מארק פילדס, המנכ"ל הקודם של פורד העולמית, צפוי להעיד בסוף החודש בבית משפט בקליפורניה, ארה"ב. זאת במסגרת ערעור על הסדר פשרה שהושג בתביעה ייצוגית בקשר לפגמים הסדרתיים בתיבות ההילוכים כפולות המצמד מסוג DPS6 שהותקנו בדגמי פיאסטה ופוקוס בין השנים 2010-2016.
פילדס, אשר ביקר לא מכבר בישראל במסגרת שבוע 'אקומושן', ביקש אמנם להימנע מלהעיד, אבל בית המשפט דחה את בקשתו וחייב אותו להתייצב לדיון.
תיבות הילוכים כפולות מצמד הן אמנם המצאה גאונית מבחינה טכנולוגית, וכאשר הן מתפקדות טוב הן חוסכות דלק וממצות היטב את ביצועי המנועים. אלא שבדיעבד די ברור שקברניטי פורד, ונציגיהם ברחבי העולם, מקללים את הרגע שבו בחרה החברה להקים יחד עם חברת גטברג הגרמנית את המיזם המשותף Getrag Ford Transmissions ולפתח במסגרתו את DPS6 המקוללת.
למען האמת, קברניטי פורד צריכים לבוא בטענות בעיקר אל עצמם, ולא לתיבות או לפגמים הטכניים שהתקיימו בהן, מכיוון שנראה שהם יכולים היו לאתר את כל התקלות ולפתור אותן מבעוד מועד לו רק היו קשובים יותר "לשטח" ולתלונות מוקדמות שהועברו אליהם. כך, למשל, תלונות רבות הגיעו אל המחלקה הטכנית של פורד מן השוק הישראלי, שהיה אחד הראשונים לקלוט מספרים גדולים של מכוניות עם תיבות כאלה, וטיפול מהיר והחלטי יכול היה "לסגור" את הפינה בתוך התחום המוגדר והמסוגר של חברות הליסינג.
גם בארצות הברית התקבלו תלונות רבות של לקוחות כבר בשנת 2010, מה שגרם לפורד לצנוח מן המקום העשירי למקום ה-20 בסקר האמינות של 'קונסומר ריפורטס', אלא שזה לא גרם להפעלת כל פעמוני האזעקה בפורד. בדיעבד, אנשי פורד אחרו להגיב, ועשרות אלפי לקוחות שלהם ברחבי העולם סבלו משורה ארוכה, כמעט בלתי מתקבלת על הדעת, של תקלות שונות ומשונות – החל מהתחממות והחלקה של מצמדים, וכלה בתקלות אלקטרוניות של מחשב ניהול התיבה. כבר בשנת 2012 פורד ביצעה סדרת תיקונים יסודיים לתיבה, אבל ללא הועיל. במהלך השנים בוצעו בסך הכל כ-20 "קריאות שקטות" לתיקונים (באמצעות "עלוני שירות טכניים" לרשת השירות), וכבר בשנת 2014 הורחבה האחריות לתיבות האלה בארה"ב בשנתיים נוספות ועד 65,000 ק"מ.
כתוצאה מסדרת התקלות המורכבת והמתמשכת נתבעו פורד ונציגיה בתביעות אזרחיות וייצוגיות בישראל, באוסטרליה, בקנדה, בתאילנד, בברזיל, וכמובן שגם בארץ התביעות הייצוגיות – ארצות הברית של אמריקה. כתוצאה מתביעות אלה פורד טיפלה בלקוחותיה במדינות השונות בדרכים שונות, במידה רבה כפונקציה של הכישרון של עורכי הדין המקומיים והנחישות של המערכת המשפטית להגן על הלקוחות. בתאילנד, למשל, החברה קנתה בחזרה כמה מאות מכוניות, בברזיל היא האריכה את האחריות לתיבות ההילוכים לעשר שנים או ל-240,000 ק"מ, ואילו בארה"ב קיבלו הלקוחות הרחבת אחריות לשבע שנים או ל-160,000 ק"מ.
אצלנו, בישראל, הוגשה בשנת 2015 תביעה ייצוגית כנגד פורד העולמית, דלק מוטורס – היבואנית הרשמית, ואיילון מוטורס שמבצעת ייבוא מקביל. התביעה יושבה לבסוף במסגרת הסדר פשרה שבו חויבו דלק מוטורס ופורד לשלם לכל אחד מבעלי פיאסטה ופוקוס עם תיבות רובוטיות 1,400 שקלים (במקרה שהרכב נמכר קיבל הבעלים המקורי 1,200 שקלים ורוכש המכונית המשומשת קיבל 200 שקלים), וכמו כן שולם החזר כספי לכל מי שהוציא כספים כדי לתקן תקלה בתיבה כזאת. בנוסף לכך גם הוארכה האחריות לתיבות בשבע שנים (כלומר עד עשר שנים מיום הרכישה המקורי). עורכי הדין דוד מזרחי ואורלי בן עמי, אשר ניהלו את התביעות, קיבלו במסגרת ההסדר סכום צנוע של כ-10.1 מיליון שקלים.
לא מיותר להזכיר שהתגובה המקדמית של דלק מוטורס לתביעה הייצוגית הייתה שבכלל לא נפל פגם כלשהו בתיבת ההילוכים, וכן שלא נגרם נזק של ירידת ערך לכלי הרכב, וזאת טענה – איך לומר – מנותקת מן המציאות בהתחשב בעובדה שהמכוניות האלה "נשחטו" בשוק המשומשות ושהתיבות, כפי שכולם מבינים כיום, היו פגומות מלידה.
בדיעבד, התיבה הרובוטית המקוללת היא אחת מן הסיבות המשמעותיות ביותר לפגיעה חסרת תקנה במוניטין של פורד בישראל. פיאסטה ופוקוס היו ועודם שניים מן הדגמים היותר מוצלחים בפלחי השוק הרלבנטיים שלהם, ופורד, בשעתו, כיכבה בחלקה העליון של טבלת המכירות בשוק הישראלי עם הצלחה כבירה בציי הרכב הגדולים. אלא שהנזק התדמיתי שגרמה התיבה הזאת לפורד בישראל פגע לא רק בכלי הרכב שבהם היא הותקנה, והמותג צנח בטבלת המכירות אל מתחת למספר מותגים פחות איכותיים ממנו. גם החלפת התיבה הרובוטית בתיבת הילוכים אוטומטית קונבנציונלית לא הספיקה כדי לשקם את התדמית או לכל הפחות את מצבה של החברה בטבלת המכירות.
בארצות הברית ארך התהליך המשפטי זמן רב יותר, ונציגי פורד התקשו להגיע עם הלקוחות להסדרים מניחים את הדעת עד לשנת 2017. במסגרת הסדר פשרה פיצתה פורד את קבוצת התובעים בכ-35 מליון דולר והאריכה את האחריות לתיבות ההילוכים. אלא שההסדר הזה נמצא כעת במרכז דיון משפטי מעניין בבית המשפט הפדרלי בקליפורניה, שבו הוא נפתח מחדש.
במקביל מתנהלות תביעות נוספות של קבוצות לקוחות גם בבתי משפט במישיגן ובפלורידה בארה"ב. באפריל השנה אוחדו מספר תביעות כאלה, שמתנהלות באותו העניין בבתי משפט שונים ברחבי ארה"ב, לתביעה פדרלית אחת בקליפורניה. תביעה זאת היא למעשה ערעור על הסכם הפשרה שנחתם עם פורד, ובין השאר נטען בה שבכירי החברה ידעו על התקלות הסדרתיות בתיבות ההילוכים ולמרות זאת בחרו שלא להפסיק את שיווק המכוניות אלא העדיפו, משיקולים כלכליים, למכור מוצר פגום.
העדות של מארק פילדס חשובה מבחינה זאת שהוא עמד, בתקופה הרלבנטית, בראש הפירמידה ובצומת המרכזית ביותר של קבלת החלטות, ואם יוכח שהוא עצמו ידע אודות הבעיות בתיבות ההילוכים והסתיר את המידע הזה באופן מכוון תהיה לכך השפעה דרמטית על תוצאות הערעור. זאת מכיוון שהטענה המשמעותית ביותר כנגד פורד, וזאת שעלולה לעלות לה הכי הרבה כסף, היא לא שהתקלות התקיימו אלא שהן הוחבאו על-ידי אנשי החברה. פילדס עצמו הוחלף בשנת 2017 על-ידי המנכ"ל הנוכחי, ג'ים האקט, וכיום הוא עובד כיועץ בכיר בחברת ההשקעות הבינלאומית TPG קפיטל.
כדי להבין מה מונח כעת על כף המאזניים, ואיזו מכה אדירה פורד עלולה לספוג, די אם נניח כאן את המספרים: כאמור, הסכם הפשרה, כפי שסוכם לפני כשנתיים, עלה לפורד כ-35 מיליון דולר. המערערים טוענים שמדובר בלעג לרש, ודורשים לפצות כ-1.5 מיליון בעלי פורד פוקוס ופיאסטה אמריקנים, ועוד כ-400 אלף בעלים לשעבר של מכוניות כאלה, בסכום של 2,325 דולר כל אחד. במילים אחרות, יצרנית הרכב השנייה בגודלה באמריקה חשופה לתשלום פיצויים בהיקף של 4 מיליארד (!) דולר, וזאת עוד לפני שדיברנו על שכר הטרחה של עורכי הדיון והוצאות נוספות.
הערעור על הסדר הפשרה עם פורד הוגש, בין השאר, לנוכח תביעת נזיקין שהגיש בעל פורד פוקוס משנת הדגם 2014 כנגד פורד בקליפורניה. בעל הרכב טען שהחברה מכרה לו ביודעין רכב פגום, וששלושה ימים בלבד לאחר שרכש אותה הוא נאלץ להיכנס למוסך כדי לתקן רעידות בתיבה. גם לאחר שהתגלה הפגם, ובעל הפוקוס הגיע למוסך כדי לתקן אותו, הפגם לא תוקן (או תוקן לא טוב) והוא נאלץ לשוב אל המוסך פעם נוספת. אלא שמה שנשמע אצלנו כעניין שבשיגרה היה שווה הרבה מאד כסף לאותו תובע: בתי משפט בארה"ב נוטים לפסוק "פיצויי עונשין" כאשר תובעים מצליחים להוכיח פעולה רשלנית של גוף גדול. במקרה זה פסק חבר המושבעים לטובת בעל הפוקוס פיצוי של… 550 אלף דולר(!).
הזעם כלפי פורד בארה"ב ובאוסטרליה נגרם במידה רבה לא רק בגלל התקלות לכשעצמן אלא גם בגלל ההתנהלות של נציגי החברה. אלה סרבו, במקרים רבים, לתקן תקלות או לקנות מן בעלי הרכב המתלוננים את מכוניותיהם, ובמקרים שונים אפילו האשימו את בעלי הרכב בכך שהם לא מבינים כיצד אמורה תיבת הילוכים כזאת לפעול, או שתקלות שונות נגרמו באשמתם.
בתגובה לפרסומים שונים בנושא זה בחודשים האחרונים שחררו אנשי פורד הודעה אחידה שבה נטען שהסדר הפשרה המקורי היה הוגן וראוי, וש"פורד מחויבת לספק ללקוחות כלי רכב באיכות גבוהה. אנחנו ממשיכים להכחיש את הנטען בתביעה ומצפים לאישור ההסדר שהושג בתביעה הייצוגית על ידי בית המשפט".
