תפריט

רבותי האיזטה חוזרת, הפעם על סוללות

יצרנית שוויצרית של כלי רכב לניידות אישית בנתה גרסה מודרנית ל'איזטה' הקטנה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

כמעט שלוש שנים מנסה חברת הניידות האישית השוויצרית 'מיקרו מוביליטי' (Micro Mobility) לזכות בתשומת הלב התקשורתית עם 'מיקרולינו', שהיא מהדורה מודרנית ל'איזטה' הקטנה. כעת נראה שזה מגיע: לאחר הופעה שלישית בתערוכת ז'נבה, וסדרת כתבות שהחלה ב'אוטומטיב ניוז' וגלשה לעיתונות העולמית, נראה שסוף סוף יש עדנה לרעיון הקטן והמדליק הזה.

 

 

'איזטה', למי שלא נתקל עד היום, הייתה יצירה איטלקית ארבעה גלגלית מינימליסטית שנהגתה מתוך שרידי התעשייה של אחרי מלחמת העולם השנייה. כמו רעיונות יצירתיים אחרים באותה תקופה של שבר ומחסור, 'איזטה' נועדה לספק תחבורה בסיסית עם מינימום משאבים ועלויות.

המכונית הפיצפונה התאפיינה יותר מכל בדלת קדמית שדומה לדלת של מקרר, כלומר שהיא נפתחת קדימה והצידה, ובתוך כדי כך היא לוקחת איתה קדימה גם את מכלול ההגה וחושפת את "תא הנוסעים" הזעיר.
האיטלקים מכרו את הפטנט שלהם לביצוע של יצרנים שונים, אבל המהדורה הזכורה והמפורסמת ביותר של היצירה הזאת נבנתה על-ידי ב.מ.וו. בין השנים 1953-1956.

מהדורות נוספות, ומעט שונות עיצובית, של המכונית נבנו גם על ידי איזטה עצמה, באיטליה, וגם בצרפת, בריטניה, ספרד, בלגיה, ארגנטינה וברזיל.
על ההנעה הופקדו מנועי אופנועים שונים (למשל 236 סמ"ק דו-פעימתי אצל איזטה, 250 סמ"ק 4 פעימתי בב.מ.וו), ואלה לא התקשו להאיץ את גוף המתכת הקל יחסית שנבנה על-גבי שלגה נפרדת, כמקובל באותן שנים.

 

60 שנים מאוחר יותר, וככל הנראה כאשר לאף אחד כבר אין זכויות על העיצוב, החליטו אנשי 'מיקרו מוביליטי', אשר מייצרים בדרך כלל קורקינטים מעוצבים וכלים אחרים לניידות אישית, להעתיק כמעט אחד לאחד את העיצוב האלמותי של 'איזטה' ולבנות מהדורה מודרנית למכונית מיקרו חשמלית.

כמו הסבתא שלה גם היצירה החדשה לא יכולה וגם לא מתוכננת לעמוד באף סטנדרט בטיחות מודרני, אבל היא כן קולעת לדרישות של קטגוריית L7e האירופאית החדשה יחסית של "קוואדרו סייקל כבד" – וזה אומר שאפשר לנהוג עליה על כביש ציבורי באירופה, החל מגיל 16 וללא צורך ברישיון נהיגה.

 

מתחת לעור החיצוני, המרהיב יש לומר, נמצאת שלדה נפרדת ובתוכה מכלול סוללות ומנוע חשמלי. לקוחות יוכלו לבחור בין סוללה בהספק של 8 קילוואט שעה שמאפשרת טווח נסיעה תיאורטי של 120 ק"מ לבין סוללת 14.4 קילוואט שעה שתספיק, תיאורטית, למרחק של 215 ק"מ.

המנוע החשמלי, שהספקו לא פורסם, מניע את הגלגלים האחוריים ומאיץ את המכונית בתוך 5 שניות למהירות של 50 קמ"ש, ולמהירות מרבית שמוגבלת ל-90 קמ"ש. אפשר לחבר את הסוללות לטעינה בשקע חשמל ביתי רגיל, ואז תושלם טעינה מלאה תוך 4 שעות, או לעמדת טעינה מהירה שתטען את הסוללות בתוך שעה אחת.

 

 

אפשר כמובן להתווכח אודות השימושיות ורמת הבטיחות של העיצוב המקורי של איזטה, אבל אי אפשר לחלוק ראשית לכל על העובדה שהוא חמוד מאין כמותו, ומעבר לכך שיש לו יתרונות ב"אריזה" של מכונית פיצפונה שמתאימה מאד לשימוש עירוני.

בהתאם לרוח המקורית של איזטה בנו השוויצרים מכונית מינימליסטית וספרטנית, עם מושב אחד מלפנים לנהג ונוסע, הגה ולוח מכשירים שמשולבים לתוך הדלת הקדמית, דלת אחורית שנפתחת כלפי מעלה ומגלה תא מטען פיצפון, ופנסים קדמיים תלויים שהחלק האחורי שלהם משמש גם כמראת-צד.

תחילת השיווק של המכונית החשמלית מתוכננת להמשך השנה הנוכחית, ומבחינת תקינה ועמידה בדרישות חוקיות לא אמורה להיות מניעה לייבא אותה גם לישראל.