צילומים: דובי זכאי
כמעט תמיד נחים ערפילים על פני עמק חרוד, והרחק במזרח, שרויה בערפילים משל עצמה, מהבילה בקעת בית שאן כשהיא מוגנת ממזרח על-ידי הרי גלעד האדירים שבתחום ממלכת ירדן.
בימים נדירים ובהירים במיוחד, בהם הראות טובה, ממהרים חובבי התצפיות לעלות אל כתף שאול שעל הרי הגלבוע, ולהשתכר ממראות הנוף המדהים שנפרש לנוכחם.
הבדיחה השחוקה שנלחשת ברגעים כאלה היא: "ראו את הזבוב שנעמד לנוח על החרמון", ועל אף שמדובר כמובן בהגזמה אי אפשר לפספס את המראה המושלם של ראש החרמון: העין ממש מתקשה להתנתק מן הנוף הנהדר שמשתרע למטה.
רכס הרי הגלבוע ממוקם על הגבול שבין עמק יזרעאל לבקעת בית שאן. רכס ההרים נמתח לאורך 18 ק"מ ולרוחב של כ-9 ק"מ, והפסגה הגבוהה ביותר שלו מתנשאת לגובה של 536 מ' מעל פני הים.
על ראש הגלבוע מפוסל כביש נאה, דרך נוף מרהיבה שלאורכה נגלים המראות היפים של עמק חרוד ושל עמק בית שאן. שבילים יוצאים מן הדרך הראשית ומוליכים אל חניונים שתלויים מעל הנוף, כמו גם אל מסלולי טיול רגליים.
למרגלות הגלבוע נערכו כמה מן המפורסמת במלחמות ישראל בתקופת המקרא. באחת מהן, שמתוארת בפרק הראשון של ספר שמואל ב', ניגף שאול המלך מפני הצבא הפלישתי והוא, יחד עם בנו יהונתן, נהרגו.
בעקבותיה נשא המלך דוד את אחד הטקסטים הידועים והשגורים ביותר מתוך התנ"ך, קינת דוד המפורסמת: "הַצְּבִי, יִשְׂרָאֵל, עַל-בָּמוֹתֶיךָ, חָלָל: אֵיךְ, נָפְלוּ גִבּוֹרִים… הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם–וּשְׂדֵי תְרוּמֹת: כִּי שָׁם נִגְעַל, מָגֵן גִּבּוֹרִים–מָגֵן שָׁאוּל, בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן".
דוד מקלל את הרי הגלבוע ומאחל שלא ירדו בהם גשמים, ובראשית המפעל הציוני סברו רבים שהרכס תמיד היה יבש וחרב. במיוחד בלט בשיממונו הר שקיבל את הכינוי "הר הקללה".
לימים הסתבר שהשממה במקום נוצרה בגלל כריתת היער ורעיית יתר, ובמקום אף התגלו יקבים מתקופות קדומות. קרן קיימת לישראל נטעה על הרכסים יערות אורן, ובכלל זה גם על "הר הקללה" ששמו שונה לימים לשמו הנוכחי – הר שאול.
כיום נמצאת אחת מנקודות התצפית היפות יותר על הר שאול, היא מוקדשת למלך התנ"כי ונקראת כתף שאול. מגובה של 302 מטרים נפרש נוף מרהיב, בין היפים בארץ.
כלפי מטה שטוחים שדות עמק חרוד בצבעי ירוק וחום, בריכות הדגים מוסיפות את גוון הכחול טורקיז שלהן והן נמתחות, ריבועיות, כל הדרך מזרחה עד לעמק בית שאן.
במהלך היום משתנה מראה הרי גלעד כאשר הערפל החום נסוג מהם, והם נראים כמו נייר מקומט, בגווני אפור וחום.
מצפון, מוקפים בשלווה ירוקה, נחים ישובי העמק: גבע, כפר יחזקאל ואחרים, והלאה משם מתרוממת גבעת המורה ובתיה נראים מכאן כקוביות משחק.
הכביש שעל רכס הגלבוע הוא מסלול טיול שאסור לוותר עליו, ולא במקרה הוא נחשב לאחד היפים בישראל וכנקודת מוצא מושלמת לתצפיות הנוף. הכביש מוליך מזרחה ומסתיים ליד הישוב שדי תרומות, אך מי שחפץ לקצר את מסעו יכול לפרוש בדרך ולרדת דרך מעלה גלבוע אל ה'סחנה' ועל 'עמק המעיינות'.
חובבי תנ"ך ושירה מוזמנים להביא איתם עותק של ספר הספרים וגם את הבלדה הנפלאה של שאול טשרניחובסקי על שאול המלך 'בעין דור'.
בימים שבהם מנשבת הרוח ממזרח מתגשם חלומם של גולשי מצנחי הרחיפה והם מזנקים מכתף שאול ומרחפים לאיטם עד לבריכות הדגים. המראה מרהיב.
טיפ לחובבי ההליכה: מסלול הליכה תלול מהר לפידים יורד אל העמק הנעלם. המסלול מסומן בצבעים שחור ואדום. מפת טיולים וסימון שבילים מס' 3, הוצאת החברה להגנת הטבע.
טיפ לחובבי המים: לקנח בהליכה במים הצוננים של 'נחל הקיבוצים' בעמק המעיינות או בסחנה.
כך מגיעים: נוסעים צפונה בכביש הסרגל (65) מצומת מגידו לכיוון עפולה ופונים מזרחה בצומת הסרגל אל כביש 675. אחרי צומת יזרעאל פונים ימינה אל דרך נוף גלבוע (כביש 667).
הצעות נוספות לטיולי סוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
