מקלארן הבריטית חשפה בסוף השבוע האחרון את SpeedTail, מכונית אשר מוגדרת על ידה כ"היפר GT" ובמילים שלנו: המכונית המהירה ביותר בהיסטוריה של החברה.
הפעם האחרונה שבה מכונית של מקלארן החזיקה בתואר "המכונית המהירה ביותר בעולם" הייתה בסוף שנות ה-90, וזה היה כאשר גרסה מיוחדת של מקלארן F1 קבעה שיא סנסציוני, לאותם ימים, של 386.4 קמ"ש. מאז התגלגל התואר בין קוניגסאג, בוגאטי והנסי, ו'ספידטייל' לא תשיב אותו למקלארן או תאיים על בוגאטי שירון. אבל עם מהירות מרבית של 403 קמ"ש זאת לכל הפחות המכונית הסדרתית המהירה ביותר של מקלארן, וגם אם ממש תמהרו לא תוכלו להיות הבעלים הראשון של מכונית כזאת היות שהחברה תייצר בסך הכל 106 יחידות מן הדגם הזה. כל אלה נמכרו מראש במחיר התחלתי של כ-2.2 מיליון דולר למכונית.
מקלארן נמצאת בתהליך של הגדלת מגוון הדגמים שלה מתוך כוונה להרחיב את הטריטוריה בנישה האקסקלוסיבית של יצרניות מכוניות-על, וכנגד תנופת הפיתוח של מרצדס, פרארי ואסטון מרטין (שגם הן מפתחות מפתחות מכוניות סופר-על והיפר ספורט או כל כינוי בומסטי אחר שבו אפשר לכנות מכונית מסלול חוקית לכביש).
מקלארן לא חשפה פרטים טכניים מלאים אודות ספיידטייל, למעט העובדה שהיא מונעת באמצעות יחידת הנעה היברידית שמספקת הספק מרבי משולב של 1,050 כ"ס. סביר שמערכת זאת כוללת את מנוע ה-V8 המוגדש של מקלארן סנה המרהיבה שהוצגה לפני כשנה. נתון טרוויה מעניין נוסף: ספידטייל יכולה להגיע ל-300 קמ"ש ב-12.8 שניות בלבד, 3.7 שניות מהר יותר מ-P1.
עיקר העניין סביב ספידטייל נובע מן העיצוב שלה, שכל כולו נגזרת של תכנון אירודינמי מתקדם, והחלק האחורי שלו, הזנב המוארך, הוא זה שעל שמו נקרא הדגם. סרחי עודף אמנם פוגעים בהתנהגות הכביש, אבל לא זה מה שהדאיג את המעצבים שמשתמשים בזנב הארוך כדי למקסם את תיעול זרימת האוויר סביב המרכב. פתרון כזה, של זנב מוארך משמש במרוצי מכוניות כבר מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת (בעיקר במכוניות גרופ C ובמכוניות למרוצי סיבולת). מקלארן עצמה הציעה בשנות ה-90 גרסת זנב מוארך למרוצים אלה, על בסיס F1 המיתולוגית.
הזנב המוארך מוסיף לספידטייל 54 ס"מ בהשוואה למקלארן P1, שאיתה היא חולקת לא מעט מכלולים. האורך הכולל שלה הוא 513 ס"מ, כאורכה של מרצדס S קלאס. הזנב הארוך ממשיך את חופת תא הנוסעים שמשתלב בתצורת טיפה מעל למכסה המנוע, וזה מקורר, בין השאר, בעזרת חרירים ייעודים שמפנים אליו את זרימת האוויר.
לספידטייל אין כנף אחורית אבל יש לה שני מדפים קטנים בצידי הזנב, והם מתרוממים בעת הצורך כדי ליצור כוח הצמדה מחד, או כבלמי אוויר מאידך, בעת הצורך.
זה לא הכל. במהירויות גבוהות אפשר להנמיך את גובה המרכב ב-3.5 ס"מ כדי להפחית את ההתנגדות האירודינמית, במקום מראות יש לה מצלמות שנשלפות מן הדלתות, והחישוקים הקדמיים מחופים כדי להפחית את מערבולות האוויר סביבם. נתון מקדם הגרר האירודינמי של המכונית לא פורסם.
מרכב המכונית והשלדה שלה בנויים מסיבי פחמן, החישוקים עשויים משילוב בין סיבי פחמן לטיטניום, והמשקל הכולל שלה הוא 1,430 ק"ג, כ-40 ק"ג יותר ממקלארן סנה.
הקוקפיט נאמן לתפישה המקובלת במקלארן שמושיבה את הנהג במרכז ומעט מאחור, מצדדיו, יש שני מושבים נוספים. לוח המחוונים הוא מסך תצוגה, משני צדדי ההגה יש מסכי מגע נוספים, ןאלה משמשים למערכת הניווט והשמע מצד אחד, ולבקרת האקלים מן העבר האחר. בכל צד של הדאשבורד יש מסך נוסף עבור תצוגת המראות ממצלמות הצד. מתג ההנעה, בורר תיבת ההילוכים ומתגי תפעול החלונות ממוקמים בתקרת המכונית מעל ראשו של הנהג. כמו בתא טייס של מטוס.
ספידטייל היא שלב ראשון בתכנית Track25 – תכנית החומש של החברה שכוללת 18 דגמים חדשים שיושקו עד לשנת 2025. עד אז כל המכוניות של החברה יהיו בעלות הנעה היברידית או חשמלית. במקלארן מקווים להגיע עד אז לקצב ייצור של 6,000 מכוניות בשנה, כמעט פי שלושה מהיקף הייצור הנוכחי של החברה.
