צילומים: דובי זכאי
הים הכחול שמולנו רגוע ואינסופי. מידי פעם מתרומם גל נרפה ומסיים את חייו על הסלעים הגדולים, מימיו שוטפים אותם וגולשים לצדדים תוך שהם מותירים אגמון זעיר.
מרחבי היופי הכחול פרושים מתחת למרפסת בטון קטנה שממנה נראים הסלעים כמתנשאים לרגע מעל המים, רק כדי להתכסות פעם אחר פעם בקצף לבן.
נשענתי על מעקה הברזל ושחררתי את דמיוני לנדוד במורד ההיסטוריה. ממש בנקודה זאת נראו פעם אניות שעגנו רחוק מקו החוף ואל צלעותיהן נצמדו סירות קטנות, מושטות בידיהם השזופות של חותרים חסונים. סחורות שונות הועמסו על הסירות ואלה שבו אל החוף וחוזר חלילה.
לעיתים נח ודאי ערפל כבד על הים ועל קו החוף, מכסה ומעלים את התמונה הפסטורלית. או אז אפשר ודאי היה לשמוע רק את צעקות המשיטים ואת קולות המשוט שמכה במים. כך פעמו ודאי חיים לאורך אלפי שנים בנמלים שהתקיימו כאן בתקופת הכנענים, הרומאים, בתקופה הצלבנית וגם בתקופה המוסלמית.
כיום קיים גן לאומי, 'הגן הלאומי אשקלון', מצפון לנמל החדש של אשקלון, והוא מהווה מחווה וגל עד להיסטוריה של העיר כשהוא מוקף בחלקו בחומה גבוהה שהוקמה במאה ה-12 כשהיא נושקת לים. בוני החומה השתמשו באבני הבניין שנמצאו בסביבה, בהם גם עמודי שיש מפוסלים שנותרו מן התקופה הרומית. כמעט אלף שנים של מאבק עם גלי הים, הרוחות והמלח הותירו חותם באבני החומה, חלק ממנה קרס, וסלעים רבים ממלאים את רצועת החול הצרה.
חלק מן החומה נותר לתמוך את גבעת הכורכר, שממנה מזדקרים כיום עמודי השיש. חלק אחר שלה נעלם במצולות הים, כמה משרידים אלה עדיין מבצבצים החוצה, נשטפים על ידי הגלים שמלחכים גם את רגלי הדייג שניצב על שרידיו.
החוף הפראי והכל כך מיוחד הזה נמצא מדרום מערב לגן הלאומי ורק מעטים פוקדים אותו כיום על אף שהוא מתאים לחובבי שיטוט, מי שנהנים לדלג בין אגמונים קטנים ולשטוף את עיניהם ביצורי ים זעירים שנחבאים מתחת לסלעים.
העיר אשקלון התקיימה ממזרח לכאן לאורך כעשרת אלפי שנות היסטוריה מתועדת, כאחת החוליות החשובות על דרך הים שחיברה בין מצרים לסוריה. אשקלון הייתה קטנה מידות והוקפה בסוללות עפר גבוהות שעליהן נבנתה לימים חומה בגובה של כ-15 מטרים.
על-פי אנשי רשות הטבע והגנים נחשב שער הכניסה לעיר הכנענית, שנבנה סביב שנת 1850 לפני הספירה – לפני קרוב לארבעת אלפים שנים (!) – לשער העתיק ביותר מסוגו בעולם.
בתודעה היהודית מקושרת אשקלון יותר מכל עם תקופת התנ"ך, עת הייתה עיר פלישתית, ובעיקר עם סיפור שמשון ודלילה, אולם אל שיא פריחתה היא הגיעה בתקופה הרומית כאשר הייתה אחת מחמש הערים החשובות בארץ וסביבה נבנו בתי חווה מפוארים. בשטחים החקלאיים שסביב העיר גידלו בתקופה זאת דגנים, תמרים, גפנים וירקות.
בגן הלאומי אשקלון, מקום מאד מומלץ לביקור, אפשר לעבור כיום דרך השער הכנעני העתיק, בתוך מסדרון מקומר באורך של כחמישה עשר מטרים, ולדמיין הליכה במשעול ההיסטוריה. בקצה השער, מול הים, אפשר לחוש את הנצחיות של הים ואת משב הרוח שנושבת ממנו.
כך מגיעים:
הגן הלאומי אשקלון ממוקם בדרום מערב העיר ליד בית החולים ברזילי, ובסביבתו מוצב שילוט שמכוון אל הכניסה.
בסביבה 1: שביל המצוק. שביל שנמתח בין חניון השער הכנעני ועד לחניון הדולפין שלידו נמצאים שרידי הנמל העתיק. זהו מסלול הליכה על המצוק שמעל קו החוף. מצידו המזרחי של הגן אפשר לראות את שרידי חומת העיר.
בסביבה 2: חוף הרחצה. במרכז הגן הלאומי אשקלון נמצא חוף רחצה נעים ובו חול רך, שירותי הצלה וסככות צל.
טיפ 1: הכניסה לגן הלאומי כרוכה אמנם בתשלום אבל יחד איתו מתקבלת דפדפת הדרכה שימושית.
טיפ 2: בלילות שבהם מזג האוויר מתאים לכך אפשר לישון בתחום הפארק. לינת לילה כרוכה בתשלום נוסף אולם מותר להקים אוהלים.
הצעות נוספות לפעילויות סוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
