שורה תחתונה תחילה
פורד אדג' ST הוא קרוסאובר גדול וכבד שמפתיע עם יכולת דינמית גבוהה מן המקובל בז'אנר. רוב הלקוחות מעדיפים מותגי פרימיום כשהם נדרשים לשלם כזה מחיר.

עוד ב-TheCar
השוואתי קרוסאוברים: טויוטה ראב 4 מול סובארו פורסטר ומאזדה CX5
השוואתי ספורטיביות: לאון קופרה מול יונדאי I30N ופיג'ו 308GTI
מבחן דרכים: אאודי TT קוואטרו קופה

מי אתה פורד אדג' ST
במונחים אמריקנים פורד אדג' הוא בסך הכל קרוסאובר בגודל בינוני. בסטנדרטים אירופאים וישראלים זה כלי רכב גדול. אורכו של אדג' 480 סנטימטר וזה אומר שהוא ארוך ב-20 סנטימטרים מן הקרוסאוברים המשפחתיים הפופולריים כמו קיה ספורטאז', והוא ממוקם עמוק בטריטוריה של מכוניות הסלון המדושנות עם רוחב של 192 סנטימטרים. הממדים הגדולים מועצמים באמצעות עיצוב קובייתי וזוויתי לא מתוחכם במיוחד, אבל כזה שמתתרגם לרמת שימושיות גבוהה מאד מבחינת המרחב הפנימי.

הדור הנוכחי של אדג' הוצג כבר ב-2014 ועבר מתיחת פנים של אמצע החיים בשנה שעברה. העיצוב החיצוני, אחת מנקודות העוצמה של הכלי הזה, תרתי משמע, כמעט לא השתנה. תחת זאת העדיפו אנשי פורד להשקיע בעדכון המנועים, בין השאר כדי להתאים אותם לדרישות מחמירות והולכות של צמצום זיהום האוויר וחסכון בדלק. נוספה גם תיבת הילוכים אוטומטית חדשה עם שמונה יחסי העברה, וגם היצע מערכות הבטיחות הורחב. מתיחת הפנים נוצלה גם כדי להציג גרסת ST ספורטיבית שנועדה לקרוץ לקהל אמריקני צעיר אשר החל לרעות בשדות זרים.

גרסת ST מדגימה לא רק את הצבע הכחול שאופייני לחטיבת הביצועים של פורד (אם כי הפעם בגוון בהיר מבעבר), אלא גם שבכה קדמית שחורה ונוכחת במקום עומס הכרום שמאפיין את הדגם הרגיל, חצאיות צד בולטות, וספויילר אחורי. התוצאה היא עיצוב שרירי, נוכח, ובעיקר מבטיח. חישוקי גלגלים מרשימים בקוטר 20 אינטש – אשר באופן מפתיע לא נראים מוגזמים כאן – משלימים עיצוב מוצלח.

מנוע, ביצועים

הציפיות, כאשר מתיישבים מול ההגה של אדג' ST, גבוהות מאד, לא רק בגלל הקוסמטיקה וצרוף האותיות המחייב אלא גם מפני שהנתונים מבטיחים ועושים חשק. 330 כ"ס וכ-55 קג"מ ממנוע V6? הלוואי עלינו בכל יום!

ההתנעה מלווה בגרגור נעים. מסובבים את חוגת ההילוכים לדרייב, רגל ימין מודבקת לרצפה, תיבת ההילוכים משתהה למשך כשניה וחצי ו… פשוט יוצאים קדימה בלי חריקת צמיגים בסגנון של מכונית שרירים, וללא תחושת שיגור מהמקום. ניסיון נוסף, הפעם במצב 'ספורט' מספק תוצאה דומה… לאחר מכן ישנה מעין השתהות קלה ולאחריה נצברת מהירות בקצב טוב, אבל לא כזה שמהמם אותך.

עיון נוסף בטבלת הנתונים חושף את הסיבה: הבהמה הזאת שוקלת… 2.1 טונה, וזה לפני שמעמיסים אותה עם נוסעים. 330 הסוסים נאלצים להזיע ולעבוד קשה… באופן יחסי,לכן, התוצאה לא רעה: קצת פחות מ-7 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש, כשכל זה מלווה בתחושה נעימה מאד של כח מנוע. ובכל זאת… ST… זה לא מספיק כדי להמם אותך, מה גם שהצליל שבוקע מן המנוע והמפלט אנמי מידי. זאת תא התחחושה לה ציפיתי מכלי רכב ספורטיבי.

אדג' הוא לא השותף המיידי למרוצי רמזורים, והוא לא מתאים גם לנהיגה ספורטיבית שדורשת החלפות הילוכים מהירות: תיבת ההילוכים לא מספיק זריזה, והיא לא משתפת פעולה כאשר מציבים אותה במצב ידני. בכל זאת, הכלי הזה נישא על גלי המומנט ולכן מתאים מאד לשיוט מהיר, בדיוק סוג המצבים שמארגנים לך מפגשים חברתיים עם משטרת התנועה. 

אם תבחרו שלא לסחוט את המצערת יותר מידי תודו לעצמכם כאשר תיכנסו אל תחנת הדלק. בשיוט נינוח אפשר לחלץ מאדג' צריכה מפתיעה של כ-10 ק"מ לליטר, ולעומת זאת – אם לא תעמדו בפיתוי תגלו שהמנוע אמנם חדש וקטן יותר אבל עדיין צמא מאד. במהלך המבחן שרפנו ליטר דלק בכל 6.1 ק"מ, וזה אמנם לא ממש פוליטיקלי קורקט בימנו אבל מאד הגיוני כשנזכרים כמה הדבר הזה שוקל.

התנהגות ונוחות

נודה על האמת: הציפיות שלי מן החלק הדינמי לא היו גבוהות במיוחד, מפני שמה כבר אפשר לצפות מכלים בז'אנר הקרוסאוברי? חטיבת הספורט של פורד הוציאה תחת ידיה לא מעט מכוניות מענגות לנהיגה (כך על פי מקורות זרים), אבל לא בניתי על זה שהם יצליחו לקחת גוש ששוקל יותר משתי טונות ולהפוך אותו לאצן קליל, מה גם שהם התחילו עם רכב אמריקני רכרוכי.

בנקודה זאת הופתעתי לטובה: אדג' ST הרחיב את החיוך שלי מפניה אחת לאחרת, ולמרות שלא מדובר בפורד GT בתחפושת שימושית – זה כלי שבהחלט יודע לעשות את העבודה. הדבר הראשון שמבחינים בו הוא שמהנדסי חטיבת הספורט כיילו היטב את המתלים, והם תומכים מצוין במרכב הכבד גם תחת עומס. זוויות הגלגול נוכחות אבל מתונות מכפי שצפיתי, וגם תחת העברות משקל אדג' ST לא מתבלבל או מתפזר יותר מידי. שילוב רביעיית הצמיגים הרחבים עם הנעה כפולה שנרתמת בכל מאודה ליישר את הקו כאשר החרטום מתחיל להרחיב אותו – עושים את ST לכלי רכב עם מגבלות אחיזה גבוהות. גם ההגה מפתיע לטובה עם משקל נכון, תגובות מהירות ודיוק יחסי – וזה נוטע בנהג ביטחון למרות היעדר תקשורת.

חשוב לסייג ולהדגיש שאדג' ST הוא כלי מסורבל ורחב כאשר הוא מתגלגל לו על כבישים טכניים צפופים (וגם שדה הראיה שלו מוגבל בגלל קורה A עבה) ובקצב גבוה נאלץ הנהג להיאבק במשקל הרב של הכלי תוך כדי ניסיונות להשליך אותו לתוך פניה. ובכל זאת – זה כלי מפתיע לטובה בזכות קצב התקדמות מהיר שמבוצע ללא הרבה דרמה.

למרות הקשחת המתלים – אדג' ST משמר רמת נוחות טובה. זה בהחלט כלי קשיח אבל הוא לא מקפצץ על השיבושים הקטנים שנפוצים בעיר, ולא חובט ביושביו כאשר חולפים על פני קפלים בכביש. במהירויות גבוהות, על כבישים גליים, המתלים מרסנים היטב את המרכב והתוצאה היא קרוזר נעים.

תא נוסעים ושימושיות

מעצבי הפנים של פורד הפגינו איפוק עם תא הנוסעים של אדג' ST. ההבדלים ביחס לגרסאות הסטנדרטיות באים לידי ביטוי בעיקר בבחירת צבעים שחורים, גלגל הגה ומושבים ספורטיבים, וקישוט עם כמה תגי ST צנועים אשר מזכירים שמדובר בגרסה הבכירה במשפחה. מעבר לכך זה אותו תא נוסעים שמוכר לנו לטוב ולרע. לטוב – היות שמדובר בתא מרווח מאד שמספק שפע מקום לרביעית מבוגרים, מגודלים ככל שיהיו.  לנוסע שלישי מאחור יהיה קצת פחות נוח, גם בגלל מבנה המושב וגם מכיוון שהוא צר מידי, באופן מפתיע. תא המטען נדיב והמפתח שלו רחב, ושפת ההטענה גבוהה.

אדג' הוא קרוסאובר עממי בשוק הביתי שלו, ולכן – למרות התמחור ה"פרימיומי" בישראל – איכות החומרים בתא הנוסעים לא תואמת את המחיר. הפלסטיקה שממנה בנויה סביבת לוח המכשירים לא רעה אבל גם לא משדרת מסר יוקרתי. באזורים שונים, למשל סביב הקונסולה המרכזית, הפלסטיק משדר תחושה זולה וחלולה. מתגים קטנים מידי פזורים על הקונסולה המרכזית וזה אולי נחמד מבחינה עיצובית אבל לא מבחינה שימושית. מסך המולטימדיה גדול, אבל הממשק שלו מיושן, הצבעים מונוטונים, והגרפיקה מזכירה ממשקי מחשב משנות התשעים.

על לוח המחוונים ישנם שני מסכי מידע צבעונים עם תצוגה משתנה ושפע של אינפורמציה. אלא שבחלק מן המצבים התצוגה פשוט קטנה מידי, ותפעול פונקציות מגלגל הגה עתיר מתגים הוא מסורבל מידי.

בטיחות

אדג' ST כולל את רוב רשימת מערכות הסיוע לנהג שמיקובלות כיום, עם בלימה אוטונומית, התרעת סטייה מנתיב עם היגוי אקטיבי ושמירה על מרכז נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעה מפני תנועה בשטחים מתים, ותאורת אור גבוה אדפטיבית.

אדג' לא משווק באירופה, ולכן לא נבחן במבחני הריסוק של EuroNCAP, אבל מבחני הריסוק של מינהל הבטיחות בדרכים הפדרלי האמריקני (NTHSA) זיכה אותו בחמישה כוכבים קצת פחות נחשבים.

אבזור ותמורה למחיר

פורד אדג' ST עולה 330 אלף ש"ח, כלומר שהוא ממוצב עמוק בטריטוריה של מותגי הפרימיום. במחיר כזה מותר לצפות שהוא יהיה מאובזר מאד, ואכן, לבקרת אקלים מפוצלת וחשמול מלא לחלונות, מראות ונעילה נוספים כיוונון חשמלי למושבים הקדמיים וגם חימום וקירור, חימום למושבים האחוריים, וריפודי עור בשילוב אלקנטרה, כניסה והתנעה ללא מפתח עם אפשרות הנעה מרחוק, מערכת אקטיבית לנטרול רעשים, דלת תא מטען חשמלית, כיוון חשמלי לגלגל ההגה, גג שמש פנורמי חשמלי, ופנסי LED מלאים מלפנים. מערכת המולטימדיה משלבת בתוכה מערכת שמע עם 12 רמקולים מתוצרת B&O וגם מערך מצלמות היקפיות לתצוגת 360 מעלות.

הרשימה הזאת מכובדת ביחס למחיר מפני שבקטגוריית הפרימיום מוצעים קרוסאוברים בגודל פיזי דומה – למשל ב.מ.וו X3 או אאודי Q5 עם תג מחיר גבוה יותר, רשימת אבזור פחות נדיבה ובעיקר עם ביצועים נחותים. הקרוסאובר היחיד שמדגדג לאדג' הוא וולוו XC60 בגרסת T8 ההיברידית, אבל הוא צפוי להתייקר, כמו כל הדגמים ההיברידיים הנטענים, בשנה הבאה.

שורה התחתונה

השוק מוצף בקרוסאוברים אבל רק מעטים מהם מתהדרים בתדמית או באופי ספורטיבי. בדרך כלל גם אין בכל צורך מפני שרוב הלקוחות שונים ממי שמבקשים ביצועים והתנהגות, ואלה שכן מחפשים את זה לא חושבים על קרוסאוברים. אדג' ST אמנם נושא סמל מאד מחייב, אבל הוא לא יכול לספק את מה שאוהבי נהיגה באמת מחפשים מפני שהוא גדול, גבוה, מגושם, ובעיקר כבד מידי. יחד עם זאת – זה לא אומר שאי אפשר ליהנות ממנו.

אדג' ST מפתיע לטובה עם יכולת דינמית גבוהה לא רק יחסית לקרוסאוברים, ולמרות שאין לו יכולות שצריכות להטריד מכוניות קומפקטיות חמות מהבציר האחרון הוא משאיר מאחור כמעט כל קרוסאובר שלא שופר על-ידי חטיבות AMG או M. אל תצפו מאדג' ST להציע יכולת ואופי ספורטיביים, ככה לא תתאכזבו, מפני שנכון יותר להתייחס אליו כאל קרוזר מהיר, שימושי ומפנק.

עם תג מחיר לא עממי בעליל של 330 אלף ש"ח קשה לדמיין נהירה של לקוחות לסוכנויות פורד, מכיוון שבמחיר כזה רובם מעדיפים להתהדר בסמל סטטוס של מותג פרימיום. חבל.