שברולט קרוז מכל הכיוונים: אחרי הסדאן והסטיישן מגיעה גם גרסת האצ'בק 5 דלתות
הזמן רץ, ושברולט קרוז כבר הפכה להיות אחת המכוניות הקומפקטיות הותיקות ביותר בשוק שלנו, לצידה של רנו פלואנס, לפניה מובילות מתחרות חדישות כמו קורולה, אימפרזה ופורטה, ובקרוב ינחתו אצלנו גם מאזדה 3 וסקודה אוקטביה.
עבור ג'נרל מוטורס קרוז היא נכס אסטרטגי, מכונית גלובלית שאותה היא מוכרת מהודו ועד כוש, מרוסיה ועד טקסס, ארה"ב.
באופן מעט משונה, רק לאחרונה התפנו אנשיה להנפיק גרסת האצ'בק 5 דלתות שהיא הגרסה החשובה ביותר לשוק האירופי, שם היא אמורה להתחרות בקטגוריה התוססת של פולקסוואגן גולף ופורד פוקוס.
לרוע מזלה, והכל הרי עניין של תזמון בחיים, השוק האירופי נמצא במצוקה לא פשוטה בשנה האחרונה כך שלא צריכה להיות בעיה גדולה מידי להשיג מכוניות כאלה.
מצד שני, קטגוריית הקומפקטיות-האצ'בק בישראל מצטמצמת מעט (לאחר שזכתה לעדנה), ובאופן כללי הקטגוריה הקומפקטית מצטמצמת לטובת קטגוריות שכנות לה.
אצלנו מניחה קרוז האצ'בק את הצלב של שברולט בעיקר על יונדאי i30וקיה סיד החדשות, כמו גם על פורד פוקוס האצ'בק ובמידה פחותה גם טויוטה אוריס, פולקסוואגן גולף, וסיטרואן C4.
משפחת הקרוז חולקת פלטפורמה משותפת עם שברולט אורלנדו (מיני-מיניוואן) מצד אחד, ועם אופל אסטרה לגרסאותיה השונות ואופל זאפירה מן העבר האחר.
אצלנו היא מופיעה לאחר גרסת הסטיישן, ועם מכלולים דומים למדי לאלה של הסדאן.
גרסת ההאצ'בק, קצת לא נעים לומר, היא אחת מגרסאות ההאצ'בק היחידות שנראית פחות טוב מגרסת הסדאן. מבחינה זאת היא מתאימה ללקוח סולידי: פשוטה לעיכול, נעימה לעין, ולא מחפשת בלגאנים.
עיצוב הפנים של קרוז בכלל, וההאצ'בק בתוך כלל זה, נראה כיום מעט מיושן עם עודף כפתורים ומתגים בחלקו המרכזי של הדאש בורד.
איכות ההרכבה טובה ולמרות עודף המתגים נראה שהפלסטיקה תשרוד היטב את מבחן הזמן.
מושב הנהג תומך טוב ומעוצב היטב, ובגרסת האיבזור היקרה יותר ('LT פלאטינום') יהנה הנהג גם ממערכת המולטימדיה 'My Link' עם מסך מגע בגודל 7 אינטש, בקרת אקלים ו'גג שמש'.
מנוע קונבנציונלי למדי, בנפח 1.6 ליטר, שמחובר לתיבת הילוכים אוטומטית בעלת 6 יחסי העברה מספק 124 כ"ס ו-15.8 קג"מ של מומנט.
על הנייר זה נשמע בסדר גמור, בשטח המצב מעט פחות מזהיר: תחושת הכח שמספק המנוע לא מספיק נמרצת ברגע לחיצת המצערת בסל"ד נמוך, לאחר מכן מתקבל "זמן חשיבה ארוך", ואז מגיע הכח ואיתו מהירות שיוט גבוהה שנעדרת את סנסציית המהירות וזכל זאת מסכנת את רישיון הנהיגה באותה מידה בדיוק.
קרוז, שמוכרת אצלנו משנת 2009 (הוצגה ב-2008), עברה עד היום הרבה מאד מתיחות פנים קטנות ושיפורים, מה שאומר שבמקור שברולט הוציאה לשוק מוצר שלא נאפה עד תום.
כיום, בעיקר לאחר שידרוג המתלים ותיבת ההילוכים, היא הבשילה לכדי מכונית טובה ונעימה, אלא שלרוע מזלה המתחרות שלה לא עמדו בחיבוק ידיים ושיפרו מאד את יכולותיהן.
לו הוצגה כך לפני חמש שנים יכולה היתה קרוז האצ'בק להתחרות בצרפתיות מבחינת נוחות הנסיעה – קרוז שמה את הדגש על נוחות יותר מאשר על התנהגות – אבל כיום אפילו הצרפתיות כבר שולטות טוב יותר בקצב הגלגול שלהן.
התוצאה, לכן היא מכונית נוחה למדי עבור כל מי שנוהג רגוע, בעיקר באיזורים עירוניים או על כבישים סלולים כהלכה דוגמת כביש 6.
נהג כזה לא יבקש לעצמו תאוצות עוצרות נשימה, כי אין כאלה, והוא יהנה מאד משיכוך רעשים טוב, מתנועה נינוחה מאד על מתלים רכים יחסית, וממרחב פנימי יעיל ושימושי.
נהג רגוע גם לא ישים לב למה שיפריע לנהג הנלהב יותר: היגוי קל מידי בעיקר סביב הקו הישר, קצב מהיר מידי של גלגול הגוף, ותחושת ריסוק לתוך מהמורות על כבישי נהיגה משובשים.
בשורה תחתונה, קרוז האצ'בק מתאימה לנהגים רגועים וסבלניים ש"תופרים" מרחקי נסיעה ארוכים על כבישים רהוטים (צריכת הדלק שלה לא בולטת לטובה וראוי לשים אליה לב). אלה יהנו מאיכות הרכבה ומרמת איבזור טובות, ולא יוטרדו – כמו נהגים נלהבים יותר – מכך שמדובר במכונית נטולת אופי.
