שמונה שנים של מחדל מתמשך בטיפול בבטיחות בדרכים בישראל מסתכמות היום (1 ינואר 2018) בירידה קלה, בטווח הטעות הסטטיסטית, במספר הרוגי תאונות הדרכים בישראל. מספר התאונות הקטלניות, לעומת זאת – עלה.
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אשר החל מהיום לא קיימת יותר מבחינה חוקית, מיהרה להפיץ אתמול דו"ח סיכום של מספר הנפגעים וההרוגים בתאונות דרכים, וזאת עוד לפני שהשנה הסתיימה ובטרם נודע מספר ההרוגים האמיתי – אשר צריך לכלול גם פטירות מאוחרות בבתי החולים. לפי הנתונים הזמניים של הרשות הלאומית נהרגו 362 בני אדם על כבישי ישראל בשנת 2018, וזאת לעומת 377 הרוגים בסיכום 2016, ו-356 הרוגים בסיכום 2015.
כהרגלה של הרשות גם הדוח שפורסם אתמול הינו דוח סטטיסטי שלא מנתח או מבאר מה הן הסיבות האמיתיות לשינוי במספר הנפגעים, האם הוא מעיד על שינוי כלשהו ברמת הבטיחות בדרכים, ועיקר העיקרים: מה חלקם של מי שהפקידה ממשלת ישראל על הבטיחות בדרכים בשינוי, אם קיים כזה. יחד עם זאת, קל לחלץ מתוך הנתונים הללו מספר עובדות שמוכיחות שאי אפשר לייחס את הירידה הקלה במספר ההרוגים בתאונות לאיזו שהיא פעולה מצד ממשלת ישראל.
ראשית לכל – מספר ההרוגים בערי ישראל זינק ב-20%, ושנת 2018 מסתכמת כאחת השנים הקטלניות ביותר בתחום העירוני עם לפחות 152 הרוגים, לעומת 127 בשנה שעברה. מספר ההרוגים הכללי, שאינו סופי כאמור, ירד אמנם ב-15, אולם למעט השנה שעברה, שהייתה קטלנית במיוחד, שנת 2017 היא השנה הקטלנית ביותר על כבישי ישראל מאז שנת 2011.
חשוב להדגיש שבחודשים ספטמבר-דצמבר 2017 היה חורף שחון במיוחד, עם מעט מאד ימי גשם. בחודשים אלה נהרגו על כבישי ישראל (לפי הנתונים הזמניים) 14 בני אדם פחות מאשר בשנת 2016, מספר שלבדו שקול לכל הירידה במספר הרוגי התאונות בין שתי השנים האלה.
ירידה משמעותית ומאד מעודדת במספר ההרוגים נרשמה בתחום הבינעירוני. לכל הפחות חלק מבין 40 בני האדם שחייהם ניצלו, בהשוואה לשנה שעברה, חייבים את חייהם לשיפורים טכנולוגיים משמעותיים בכלי רכב, גם בתחום ההגנה הפאסיבית וגם בזכות החדירה של מערכות סיוע לנהג בכלל, ומערכות בלימה אוטונומית בפרט.
הוכחה נוספת לאותה מסקנה מתקבלת לנוכח העובדה שבדוח שפרסמה הרשות (שאינו סופי, כאמור) מתוארת עליה במספר התאונות הקטלניות – מ-319 בשנת 2016 ל-322 השנה. המשמעות היא שמבחינה מעשית חל גידול במספר התאונות הקשות, אבל היות שמכוניות סיפקו הגנה טובה יותר לנוסעים בהן "זכו" מספר בני אדם להיפגע קשה אך לא למות.
מחדל זועק לשמים
בשעה שהמכוניות מציעות לנו כיום רמת בטיחות גבוהה מאי פעם בעבר צריך לתהות מה עושה ממשלת ישראל כדי לשמור על חיינו בדרכים, ועל כך אפשר ללמוד מן העובדה שהחל מהיום, ה-1 בינואר, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לא קיימת, למעשה, מבחינה חוקית. אתמול פג תוקף חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אשר נחקק לפני 10 שנים, ולמרות שגם ברשות, וגם בלשכת שר התחבורה יודעים מזה מספר שנים שה-1 בינואר 2018 חל לאחר ה-31 בדצמבר 2017 – הם לא פעלו מבעוד מועד כדי לחוקק חוק חדש, ובזמן.
ב-6 בדצמבר 2017 אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק להארכת תוקף החוק שפג אתמול למשך חצי שנה, אלא שההליך של קריאה שניה ושלישית, שרק לאחריו תקבל ההארכה הזאת תוקף חוקי – מתוכנן לדיון שיתקיים מחר (יום שלישי) בוועדת הכלכלה. בדברי ההסבר לקריאה הראשונה נכתב: "בימים אלה שוקד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בשיתוף פעולה עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, על גיבוש מתווה חדש לפעילות הרשות, שיאפשר לה לפעול בצורה מיטבית להשגת היעד של שיפור הבטיחות בדרכים והפחתת תאונות".
שתי שאלות מתבקשות הן ראשית לכל מדוע המתינו אנשי משרד התחבורה עד לאחר המועד האחרון כדי "לשקוד על גיבוש מתווה חדש לרשות", והאם ועדת הכלכלה, בראשות ח"כ איתן כבל – שמתיימר להיאבק בתאונות הדרכים – תפעל כחותמת גומי ותאשר את הארכת החוק מבלי לקבל תשובה לשאלה הראשונה.
בידי ועדת הכלכלה, ובעיקר ועדת המשנה שלה לבטיחות בדרכים, ישנם כל הכלים לבחינה לעומק של ה"מתווה" שיוצג בחודשים הבאים על-ידי משרד התחבורה, וצריך לקוות שהוא ייבחן מתוך פרספקטיבה של 30 שנות המאבק האחרונות בתאונות, ולא רק בראיה פוליטית צרה.
את תגובות משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נוסיף כאן אם וכאשר נקבל כאלה.
לקריאה נוספת:
יו"ר ומנכ"לית הרשות לבטיחות בדרכים מסרבים להציג את החוק החדש
