תפריט

12 יצרניות רכב ישלמו 130 מיליון דולר לפיצוי נפגעי טקאטה

עסקה שתוגש לאישור בית המשפט בארה"ב תאפשר למפרקי טקאטה למכור את שרידי החברה באופן שתובטח אספקת חלקי חילוף לעשרות מיליוני כריות שטרם תוקנו. את נזקי הגוף בישראל משלמים כלל מבוטחי ביטוח החובה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בפשרה שהושגה בבית משפט בארה"ב, ואשר צפויה לקבל את אישורו ביום שישי הקרוב, ישלמו 13 יצרניות רכב בין 80 ל-130 מיליוני דולרים לקרן מיוחדת שמעניקה פיצויים לנפגעי כריות האוויר המתפוצצות מתוצרת חברת טקאטה. הפשרה הושגה לאחר שקרן הפיצויים התנגדה להליכי הפירוק של החברה ומכירת שרידיה לחברה אמריקנית בבעלות סינית, בטענה שהליך הפירוק ימנע את האפשרות לפצות את קורבנות הפרשה.

 

 

כפי שדווח ב-TheCar בהרחבה בשנים האחרונות, חברת טקאטה היפנית ייצרה עשרות מיליוני מנגנוני ניפוח לכריות-אוויר שבהם נעשה שימוש בחנקת אמוניום – חומר שהוזיל את עלות הייצור אבל הפך במהלך השנים לבלתי נשלט וגורם לפיצוץ לא מבוקר שעלול להוביל לפציעה חמורה או למוות של נהגים ונוסעים ברכב. הפרשה טויחה למשך זמן רב על-ידי טקאטה והונדה ולא נחקרה בדרך היעילה ביותר על-ידי רשויות הבטיחות האמריקניות, ובסופו של דבר הובילה למבצע הקריאה לתיקון הגדול ביותר בהיסטוריה של תעשיית הרכב ולפשיטת הרגל של טקאטה.

נכון להיום נעות על כבישי העולם עשרות מיליוני מכוניות שטרם תוקנו, כמה מאות אלפים מהן מסתובבות גם בישראל, ויצרניות הרכב זקוקות לאספקה של עשרות מיליוני מנגנוני ניפוח כדי לבצע את תהליך הקריאה לתיקון. תהליך הפירוק של טקאטה, ומכירת שרידיה לחברת Key Safety Systems תמורת 1.6 מיליארד דולר, אמור להיות מבוצע בדרך שתבטיח את המשך הייצור של מנגנוני ניפוח חדשים, לטובת ביצוע הקריאה לתיקון, אולם קורבנות הפרשה חוששים ממצב שבסוף התהליך לא יהיה מי שיפצה אותם על נזקים שנגרמו להם.

הפשרה, אשר נחתמה בשבת האחרונה וצפויה כאמור להיות מאושרת עוד השבוע, מאלצת את יצרניות הרכב "לשים יד בכיס" ולשלם לקרן הפיצויים סכום שיכול להגיע עד ל-130 מיליון דולר, וזאת בתמורה לכך שהקרן תסיר את התנגדותה להליך הפירוק. במקביל לקרן זאת, אשר תפצה אך ורק קורבנות אמריקנים של הפרשה, קיימת גם קרן פיצויים אמריקנית נוספת, בהיקף של 125 מיליון דולר, אשר הוקמה בשעתו ביוזמת ממשלת ארה"ב במסגרת הסדר בין משרד המשפטים האמריקני לבין חברת טקאטה עצמה.

אגב, יוצאת מן הכלל בהסדר זה היא הונדה, אשר הקימה קרן פיצויים עצמאית לפיצוי מי שנפגעו במכוניות מתוצרתה, ולכך יש משמעות רבה היות שהונדה הייתה הלקוח הגדול ביותר של טקאטה ואף החזיקה בתקופה מסוימת בחלק מן הבעלות בחברה. עד היום ידוע בוודאות על לפחות 22 מקרי מוות כתוצאה ממנגנוני ניפוח תקולים מתוצרת טקאטה, וכ-20 מהם במכוניות מתוצרת הונדה.

הונדה הקימה את קרן הפיצויים העצמאית במסגרת הסדר עם הממשל האמריקני כדי להימנע מתשלום פיצויי עונשין לממשלה, וזאת לאחר שהוכח שגם בהונדה הסתירו מידע שנוגע לפרשה. אנשי הונדה, מצידם, טוענים שטקאטה רימתה אותם ושגם הם, בעצם, קורבן של טקאטה.

פיצוי הקורבנות בארה"ב מזכיר לנו, בישראל, שאף רשות ממשלתית לא דואגת לאזרחי המדינה בכל הקשור לנזקים שנגרמים בגלל כשלי ייצור סדרתיים ברכב. לא רק שמשרד התחבורה הישראלי לא טרח לבדוק אם ישראלים נפגעו כתוצאה ממנגנוני ניפוח תקולים מתוצרת טקאטה – רוב האזרחים כלל לא מודעים לפרשה ולעולם לא יידעו אם נפגעו כתוצאה מתאונה או מכשל טכני. מי שמשלם את מחיר פגיעות הגוף בישראל הם כלל ציבור הנהגים שמבוטחים בביטוח חובה, כלומר שבמקום שיצרניות הרכב והחלפים יישאו בעלות הנזק שנגרם היא מגולמת בפרמיית ביטוח החובה שלנו.