2018 במראה המרכזית: הקפת חימום לספורט המוטורי בישראל

למרות הקשיים, בסיכום 2018 נרשמה בישראל התקדמות של הספורט המוטורי עם מסלולים חדשים, ליגות מרוצים שתופסות תאוצה וגאווה גדולה שמביאים נהגים ישראלים שעושים חייל בעולם

0

סיכום שנת 2018 בתחום הספורט המוטורי בישראל מעלה רגשות מעורבים. מחד, זאת הייתה שנה משמעותית שבה הוצבו מספר ראשי פינות חשובים, אפילו היסטוריים. מאידך, פריצה גדולה ומיוחלת שתאפשר לנו להיות כשאר העמים עדיין לא התקיימה. בהשאלה מעולם המרוצים אפשר לומר שאחרי יותר מידי שנים שבהן נבנו כאן מנועים, והתחממו, ב-2018 יצא הענף להקפת החימום שלו. למרבה הצער זה לא קרה רק בזכות הספורט עצמו, ומה שיותר מצער זה שהענף מוסיף להיות מדוכא על ידי כמה ממוסדות המדינה. מתי, אם בכלל, יוזנק המרוץ האמיתי? תלוי מי ירכיב את הממשלה הבאה.

אין מנוס מלהביט תחילה אל החצי הריק של הכוס: כרגיל, רוב פעילות הספורט המוטורי בוצעה על-ידי מתי מעט, קומץ של מכורים לדבר, והוא עדיין לא נכנס לקונצנזוס. עובדה זאת צרמה במיוחד לאור הצלחתו הנפלאה של אירוע רכיבת האופניים ג'ירו דה איטליה, אשר סחף אחריו מדינה שלמה והביא לישראל חשיפה בין לאומית חיובית אדירה. ליבנו וגאוותנו היו, כמובן, עם המדוושים, אבל נודה שהיה לנו קשה לכבוש את האכזבה מפרנסי המדינה בכל הקשור לקידום הספורט המוטורי או אפילו רק להקלת המגבלות שבתוכן עליו לפעול. למרבה הצער, למרות שלספורט מוטורי יש פוטנציאל עצום להביא לישראל כבוד ויקר בעולם – כפי שהוכיחו כמה מטובי הבנים והבנות, ממשלת ישראל, באמצעות משרד הספורט, לא מספיק מתעניינת ותומכת, והחסמים והמגבלות אינם סבירים ביחס למקובל בעולם.

כאשר סוקרים את מה שהתרחש ב-2018 בזירת הדראג בדימונה ובהישגים של ספורטאים וספורטאיות ישראלים בעולם קשה להשתחרר מן ההקבלה בין הספורט המוטורי הישראלי לבין ההיסטוריה הציונית בארץ ישראל: הכל קשה, אנחנו מוקפים אויבים, יורים עלינו, וכנגד כל הסיכויים אנחנו מגיעים להישגים מרשימים יחסית לגודל שלנו.

ואכן, כאשר מודדים את חציו המלא של מיכל הדלק, שנת 2018 מתגלה ככזאת שהביאה לנו לא מעט סיבות למסיבות. במשך 70 שנים נאלצנו להסתפק בפעילויות שטח, רובן מאולתרות וספק חוקיות, ולכל היותר במתקנים מאולתרים. והנה, אחרי 2000 שנות גלות נחנכו בישראל שני מסלולי מרוץ חדשים שנכנסו מיד לפעילות מלאה והצטרפו למסלול המוכר בפצאל. המסלול הראשון הוא מסלול ערד שהוקם בשיתוף משרד הספורט ועיריית ערד. זה מסלול באורך של כ-1.5 ק"מ שכולל תוואי טכני למדי, המאפשר לשנות את מתאר התנועה עליו בהתאם לסוגי מרוצים שונים.

 

 

מעט לאחר מכן נחנך באופן רשמי מסלול מוטורסיטי בשדה תימן. כאן היוזמה היא פרטית, ומסכמת הרבה מאד שנים של חזון ומאבק, וזה כרגע המסלול הגדול והמקצועי ביותר בישראל. התוואי שלו מהיר מאד, אורכו 2.1 ק"מ, ומסביב לרצועת האספלט הוכשרו שטחי מילוט רחבים ואבני שפה בצבעי כחול לבן.
שלושת המסלולים החלו לקיים ב-2018 פעילות שוטפת שכוללת בין השאר הדרכות נהיגה, ימי מסלול, וגם – מה שמהווה עמוד שדרה כלכלי: אירועי נהיגה שמקיימות יבואניות רכב עבור לקוחותיהן. קשה להגזים בגודל השינוי: אך לפני מספר שנים מי בכלל יכול היה לחלום על ימי מסלול פתוחים לקהל שמתקיימים בתדירות של מספר פעמים בשבוע?

נותנים בגז

עם שלושה מסלולים אפשר גם לקיים מרוצים, ועיקר הפעילות ב-2018 התרכזה בשתי ליגות שנתמכות באופן רשמי על ידי יבואניות רכב. הראשונה היא ליגת Time Attack בחסות קאדילאק אשר נכנסה זה מכבר לעונה שניה. ב-2018  נוספה קטגוריה עממית שנועדה למשוך עוד משתתפים, וליגה זאת היא כעת האופציה הכי פחות יקרה להתחרות בישראל באופן חוקי, עם עלות ההשתתפות (לא כולל "הוצאות רכב") של מאות שקלים בלבד למירוץ. כמה עשרות משתתפים מתחרים בליגה של קאדילק באופן קבוע, עם כלי רכב מושקעים לעילא במטרה לקצץ כמה עשיריות שניה מזמני ההקפה שלהם.

 

 

ב-2018 יצאה לדרך ליגת 208Cup שנתמכת בידי חברת לובינסקי, יבואנית פיג'ו-סיטרואן, אשר סייעה להביא ארצה  מכוניות מדגם פיג'ו 208 ייעודיות למרוצים שנבנו על ידי מחלקת הספורט של היצרנית. בשונה מליגת Time Attack, שם התחרות היא על זמני ההקפה הטובים ביותר, בליגת 208Cup מתמודדים הנהגים "ראש בראש" עם מכוניות זהות, וכך בא לידי ביטוי כישרון הנהיגה של המתחרים.

אחת הבשורות המעודדות ביותר של סדרה זאת היא שבעונה הראשונה של ה'קאפ', שהסתיימה לאחרונה, זכה זוהר שמשי, בן 19 בלבד, שהיה לפני כן מתחרה פעיל באליפות ישראל בקרטינג. זה מעיד על קצת שפיות בתוך מה שנאלץ להיות אצלנו עולם מחתרתי במשך יותר מידי עשורים. חברת 'פרודרייב', שמפיקה ומארגנת את האליפות, החכירה בעונת 2018 את המכוניות למשתתפים, אבל בעונת 2019 הם יוכלו לקנות לעצמם מכונית 208Cup חדשה או משומשת, בהתאם לתקציבם.

לצד ליגת ה-208Cup מפעילה 'פרודרייב' במקביל את ליגת MDC, ליגת מרוצי טורינג "ראש בראש" המחולקת לשישה קטגוריות שונות בהתאם למשקל והספק המכונית. מדובר בניסיון להתניע ליגת מרוצים עממית שבה כל אחד יכול לעלות ולהתחרות ברכבו בהתאם לקטגוריה ולתקנות. העונה הראשונה הייתה עונת הרצה, אך בקרוב תיפתח העונה השניה שבה שישה מרוצים במסלולי ערד ומוטורסיטי, כשעד כה נרשמו למעלה מ-21 משתתפים לעונה כשבנוסף יכולו להירשם גם נהגים להשתתפות גם במרוץ בודד.

מחסום שטרם נפרץ, גם לנוכח הפעילות הברוכה של שתי הליגות הסדירות, הוא "אהדת הקהל הרחב", וזאת מכיוון שרוב הסבבים נערכו במסגרות מצומצמת, וגם מכיוון שכל המסלולים עדיין לא ערוכים לספק תנאים נוחים ונעימים לחניה של קהל ולצפייה באירועים. התוצאה היא שרק יודעי ח"ן ואוהבי הז'אנר הביעו עניין של ממש במתרחש.

האירוע שמשך אליו את מספר הצופים הגדול ביותר ב-2018 היה מירוץ הדראג בדימונה. למרות המרחק, ועל אף החום הכבד, אלפי צופים גדשו את היציעים במשך יומיים ו'סצינת' הדראג החלה סוף סוף להתגלגל מן התחום האפור אל מסגרת חוקית. תחום הדראג כולל כיום לא מעט משתתפים, שחלקם בנו מכוניות "מאפס" ובהשקעה שמגיעה לעיתים למאות אלפי שקלים. חלקם הגיע לתוצאות מרשימות בסדר גודל בין לאומי. עם זאת, ולמרבה הצער, התחום הפופולרי הזה מתקשה לגייס ספונסרים ומפרסמים ועד כה לא קיימת בו ליגה סדירה ואין בארץ מתקן ייעודי למרוצי דראג. הלוואי שהשנה הדברים ישתפרו ומפלצות התאוצה ישובו לקלף את האספלט.

נהגים ישראלים, הישגים עולמיים

ספורטאים ישראלים הוסיפו לייצג את מדינת ישראל בכבוד בעולם גם ב-2018 ולהביא לנו גאווה עצומה. אלון דאי עשה זאת שוב כאשר זכה בפעם השניה ברציפות באליפות נאסקאר האירופאית, וזאת בסיכומה של עונה לא פשוטה עם מכשולים, קשיים ותקלות. דאי ניצח שבעה מבין המרוצים בסבב, ובין לבין התארח כ'וילד קארד' בסבב הנאסקאר העולמי!

דאי, בן 27, נמצא כיום בשיא הקריירה שלו ונערך בימים אלו לקראת העונה הבאה, וכולנו מחזיקים אצבעות ומאחלים לו להמשיך ברצף ההצלחות, לשמור על התואר ולהתברג כנהג קבוע באליפות נאסקר העולמית.

 

 

נהג מרוצים ישראל נוסף שזוכה בהישגים בינלאומיים מרשימים ב-2018 הוא בר ברוך שהצטרף לקבוצת אאודי הרשמית באליפות איטליה, בקטגוריית GT3. בר, בסך הכל בן 21, התאקלם היטב בליגה של הגדולים והתחרה על התואר עד לרגע האחרון. בסיכום עונת 2018 הוא סיים במקום רביעי מכובד, מרחק של שתי נקודות בלבד מן המקום הראשון. במהלך השנה רשם בר ארבעה ניצחונות מרשימים במסלולי אימולה, מיזאנו, מוג'לו ומונזה האגדיים.

כשרון ישראלי נוסף שצובר הצלחות הוא ירין שטרן. בשנת 2018 שטרן הוסיף לארון הגביעים שלו את תואר אלוף ליגת G1 Series האיטלקית. זאת ליגה חדשה של מרוצי מכוניות מסלול חד מושביות עם מנוע של אופנוע אפריליה RSV1000, והיא משמשת כמקפצה לנהגים צעירים בדרל לליגות בכירות יותר. שטרן זכה באליפות במירוץ האחרון של העונה לאחר קרב צמוד ומותח, ובאופן טבעי הוא רשם פרק בספר ההיסטוריה של הספורט המוטורי היות ששמו יהיה רשום לעד כאלוף הראשון בסדרה הזאת.

נהגים ישראלים כיכבו גם בשטח: צוות פויטר של רז הימן והלל סגל האגדיים השאיר אבק על מסלולי הראלי רייד וניצח  שוב בראלי יוון. בראלי טורקמניסטן, לעומת זאת, המזל לא שיחק לטובתם והם החמיצו ניצחון לאחר שהמנוע של "הצוללת הצהובה" שבק כקילומטר בלבד לפני קו הסיום.