התהליך שמכונה "התחממות כדור הארץ" מתבטא ברוב מדינות העולם, וגם באזורנו, במזג אוויר מקצין והולך: הימים החמים חמים יותר, החורף קצר יותר, וכאשר יורד גשם זה קורה בפרקי זמן קצרים אבל אינטנסיביים יותר. כנהגים, וכמטיילים, עלינו לקחת את המציאות הזאת בחשבון ולפעול בהתאם, כלומר להבין את הסיכונים המיוחדים אך גם לנצל נכון את ההזדמנויות בכדי ליהנות ככל שנוכל מעוצמת הטבע.
בסוף השבוע הנוכחי, למשל, מתחיל סוף סוף חורף 2019-2020 במלוא עוצמתו, עם גשמים כבדים שכבר יורדים ברחבי הארץ ורוחות עזות שכבר הסבו פה ושם נזקים והפרעות. מבחינתנו זאת סיבה טובה לנטוש את המרק החם, להתעטף כראוי, לוודא שהצמיגים, האורות והבלמים תקינים – ולצאת לצוד לנו שיטפון קטן, אבל "בקטנה". "צייד שיטפונות" אמיתי הוא לא עניין של מה בכך, מפני שהוא כרוך בסיכון ובידע נדרש, לכן אנחנו נסתפק בטיול חורף גשום אל אחד מנחלי החוף ובו נחזה בנחל שורק שהתעורר השבוע לחיים. המסלול שלנו השבוע מתאים לכל כלי הרכב, והוא יוצא מ'יער הנשיא' ומסתיים בשפך הנחל, ליד קיבוץ פלמחים. אז הכינו את המעילים ואת המגפיים, ובואו נצא.
נחל שׂוֹרֵק חורץ את דרכו החל בהרי ירושלים, דרומית לרמאללה, ובאופן מפתיע זה אחד הנחלים הארוכים ביותר בישראל. הסיבה לכך היא שחלק מתוואי הנחל מפותל מאד, ולאורך כ-70 הקילומטרים שלה הוא אוסף את מימיהם של כ-26 יובלים, בהם למשל נחלי עטרות, לוז, כסלון, צובה, הראל, חולדה, עקרון, גילה, קטלב, דולב, בית שמש ועוד. בחלקו המרכזי, בהרי ירושלים, הוא מתפתל בסמוך לבית שמש ומשם ממשיך לתוך השפלה לכיוון ראשון לציון.
רוב מימיו של נחל שורק, כמו של מרבית הנחלים הפעילים האחרים בישראל, נתפסים על-ידי מפעלי המים לצורך שימוש. לכן, ברוב ימות השנה זורמים בו כמעט אך ורק מעט מי נגר מהרי ירושלים, לא מעט מי שפכים מישובים ערבים באזור רמאללה, ובקצה המערבי שלו מוזרמים אליו עודפי המים המטוהרים ממכון טיהור השפכים 'נחל שורק', אשר לא נוצלו להשקייה חקלאית. "חמש דקות התהילה" של הנחל הם מעט ימי הגשם, ובמיוחד האינטנסיביים בהם, אשר מנקים את הערוץ במי שיטפונות.
בכמה מחלקיו המזרחיים של הנחל, למשל מעיינות בגזרת ירושלים, ביקרנו בטיולים קודמים ונבקר גם בעתיד, והם מרהיבים ביופיים הקדמוני בכל ימות השנה. השבוע נתרכז בקטע שמתחיל בשפלה, ב'יער הנשיא', ומסתיים בשפך שמצפון לקיבוץ פלמחים ומדרום מערב לראשון לציון.
מכביש 44, בקטע שבין צומת נחשון לצומת שמשון, נפנה אל תוך הכניסה ל'יער הנשיא' (שנקרא גם יער צרעה), וניסע לאורך שביל כורכר סלול היטב, שמידי פעם מרופד גם באספלט ומסומן בסימון שבילים ירוק. חלקה הראשון של הדרך נקרא "דרך הפסלים", ואנחנו נמשיך לאורך כחמישה קילומטרים אל נ.צ. 630810 – 196781, ונפנה לפי השילוט אל חניון קטן ומטופח בלב היער, אשר נקרא על שם דניאל רביב ז"ל.
נחנה את הרכב משמאל לכביש הצר, לצד סלע גיר לבן, ונטפס על מדרגות חצובות על קצה גבעה שעליה נטועים עצי אורן לצד בור מים עתיק. טיפוס קצר מעלה אותנו אל נקודת תצפית נפלאה בגובה 344 מטרים מעל פני הים. מכאן נראה נחל שורק כשהוא שוצף, גועש ומתפתל בתוך עמק מרהיב בין השדות והמטעים שבין שולי היער לבין קיבוץ צרעה.
מערבה מכאן אפשר לראות את פסל הבתולה שמתנשא מעל מנזר דיר ראפעת, מדרום נראה את יער ישעי – יער אורנים שיקושט בתוך זמן קצר במרבדי רקפות, וגם את מאגר המים הענק שמארח בתקופה הזאת עופות רבים.
נחזור לרכב ונמשיך אל שביל היער הראשי, ואיתו נרד בסיבובים אל כביש 3835 (צרעה – דיר רפעאת). הכביש אמנם מתאים לכל כלי הרכב אבל הוא מפותל, ומן הסתם גם רטוב, וצריך לשים לב לכך. מכאן נגיע אל פניה מערבה, ימינה, ולאחריה ניסע לאורך כמה מאות מטרים עד שנחלוף עיקול גדול שלאחריו נמצאת פניה שמאלה ( נ.צ 630550 – 195589). נפנה ונמשיך דרומה על כביש קטן עד לתחנת שאיבה גדולה ומגודרת שלצידה מתחיל שביל כורכר רחב ולא מסומן. מצד שמאל נחלוף לצד מאגר המים הגדול שסביבו צומחים צמחי קנה רבים שמאוכלסים בעופות מים, ונתקדם לכיוון הקצה המערבי אל קבוצת עצי אקליפטוס. כאן יש נקודת תצפית נהדרת על המאגר כולו, ואפשר להבחין בכך שהשביל עליו אנחנו נמצאים מתפתל בצמוד לערוץ נחל שורק. משמאלנו נראה את מסילת הרכבת, ובהמשך הדרך נחצה ערוץ נחל קטן שנקרא 'נחל מנוח'.
שביל הכורכר שעליו ניסע לא מאפשר גישה ישירה לנחל מפני שבין השניים מפרידים צמחי קנה גבוהים, ובמורד השביל נגיע אל מאגר מים נוסף, מצד שמאל, שאליו אפשר להתקרב אם נוהגים בכלי רכב עם הנעה כפולה או אם אין יותר מידי בוץ. בהמשך הדרך נחלוף ליד תל בַּטָּשׁ שממוקם על הגדה המערבית של נחל שורק, ממערב לקיבוץ צרעה – ובו נתגלתה "קפסולת זמן" ממש מדהימה.
ארכיאולוגים מזהים את המקום הזה עם עיר מחוז קדומה בשם תמנתה, אשר נזכרת במקורות מתקופת בית שני, המשנה והתלמוד. בתל זה בוצעו חפירות ארכיאולוגיות כבר משנות ה-70 ועד לסוף שנות ה-80, ובין השאר נמצאו בו ממצאים מרתקים שמתארים התיישבות אנושית כמעט רצופה החל בתקופה הכלקוליתית ועד לתקופה הפרסית בארץ ישראל. לא הרחק מכאן, על הגדה המזרחית של הנחל, נמצאו שרידי דרך רומית וכן תלוליות שנקראות "תלוליות בטש" ובהן נמצאו שרידי ישוב מתקופת האבן ומן התקופות הנאוליתית, הכלקוליתית ותקופת הברונזה. במילים אחרות, המקום שבו אנחנו נמצאים יושב כבר בסוף העידן הפרה היסטורי ונמצאו בו אזכורים פיזיים כמעט לכל מה שקרה בארץ באלפי השנים האחרונות. האתר מרתק, והמבקרים בו יכולים לקרוא את הרקע ההיסטורי ולצפות בשקתות, אגנים, קירות חצובים ופתחי מבנים, וכל זאת תחת סככה שמהווה נקודת תצפית על האתר ועל הסביבה.
מכאן נמשיך לאורך כקילומטר נוסף מערבה ונראה גשר בטון קשתי להולכי רגל, שמתוח מעל ערוץ הנחל. כעת, בימים הנדירים שבהם יש זרימת מים עוצמתית, מומלץ לעלות על הגשר ולהשקיף ממנו על המחזה המרהיב והמיוחד הזה, ולאחר מכן להמשיך אל מאגר מים נוסף, שלישי במספר, שעל הסוללה שלו קל לטפס וממנה אפשר לצפות על הסביבה כולה.
הכביש כאן משובש מאוד ולאחר המפגש שלו עם מסילת הברזל נפנה צפונה, ימינה, ונמשיך למרחק של כמעט קילומטר אחד. הכביש מטפס אל גשרון נוסף שמתוח מעל אפיק הנחל, ואנחנו נמצא נקודה בטוחה לעצור בה את הרכב כדי לרדת בזהירות לכיוון האפיק ולגלות בריכת צבים שתושביה – אם נצליח לאתר אותם בתוך הסער והגעש, מתמוגגים בוודאי גם הם לנוכח הזרימה המרעננת (ולשם שינוי גם נקיה…).
בהמשך, מיד אחרי הגשר, נפנה לשביל שתוחם שדות מעובדים. שביל זה עלול להיות בוצי עבור כלי רכב שלא מצוידים בהנעה כפולה, אבל אם מזג האוויר מאפשר זאת כדאי לנסוע או לצעוד לכיוון עץ שיזף ענק שמהווה נקודה מובחרת להפסקת קפה ופיקניק קל.
מכאן נמשיך לתוך הישוב טל שחר ודרכו אל כביש 3, שממנו ניסע אל כביש 4311 לכיוון קיבוץ פלמחים, עד שנגיע אל הגן הלאומי 'שפך נחל שורק'. כאן, מעל גשר חסון, ניפגש פעם נוספת עם נחל שורק שזורם בשצף, ונוכל לבחור בין ביקור בגן הלאומי לבין ביקור במבנה עתיק שבנוי בתחילת כביש הגישה לקיבוץ פלמחים. כאן נמצא מבנה קבר שמיוחס לראובן בן יעקב אבינו – אשר מכונה 'נבי רובין'.
אחרים טוענים שהמבנה שימש בראשית הכיבוש המוסלמי כמסגד, ובכל מקרה, ערב מלחמת העצמאות שכן כאן כפר ערבי שנשא את השם נבי רובין. רשות הטבע והגנים והקרן הקיימת לישראל הכשירו רחבת כניסה וחניה למתחם הגן הלאומי, כמו גם שביל הליכה לאורך תוואי הנחל – אשר בחלקו מותאם גם למוגבלי תנועה. בשמורה מקננים עופות רבים ומבוצעת בו עבודת שימור והגנה על אוכלוסיית הצב הרך הארצישראלי. בשמורה פורחים פרחים מוגנים רבים, ובחולות מתרוצצים בעלי חיים אפיינים לחולות מישור החוף.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
