תפריט

קיה ספורטאז' 2019 במבחן

הקרוסאובר הנמכר ביותר בישראל עבר מתיחת פנים וקיבל מנוע טורבו-דיזל חדש. האם זה יספיק לקיה במאבק על הקטגוריה החשובה ביותר בישראל?

0

שורה תחתונה תחילה
מנוע הדיזל החדש של ספורטאז' הוא השפן השלישי שקיה שולפת כדי להשאיר את הקרוסאובר שלה בראש טבלת המכירות. הפעם זה יהיה קשה מתמיד, היות שמנוע דיזל מתאים בעיקר למי שנוסע קילומטארז' מכובד.

 

 

מי אתה קיה ספורטאז' 2019?

מכירים את הסיפור על שני האנשים שברחו מנמר, ותוך כדי ריצה אחד מהם חלץ את נעליו? בסיפור הזה אומר הבחור השני לראשון שזה לא יעזור לו – כי הנמר רץ יותר מהר ממנו בכל מקרה, והראשון עונה לו: "כן, אבל ככה אני אוכל לרוץ יותר מהר ממך!". הנמשל, בסיפור הזה, הוא שהצלחה, תמיד, היא יחסית, ולפעמים גם באה על חשבון אחרים.
בתחילת 2015 חלצו יבואני קיה את נעליו של ספורטאז' – שהיה אז כלי שנמצא בשנתו האחרונה של הדור השלישי שלו, והשיגו לו יתרון יחסי אדיר על-פני מתחריו בשוק: תג מחיר של 135,000 ש"ח. ספורטאז' אמנם "שופחת" לטובת המחיר האטרקטיבי והונע באמצעות מנוע בנזין אטמוספירי לא מאד חזק ולא מאד חסכוני בדלק, אבל מהר מאד הוא הזניק את המכירות של כלל דגמי הספורטאז' והשאיר מאחור מתמודדים ותיקים כמו מיצובישי אאוטלנדר, ניסאן קשקאי ויונדאי טוסון.

טוסון, כידוע, הוא אח תאום של ספורטאז', והיבואנים שלו יכלו כנראה לעשות תרגיל דומה אם רק היו חושבים על כך בזמן. אבל כאשר הפצצה הזאת נפלה כל שנותר להם לעשות היה לבלוע את הרוק ולהמתין לדור הרביעי של טוסון/ספורטאז' שהושק שנה לאחר מכן. אז טוסון דור רביעי חלץ גם הוא נעליים, וגם הוא הגיע עם מנוע 1.6 אטמוספירי ותג מחיר אטרקטיבי, אבל יבואני קיה הפתיעו שוב: הפעם בם הביאו את ספורטאז' דור רביעי עם סט מלא של מערכות בטיחות מקוריות, וזאת בלי לייקר את המחיר האמיתי שלו. מהר מאד הפך ספורטאז' לא רק לקרוסאובר הנמכר ביותר בישראל אלא, למשך זמן מה, גם לכלי הרכב הנמכר ביותר בארץ.

שלוש שנים לאחר מכן הגיע צמד האחים הקוריאנים למועד מתיחת הפנים של אמצע החיים, וזה קרה בדיוק בזמן שבו אירופה החליטה להחמיר את תקינת זיהום האוויר. כך חוסל המנוע האטמוספירי המיושן, הזול והמזהם של יונדאי-קיה, ויבואני יונדאי (שהשקת הדגם שלהם מקדימה בכמה חודשים את זה של קיה), התמקדו במנועי הבנזין האטמוספירי, והמוגדש, ושיפרו את חבילת אבזור הבטיחות.

מה שהם לא עשו (או אולי לא יכלו לעשות) זה לשים לב לכך שערים רבות באירופה אוסרות כיום כניסה לתחומן עם כלי רכב מונעים בדיזל, ויחד עם "פרשת דיזלגייט", והעלאת המודעות לצרות זיהום האוויר, נגרמה דעיכה בביקוש למנועים כאלה באירופה. יצרניות הרכב מתכננות ייצור מנועים חודשים רבים קדימה, ואם יש שוק – כמו ישראל – שבו הכסף מדבר הרבה יותר מאשר חרדה לאיכות האוויר, הן יכולות להשתמש בנו כדי להיפטר מעודפי הייצור שלהן. עד כה, מי שניצלו היטב את הסיטואציה הן בעיקר קבוצת פולקסווגן, פיג'ו-סיטרואן ורנו-ניסאן, ומעתה מצטרפת גם קיה לחגיגה.
אז קיה ספורטאז' 2019 הוא דור 4.5 של ספורטאז', וגם הפעם הוא הסיר נעליים כדי לרוץ מהר יותר מיונדאי טוסון, וגם מכמה ממתחריו האחרים. במתיחת הפנים עצמה שופרו מעט דברים קטנים ולא מאד מהותיים, אנחנו נתעכב עליהם בהמשך, אבל הדבר הכי חשוב שהיא כוללת הוא החלפת המנועים (יש עוד, והם יגיעו אלינו בעתיד).

לסיכום פרק ההיכרות נזכיר רק שהדור הרביעי של ספורטאז', שהושק ב-2016, מבוסס במידה רבה על הדור שקדם לו, ועל כן זה אחד הקרוסאוברים הוותיקים יותר במקומותינו. מאז השקתו ועד היום הפכה קטגוריית הקרוסאוברים לגדולה ולרווחית ביותר בארץ, אבל במקביל היא הצטופפה במתחרים חדשים. מול ספורטאז' מתוח הפנים מתמודדים כעת מתחרים צעירים שמבוססים על פלטפורמות מודולריות חדישות, למשל סיאט אטקה וסקודה קארוק או פיג'ו 3008 (ובקרוב גם סיטרואן C5 איירקרוס) וגם הצמד ניסאן קשקאי רנו קאדג'אר.

 

 

עיצוב, מיצוב

העיצוב, בעיקר החיצוני, הוא אחת משתי הסיבות העיקריות שבגללן הפכו קטגוריות הקרוסאוברים השונות ללהיט ברוב השווקים החשובים בעולם. ספורטאז', כבר בדור השלישי שלו, שידר תחושה צעירה, נועזת ואטרקטיבית מבלי להיגרר למחוזות הוולגאריות וההגזמה, ובדור הרביעי הצליחו מעצבי קיה לקחת משהו טוב מאד ולהפוך אותו למצוין.
הקווים המיוחדים לספורטאז' כוללים בין השאר קו חלונות גבוה ושטח חלונות מצומצם בכוונה, מראה חזק ושרירי -אבל עגלגל בדרך שמעקרת את ההבעה ה"בריונית", ופרצוף ששאל כמה קווי דמיון מאחד האילנות הגבוהים ביותר בתעשייה: פורשה הגרמנית.

מתיחת הפנים כמעט ולא נוגעת במה שהצליח ולא מקלקלת אותו, אלא רק מדגישה קו פה וקו שם: הפגושים, פנסי הערפל, פנסי החזית, שבכה קדמית מוגדלת ומעט יותר אגרסיבית, פנסים אחוריים, וזהו זה. ממש נגיעות קלות ולא מחייבות. לזכותו של ספורטאז' צריך לומר שגם שלוש שנים לאחר השקתו הוא נראה טוב, יש מצב שזה הקרוסאובר היפה ביותר בקטגוריה שלו מבין כל המותגים היפנו-קוריאנים, ולכן באמת שלא הייתה סיבה להתעסק עם העיצוב החיצוני שלו. החיסרון היחיד, אחרי כמה עשרות אלפי כלים בני דור שלוש וארבע שכבר מתגלגלים על כבישי ישראל, הוא שמי שינהג כעת בספורטאז' דור 4.5 ממש לא יוכל להרגיש יוצא דופן או מיוחד.

עם כל כך הרבה אקזמפלרים על הכביש קשה גם לקבוע קביעות מוחלטות לגבי המיצוב של ספורטאז', אם כי אי אפשר להתעלם מכך שאחוז לא מבוטל מתוך הכלים שנמכרו בארץ התגלגלו לכבישים דרך ערוצי הגופים המוסדיים (כולל רשויות מקומיות וחברות אבטחה), חברות הליסינג, וערוץ ה"0 קילומטר", ולכך יש השפעה לא מבוטלת על ערך היד השנייה והשלישית של הכלים האלה.

 

 

עיצוב פנים, שימושיות

 

סיבה שנייה להצלחת הקרוסאוברים בעולם, וגם בישראל, היא רמת השימושיות הגבוהה יותר של כלי רכב מרווח, ובעיקר גבוה. זאת לא רק תנוחת הנהיגה השולטת אלא גם נוחות ההושבה של אנשים מבוגרים או ילדים קטנים על המושבים האחוריים, ובנקודה זאת ספורטאז' קיבל אצלנו לא מעט ניקוד: זה כלי מרווח ונוח להסעת ארבעה מבוגרים, וגם נוסע חמישי יצליח להסתדר בו – ודאי מבחינת מרחב רגליים וראש.

עיצוב סביבת הנהג נראה לא רע במקור, אבל כעת כבר ניכרים בו אותות הגיל והוא פשוט נראה… פשוט מידי. אין כל כך תלונות מבחינה ארגונומית: תנוחת הנהיגה טובה ונוחה, יש לא מעט תאי אחסון סביב הנהג, גם מושב הנהג מעוצב טוב ותומך היטב את הגוף, ורוב המתגים והמנופים מסודרים במיקומים הגיוניים ונוחים (למעט עודף "כיפתור" על גלגל ההגה ומתגים שמתחבאים לשמאלו). לצד החובה יש לציין את מיקומו הנמוך מידי של מושב הנוסע שלצד הנהג, וכן רגלית בלם החניה בסגנון האמריקני.

הבעיה היא שתחושת החומרים דלה מידי, עם פלסטיקה מגורענת בגרעון גס שיוצרת תחושת מגע יותר מידי קשה. המצב טוב יותר מאשר לפני מתיחת הפנים – בעיקר בזכות אופציה לדיפונים וריפודים בהירים – אבל עיצוב הפנים מפגר מאד אחר העיצוב החיצוני, והוא משדר תחושה חמצמצה משהו. קבוצת יונדאי-קיה עברה את השדרוג הדרמטי ביותר בתעשיית הרכב בעשור האחרון בהרבה מאד תחומים, גם בעיצוב הפנים ושימוש בחומרי דיפון היא השתפרה מאד, אבל גם המתחרים התקדמו והתוצאה, במקרה הזה, עדיין לא משיגה את מאזדה או את קבוצת פולקסווגן.
מצד שני, אנשי קיה שיפרו מאד את מערכת המולטימדיה, ולא רק את הממשק שלה, שנשקף כעת מתוך מסך מגע איכותי שגדל לגודל אופטימלי של 8 אינטש. תפעול המולטימדיה מהיר ואינטואיטיבי, ויש שיאהבו גם את התפריטים שלהם בעברית מתורגמת כהלכה.
תא המטען נוח לשימוש מבחינת גובה שפת ההטענה והמפתח שלו, והגודל שלו ממוצע לקטגוריה, כך שבסך הכל מתקבל כלי רכב שימושי ויעיל לחיי משפחה.

התנהגות כביש, נוחות

ספורטאז', גם בדור הנוכחי וגם בזה שקדם לו, התיימר לייצר תחושה ספורטיבית, בעיקר באמצעות מתלים קשיחים ושליטה טובה בגלגול הגוף. זה לא השתנה במהלך מתיחת הפנים אבל נדמה שמהנדסי קיה בכל זאת הצליחו לעדן מעט את פעולת המתלים. עדיין מדובר בכלי קשוח שיעניש את הנוסעים בו כאשר הם חולפים על משטחים מחורצים, אבל משהו שופר בהתנהגות הכביש, וזה לא רק ההיגוי המדויק יותר.
עד לגבול מסוים, די גבוה, ספורטאז' משדר תחושה מהודקת מאד בעת נהיגה על כבישים מפותלים, עם רמת אחיזה גבוהה. מעבר לגבול הזה, ובמעבר קצת חד מידי, ניכרים מרכז הכובד הגבוה והמשקל הכולל הלא מבוטל, כך שבשורה התחתונה מתקבל כלי עם התנהגות כביש טובה מן הממוצע, אבל פחות מרשים מסקודה קארוק ופיג'ו 3008 למשל, או ממאזדה CX-5.

 

 

השיפור המשמעותי ביותר, כאמור, הוא של ההיגוי, ולמרות שעדיין מדובר בהגה די אדיש וחסר תחושה – הוא מאד חד ומדויק ונכון להכניס את החרטום הכבד לכל פניה בזריזות וביעילות.
יש שיעדיפו את תוספת הנוחות ששתלו מהנדסי יונדאי בטוסון שלהם, ויש מי שיעדיף את התחושה העליזה יותר של ספורטאז' למרות שיש לה מחיר בסעיף הנוחות. בכל מקרה, מהנדסי קיה שיפרו מאד את שיכוך הרעשים – וזה לא עניין של מה בכך כאשר בסך הכל מדובר במתיחת פנים. יש לזה השפעה מאד טובה על רמת הנוחות הכוללת, וספורטאז' הוא כלי שקט מאד שמשכך היטב את רעשי הכביש, הרוח והמנוע. כל זה תורם תרומה של ממש לתחושת האיכות הכוללת.

מנוע, ביצועים

החדשות החשובות ביותר בספורטאז' המחודש נמצאות בסעיף הזה, מתחת למכסה המנוע, ובסעיף הבא, סעיף האבזור. כאמור, יבואני קיה אמנם אינם הראשונים שמציעים מנוע דיזל בקטגוריה הזאת, והם גם לא מציעים את הדיזל הזול ביותר, אבל אף יצרנית יפנו-קוריאנית לא יכולה להתחרות בהם כאן.
מנוע הטורבו-דיזל החדש של יונדאי-קיה הוא דיזל חדיש שמחליף שני מנועי דיזל אחרים (בנפחי 1.6 ו-1.7 ליטר), ויש בו כמה פטנטים שעידנו את רעידות המנוע ואת הלחצים שבתוכו. כך יכלו מהנדסי החברה לתכנן מנוע שהבלוק שלו עשוי מאלומיניום, מה שתורם להפחתת משקל, ובשורה תחתונה מתקבל מנוע שקט מאד (למעט, כמו כל דיזל, כאשר הוא קר) ומרשים מאד בעידון שלו. זה מנוע שמייצר מעט מאד רעידות ותחושת כח לינארית למדי ובשרנית. כרגיל בדיזל, רוב הכח הזה מתקבל בסל"ד נמוך ואין מה לחפש בסל"ד גבוה. זאת גם הסיבה שתיבת ההילוכים הרובוטית (שגם היא חדשה) קצת פחות מתאימה למנוע כזה עם תגובותיה האיטיות יחסית.

 

 

לא מיותר להזכיר שנקודת התורפה של מנוע הבנזין האטמוספירי בנפח 1.6 ליטר שהציע ספורטאז' בשלהי הדור הקודם שלו, ובמחצית חיי הדור הנוכחי, הייתה מחסור בכח וצימאון רב לבנזין. למרות זאת, מי שנוהג בעיקר בעיר פחות סובל מן הבעיה הראשונה היות שיחסי ההעברה הראשונים בתיבת ההילוכים האוטומטית-קונבנציונלית שלו קצרים למדי.

מנוע הדיזל החדש כבד ממנוע הבנזין, ותיבת ההילוכים הרובוטית חסה על חייה ומעבירה הילוכים באיטיות יחסית (מה שלא מונע תחושת גמגום פה ושם), וזה מורגש ומפריע בעיקר בזחילה איטית בפקקי תנועה. בתנועה עירונית ופרברית זורמת מתקבל מנוע מאד נעים, ובעיקר חלק ושקט, וכאשר דוחקים בו הוא מספק הרבה מאד כח יעיל עד לגבול המהירויות החוקיות. לחיצה נוספת על המצערת לא ממש עוזרת היות שלדיזל, כמו לדיזל, אין יותר מידי מה לתרום במרומי הסל"ד, והמשמעות היא שבנהיגה במהירויות גבוהות אין מה לצפות לתוספת מהירה של תאוצה (כמו במנוע בנזין חזק), ובמצבים כאלה כדאי לתכנן עקיפות בשום שכל.

תצרוכת הדלק, לאורך לא מעט מאות קילומטרים של עבודה קשה, הגיעה לסדר גודל של בין 13 ל-15 קמ"ל (ובסופו של דבר 14.4 קמ"ל במשאבת הדלק), כלומר שאנחנו מדברים על תוספת של כ-40% קילומטראז' לליטר ביחס למנוע הבנזין 1.6 ליטר. כדי להשיג רמת זיהום נמוכה – וטובה מזאת של לא מעט מנועי בנזין מתחרים – מותקנת על המנוע הזה מערכת סינון רעלים מודרנית שעושה שימוש בתוסף אוראה, ואת זה צריך למלא כל כמה אלפי קילומטרים.
לשימושים משפחתיים שהולמים את היכולות הדינמיות של הכלי הזה מדובר במנוע מפתיע לטובה, שקט, גמיש למדי, ובעיקר חף מרעידות ונעים מאד לשימוש.

 

 

בטיחות, אבזור

עוד לפני מתיחת הפנים צויד ספורטאז' במערכות הבטיחות החשובות, שהן בלימה אוטונומית והיגוי אקטיבי למניעת סטייה מנתיב הנסיעה, וגם כעת הוא עדיין מחזיק ביתרון על-פני כמה מתחרים שמצוידים רק בחלק מן היכולות האלה. התוספת היחידה לרגל מתיחת הפנים היא התראה מפני עייפות נהג ובאחת מרמות האבזור גם כיבוי אורות גבוהים למניעת סנוור, כך שאין כאן חדשות גדולות.

מה שכן, יבואני קיה עשו "סדר חדש" ברמות האבזור והמחיר, אולי גם כדי לחלץ קצת את הכלי הזה מזרועות חברות הליסינג ושוק ה"0 ק"מ". כאשר משווים אותו לשאר המתחרים בשוק עדיין מדובר בכלי שמתומחר במחיר אטרקטיבי ביחס לרמות האבזור שלו. כפי שכבר ציינו, כל עוד שספורטאז' מככב בשוק המוסדי ובשוק ה"0 ק"מ" הרי שמחיר המחירון האמיתי שלו נמוך ממחיר המחירון הרשמי, ומי שעלול להיפגע מכך הם לקוחות פרטיים שמשלמים את מחיר המחירון (ומאבדים יותר ערך בהמשך הדרך).

מחירי המחירון, אגב, מתחילים ב-146 אלף ש"ח לגרסת הבנזין 2.0 ליטר הבסיסית, מטפסים ל-150 אלף ש"ח לגרסת הדיזל שנבחנה כאן, ממשיכים הלאה אל 156,000 לגרסת הבנזין 2.0 ליטר המאובזרת, ומגיעים, נכון לעכשיו, אל 187,000 ש"ח לגרסת ה-1.6 ליטר טורבו המאובזרת. בהמשך השנה צפויה בארץ גרסת הטורבו דיזל בנפח 2.0 ליטר שמחוברת למערכת היברידית קלה במתח 48 וולט (שזאת לא ממש היברידית, אבל כנראה משפרת את תצרוכת הדלק).

שורה תחתונה

קיה ספורטאז' הוא עדיין אחד הקרוסאוברים הנאים ביותר בשוק, וכך הוא צובר ניקוד רב בסעיף החשוב ביותר לרבים מן הלקוחות הפוטנציאליים. זה גם כלי שימושי מאד, עם מוניטין מוצק של אמינות, וגם בסעיפים האלה הוא מסמן V במקומות הנכונים.
השפנים שספורטאז' שלף במהלך השנים הולכים ונהיים רזים יותר, בין השאר מכיוון ששאר יצרניות הרכב לא עומדות בשילוב ידיים, והחידוש המשמעותי ביותר בגרסה 4.5 שלו הוא מנוע הטורבו-דיזל החדיש. זה מנוע טוב, יעיל וחסכוני, והוא פורץ דרך בנישה שבה שיחקו בעיקר יצרניות אירופאיות (וגם ניסאן), אבל לא כולם מסתדרים עם מגע פיית התדלוק של משאבת הסולר, או עם הקונספט של מנוע דיזל.
מה שבטוח זה שמי שגומא קילומטראז' רב, או מי ששוקל לצרף את הכלי הזה לצי הרכב שלו, יכול לחסוך לא מעט כסף בעליות התפעול, ביחס לכלים מקבילים עם מנועי בנזין.

 

 

צילומים: רונן טופלברג, גיל מלמד