חדשות רכב ותחבורה

פעוטות ברכב: עם הגב לכיוון הנסיעה עד גיל 4

החוק בישראל, וההמלצות הרשמיות להושבת ילדים ברכב, מפגרים בשני עשורים אחרי הנעשה בעולם. גם האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים עדכנה את המלצותיה לגבי ריסון פעוטות במושבי בטיחות ברכב ומפצירה בהורים: "הושיבו פעוטות וילדים עם הגב לכיוון הנסיעה עד לגיל מאוחר ככל שתוכלו"

0

האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים עדכנה לאחרונה את ההמלצות שלה בנוגע להסעת ילדים במושבי בטיחות ברכב, ואנשיה מדגישים: "פעוטות וילדים בטוחים הרבה יותר כאשר הם יושבים עם הגב לכיוון הנסיעה. הושיבו אותם כך עד לגיל מאוחר ככל שתוכלו, ולכל הפחות עד שהם מגיעים למשקל של 18 קילוגרם".

 

 

לעומת זאת, כאשר בוחנים את החוק בישראל, ואת ההמלצות הרשמיות של משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ניכר שמדינת ישראל מפגרת לפחות ב-20 שנים אחרי הנעשה בעולם. בשונה מן ההמלצה האירופאית והאמריקנית, החוק בישראל מחייב את ההורים להושיב תינוקות עם הגב לכיוון הנסיעה רק עד לגיל שנה, ואילו ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים ממליצים לעשות כך עד לגיל שנתיים. שני הגופים הרשמיים של מדינת ישראל עדיין תקועים עם המלצה שמתייחסת לגיל של הפעוט ומתעלמת מן הממדים והמשקל שלו, ובכך שולחת מסר מטעה להורים.

בהצהרת המדיניות המעודכנת של האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים נכתב שהורים צריכים להשאיר את הפעוטות והילדים הקטנים במושבי בטיחות כאשר הגב שלהם פונה לכיוון הנסיעה "עד שהם מגיעים למשקל או לגובה הגבוהים ביותר שמושב הבטיחות שלהם מאפשר".
בהודעת האקדמיה נכתב ש"למרבה המזל, יצרניות מושבי הבטיחות לרכב מייצרות מושבים שמאפשרים לילדים לשבת כאשר גבם מופנה לכיוון הנסיעה עד שהם שוקלים 18 ק"ג או יותר, כלומר שרוב הילדים יכולים להישאר בתנוחה הזאת גם אחרי יום ההולדת השני שלהם". ד"ר בנג'מין הופמן, רופא הילדים שניסח את הצהרת המדיניות ויו"ר מועצת האקדמיה לרפואת ילדים, אומר: "הכי טוב להשאיר את הילד שלך כאשר גבו פונה לכיוון הנסיעה כמה שיותר זמן. זאת פשוט הדרך הבטוחה ביותר להסיע ילדים ברכב".

אנשי האקדמיה לרפואת ילדים מסבירים ש"כאשר ילד יושב כשגבו מופנה לכיוון הנסיעה הראש, הצוואר ועמוד השדרה שלו נתמכים כולם על ידי המבנה של מושב הבטיחות ברכב, והמושב סופג את רוב אנרגיית הפגיעה בעת תאונה, תוך שהוא מספק הגנה לחלקים הפגיעים ביותר של גוף הפעוט. לעומת זאת, כאשר ילדים יושבים כשפניהם לכיוון הנסיעה הגוף הקטן שלהם מוטח כנגד רצועות הבטיחות של המושב, ואנרגיית הפגיעה מועברת באמצעותן אל החזה. מה שיותר חמור זה שהראש של הפעוט – שהמשקל שלו גבוה באופן פרופורציונלי לגוף בהשוואה למצב אצל מבוגרים – מוטח קדימה באופן שיוצר עומס עצום על חוליות הצוואר ועלול לגרום לפגיעה קטלנית בעמוד השדרה".

במקביל מדגישים הרופאים שאמצעי הריסון חייב להתאים למשקל ולממדים של הפעוט: "הורים חייבים לקרוא את ההנחיות שמוצמדות למושבים וכאשר ילד מתקרב לאחת המגבלות הללו (גובה או משקל), הגיע הזמן לעבור לאמצעי הריסון הבא. מושבי בטיחות רבים יכולים להושיב ילדים שמשקלם 27 ק"ג או יותר. הכי חשוב להשתמש במושב בטיחות בכל נסיעה, גם הקצרה ביותר. שימוש במושב בטיחות מתאים ברכב מצמצם את הסיכון למוות או לפציעה חמורה ביותר מ -70%". בראיונות שנערכו עם אנשי האקדמיה הם ממליצים להשתדל לרסן ילדים במושבי בטיחות כשגבם לכיוון הנסיעה עד למשקל של 27 קילוגרם, כלומר עד סמוך לגיל 4.

50 שנות מחקר, 20 שנות פיגור

כאמור, הגופים הרשמיים של מדינת ישראל מפגרים בשנות דור אחרי ההמלצות האירופאיות בכל הקשור למושבי בטיחות. יצרנית המכוניות השבדית וולוו, למשל, החלה לבצע מבחני ריסוק למושבי בטיחות במכוניות כבר לפני יותר מ-50 שנים, בתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת, וכבר אז גילתה את היתרונות של הושבת פעוטות עם הגב לכיוון הנסיעה.

 

באלפי מבחני ריסוק שוולוו ביצעה במטרה לפתח מושבי בטיחות מתקדמים הוכח חד משמעית שהושבת פעוטות וילדים קטנים עם הגב לכיוון הנסיעה משפרת במאות אחוזים את סיכויי ההישרדות שלהם בעת תאונה. לדבריהם, כאשר פעוט יושב עם הפנים לכיוון הנסיעה מופעלים עליו כוחות גבוהים פי 7 ביחס למצב ההפוך. וולוו פרסמה כבר לפני יותר מ-20 שנים המלצה חד משמעית שלא להפוך את כיוון הישיבה של ילדים קטנים לפני שהם מגיעים לגיל 3 או מעל 25 קילוגרם, וההמלצה שלהם היא להשתדל להושיב כך את הילדים עד לגיל 4.

 

ההמלצות החד משמעיות האלה, ואפילו התקינה הקודמת בארה"ב, אמורות היו להיות ידועות לאנשי משרד התחבורה הישראלי וברשות הלאומית לבטיחות בדרכים. למרות זאת, מי שיחפש מידע באתר של הרשות הישראלית יקבל מידע שעלול להטעות. בעמוד שכותרתו "התקני ריסון – חגורות בטיחות ומושבי בטיחות" אין בכלל התייחסות למושבים שגבם מופנה לכיוון הנסיעה, ואילו בעלון בטיחות שניתן להורדה מן האתר כתוב שמומלץ להושיב פעוט בהתקן ריסון שמופנה נגד כיוון הנסיעה "עד גיל שנתיים לפחות".

 

 

בעלון כולו אין כל התייחסות למשקל הפעוטות והילדים או לגובה שלהם, ואין כל התייחסות לקבוצת הגיל שבין שנתיים לחמש שנים. חמור מכך: לגבי קבוצת הגיל "עד גיל 5 לפחות" ממליץ העלון להושיב את הילד "עם כיוון הנסיעה".

מה אומר החוק?

תקנות התעבורה לעניין "חובת חגירת ילדים ברכב" (תקנה 83א) מצמצמות מאד בהגדרת החובות של נהגי רכב בהקשר זה וקובעות ש"לא יסיע אדם במושב קדמי ברכב מנועי ובמושב אחורי ברכב מנועי…ילד שטרם מלאו לו 3 שנים, אלא אם כן הוא רתום במושב בטיחות המתאים לגובהו ומשקלו של הילד; ילד שמלאו לו 3 שנים וטרם מלאו לו שמונה שנים, אלא אם כן הוא רתום במושב בטיחות או במושב מגביה המתאים לגובהו ומשקלו של הילד…
לא יסיע אדם ברכב… ילד שטרם מלאו לו שנה, אלא אם כן גבו של מושב הבטיחות מופנה לחזית הרכב… לא יסיע אדם ילד במושב הבטיחות או במושב מגביה במקום שיש מולו כרית אוויר, אלא אם כן נותק המנגנון להפעלתה".

במילים פשוטות, תקנות התעבורה בישראל מחייבות הסעה של תינוקות עד לגיל שנה עם הגב לכיוון הנסיעה, ילד בגיל שבין שנה לשלוש חייב, לפי התקנות, לשבת במושב בטיחות שמתאים לממדיו, וילד בן שלוש עד שמונה חייב לשבת או במושב בטיחות או ב'בוסטר', אשר מתאימים לגובהו ולמשקלו.

הורה לפעוט שמבקש להבין את דרישות החוק בנוגע להסעת ילדים ברכב יפנה, כך סביר להניח, אל אתר אינטרנט רשמי של מדינת ישראל, מן הסתם לזה של משרד התחבורה, אלא ששם הוא ייתקל בהסבר קצר בלבד, שחלקו מנוסח באופן עילג ושגוי. תחת הכותרת "מהי חובת חגירת ילדים ברכב (מושב בטיחות)? מצוינות ההגדרות למושב בטיחות ולמושב מגביה (בוסטר), ולאחריהן יש מעין הסבר של תקנות התעבורה שמנוסח כך: "חובת חגירת ילדים ברכב חלה בתנאים הבאים… ילד במושב הבטיחות במקום שיש מולו כרית אוויר, אלא אם נותק המנגנון להפעלתה".

 

כמובן שמדובר בטעות, אלא שההמשך של ההסבר הזה גרוע עוד יותר: במקום להפנות את ההורים אל הנחיות מעשיות, או אפילו לאתר רשמי אחר של מדינת ישראל, זה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ההפניה היא "מידע נוסף ניתן לקבל באתר בטרם" – כלומר שמשרד התחבורה, במקום לספק מידע לאזרחים, מפנה אותם לקבל אותו אצל עמותה התנדבותית.

אגב, באתר של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, כמו גם בכמה מאתרי האינטרנט המובילים בישראל, מפורסמת המלצה להושיב פעוטות וילדים קטנים במושב האחורי, בטענה ש"המקום הבטוח ביותר ברכב להסעת ילדים הוא המושב האחורי". זאת המלצה גרועה, לפחות ככל שמדובר במכוניות שבהן אפשר לנתק את כרית-האוויר הקדמית ולהושיב במושב הקדמי פעוט במושב בטיחות כשגבו מופנה לכיוון הנסיעה.

אם אפשר לנתק את כרית האוויר, וכאשר יחד עם התינוק ברכב נמצא רק מבוגר אחד שהוא הנוהג ברכב, עדיף להושיב את התינוק מלפנים משתי סיבות. ראשית, כך יכול הנהג או הנהגת להבחין בתינוק בכל עת ולוודא שהוא נושם כראוי ומצבו טוב – מה שכמעט לא ניתן לביצוע כאשר התינוק מרוסן במושב האחורי.

שנית, וחשוב יותר, כאשר נהג מוטרד מן הנעשה מאחור, ובמיוחד אם הוא לא נמצא בקשר עין עם פניו של התינוק, הסיכוי שלו להיות מעורב בתאונה כתוצאה מהסחת דעת גבוה פי כמה, כלומר שעצם הושבת הפעוט במושב האחורי מגבירה את הסיכון. מומלץ להושיב פעוטות ותינוקות במושב האחורי רק כאשר יושב לידם מבוגר כשיר שיכול לדאוג להם ולאפשר לנהג להתרכז בנהיגה. לעומת זאת, ילדים קטנים שלא נדרשים להשגחה צמודה עדיף להושיב במושב האחורי כשהם מרוסנים כראוי.

את תגובת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ותגובת משרד התחבורה נפרסם אם וכאשר נקבל אותן.