פסטיבל 'דרום אדום', שנערך בשבועות האחרונים בנגב, הוא הזדמנות נהדרת עבור כולנו לחוות את "ההצגה הטובה ביותר בארץ" – והכל בחסות עוצמת היופי של המדבר שנמצא כעת באחת התקופות היפות ביותר שלו לאורך השנה. במקום הצבע הרגיל של הנגב, ה"צהוב דהוי", נמתח ירוק אופטימי ומלבב על פני המישורים והמרחבים, והוא מנוקד ומקושט באודם הכלניות, לובן הרותם, פריחת שקד ולא פחות מעורר השראה ועניין: שרידי השטפונות והגבים המלאים.
האביב או-טו-טו כבר כאן, החמסינים הראשונים ייבשו ויצהיבו את כל היופי הזה, ולכן חייבים להזדרז.
לרגל הפסטיבל סומנו רבים מן האתרים והדרכים בדגלי הפסטיבל, ובאתר האינטרנט 'שדות שקמה בשור' יש לא מעט פרטים אודות אירועים, טיולים ואטרקציות בשטח, כמו גם לגבי מקומות לינה. מידע נוסף, אודות סיורים ללא תשלום עם אנשי קק"ל אפשר לקבל בטלפון 1-800-350-550, ויש גם סיורים ללא תשלום עם החברה להגנת הטבע ( 052-3689628), טיולי אופניים, ואפילו "צעדת הכלניות בעקבות שושנה דאמרי". יש גם סיורים עם רשות הטבע והגנים 3639*
פסטיבל 'דרום אדום' מושך אל צפון הנגב עשרות אלפי מטיילים, ולאחר שכולנו משלימים את ה'סלפי' עם מרבדי הכלניות, ומתענגים על יפי הרותם ושדות החיטה המלבלבים, אפשר להתפנות למספר אטרקציות נוספות.
ים עזה
אני לא מתכוון לעיר עזה שנמצאת בכותרות מידי יום אלא למראה מיוחד של מאגר מים ענק שנמצא ליד קיבוץ ניר עם. ממרחק קצר אחרי המאגר נראים בתיה המזרחיים, והצפופים, של העיר עזה ונדמה שמאחורי המאגר פרוש ים גדול. הגשם, האוויר הצלול והמראות החדים נצפים היטב ממצפור קק"ל שהוקם על נקודה גבוהה שצופה אל האגם. ליופי הזה מצטרפות ציפורי שיר ומים שמעופפות סביב, וגם שטיח של שדות חיטה ירוקים שעוטף כעת את האזור כולו עד לאופק.
כך מגיעים: נוסעים דרומה על כביש 34 מצומת יד מרדכי ופונים מערבה בצומת ניר עם אל כביש קטן ויפה, דרך האנדרטאות שעוקפת את הקיבוץ. המאגר ממוקם באמצע הדרך.
יענים בנגב
לפני כשלושה עשורים בנו מייק וצופיה את ביתם על גבעה סמוכה לגן הלאומי 'אשכול'. בעבודה קשה ובעשרים אצבעות בנו השניים חווה חקלאית לגידול יענים בנקודה מבודדת ורחוקה ממקום ישוב. בימי השיא גודלו בחווה 800 יענים לצורך שחיטה, ובשרם יוצא אל צלחותיהם של אניני טעם בחו"ל. אלא שתקנות חדשות אוסרות על שחיטת יענים והחוואים נאלצו להסב את הפעילות שלהם מתעשיית הבשר אל תעשיית התיירות. כיום פוקדים את החווה מטיילים שפוגשים להקה בת כ-70 עופות גדולים ומרשימים. המטיילים מגלים בעלי כנף סקרנים שמהדסים בהליכה וריצה גאוותנית ומתקהלים סביבם, שולחים צוואר ארוך וראש קטן לחיטוט בתיקים.
במהלך ההאכלה שומעים המטיילים מפי צופיה את הסיפור המעניין של התגלגלות להקת היענים ארצה, ומבלי לעשות ספויילר גדול מידי נאמר שבני הזוג היו בדרכם בטיסה ארצה מדרום אפריקה עם ביצי יענים בתיקיהם, ובדרך קרה דבר מעניין מאד. שינוי הייעוד של החווה התבטא גם בהקמת מסעדה חלבית, וזאת מהווה כעת נקודת יציאה נהדרת אל מסלולי טיול רגליים לכיוון נחל הבשור, ואל מספר מעיינות סמוכים. מסלולי הטיול וחוויית ההאכלה של יענים הם פעילויות מהנות וחביבות שמשמחות את הילדים.
כך מגיעים: נוסעים על כביש 241 עד בסמוך לכניסה לפארק אשכול. ממול ממוקמת הכניסה לחוות היענים. 077-7295726 (פתוח בשישי ובשבת או בתאום טלפוני)
אצל בועז – הסמלים והמדליות של המדינה
בעומק המקלט הקטן של בועז קרצ'מר, בקיבוץ צאלים, צרובה ההיסטוריה של ישראל בעת החדשה על גבי מדליות וסמלים. האוסף המרשים של בועז החל להיאסף בשנת 2003, כאשר אביו פרש לגמלאות בתום 70 שנות עבודה במפעל המשפחתי אשר מייצר סמלים ומטבעות. ביום הראשון לחייו כפנסיונר, עלה האב על יצועו בלילה ומת מיתת נשיקה. בנו, בועז, חבר קיבוץ צאלים, לא ידע מה לעשות עם אוסף ענק של מדליות ומטבעות, וגם עם כמות גדולה של פלדה שממנה נבנו ההטבעות להטבעת מטבעות וסמלים. בועז נבר במרתפים הענקיים וברר מהם כ-20% בלבד מכמות החומר והתוצרת העצומה שבכולה שזורה ההיסטוריה של ארצנו. סמלי מדינה, דמויותיהם של בנימין זאב הרצל, דוד בן גוריון, כל נשיאי המדינה מחיים וייצמן והלאה, אותות שהוענקו ללוחמי צה"ל, סמלי יחידות צבאיות מצה"ל ושל צבאות זרים, וגם – לא פחות מעניין: התכתבות ענפה עם משרדי הממשלה.
מעט באחור הבין בועז את הערך ההיסטורי של האוצר הבלום הזה, והחל להסיע חלק ממנו במכונית החבוטה שלו, לרכז את השרידים בקיבוץ צאלים. הקיבוץ העמיד מקלט לרשות בועז והאוסף שלו, ועבודת המיון החלה. המקלט הדחוס הפך למוזיאון שבו יכולים המבקרים לא רק לראות את התפתחות ההטבעות לאורך חיי המדינה, אלא גם לשמוע מבועז אודות האוצר הגדול. בשלב הבא מתכוונים בועז וקיבוץ צאלים, בסיוע המועצה המקומית, להקים מוזיאון גדול לסמלים ולמטבעות מבית היוצר של משפחת קרצ'מר.
כך מגיעים: נוסעים על כביש 222 אל קיבוץ צאלים, רצוי לאחר טלפון אל בועז קרצ'מר שמנהל את מוזיאון ׳מורשת צאן ברזל׳: 052-3575324
תצפית אל מאגרי המים
כאשר אנחנו חושבים על הנגב אנחנו מעלים בדמיון הרבה יותר מדבר וחול מאשר מים, אבל הפרחת שממת הנגב לא הייתה מתאפשרת לולא מפעלי המים הגדולים מקום המדינה ועד ימינו אלה. התוצאה היא חקלאות פורחות עם שדות חיטה שממלאים את האופק, פרדסים, שדות חומוס ועצים לרוב.
אחד ממפעלי המים הגדולים בצפון מערב הנגב תופס את מי השיטפונות של נחל הבשור ואוגר אותם במאגרים גדולים. ערוצו של נחל הבשור חותר באדמה מהר הנגב ולאורך כ-80 קילומטרים, תוך שהוא אוסף בדרכו ערוצי נחלים נוספים, בהם, למשל, נחל הרועה. בימי הגשמים זורמות כמויות עצומות של מים בחולות חלוצה ובחבל הבשור, ומצטרפים אל זרימת מי מעיינות קבועה שבזכותה הערוץ הזה ירוק תמיד.
ערוץ נחל הבשור רחב מאוד, ובמקביל אליו סלולה 'דרך הבשור': 22 קילומטרים של שביל כורכר כבוש היטב, לצד צמחי הקנה ולהקות הציפורים הגדולות שמקננות בהם. בתקופה זאת של השנה מתקשטות גדות הנחל בפריחת כלניות ועם נתור מחוספס שממלא בפריחתו הסגולה את המדרונות. על אחד הקטעים היפים לאורך שביל הבשור הכשירו אנשי קק"ל שני מצפים חדשים. המצפור התחתון נושק לעצי אשל עתיקים, וממנו יש תצפית נהדרת אל סכר ענק שהוקם על ערוץ הנחל. המים זורמים וממלאים אגם ענק שבקצהו ממוקמות משאבות גדולות ששואבות את המים אל מאגרים גדולים.
מן המצפור העליון יש תצפית מצוינת אל האזור כולו ובפרט תצפית על מאגר נוסף, אשר בימים אלה מלא וגדוש במים. שני המצפורים נגישים גם לציבור עם מוגבלויות, באמצעות שביל בטון סלול. על צינורות ענק ירוקים הקימו אנשי קק״ל והמועצה גשר ארוך וחסון שממנו אפשר לצפות אל זרימת השיטפונות, וזה המקום לברך על שיתוף הפעולה בין רשות הניקוז שיקמה בשור, המועצה האזורית אשכול וקרן קיימת לישראל אשר אחראים יחד על פיתוח ערוץ נחל הבשור.
כך מגיעים: מצומת צאלים פונים צפונה אל דרך נוף, וכאשר מגיעים אל גשר חבלים ממשיכים מעט בדרך כורכר עד ל'מצפורי המאגרים'
נסיעה על 'דרך השדות'
פריחת 'מנתור מחוספס' ממלאת את צידי 'דרך השדות' – כביש נוף מרהיב שנמתח לאורך כ-18 קילומטרים בין שדות חקלאיים ושטחים אדירים שצבועים בימים אלה בצבעי פריחה סגולה ומרהיבה. בין הגידולים החקלאיים יש תפוחי אדמה, מטעי פרי הדר, שדות חיטה ועוד.
כך מגיעים: עולים על 'דרך השדות' מנקודה מסומנת בסמוך לכניסה לקיבוץ צאלים, על כביש 222.
צילומים: דובי זכאי
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
