תפריט

כל האמת על מהירות: גרמה ל-0.13% מן התאונות עם נפגעים

כ-0.13% בלבד מהנהגים שהיו מעורבים ב-2014 בתאונה עם נפגעים נהגו במהירות מופרזת ביחס לחוק. כך עולה מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בסך הכל, עבירות מהירות נרשמו לכ-3% בלבד מכלל הנהגים שהיו מעורבים בתאונה עם נפגעים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

האמת על מהירות: רק לכ-0.13% מן הנהגים שהיו מעורבים בתאונה עם נפגעים בשנת 2014 נרשמה עבירת מהירות מופרזת ביחס לחוק. כך עולה מנתונים עדכניים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). בסך הכל, עבירת "מהירות מופרזת ביחס לחוק או לנסיבות המקרה" נרשמה לכ-3% בלבד מהנהגים שהיו מעורבים בתאונה עם נפגעים בשנה שעברה.

לפי נתוני הלמ"ס, עבירת המהירות העיקרית שנרשמה לנהגים שהיו מעורבים בתאונות בשנת 2014 הייתה מהירות מופרזת בנסיבות המקרה, אלא שגם עבירה זו יוחסה לשיעור זעום של נהגים: רק כ-1.7% מסך הנהגים שהיו מעורבים בתאונות עם נפגעים. החל מ-2013 נכללת בנתוני הלמ"ס גם עבירת מהירות שגרמה, לטענת הבוחנים, לסטייה מנתיב, ובשנה שעברה נרשמה עבירה זו לכ-1.2% בלבד מסך הנהגים המעורבים בתאונה.

יצויין שעבירת מהירות מופרזת בנסיבות המקרה ועבירת מהירות שגרמה לסטייה מנתיב עשויה גם לנבוע מליקוי בתשתית או מליקוי טכני במכונית. אלא שברוב המכריע של תאונות הדרכים, חקירת המשטרה שנערכת לאחר קרות התאונה מתמקדת במציאת האשמים מקרב הנהגים בלבד, ולא מחפשת או בוחנת את שרשרת הגורמים והנסיבות שהובילו לתאונה.

זהירות, כאן אוכפים עבירות מהירות
נתוני הלמ"ס מצביעים על הבעייתיות הכרוכה בגישת רבים מהעוסקים בתחום הבטיחות, ולפיה מהירות מופרזת היא עבירת תנועה חמורה ונפוצה במיוחד. ההסבר פשוט ומוכר היטב: על-פי תומכי הגישה, מהירות מופרזת ביחס לחוק או לנסיבות המקרה גורמת לרוב לעבירות אחרות, כמו למשל אי-ציות לרמזור או אי-מתן זכות קדימה. לכן, גם כאשר לא נרשמת לנהג עבירת מהירות בזמן התאונה עצמה, אין בכך כדי להפחית מהשפעתן החמורה של עבירות מהירות על הבטיחות.

גישה זו היא שעומדת מאחורי מדיניות האכיפה של משטרת ישראל, שמקצה משאבים ניכרים לאכיפת עבירות מהירות. אלא שבעניין זה יש לזכור כי עבירת המהירות העיקרית בקרב נהגים המעורבים בתאונה היא מהירות מופרזת ביחס לנסיבות. עבירה זו כלל אינה ניתנת לאכיפה באמצעים העיקריים של המשטרה, ובעיקר מצלמות המהירות האלקטרוניות שהוצבו בכבישים מאז 2012.

וכך, בזמן שמשטרת ישראל משקיעה עשרות מיליוני שקלים בשנה באכיפת מהירות מופרזת ביחס לחוק, עבירה זו נרשמה לכ-0.13% בלבד מנהגים המעורבים בתאונה עם נפגעים. אמנם אין ספק שמהירות היא גורם שמחמיר את תוצאותיה של תאונת דרכים, אך נתוני הלמ"ס מלמדים – ולא בפעם הראשונה – כי הגישה לפיה מהירות היא "אם כל חטאת" לוקה, לכל הפחות, באי-דיוק בלתי סביר.

מצלמת מהירות בכביש מס' 1
מצלמת מהירות בכביש מס' 1

ומה עם קורקינטים חשמליים?
כמו בכל שנה, עבירות התנועה העיקריות שנרשמו לנהגים היו אי-מתן זכות קדימה לרכב או הולך רגל, אי-ציות לרמזור ואי-שמירה על מרחק. יש לציין כי ליותר משליש מכלל הנהגים שהיו מעורבים בתאונה עם נפגעים לא נרשמה כל עבירת תנועה: מתוך כ-21 אלף נהגים שהיו מעורבים בתאונה עם נפגעים, לכ-8,700 לא נרשמה עבירה בזמן התאונה.

בלמ"ס מתייחסים, לראשונה, גם לתאונות שבהן מעורבים קורקינטים ואופניים חשמליים. מנתוני הלמ"ס עולה כי "31 בני אדם נפגעו ב-28 תאונות דרכים עם נפגעים שהיו מעורבים בהן קורקינטים חשמליים – אדם אחד נהרג, 8 בני אדם נפגעו קשה ו-22 נפגעו קל". אולם, נתוני הלמ"ס מבוססים על רישומים של משטרת ישראל, הנחשבים לחלקיים בלבד.

"המעורבות של כלי רכב אלו גדולה מהמצוי ברישומי המשטרה", מבהירים בלמ"ס, "מאחר שחלק מהנפגעים הגיעו לבית החולים כתוצאה מתאונות עם כלי רכב אלו אך לא דווחו למשטרה". לפי נתונים שנאספו במרכזי הטראומה בבתי החולים, בתאונות שבהן היו מעורבים קורקינטים ואופניים חשמליים נפגעו 163 בני אדם. "ניתן להניח כי השימוש בסוגי רכב חדשים אלו יהיה במגמת עלייה בשנים הקרובות", מתריעים בלמ"ס.