שוק הרכב הישראלי סגר עוד שנה חזקה. אמנם ב-2017 נרשמה ירידה זניחה לעומת מספרי המכירות של שנת השיא 2016, אבל במבט רחב יותר אין ספק שהעשור וחצי האחרונים היו טובים מאוד עבור היבואנים ומשוק של כ-130 אלף רכבים בשנה ב-2003 בשנים האחרונות המספרים נושקים כבר ל-300 אלף מכוניות חדשות שעולות על הכבישים מדי שנה.
על אף שלמרבית היבואנים, גם אם הם לא נמצאים בצמרת השוק או מחזיקים להיטי מכירות קיצוניים, ממש אין סיבה להתלונן ורובם מוכרים כיום אלפי רכבים יותר מבעבר בכל שנה, צלילה לעומקן של הטבלאות מגלה גם ב-2017 דגמים שסבלו מירידות חדות בביקושים, כאלה שנזנחו על ידי יבואניהם ואחרים שמעולם לא הצליחו לממש את הפוטנציאל שלהם.
לפניכם עשרה דגמים שלא ממש הבריקו בשנה החולפת.
מיצובישי אטראז'
האטראז' היא מיני משפחתית כמו פעם – סופר מיני שהודבק אליה תא מטען וסובלת מעיצוב עלוב, בעיית פרופורציות, מושב אחורי צר, ביצועים מבישים ודירוג מביך במבחני ריסוק.
כל אלה ממש לא הפריעו לאטראז' להפוך ב-2015 ו-2016 ללהיט מכירות בשוק המקומי עם יותר מ-5,000 יחידות מדי שנה שנרכשו על ידי ציי רכב רבים (וצה"ל ביניהם) אשר חיפשו ככל הנראה את האופציה המשפחתית הזולה ביותר שקיימת כדי לצאת ידי חובה בסעיף התחבורה האישית למי שתנאי העסקתו כוללים רכב צמוד.
כנראה שאפילו דלקן חופשי לא יכול להמתיק גלולה מרה שכזו ובעקבות תלונות רבות של המשתמשים מנהלי הציים כנראה הבינו שהאטראז' לא בדיוק מספק את הסחורה ואנו שמחים לבשר שב-2017 היקפי המכירות שלו צללו ביותר מ-600 אחוזים, ל-799 יחידות בלבד.
יגואר XE
אחרי הרבה שנים ללא דגם כניסה ראוי שיוכל לתת פייט למתחרות, ב-2014 יגואר חשפה את ה-XE – סדאן משפחתית ספורטיבית שמסתכלת למתחרות בלבן של הפנסים. ב-2015 המכונית הגיעה לארץ אך גם אחרי שנתיים בשוק ולמרות נתוני בסיס טובים, עיצוב נאה, נוכחות מרשימה וביצועים טובים היא ממש לא הצליחה לאתגר את המתחרות ורשמה גם ב-2017 רק 30 מסירות, פחות מעשירית מהמתחרות הפחות מבוקשות שלה ועוד הרבה פחות מזה אל מול מובילות סגמנט המנהלים פרימיום ב.מ.וו סדרה 3 ומרצדס C קלאס.
פיג'ו 308
הדור הנוכחי של המשפחתית של פיג'ו אמנם לא פורץ גבולות אבל מציג עיצוב סולידי נאה, כולל תא נוסעים מבוצע טוב, עושה שימוש במנועים מתקדמים ומגיע עם גיר אוטומטי יפני ראוי.
עם זאת, בלובינסקי היבואנית משום מה לא הצליחו לתרגם את המכלול המוצלח בסך הכל למכירות בשטח ו-385 יחידות מכל הגרסאות הוא נתון נמוך בכל קנה מידה שלא עושה כבוד למותג.
סיטרואן C4
אמנם מדובר בדגם בערוב ימיו שבסיטרואן החליטו לא להציג לו דור המשך, אבל למרות שייתכן שה-C4 היא לא מלהיבה או מיוחדת כפי שהייתם מצפים מסיטרואן, עדיין בהחלט מדובר במשפחתית קומפקטית לא רעה וזה קצת בלתי נתפס שרק 19 מיותר מ-280 אלף רוכשי מכוניות חדשות השנה בחרו בה.
שברולט קרוז
בניגוד לדור הראשון של הקרוז שהחל את דרכו ב-2009 בשוק הרכב הישראלי בקול גדול, הדור השני והמוצלח בהרבה של המשפחתית הגלובלית של ג'נרל מוטורס הושק כאן בשלהי 2016 בקול ענות חלושה.
אמנם אין ספק שבשנים האחרונות הפוקוס הופנה לרכבי הפנאי והמשפחתיות סובלות מתדמית "לא סקסית", אבל עדיין מדובר באחד הסגמנטים החשובים בשוק המקומי שארבעה מבין עשרת הדגמים הנמכרים ביותר ב-2017 שייכים לו. בהעדר מסע פרסום ראוי ועם תחושה שאפילו אנשי היבואן לא מאמינים שהקרוז יכולה לעשות זאת, רק 959 יחידות עלו על הכבישים בשנה החולפת, כעשירית ממה שעשו מובילות הסגמנט.
סובארו אימפרזה
אמנם האימפרזה מעולם לא הצליחה להפוך למשפחתית של ישראל כמו הליאונה DL המיתולוגית משנות ה-80 אותה החליפה, אבל היא הצליחה במשך שנים רבות לשמור על נתוני מכירות נאים ונחשבת למשומשת מבוקשת ולכוכבת הבלתי מעורערת של מסעות גרוטראלי למיניהם.
הדור הקודם של האימפרזה שהגיע לארץ באיחור מאוד לא אופנתי של 3 שנים היה מיושן יחסית כבר עם השקתו ולא הצליח לאתגר את מובילות הסגמנט. ברבעון הראשון של 2017 הושק הדור החדש של האימפרזה שאמנם גם לא הציג מהפכות גדולות אך כלל עיצוב מרשים בהרבה, תא נוסעים מכובד ואבזור משופר.
הלקוחות כנראה לא ממש השתכנעו ורק 452 אימפרזות עלו על כבישי ישראל בשנה שעברה. יתר האנשים העדיפו כנראה לבחור במכוניות משפחתיות אחרות או ברכב הפנאי של סובארו ה-XV, שעל אף היותו בערוב ימיו והתבססותו על הדור היוצא של האימפרזה, לא פחות מ- 4,016 רוכשים הצטיידו בו – כמעט פי 10 ממספר האנשים שרכשו אימפרזה.
פיאט 500
בעשור האחרון פיאט שמה את רוב הביצים שלה בסל אחד ומכירות המותג בכל העולם וגם בישראל הסתמכו והתבססו בעיקר על ה-500 הקטנה.
אמנם גם עשור אחרי שנחשפה בגרסת הרטרו המודרנית שלה ה-500 עדיין נראית מצוין, אבל למרות שעדיין אין לה מתחרות ישירות, נראה שהלקוחות הישראליים חובבי הגיר האוטומטי כבר פחות סלחניים לגיר הרובוטי החד מצמדי המטלטל שלה וב-2017 המכירות של ה-500 צללו בארץ ל-685 יחידות.
ניסאן ג'וק
הרכב שהמציא את סגמנט הג'יפונים הקטנים, תפס את שאר יצרני הרכב עם המכנסיים למטה ואפשר לניסאן לרשום הצלחה מסחרית חסרת תקדים במשך זמן לא מבוטל כבר מזמן לא לבד וב-2017 נראה שהעיצוב המיוחד של הג'וק כבר לא מצליח לחפות על החסרונות הבולטים (יחידת ההנעה, מרווח פנימי והגיל) ומי שהוביל את סגמנט רכבי הפנאי הקטנים במשך שנים הדרדר ב-2017 ל-876 יחידות, אפילו פחות ממה שעשו רכבי פנאי בעלי נוכחות אנמית כמו ה-2008 של פיג'ו.
MG3
חלק עצום מהמוצרים שרכשתם בעשור האחרון, אולי אפילו בכלל בלי שהייתם מודעים לכך, הגיעו מהרפובליקה העממית, אבל בכל הנוגע לכלי רכב נראה שמרבית הלקוחות בשווקי המערב עדיין חוששים מאוד מרכבים "מייד אין צ'יינה" זאת על אף שכיום מדובר בשוק הרכב הגדול בעולם ובמדינה בה מיוצרים מדי שנה הכי הרבה רכבים על פני הגלובוס.
אמנם סין עדיין אחראית ללא מעט רכבים מבישים, אבל הדור החדש של המכוניות הסיניות כבר לא בהכרח נחות מהמתחרות.
חברת לובינסקי היא הנציגה בישראל של MG – פעם מותג ספורט בריטי נחשק וכיום מותג בבעלות SAIC, אחת מיצרניות הרכב המובילות במדינה הענקית, והיא היחידה שמייבאת באופן סדיר כבר קרוב לעשור מכוניות מהרפובליקה העממית לארץ.
עם זאת עד כה נראה שהיבואנית לא באמת עשתה מאמצים לגרום ללקוחות לפתח אמון בתוצרת הסינית ולשכנע אותם לקנות רכבים של MG בעזרת תמחור אגרסיבי.
וכך, ממש כמו בכל השנים שקדמו לה, גם ב-2017 MG רשמה מספרים זניחים עם 257 יחידות של ה-MG3 הנאה שעלו השנה על כבישי הארץ המובטחת.
ב.מ.וו i3
בתחילת העשור שי אגסי ניסה לגרום לנו להאמין כי מציון תבוא הבשורה וכאן בארץ הקודש יתחיל מסע הגמילה של העולם מהנפט Nוכלי הרכב המזהמים.
אנשי בטר פלייס ניסו לשכנע אותנו עם תחילת השיווק של הפלואנס ZE ב-2012 שבתוך שנים ספורות לא תהיה סיבה הגיונית, בשלב ראשון לפחות בישראל, לרכוש יותר מכונית עם מנוע בעירה פנימית. בתיאוריה זה נשמע משכנע אבל במציאות, פחות משנה וחצי לאחר מכן, בטר פלייס הפכה להיסטוריה ובשנת 2017 עדיין הדלק הוא זה המניע את כלי הרכב בישראל ובעולם כולו ובשנה החולפת למעשה שווק כאן רק דגם חשמלי בודד, ה-i3 של ב.מ.וו, ורק 2 מתוך למעלה מ-280 אלף רוכשי רכבים חדשים בחרו לממש את החזון של אגסי ולהצטייד בו.
