למעלה מאלפיים שנים לאחר שנבנו מפארים עדיין כמה משרידי מפעלי הבניה של הורדוס – "המלך הבונה" – מקומות ואתרים שונים בגבולות ממלכת יהודה ההיסטורית.
על אף מאמציו והישגיו האדירים המסורת היהודית לא מכבדת את המלך האדומי שהתגייר – גם ממניעים גזעניים שמטילים ספק בטוהר יהדותו, ודאי בשל מעשיו האכזריים שכללו טרור פוליטי, רצח ילדים ואת הכחדת בית חשמונאי ורצח יהודים, ובעיקר, כנראה, מפני שהוא נתפש כמשתף פעולה עם כובש זר.
מצד שני, ההיסטוריה הרי נכתבת בידי מי ששרד לכתוב אותה ואלה הם גם מי שלא ידעו לשמר את שיתוף הפעולה עם מעצמת העל האזורית של אותה תקופה – מה שהוביל לכך שהורדוס היה למלך היהודי האפקטיבי האחרון ולא הרבה אחריו הוחרבו ממלכת יהודה ובית המקדש.
תהא אשר תהא התייחסותנו לאיש ולמורשתו אין ויכוח על כך שאף מלך יהודי אחר לא הותיר חותם פיזי כל-כך משמעותי על ארץ ישראל – מבית המקדש השני שבירושלים ועד לעיר קיסריה, מביצור מחדש של אלכסנדריון ומצדה ועד להקמתה מחדש של העיר שומרון, ועוד ועוד.
למעט בית המקדש, כל מפעלי הבניה של הורדוס הוקדשו לשליטים ולשלטון הרומי ונקראים על שמות מנהיגיו. אבל יש גם אחד נוסף: הרודיון, הר מלאכותי בחלקו שהוא עיר ומבצר.
הרודיון, ארמון הנופש של המלך, נבנה במצוותו על גבול מדבר יהודה, כ-12 ק"מ דרומית לעיר ירושלים, והוא נקרא על שם הורדוס.
אחד הסיפורים ההיסטוריים מתאר סיטואציה שבה נמלט הורדוס מצבא הפרתים (ששלטו באיראן ובאסיה התיכונה ונלחמו ברומאים) אשר הושיבו את מתיתיהו החשמונאי (אנטיגונוס) על כס המלכות ביהודה כשליט בובה מטעמם.
על-פי מסורת זאת יקים הורדוס באותו המקום שבו נלחמו כוחותיו עם אלה של מתיתיהו – לאחר שישוב ליהודה ויוכתר למלך בגיבוי רומי – את "הרודיון שלב א'", או "הרודיון תחתית".
לימים, בשלב ב' של מלאכת הבניה, יכסה הורדוס את חלקה של העיר התחתית בסוללת עפר מרשימה שהיא חלק מהר מלאכותי אדיר שבראשו ארמון ומבצר.
יוספוס פלאביוס (יוסף בן מתיתיהו) מתאר כך את מפעל הבניה של הרודיון: "וכאשר עשה הורדוס זכר עולם לקרוביו ולאוהביו, לא זלזל גם בזכר עצמו: על־כן בנה מבצר בהר הפונה אל ארץ ערב וקרא לו הרודיון על שמו. ואף הרמה העשויה בידי אדם, במרחק ששים ריס מירושלים, אשר דמות לה כמראה שַד, גם לה קרא הורדוס בשם הזה וכלל את יופיה בכבוד וברוח נדיבה, כי את ראש הרמה הקיף מגדלים עגולים, ואת כל הכיכר המוקפת מילא ארמונות נהדרים, ולא רק מראה הבתים בפנים היה תאווה לעיניים, כי ־אם גם מחוץ היה עושר רב שפוך על הקירות והקרנות והגגות. המלך פיזר כסף רב למשוך ממרחק מים רבים עד ראש הרמה, ובשיפוע הגבעה חצב מאתיים מעלות שיש לבן צח, כי הייתה הגבעה גבוהה למדי, אף כי כולה נעשתה בידי אדם. וגם בתחתית הגבעה הקים הורדוס בנייני מלכים אחרים, בתי מסכנות (מחסנים) לכלי בית המלך ובתי משכן לעבדיו, עד כי דמתה המצודה הזאת לכל חוקיה לעיר שלמה בתחום ארמון מלכים".
הרודיון, העיר ומבצרה, היו לבירת המחוז ומקום משכנה של הביורוקרטיה המקומית, ואילו הורדוס בנה לעצמו אחוזת קבר מפוארת במיוחד בחלקה הצפוני של העיר, מחוץ למערכת החומות המשוכללת של המבצר בנקודה שצופה אל העיר ירושלים.
לאחר מות הורדוס והתדרדרות היחסים עם הרומאים פרץ, בשנת 66 לספירה, המרד הגדול שבמהלכו התבצרו מורדים בהרודיון ובנו בה בתי כנסת ומקוואות, אולם העיר נכבשה ארבע שנים לאחר מכן על-ידי הלגיון הרומי וננטשה.
הרודיון שוב הפכה למבצר ומקום מפלט למורדים יהודים בתקופת מרד בר כוכבא, ושוב נכבשה וננטשה, הפעם למשך כשלוש מאות שנים. בין לבין התגוררו בעיר יהודים אשר חפרו בה מערכת מנהרות תת קרקעיות כהכנה למרד – ובאחת משתי התקופות הללו חולל קברו של הורדוס וארונו נותץ.
הרודיון לא שבה מעולם לימי זוהרה אולם במהלך השנים היא הייתה לנקודת מאחז נוצרית ונבנו בה כנסיות, הייתה כנראה מושבת מצורעים בתקופה הביזנטית, והיא ננטשה סופית במאה השביעית עם הכיבוש הערבי.
ההר המלאכותי שבנה הורדוס משך את התעניינות הארכיאולוגים כבר במאה ה-18 אולם חפירות משמעותיות בשרידי העיר התקיימו לראשונה בתקופת השלטון הירדני הקצרה שבין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים.
משנת 1972 נחקר האתר לעומק על-ידי אנשי מחלקת הארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית, בראשות ד"ר אהוד נצר, והוא גם מי שחשף את שרידי אחוזת קבר הורדוס. בשנת 2010, בעת ביקור עם ארכיאולוגים במקום, נפל נצר ממעקה מתכת שקרס במקום, ונהרג.
במשך 38 שנות עבודתו של ד"ר נצר בהרודיון נחשפו בה ממצאים מרהיבים ומרשימים מתוך מפעל הבניה האדיר של הורדוס, בהם החומות הכפולות, מערכת לאיסוף מי גשמים, בריכות ענק ומבנים מפוארים שנבנו עם אבני גזית שהוסעות לאתר ממרחקים, וגם מערכות מערות מסועפות אשר נחפרו על-ידי המורדים בבטן ההר.
כיום מנהלת את האתר רשות הטבע והגנים וגם משמרת אותו, והכניסה למקום כרוכה בתשלום.
כך מגיעים: כדי ליהנות מביקור אביבי מושלם כדאי להגיע לגוש עציון דרך עמק האלה (כביש 375) ולפנות אל כביש 367, שמטפס אל הגוש, בצומת עציונה (לבאים מכיוון ירושלים כדאי לנסוע בדרך המנהרות לכיוון רמת רחל והר גילה).
היות שהאתר נמצא בשטח לא תמיד יציב מבחינה ביטחונית מומלץ, למי שלא בקיאים באזור, להצטרף אל אחד הסיורים שמקיימים אנשי בית ספר שדה כפר עציון אשר נמצא בקיבוץ כפר עציון (02-9935133) או להיעזר בהם להדרכה כללית ובמפות של האזור.
בסביבה: חמש אמות מים הוליכו מי מעיינות מסביבות גוש עציון אל "בריכת שלמה" הגדולה ומשם, בשיפוע קל, אל העיר ירושלים. שרידי אחת מן האמות נמצאים בנחל פירים, שם אפשר ללכת לאורך פיתולי האמה, מתחת לישוב אפרת, במסלול הליכה יפה.
צילומים: דובי זכאי
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
