מזג האוויר החריג, ורשעותם של מציתים, מסבים בימים האחרונים נזקים אדירים וקורעי לב ליערות, לבעלי החיים ולרכוש.
כמה קבוצות שונות התארגנו במהירות כדי לסייר בשטחי הארץ השונים ולמנוע ככל שאפשר הצתות זדוניות וכן לדווח על מוקדי שריפה לפני שהאש תתפשט ותזיק.
הצתות על רקע לאומני אינן תופעה חדשה בארץ ישראל, מה שאמנם לא מקל על הכאב של כולנו – ובפרט על כאבם של אוהבי הטבע והחי – אבל צריך לדרבן אותנו לצאת במהלך סוף השבוע הזה מן הבית, ליהנות מן הנופים ואולי אף לסייע להגן עליהם.
זאת גם הזדמנות טובה להזכיר לכולנו ששריפות יער רבות נגרמות לא רק על רקע לאומני ומתוך כוונת זדון אלא במקרים רבים גם בגלל רשלנותם של מטיילים, מי שלא הקפידו לכבות את האש ב'מנגל' שערכו או מי שהשליך בדל סיגריה בלי לחשוב על ההשלכות של מעשיו.
בימים אלה של סתיו הרקפת עדין נסתרת תחת האדמה והכלנית אוגרת כח לקראת פריחה, ויחד עם כל פרחי החורף גם אלה ממתינים לגשם אשר ירטיב את היערות ואת הצמחיה היבשה. כמה ממבשרי החורף, בהם החלמונית והסתוונית, כמעט ומסיימים כבר את פריחתם, כשהם צובעים בכתמים עדינים את האדמה החרבה.
בסוף השבוע הקרוב חוזים החזאים רוחות חזקות לכן בחרנו בטיול שאפשר לערוך ברכב או ברגל ביער ירושלים.
בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה הייתה ירושלים עיר קטנה, רדומה, מוקפת בהרים קרחים.
בשכונותיה הקטנות של העיר צמחה אך מעט צמחייה וסביב הייתה שממה מוחלטת. אבל חמושים בצדקת דרכנו, ברצון כנה להטיב עם המדינה ותושביה, ועם מנהיגים בעלי שיעור קומה התקבלו החלטות חשובות על עתיד האומה ועל הטבע שמקיף אותנו.
יוסף וייץ, מראשי קק"ל, יזם בשעתו נטיעה של יער נרחב ממערב לעיר הבירה, ונשיא המדינה דאז, יצחק בן צבי, התכבד להניף את המעדר על אדמת ההר הסלעית ונטע בה עץ כדי להוות דוגמא ליערנים ולתושבי הבירה.
כ-4500 דונמים של יער ניטעו סביב עיר הבירה – שתילים רכים שהתפתחו וגדלו ליער צפוף ויפה של עצי מחט, תאנים, זיתים, גפנים, אלות, כליל החורש, לוטם שעיר, שקד ועוד.
התפתחותה של ירושלים, כמו גם שריפות, בניה מואצת של כבישים ומחלפים נגסו במפעל האדיר הזה והותירו ממנו רק כ-1250 דונמים של יער אורנים, ולמרבה הצער גם אלה נמצאים בסכנה.
יער ירושלים חובק כמו שתי זרועות את גבעת שאול, כפר שאול והר נוף, והוא תחום מצפון על ידי הר המנוחות, מדרום על ידי הר הרצל ו'יד ושם', וכן על-ידי נחל עין כרם.
אל היער אפשר להיכנס בנסיעה דרך שלוש כניסות, וכל כבישי היער צרים ומפותלים וחלקם משובשים – לכן יש לנהוג לאט ובזהירות וליהנות מן הנוף שנשקף. מומלץ גם לעצור מידי פעם לטיול רגלי קצר.
כניסה ראשונה אל יער ירושלים היא מתוך העיר, מרחוב בית הדפוס שבגבעת שאול.
לא הרחק משם נמצאת כניסה נעימה וירוקה מרחוב צמח, שאליו מגיעים דרך רחוב קטן עם שם פסטורלי: פרחי חן.
זהו כביש צר שמתפתל בין בתים מטופחים עד לשלט קק"ל שעליו כתוב: "יער ירושלים".
נשמו עמוק – אתם בתוך היער. משמאלכם חניון 'גן אוסטרליה', פינה קסומה שממנה נמתח שביל מסומן בכחול לחובבי הליכה.
הכביש צר, וזאת מתוך כוונה שלא לפגוע ביפי החורש, ואנחנו הולכים לכיוון השילוט ל"מרכז ציפורי".
ממש לפני הכניסה למרכז נפנה ימינה אל 'כבישון' זעיר שיורד אל מגרש חניה שלצידו גדר אבן ושני עמודי אבן.
מכאן מוליכה דרך סלולה ומפותלת שהותאמה גם עבור בעלי מוגבלויות וכסאות גלגלים, אך השביל מסתיים בשורת מדרגות ומשני צדיו ניצבים ברושים ואורנים זקופים.
מכאן נפרש מראה מרהיב כלפי מטה: בתי המושב בית זית נאחזים במדרון שיורד אל העמק ושבילים לבנים מציירים קווי גובה לצד טראסות שעליהן צומחים עצי פרי. את העמק תוחמת חומת הבטון האדירה של סכר בית זית, אשר הופך אותו לאגם גדול כאשר יורד מספיק גשם.
המצפה היפה הזה, שבו הוקמו פינות משחקים ונופש פעיל, ממוקם בין יד ושם, שהוקם כדי להנציח את השואה ואת קורבנותיה, לבין בית הקברות הצבאי בהר הרצל אשר מזכיר את מחיר עצמאותנו בישראל.
מכאן מוליך שביל אל גת עתיקה, ואם תרצו זאת מסמלת את העובדה שגם אנחנו, וכל מה שכולנו חווים כאן, נמצאים על רצף היסטורי שלא החל אתמול ולא יסתיים מחר.
כך מגיעים: משכונת 'יפה נוף' שבירושלים (ב'וויז': רחוב מרדכי איש שלום) פונים מערבה אל רחוב פרחי חן ויורדים עם הכביש עד ליער ירושלים לפי השילוט 'מרכז ציפורי'. ממש לפני המרכז פונים ימינה עד לרחבת חניה בכניסה ל'מצפור גלסמן'.
צילומים: דובי זכאי
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
