תפריט

שיינין דורש לסגור את הרשות לבטיחות בדרכים ולהקים במקומה גוף חדש

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים פנה למבקר המדינה בבקשה לחקור את הנעשה ברשות, ואל הממונה על התקציבים באוצר להשבית את פעילותה. לדבריו "הרשות לא אפקטיבית ולא משפיעה על תאונות הדרכים בישראל. אין קשר סטטיסטי בין קיומה של הרשות לבין הגדלת הבטיחות בדרכים"

ד"ר יעקב שיינין, יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, פנה בתחילת חודש פברואר למבקר המדינה, יחד עם שני נציגי הציבור האחרים במועצת הרשות, בבקשה לחקור את הנעשה ברשות.

במקביל פנו השלושה אל הממונה על התקציבים באוצר בבקשה לעצור את הזרמת התקציב לרשות ולהשבית אותה.

שיינין יסיים באמצע אפריל קדנציה בת שלוש שנים שבמהלכה ניסה, ללא הצלחה, לגרום לרשות לעבוד לפי מדדים של עלות-תועלת, כלומר לוודא שכל שקל שמושקע בבטיחות בדרכים מנותב למקום שבו יהיה הכי אפקטיבי.

בתום שלוש שנים, במהלכן השקיע לדבריו כ-2,000 שעות עבודה – כולן בהתנדבות מלאה – הוא מודה שלא הצליח במשימתו והרשות נותרה כפי שהייתה מיומה הראשון – צינור שדרכו מועבר רוב התקציב למשרד התחבורה ולמשטרת ישראל, באופן שבו לרשות אין שום השפעה על האפקטיביות של השימוש בכסף הזה.

לדברי שיינין, ברשות עובדים כיום – לאחר קיצוץ של כ-20% ממצבת כח האדם – כ-55 עובדים וכמעט אף אחד מהם אינו איש מקצוע שמבין בבטיחות בדרכים. חלק מן העובדים הם אנשי משרד התחבורה במקור, וחלקם האחר הם פקידים ופקידות שהחלו לעבוד ברשות כאנשי תמיכה וקודמו במהלך השנים לאחר שזכו במכרזים פנימיים. לדברי שיינין אין כיום בעלי מקצוע מתחום הבטיחות בדרכים לא בקרב הנהלת הרשות, ולא בין עובדיה.

התוצאה, לדבריו, היא שלרשות אין יכולת מקצועית ובעיקר אין לה השפעה מקצועית על הבטיחות בדרכים, כפי שמעידים גם הנתונים האובייקטיביים: בין אם הרשות קיימת, או אם לא הייתה קיימת – גרף הירידה בתאונות בדרכים קבוע, ומושפע מן השיפור הטכנולוגי בכלי רכב ומשיפורים ברשת הכבישים שלא קשורים לרשות.

נזקי השר כץ

המצב ברשות אינו גזירת גורל ויכול היה להיות אחר לגמרי לו התברכנו בשר תחבורה מוצלח יותר. לדברי שיינין, אחד הכשלים היסודיים ברשות נובע מכך שישראל כץ, שר התחבורה, מעולם לא טרח למנות למועצת הרשות עשרה נציגי ציבור – כפי שדורש חוק הרשות הלאומית. נכון להיום מכהנים ברשות שלושה נציגי ציבור – אחד מהם הוא שיינין עצמו, ובנוסף להם גם עוד פעיל ליכוד אשר שימש בעבר כראש מועצת חורפיש וכמנכ"ל תאגיד מים בצפון.

נוסף להם מכהנים שלושה נציגים של משרדים ממשלתיים – משרד התחבורה, המשרד לביטחון הפנים ומשרד החינוך – ואלה הם הנציגים של המשרדים שמקבלים כמעט את כל תקציבה של הרשות. התוצאה היא שהרשות לא פועלת בהתאם לחוק, ואין למועצה שלה מניין חוקי לקבלת החלטות.

פנייתנו אל השר כץ להגיב על טענה זאת לא נענתה.

התוצאה, כפי שהיא מנוסחת בפנייתו של שיינין אל מבקר המדינה, היא ש"הרשות אינה מתפקדת כראוי, לא במישור המקצועי, לא במישור הניהולי ולא במישור הכספי של פיקוח ובקרה". שיינין מסביר ששתיים מתוך שלוש חטיבות של הרשות פועלות ללא מנהל והשלישית מנוהלת על ידי מי שנמצאת "בבעיה ניהולית" ואשר "תפקודה נראה בעייתי". לגבי המנכ"ל החדש של הרשות כותב שיינין שהוא לא מבין בבטיחות ו"יש ספקות כבדים לגבי יכולותיו לשקם את הרשות ממצבה הנוכחי".

שיינין טוען שלא מתקיימת בקרה ופיקוח הולמים על זרימת הכספים"… וכן "חוסר ידע והיעדר בקרה על מידת הגעת הכספים ליעדם הסופי".

במקביל פנו שלושת נציגי הציבור גם אל הממונה על התקציבים באוצר, ובקשו לעצור העברת כספים לרשות. שיינין טוען שם שנציגי הציבור "לא יכולים לקחת אחריות על פעילותה החוקית של מועצת הרשות".

לסגור, ולפתוח מחדש

שיינין טוען שבמהלך שלוש שנותיו במועצת הרשות עשה כל מאמץ לשנות את פני הגוף הזה, אך ללא הצלחה – בעיקר מפני שהרשות כפופה למשרד התחבורה ולא מסוגלת לתפקד כגוף מקצועי עצמאי.

הפתרון היחיד, לדבריו, הוא סגירה מוחלטת של הרשות הנוכחית, ניסוחו של חוק חדש, והקמה מחדש של רשות לאומית שתפעל כגוף מקצועי ומשוחרר מלחצים פוליטיים.