תפריט

פרארי נדירה השווה מיליונים התגלתה במחסן לאחר 40 שנה

לא ברור מה הוביל את בעליה פרארי סופר נדירה להחליט יום אחד להחנות את המכונית השווה סכומי עתק במבנה מתפורר, לסגור אחריו את דלת ולהשאיר את האיטלקיה החטובה לצבור שם אבק ולהירקב במשך קרוב לארבעה עשורים, אולם כעת הוא מציע אותה למכירה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מציאות אסם נדירות בעלות ערך ממשי הופכות ליותר ויותר נדירות בעידן בו המודעות והערך של רכבי אספנות נמצא בנסיקה מתמדת.

למעשה, מרבית המכוניות שהושארו על ידי בעליהן מאחור בתוך מחסן, מתחת לסככה מאולתרת או באיזו אורווה ישנה לפני אי אלו שנים בתקווה שיום אחד יהיה להם את הפנאי לשפץ הגרוטאה ולהפוך אותה לקלאסיקה בעלת ערך, נרקבו והפכו לערמות חלודה שאין באמת מה לעשות איתן, אבל מעת לעת לצד כל אותן מציאות האסם  ללא ערך אספני אמיתי מתגלה גם פיסת קלאסיקה נשכחת שגורמת לנו לשמוט את הלסת וליפול מהכסא, כמ למשל הפרארי האדומה והמאובקת שבתמונות שלפניכם.

לרוב מציאות אסם נדירות שכאלה אשר נעלמו מהעין קשורות לכל מיני סיפורים טרגיים של בעליהן, מפשיטות רגל דרך הסתבכות עם החוק, מחלות קשות ועד למקרי מוות בלתי צפויים, אבל זה לא המקרה של הדייטונה הזו שבעליה מאקוטו טאקאי (Makoto Takai) מיפן החליט באופן מוזר משהו, יום אחד בשנת 1979, להחנות במבנה ישן שבבעלותו ולנעול אחריו את הדלת למשך קרוב לארבעים שנה.

עוד ב-TheCar: 
מציאות האסם הבלתי נשכחות של השנים האחרונות
רכבי הפרארי שכיכבו ב"מגנום" וב"מיאמי מחלק מוסר" למכירה
האם ליאו מסי קנה פרארי במעל ל-35 מיליון דולר?

היה אולי ניתן להבין את ההיגיון מאחורי מעשיו של טאקאי אם היה משאיר את הפרארי באחסון במבנה אטום המצויד במערכת בקרת אקלים וסינון חלקיקים, אבל היפני נטש את האדמונית הנחשקת ממראנלו במבנה ישן ומתפרק שבוודאי לא מתאים למי שרוצה לשמור על חדוות הנעורים של המכונית הקלאסית שלו.

יתרה מזאת, לא מדובר ב"סתם" עוד פרארי דייטונה GTB 365 ש-1200 יחידות כמוה יוצרו בין השנים 1969 ל-1973 אלא בגרסה קלת משקל עם מרכב מאלומיניום – יחידה בעולם עם רישוי לכביש.

מסתבר שבשנת 1969 פרארי פנתה לסדנת Scaglietti הנחשבת וביקשה ממנה להכין גרסה קלת משקל לדייטונה למרוצים שונים ובראשם למרוץ 24 השעות של לה מאן. ב-Scaglietti נענו לבקשה ובנו ארבע גרסאות מרוץ של הדייטונה עם מרכב אלומיניום ושלל התאמות למסלול על פי המפרט הנדרש.

בעליו של מגזין הרכב Autosprint שהיה חבר קרוב של אנזו פרארי התלהב מהגרסה קלת המשקל וביקש מפרארי להכין לו דייטונה עם מרכב אלומיניום ורישוי לכביש.

פרארי האגדי שרצה לרצות את חברו ביקש מ-Scaglietti לבנות דייטונה אחת נוספת מעבר למתוכנן שתשלב בין מרכב האלומיניום שתוכנן למסלול למפרט לכבישים הציבוריים שכלל בין היתר גם אביזרי נוחות כמו חלונות חשמליים ואפילו מזגן.

העורך של מגזין הרכב החזיק בפרארי הייחודית כמה שנים ולאחר שהוא מכר אותה היא החליפה מספר ידיים בארץ המגף ולבסוף תגלגלה לארץ השמש העולה, נמכרה לטאקאי ובתוך זמן קצר יחסית נעלמה מן העין.

רק קומץ של אוהדי פרארי היו מודעים לקיומה במהלך כל אותן שנים, ולמרות שבעליה לא ממש ניצל אותה או דאג לשמר אותה, הוא הקפיד לסרב בתוקף לכל מיני הצעות שקיבל מאנשים ששמעו על המכונית הנדירה שצוברת עוד ועוד אבק במחסן הישן וניסו לרכוש ולהציל אותה.

בחודש יוני האחרון משהו השתנה וטאקאי החליט שהגיע הזמן להוציא, תרתי משמע, את הדייטונה הנדירה מהמחשכים. הוא הזמין מומחה למכוניות פרארי שהיה המום לגלות מתחת לשכבות האבק הרבות מכונית מקורית לחלוטין עם מספרים תאומים ומעט מאוד שינויים שנחה לה ארבעה עשורים ועברה בכל חייה פחות מ-37 אלף קילומטרים.

טאקאי החליט למכור את הרכב במסגרת מכירה פומבית של בית המכירות RM שתערך ב-9 בספטמבר ולמרות שהדרך של המכונית הנדירה שלא טופלה, הונעה או אפילו נוקתה במשך כל כך הרבה שנים בחזרה לכביש ללא ספק צפויה להיות ארוכה ויקרה, המומחים מעריכים שבזכות שלמותה, מקוריותה וכמובן בעיקר נדירותה היא תחליף ידיים בעבור סכום של כ-2 מליון דולרים.