, משאית לעבודות תשתית ממשקל כולל של 18 טון ובהינע מ-4×2 ועד 8×8.

כמו כל יצרניות המשאיות, שנאלצו להתאים את מוצריהן לתקן אירו 6החדש, גם מרצדס מחדשת את משאית עבודות התשתית שלה, 'ארקוס', ומנצלת את הזדמנות להציג גם חידושים נוספים.

הדגם המחדש מציע שש עשרה רמות הספק מארבעה מנועים שהותאמו לתקן אירו 6 (שיכנס לתוקף בספטמבר 2014). בפסגת ההיצע נמצא מנוע OM473 החדש: 6 צילינדרים בטור בנפח 15.3 ליטר, מנוע שמחליף את OM502, ה-V8 הוותיק של מרצדס. המנוע מוצע בשלוש רמות הספק 517, 580 ו-625 כ"ס ומומנט של 2,600, 2,800 ו-3,000 נ"מ בהתאמה. מנוע זה עושה שימוש בטכנולוגית טורבו-קומפאונד (turbo-compound) של ווית' (Voith), שבה פועלת טורבינה נוספת במערך הפליטה של המנוע שממירה את החום הנוצר לאנרגיה המגיעה לגל הארכובה דרך מצמד. ההספק המרבי של המערכת הוא 75 קילו וואט (102 כ"ס) ולפי ווית' היא מאפשרת עמידה בתקן אירו 6 אגב חיסכון בדלק של עד 3%.
פרט למנוע זה יכולים לקוחות לבחור באחד משלושה מנועים נוספים, החל מ-236 כ"ס ו-1,000 נ"מ.

ארקוס מוצע בשני תתי-דגם בסיסיים: Loader עם הנעה אחורית ו-Grounder לעבודות שטח קשות עם הנעה-כפולה (וכל מערך הנעילות הדרוש), שלדה רחבה יותר ב-90 מ"מ וקפיצי עלים ארוכים ב-100 מ"מ. גובה השלדה, 112 ס"מ, גבוה מזה של האקטרוס לעבודות עפר, והגרסה למערבל (עם נפח של 8 מ"ק) או רכינה גבוהה בעוד 4.5 ס"מ.

משאית העבודה של מרצדס מוצעת עם התיבה הרובוטית שנקראת PowerShift 3, (לטענת מרצדס היא מהירה ב-20% מן הדגם היוצא שלה, PowerShift 2) וכן עם תיבה ידנית. חידושים נוספים: הפעלה הידראולית להפחתה טבורית, תכנון סרנים לקבלת צמיגים גדולים מהרגיל (13 R 22.5), הגה כוח אלקטרו-הידראוליServotwin עם התנגדות בהתאם למהירות ובלם מנוע עם שלוש דרגות עם פריקת-לחץ מוגדשת.

ארקוס מוצעת עם שבעה תאי נהג שונים ומרצדס טוענת להנדסת אנוש כמו בראשי-גורר לעבודות קו.

The post מרצדס ארקוס: מנוע חדש שעומד בתקן אירו 6 appeared first on TheCar.

הדור החדש והרביעי של וולבו FH מציג מספר חידושים שמופיעים לראשונה בעולם המשאיות, כמו מערכת שזוכרת תוואי דרך, תיבה הילוכים כפולת מצמד ועוד

וולבו הציגה דור חדש בסדרת FH עם מספר טכנולוגיות ייחודיות שמופיעות לראשונה בעולם המשאיות, למשל תיבת הילוכים בעלת מצמד כפול.

הדגם החדש של וולבו FH, והרביעי מאז הוצג ב-1992, נועד בראש ובראשונה לעמוד בתקני אירו 6 וכולל גם מספר חידושים. ראש וראשון בהם הוא תוכנה שנקראת I-See אשר "זוכרת" את תוואי הדרך ומציעה את מאפייני התפעול האופטימליים לחיסכון בדלק. התוכנה שולטת במשאית באמצעות שילוב ההילוכים כלפי מעלה מטה והאטת המשאית בשילוב כל מערכות הבלימה "לפי הספר". לטענת וולבו עשויה התוכנה לחסוך עד כ-5% מתצרוכת הדלק.

מניע את וולבו FH מנוע D13K החדש שעושה שימוש בטכנולוגית טורבו-קומפאונד (turbo-compound). בוולבו מכנים זאת I-Torque, אך עיקרון הפעולה דומה לזה שנמצא אצל המתחרים – טורבינה נוספת במערך הפליטה של המנוע הפכת את אנרגיית גזי הפליטה לאנרגיה קינטית שמגיעה לגל הארכובה דרך מצמד. לדברי אנשי וולבו, המערכת תורמת לחיסכון של עד 4% בתצרוכת הדלק. עוד הם טוענים שבזכות מומנט של 2,800 נ"מ שמושג ב-1,000 סל"ד (ומומנט יעיל שמושג כבר ב-800 סל"ד), ובשילוב מערכת ניהול מנוע מתקדמת ושינויים נוספים מושג חיסכון כולל של 10% בתצרוכת הדלק.

על העברת הכוח אמונה ה-I-Shift 2 – התיבה הרובוטית הראשונה בעולם הרכב הכבד עם מצמד-כפול. וכך, בעיית ההשהיה, עניין קריטי בנהיגה במעלה הררי, אמורה להיפתר באמצעות שילוב מהיר בהרבה מהמקובל בתיבות רובוטיות עם מצמד יחיד.

חידוש ייחודי נוסף שמוצע לראשונה בעולם המשאיות הוא מערך מתלים נפרדים מלפנים. לטענת היצרנית כך מושגות ב-FH איכות ניהוג ויכולת דינמית "כמו של מכונית נוסעים".

תא הנהג של וולבו FH מציע מושבים חדשים, שדה ראייה נרחב ומראות בתכנון חדש. בהודעה לעיתונות של וולבו נכתב גם על שיפור בהנדסת האנוש בתא הנהג, וגם על מבחני ריסוק שהוא עבר. לטענתם, FH המחודשת מציעה את רמת הבטיחות הפסיבית הטובה ביותר שהשיג אחד מדגמיה מאז ומעולם.

The post וולבו הציגה דור חדש של FH appeared first on TheCar.

דאף XF החדש יוצאת לדרך. בתפריט: מנוע חדש מותאם ליורו 6, תא נהג רחב, ורמת בטיחות דינמית גבוהה מבעבר

דאף החלה בשיווק הדור החדש של XF, שעליו הכריזה בתערוכת הנובר 2012. החידושים החשובים בדור החדש הינם מנוע שמכונה MX ועומד בדרישות אירו 6, שלדה חדשה, עיצוב אווירודינמי משופר, ומרחב פנימי והנדסת אנוש יעילים מבעבר.

אנשי דאף מספרים שדגש רב הושם על הקטנת תצרוכת הדלק וצמצום עליות התחזוקה. לדבריהם, המנוע החדש שמכונה 'PACCAR MX-13' אמור לשרוד לפחות 1.6 מיליון ק"מ, ומרווחי הטיפולים בו הוגדלו עד ל-150,000 ק"מ.

גרסת המנוע החזקה ביותר מפיקה 520 כ"ס ומומנט של 2,500 ניוטון-מטר, אשר מושגים  כבר ב-1,000 סל"ד (ועד 1,425 סל"ד). לטענת דאף המנוע החדש מצטיין בצריכת דלק נמוכה במיוחד ותכנון חדש של השלדה אפשר מיקום יעיל יותר של המכלולים וכן הצבת מיכל דלק גדול שמכיל עד 1,500 ליטרים.

דאף XF החדשה מציעה מראה עדכני וככל הנראה גם יעיל אוירודינמית, מתלים וסרן אחורי  בתכנון חדש וקל יותר, יחסי העברה שונים מבעבר בתיבת ההילוכים, מערכת עזר לביצועים כסטנדרט בכל הגרסאות וכן תאורה מעוצבת מחדש עם פנסיLED  לרוב.

מהפן הבטיחותי מציעה XF החדשה בקרת יציבות ומערכת מתקדמת לבלימת חירום. אלה, יחד עם הסרן החדש ובולמי הזעזועים המשופרים לתא הנהג, מקנים רמת בטיחות דינמית גבוהה מבעבר.

תא הנהג בגרסת Super Space Cab הוא הגדול בביזנס. נפחו 12.6 מ"ק וספונים בתוכו מושבים משופרים, גלגל הגה מעודכן, לוח מחוונים הכולל תצוגה ומתגים חדשים ועוד. דאף מבטיחה שכעת עומדים לרשות הנהג שדה ראייה רחב ומראות גדולות מבעבר.

The post החל שיווק דאף XF החדש appeared first on TheCar.

מרצדס מציגה את אנטוס, משאית חלוקה לצד הכבד של הסקלה

ב-2012 הכריזה מרצדס על אנטוס, משאית לעבודות חלוקה כבדות ועבודות קו קצרות. דגם זה, שהחליף את ה'אקסור', מוצע במגוון גרסאות שלדה, תא-נהג ומנועים – ומעתה עומדים אלה האחרונים בתקן אירו 6.

'אנטוס' מוצע כמשאית וראש-גורר ממשקל כולל של 18 טונה ועד 44 טונה, עם בסיס גלגלים באורכים שבין 265 ל-670 ס"מ. אנטוס מוצע בשתי גרסאות לפי הייעוד: LOADER – עם משקל עצמי נמוך ו-VOLUMER – עבור נפח הובלה רב יותר עם שלדה נמוכה.

שלושה מנועים מוצעים: OM 936 בנפח 7.7 ליטר, OM 470 בנפח 10.7 ליטר ו-OM 471 בנפח 12.8 ליטר, ושלושתם יחד מציעים 13 רמות הספק בטווח שנע בין 238 כ"ס (ב-2,200 סל"ד) ל-503 כ"ס (ב-1,800 סל"ד) והמומנט מ-1,000 נ"מ (1,200-1,600 סל"ד) ועד 2,500 נ"מ (ב-1,100 סל"ד).

אנטוס מוצע עם שישה סוגים שונים של תאי נהג, כולם ברוחב 230 ס"מ וכל אחד מהם מותאם לסוג עבודה שונה. על פי מרצדס, "תחנת העבודה" של הנהג מצטיינת בהנדסת אנוש מתקדמת ובתכנון המבוסס על אופי העבודה הייחודי של רכב שכזה.

הדגם החדש מוצע עם שלדה רחבה מקודמו, הגה חדש תלוי-מהירות ומדויק במיוחד, מתלים חדשים (כולם כריות אוויר) וסרן אחורי דינמי (רק ב-4×2) ששומר על יציבות כיוונית. עוד מציינים במרצדס שמרווחי הטיפול הם עד 150,000 ק"מ (לפי המנוע) והעיצוב הבוטה יחסית יעיל אווירודינמית לחיסכון בדלק, ממש כמו הצמיגים עם התנגדות יעילה לגלגול.

The post מרצדס אנטוס: חלוקה במשקל כבד appeared first on TheCar.