עודכן ב-15/7/2018 09:00
ביום רביעי האחרון, לאחר 26 שנים כבוחן נהיגה, ביצע בוחן הנהיגה דורון כהן את מבחן הנהיגה האחרון שלו עבור משרד התחבורה. באותו יום קיים אגף הרישוי בכל הארץ את מבחני הנהיגה האחרונים שערכה מדינת ישראל באופן סדיר, והיום (א') מתחיל שר התחבורה, ישראל כץ, בניסוי על מדינת ישראל כולה במטרה להעביר את ביצוע מבחני הנהיגה מידי המדינה לידי זכיינים פרטיים.
בין לבין הספיקו עורכות הדין הדס ברוה וסמדר פרי להגיש בשמו של דורון כהן עתירה לבית המשפט העליון, בשבתו כבית דין גבוה לצדק, שבה הוא מתבקש להורות למשרד התחבורה לעצור את ההפרטה לכל הפחות עד שיתוקנו בה כשלים שלגביהם מתריעים מזה מספר חודשים כל מי שעיניו בראשו מבין רוב מורי הנהיגה והבוחנים בישראל.
הסיבה שאת העתירה הזאת אי אפשר היה להגיש קודם לכן, וההבדל בינה לבין העתירה שהוגשה לפני כשנתיים על-ידי עו"ד גלעד ברנע באותו נושא, היא שדורון כהן, באמצעות עו"ד הדס ברוה, מומחית למשפט מינהלי ורגולציה – לא כופר בחוקיות ההפרטה או בדרך השלומיאלית שבה היא בוצעה, אלא בתקנות התעבורה שפרסם משרד התחבורה בדיוק לפני חודש, הרבה לאחר שנבחרו הזכיינים ונשלחו הודעות פיטורים לבוחני הנהיגה אשר פעלו בשם הציבור.
מסיבות פרוצדורליות הוגשה העתירה גם כנגד שתי הזוכות במכרז ששווה להן עשרות מיליוני שקלים בשנה, ובית המשפט העליון התבקש להוציא צו ביניים לפיו תעוכב הרפורמה עד לדיון בעתירה.
"צו הביניים", נכתב בבקשה, "נועד להקפיא את המצב הקיים ולמנוע את תחילת יישומה של רפורמת מבחני הנהיגה המעשית, המתוכננת להתחיל כבר ביום א' הקרוב .15.7.18 כל זאת בפרט כאשר טרם מולאו החובות החוקיות במסגרת הרפורמה המוטלות מכוח התקנות והמכרז עצמם – טרם פורסמו ע"י המפעילים נהלי עבודה שאישרה רשות הרישוי המבטיחים עמידה בתקנות 206ב עד 206ד, בניגוד לחובה המוטלת בתקנה 206א(א()ד) לתקנות התעבורה; והמפעילים טרם גייסו את כוח האדם הנדרש בניגוד לחובה המוטלת על פי המכרז ומפרט השירותים".
ייאמר כבר כעת שאם שופט בג"צ ייעתר לעתירה ויקבל את צו הביניים ייכנס ענף לימוד הנהיגה בישראל לעצירה נוספת, שכן בוחני הנהיגה של הציבור פוטרו, כאמור. זאת גם צפויה להיות אחת מטענות הנגד של נציגי המדינה בפני בג""צ: "אם תעצרו את ההפרטה ייגרם נזק לאלפי מורי נהיגה ולעשרות אלפי תלמידי נהיגה שלא יוכלו להיבחן".
אבל אם כבר נכנסנו לספקולציות אפשר להניח שהתשובה של עו"ד ברוה לטענה הזאת תורכב משלוש עובדות. ראשית, משרד התחבורה ממילא לא התכונן באופן ראוי לביצוע הרפורמה, ולראיה: אפילו אנשי המשרד מגדירים את התקופה הנוכחית כ"תקופת הרצה".
ביום שישי האחרון, שעות ספורות לפני כניסת השבת, פרסם דובר משרד התחבורה הודעה לעיתונות שכותרתה: "תקופת ההרצה של הרפורמה במבחני הנהיגה המעשיים ("טסטים") החלה", ובהמשכה נכתב ש: "קיצור זמן ההמתנה לטסטים יתבצע באופן מדורג, עד ליישומה המלא של הרפורמה ב-15 בספטמבר 2018. במהלך החודש הראשון (שיסתיים ב-15 באוגוסט), יקוצר זמן ההמתנה למבחן הנהיגה המעשי (טסט) ל-30 יום בלבד, לעומת מספר חודשים כיום. מ-15 באוגוסט יחול קיצור נוסף בזמן ההמתנה לטסט, והוא יעמוד על 14 יום לכל היותר. החל מ-15 בספטמבר יעמוד זמן ההמתנה למבחן המעשי הראשון על 2-5 ימים בלבד, וכן 7-14 ימים בלבד עבור מבחן חוזר".
טענה שנייה שעו"ד ברוה עשויה לטעון היא שמי שגורם את הנזק למורים ולתלמידים אינם העותר או בית המשפט, אלא מי שתכנן וביצע את ההפרטה באופן כל כך שלומיאלי, ושרק התכנון החלמאי יצר מצב שקיומו יזיק הרבה יותר מאשר אי קיומו.
טענה אפשרית שלישית היא שאם משרד התחבורה "יירד מהעץ" אין כל מניעה שהוא ישוב להפעיל את מערך המבחנים במתכונת הקודמת, ולכל הפחות עד לתיקון התקלות שעולות מן העתירה. במצב כזה, של חזרה לשיטה הקודמת, יבוצעו בפועל הרבה יותר מבחנים מעשיים מאשר בשיטה החדשה והבעייתית.
לעצם העניין
העתירה לבג"צ הוגשה, כאמור, בנוגע לתקנות התעבורה אשר משרד התחבורה אמור היה לפרסם, לכל הפחות לעיון הציבור ולדיון ציבורי, עוד לפני פרסום נוסח המכרז ובחירת הזכיינים, וזאת בין השאר כדי להימנע מן המצב שאליו נקלענו כעת. כך, אגב, נהג משרד התחבורה הבריטי אשר ביצע בשנה שעברה רפורמה בשיטת מבחני הנהיגה.
בסופו של דבר פורסמו התקנות רק ביום 17.6.18, ואלה אמורות היו להקנות את הממד החוקי להפרטת מערך הבחינות, להכנסת מערכת טכנולוגית לכלי הרכב של מורי הנהיגה, למחשוב תהליך הבחינה, לתיעוד הבחינות תוך שימוש במצלמות שיצלמו את פנים הרכב וסביבתו ולצמצום כמעט מוחלט של שיקול הדעת של הבוחנים.
בעתירה נטען שמנוסח הנוכחי שלהן "התקנות החדשות… נגועות בחוסר סמכות וחוסר סבירות, ודינן בטלות. הצטברותם של הכשלים המתוארים בעתירה זו אינם מאפשרים את תחילת יישומה של הרפורמה באופן סביר ותקין, לפיכך מבוקשת עצירתה לאלתר".
סיבה ראשונה לטענה הזאת היא שלאחר פרסום התקנות הסתבר ראשית לכל שהמפעילים שנבחרו במכרז לא ערכו נהלי עבודה שאמורים להבטיח עמידה בתקנות 206ב עד 206ד, וזאת בניגוד לחובה שמוטלת עליהם בהתאם לתקנה 206א(א)(ד) לתקנות התעבורה. כפי שפורסם, המפעילים גם לא הצליחו עדיין לגייס את מספר ראשי הצוות שנדרשים על פי המכרז (ארבעה ראשי צוות לכל מפעיל), וגם לא גייסו את מספר הבוחנים הנדרש במכרז, שהוא 32 בוחנים בעלי ניסיון לכל מפעיל. לטענת העותר, מספר הבוחנים ה"רגילים" שגייסו הזכיינים לא יאפשר עמידה ברמת השירות ובזמנים שנקבעו במכרז.
דורון כהן ובאות כוחו טוענים גם, כפי שנטען גם בהליך משפטי נוסף שמתנהל במקביל, ש"קיים ספק רב ביחס לכשירותם של המנהלים המקצועיים שמונו על ידי המפעילים ולעמידתם בתנאי הסף לתפקיד זה". מעבר לענייני כח האדם טוען דורון כהן שתקנות 206ב(ד)-(ה), אשר קובעות שמהלך הבחינה המעשית יתועד באמצעות מצלמות שיצלמו את פנים הרכב ואת הסביבה שמחוצה לו פוגעות בזכות לפרטיות "שהינה זכות יסוד מוגנת מכוח חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו". זאת טענה מעניינת מבחינה משפטית, במובן זה שהעותר טוען שפגיעה בזכות יסוד שכזאת לא אפשרית מתוקף תקנות תעבורה שמפרסם שר התחבורה אלא נדרשת עבורה חקיקה ראשית של הכנסת.
טענה מקצועית אחרת נוגעת למכשירי הטאבלט שבוחני הנהיגה צריכים להשתמש בהם במהלך המבחן, ואם היא תתקבל על-ידי בית המשפט אין ספק שאנשי משרד התחבורה יוארו באור מאד מביך מבחינה מקצועית. לטענת העותר, שימוש בטאבלטים בזמן אמת במהלך המבחן גורם לסיכון בטיחותי וסיכון בריאותי, ומה שיותר מביך – הוא עומד בניגוד לתקנות תעבורה אחרות כמו תקנה 28א אשר אוסרת על הפעלת תצוגה הנראית ממושב הנהג, ועל סעיף 16ב שאוסר על מורי נהיגה להשתמש בטלפון קבוע או נייד בשעת הוראת נהיגה.
טענה משפטית נוספת היא שהתקנות שפרסם משרד התחבורה לפני חודש "לוקות בחוסר סבירות מובהק, מאחר שהן מצמצמות באופן בלתי סביר בעליל את שיקול דעתו של בוחן הנהיגה במסגרת בחינת הנהיגה המעשית".
העותר טוען שאם בית המשפט לא ייעתר לבקשה "קיים חשש של ממש כי הרפורמה תיושם שלא בכפוף לדין, תוך סיכון הציבור בכללותו, וציבור הבוחנים באופן פרטני… בנסיבות המתוארות בעתירה הנזק שעלול להיגרם מתחילת יישום הרפורמה רב וגדול לאין שיעור מהנזק שייגרם למשיב מהקפאת המצב עד להכרעה בעתירה. ממילא, למיטב ידיעת העותר, המפעילים לא הצליחו לעמוד ביעדים ובחובות שהציב להם המשיב בתקנותיו… בנסיבות אלו… מן הראוי להותיר המצב על כנו, שכן, אם ישונה המצב הקיים הוא ישונה לרעה ותחול פגיעה קשה בציבור כולו…".
שורה תחתונה
(עדכון 15/7/2018 – 09:00): העתירה לבג"צ הוגשה ביום חמישי, ודיון ראשון שבו התבקש שופט בג"צ להחליט אם לדחות אותה על הסף או לקבוע מועד לדיון התקיים ביום שישי. בהחלטה שפורסמה הבוקר דחה שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף את הבקשה לקבל צו ארעי, והורה למשרד התחבורה ולזכייניות להגיש תגובה מקדמית לעתירה למתן צו על תנאי ולבקשה לצו ביניים.
בהחלטתו קבע השופט גרוסקופף שהוא לא ראה לנכון לתת צו ארעי מפני שלדבריו "חרף העובדה שהתיקון במסגרתו הותקנו התקנות החדשות פורסם ברשומות עוד ביום 17.6.2018 וחרף העובדה כי מכרז לצורך הקמה ותפעול של מערך המבחנים המעשיים הנדרשים לצורך קבלת רישיון נהיגה פורסם… עוד בפברואר 2017 הוגשה העתירה שלפני רק אתמול, יום חמישי 12.7.2018, כאשר התקנות עתידות להיכנס לתוקפן ביום ראשון הקרוב. נוכח שיהוי זה אין מקום למתן צו ארעי".
ככלל, חשוב לדעת שבניגוד מוחלט לתדמית שהדביקו פוליטיקאים לבית המשפט העליון – מספר הפעמים שבהם בג"צ מתערב בהליכים שלטוניים ומונע או משנה החלטות פקידותיות הינו זעום, ולכן תהיה הפתעה גדולה אם העתירה הנוכחית תתקבל ותשנה משהו לאנשי משרד התחבורה.
כפי שפרסמנו כאן, לאנשי משרד התחבורה אין כל בעיה להציג בפני בית המשפט מצגים שמתארים את המציאות באופן מאד יצירתי, שלא לומר שקרי, ומאד קשה להניח שמישהו במשרד התחבורה לא ישן בלילה בגלל העתירה. למרות זאת, יהיה מאד מעניין לעיין בתגובת המדינה לבג"צ, בעיקר לאור העובדה שכל הטענות שנטענות בעתירה נוגעות לכשלים שאפשר היה למנוע מראש לו הייתה מבוצעת עבודת מטה מסודרת ושקופה לציבור לקראת הרפורמה.
בעיקר יהיה מעניין לגלות כיצד יתייחסו אנשי משרד התחבורה לסתירות בין התקנה שמחייבת בוחנים לשבת בעת המבחן עם מכשיר טאבלט לבין העובדה שהפעלתו של מכשיר כזה ברכב אסורה לפי תקנת תעבורה אחרת.
גם התקנות שמצמצמות את שיקול דעתו של בוחן הנהיגה מעלות שאלות רבות, ויהיה מעניין לגלות אם ייפתח אליהן צוהר במסגרת הליך זה. העובדה היא שבוחן נהיגה לא יכול לתאר בטופס השיפוט שלו את מציאות המבחן אלא רק לקבוע אם נבחן עבר או נכשל בכל סעיף, ובסיום המבחן הוא עצמו לא יוכל לדעת אם הוא העביר או הכשיל את התלמיד.
קיימת אמנם אפשרות שבג"צ "ימליץ" למשרד התחבורה להשהות את מהלך הרפורמה עד שהזכיינים ימלאו את כל הדרישות שלגביהן התחייבו כאשר הגישו את ההצעות שזיכו אותם ב"תרנגולת" שתטיל לכיסיהם ביצי זהב, אבל ספק רב אם אנשי משרד התחבורה ייעתרו להמלצה כזאת.
בשולי הדברים חשוב לזכור את היתרונות והחסרונות של עתירה זאת מבחינה ציבורית, וזאת מבלי לפקפק בזכותו של העותר להגיש אותה מלכתחילה. מצד אחד, כמו בעתירה שהגיש בשעתו עו"ד ברנע בשם בוחני נהיגה ומורי נהיגה, סביר מאד שאם העתירה לא תידחה על הסף היא תחשוף כשלים רבים של אנשי משרד התחבורה בניהול ההפרטה.
מצד שני, אם העתירה תידון בפני בית המשפט זה יהיה התירוץ האידאלי עבור אנשי משרד התחבורה, ובאמצעותו הם יסבירו לציבור מדוע מתעכב המהלך המובטח ותלמידי הנהיגה מוסיפים לסבול.
את תגובת משרד התחבורה נפרסם אם וכאשר נקבל כזאת
