טעויות נהג הן הסיבה העיקרית לתאונות דרכים, והסחת הדעת היא המשמעותית ביותר ביניהן. מחקר בריטי מספר מה גורם לנהגים להוריד את העיניים מהכביש
זו הייתה נסיעה שגרתית מאוד: האימא נהגה, הילדים ישבו מאחור. זה קרה במקום רגיל לגמרי: דרך חברון בירושלים. זה היה אותו רגע שגרתי שכולם מכירים, בו הילדים עשו משהו שגרם לאם להתייחס, ואז היא הסתכלה לאחור. בשנייה שלאחר מכן דרסה האם למוות אם אחרת, וגם את הילד שלה, שעברו את הכביש במעבר חצייה.
זה קרה גם במצב שגרתי לא פחות: פקק ארוך מאוד, זוחל לאטו. לנהג הסמי טריילר נפלה הסיגריה שהדליק, והוא התכופף להרים אותה. הרכב שלפניו עצר, אולי לא לפי מה שהיה צפוי. אולי. הרכב הכבד פגע במכונית שלפניו והרג שלושה.
שתי תאונות אלה, והרבה אחרות, הרבה מדי אחרות, התרחשו בגלל סיבה פשוטה אחת: הנהג הפסיק להסתכל על הכביש לשנייה אחת או שתיים בגלל משהו ממש יום יומי.
מה גורם לתאונות
רובן המוחלט של התאונות, סדר גודל של כ-75%, נגרם בגלל טעויות נהג; חוסר ניסיון, טעות בשיקול דעת וחוסר ריכוז הם סיבות אופייניות. סיבה נוספת – ועיקרית – היא אובדן תשומת לב, הנגרמת בגלל של הסטת המבט מהכביש ו/או עיסוק במשהו אחר.
שתי סיבות אחראיות לכך. הראשונה היא שלכולם יש תמונה מסודרת של מה שיקרה בזמן הקרוב בדרך, לפי התנועה והמהירות. הבעיה היא שאם עושים משהו שלא שייך לנהיגה, והוא נמשך אפילו שנייה אחת יותר ממה שתוכנן, ומשהו משתנה בדרך, לנהג אין מושג על כך. בשנייה אחת, במהירות עירונית של 50 קמ"ש, הנהג עובר כמעט 14 מטרים. ב-80 קמ"ש כבר מדובר ב-22 מטר.
הסיבה השנייה היא מוגבלות אנושית פשוטה. אנשים יכולים לעשות דבר אחד היטב. כאשר הם עושים מספר דברים יחד, משהו בסיסי בעסק עובד פחות טוב. ואם נוצר שינוי שלא מודעים אליו, בכביש זהו מתכון לאסון.
בעשורים האחרונים דורשת הנהיגה מעט מאוד בכל מה שקשור בתפעול הרכב, והניתוק מהעולם שמסביב כמעט מוחלט; מיזוג אויר ורדיו הם סיבות ידועות כבר עשרים שנה. לאלה מצטרפים מסיחי דעת חדשים: שיחה בסלולרי, שליחת מסרונים, הצצה חטופה(?) בדואר אלקטרוני, תפעול תוכנת ניווט ועוד ועוד.
לכן כדאי וחשוב לדעת מה הם הגורמים להסחת דעת. זה עשוי למנוע את התאונה שאיש אינו רוצה בה. וזה מה שהמחקר של IAM (Institute of Advanced Motorists The, המכון לנהגים מתקדמים בבריטניה ובאירלנד, עמותה בה חברים למעלה מ-100,000 נהגים) מספר לנו.
ילדים זה שמחה. אבל לא רק
המסקנות שמפרסם IAM הן תוצאה של סקר שנערך בבריטניה בקרב 1447 נהגים. מסיח הדעת העיקרי, לא תופתעו לדעת, הם הילדים: 29% מהנהגים ציינו כי הדור הצעיר הוא האחראי העיקרי להסחת דעת בזמן נהיגה.
וגם העולם החדש. 24% דיווחו ששיחה בסלולרי אחראית לאובדן תשומת לב ועוד 10% ציינו כי הם מעדכנים סטטוסים ובכלל מסמסים בזמן נהיגה. 23% מהנהגים הצעירים (בין 18 ל-24) ציינו כי פעולות אלה מסיחות את דעתם.
וזה, כמובן, לא הכל. בין מסיחי הדעת הגדולים תמצאו גם החלפת תחנות (חיפוש, למעשה) ברדיו (27%); "נהגים" של המושב האחורי; עיסוק בתוכנת ניווט (15%). וכן, גם הולכי רגל, נהגים או נוסעים "מושכים" (14%). לא פחות מ-23% מהגברים הודו ש"אנשים מושכים" מסיחים את דעתם; והנשים? רק 3% הודו שדעתם הוסחה בגלל "אנשים מושכים".
עוד סיבות להסחת דעת המתבטאת בכך שמפסיקים להסתכל בכביש: מבט בשלטי פרסום בדרכים (וגם בחלונות ראווה מושכים), נושא שעלה לסדר היום בישראל והתפוגג אחר כך, הצתת סיגריה, וגם חיבוק או נשיקה מחבר/ה לנסיעה.
אז כמה זה משפיע?
במחקר הזה, הודו 9% שהיו מעורבים בתאונה בגלל שדעתם הוסחה. לפי משטרת בריטניה, 105 אנשים נהרגו בגלל שדעת הנהג הוסחה בשיחה סלולרית. משהו כמו 6% מכלל ההרוגים, נתון הממקם את הסלולרי במקום מכובד בין יצרני המוות בכביש. בארצות הברית, ב-2012, הסחת דעת הייתה אחראית ל-10% מכלל ההרוגים בתאונות שם, למעלה מ-3000 הרוגים שאליהם הצטרפו קרוב לחצי מיליון פצועים. משלוח הודעת טקסט, מספר אתר של הממשל הפדרלי העוסק רק בהסחת דעת בנהיגה(!), מסוכן פי 6(!!) מאשר נהיגה בשכרות.
יש לנו עצות
אז מה עושים עם המפריע מספר אחד? ל-IAM יש הצעות. חלקן מוכרות, אבל העיקר כאן הוא לא בהבנתן ובהסכמה לתוכן שלהן, אלא ביישומן (הבלתי מתפשר, אם יורשה לנו).
1. העסיקו אותם באמצעות משחקים המחייבים התנהגות נאותה ומתגמלים על שקט, בלי מעורבות ישירה של הנהג.
2. קונסולות משחקים או סרטים יעסיקו אותם שעות. ואך תשכחו את האוזניות (לילדים); פס הקול יכול להסיח את תשומת לבכם ממש כמו הילדים.
3. נסיעה ארוכה? הכינו אוכל ומשקה מספיקים מראש, ודאגו לגישה מיידית של הילדים אליהם.
4. בנסיעה ארוכה הוסיפו מספר תחנות עצירה. רצוי לתכנן עצירה במקומות בהם יוכלו הילדים למתוח רגליים ואפילו לשחק. אל תחפשו את המקום לעצירה בזמן הנסיעה.
5. הכינו שקיות הקאה.
6. מבוגר שאינו נוהג והוא אחראי על הילדים, הוא שיפור עצום בבטיחות הנסיעה.
7. לעולם אל תסתובבו לאחר כדי להשתלט על מריבה בין ילדים. עצירה רק במקום הבטוח הראשון.
והאחרון מחזיר אותנו לאסון אתו פתחנו.
כשנוהגים, רק נוהגים
נחזור על נתון יסודי: במהירות 50 קמ"ש, הרכב עובר 14 מטר בשנייה; גם אם תבחינו בבעיה לאחר אותה שנייה אחת בה נהגתם בלי שהיה לכם מושג מה קורה – ולא היה לכם מושג מה קורה, כי לא הסתכלתם – תעברו כמעט 10 מטר עד שתגיבו, וזה לא כולל את מרחק העצירה הנדרש. מנכ"ל IAM סיימון בסט אמר בתגובה לממצאי הסקר כי "אנשים שחושבים שהם יכולים לעשות מספר מטלות בזמן נהיגה פשוט עובדים על עצמם. אם אתה מפסיק להסתכל על הדרך במשך שתי שניות במהירות 50 קמ"ש, תעבור כמעט 30 מטרים 90 רגל (27.5 מטר), כאשר בפועל אתה עיוור".
נהיגה היא דבר יומיומי וכל מסיחי הדעת הם דברים נורמליים; ביחד זה לא עובד טוב. זה פשוט מסוכן, כי כאשר משהו משתבש אתם נוהגים חסרי הכרה היישר לעבר התאונה שלכם. במקרה הטוב, זה יכול להסתיים רע.
