חדשות רכב ותחבורה

פנויה להובלה: המסחרית של סאיק נוחתת בישראל

חברת צ'יינה מוטורס מתחילה לשווק בישראל את דגמי מקסוס, החטיבה המסחרית של סאיק הסינית. האם מחיר אטרקטיבי יספיק כדי לתפוס נתח מהשוק השמרני הנאמן למותגים האירופאים?

0

שוק המסחריות הבינוניות בישראל נחשב יציב, ובאופן מסורתי מככבות בו לרוב יצרניות אירופאיות עם דגמים כמו מרצדס ספרינטר, פולקסווגן טרנספורטר/קראפטר, פיאט דוקאטו, פורד טרנזיט ועוד. לאחרונה נוספה לפלח השוק הזה גם יונדאי, אשר בשנה האחרונה מנסה את כוחה עם השקת משפחת דגמי H350.

בשבועות האחרונים, כמעט "מתחת לרדאר", הצטרפה מתמודדת נוספת: מקסוס (Maxus) הסינית מבית SAIC – יצרנית הרכב הגדולה ביותר בסין אשר מוכרת לנו יותר מכל כבעלת הבית של MG – מכוניות הנוסעים שמיובאות לישראל על-ידי חברת דוד לובינסקי.

מקסוס, לעומת זאת, מיובאת לישראל על ידי חברת צ'יינה מוטורס, חברה שפעילה מזה מספר שנים כיבואנית של אוטובוסים וציוד הנדסי כבד מסין. צ'יינה מוטורס נמצאה בעין הסערה לפני מספר שנים לאחר שמשרד התחבורה התיר לה לייבא ארצה אוטובוסים מוגמרים מסין, ובכך שבר דואופול ארוך שנים של חברות 'מרכבים' ו'הארגז'.

צ'יינה מוטורס, אחת מחלוצות יבואניות האוטובוסים המוגמרים מסין, מייבאת לישראל אוטובוסים מתוצרת יוטונג (Yutong), חברה שהחלה את דרכה עם טכנולוגיה של חברת MAN הגרמנית וכיום נמנית על יצואניות האוטובוסים הגדולות ביותר בסין. אוטובוסים מתוצרת יוטונג כבשו נתח חשוב בשוק האוטובוסים  – הן במגזר הפרטי והן בקרב מפעילי תחבורה ציבורית, והחל מלפני כשנתיים הם נרכשים גם על-ידי קואופרטיב אגד.

 

 

 

ל'מקסוס', אשר שייכת כאמור לקבוצת סאיק, אין כל קשר ל'יוטונג' למעט המוצא הסיני. השם 'מקסוס' לקוח משמו של אחד מדגמי הוואנים של חברת LDV – שנוסדה במקור, בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, כשותפות בין חטיבת המשאיות של חברת דאף ההולנדית, שפשטה רגל, לבין חברת 'ליילנד' הבריטית, שפשטה רגל לאחר מכן והתמזגה לתוך קבוצת בריטיש ליילנד / קבוצת רובר.

במהלך קריסת תעשיית הרכב הבריטית וחלוקת שייריה בין מספר רב של יצרניות רכב מרחבי העולם נמכרה LDV לחברת GAZ הרוסית, אולם גם היא לא הצליחה להשקיע במוצרים והמכירות דישדשו, עד אשר החברה נקלעה למצב סופני במהלך המשבר הכלכלי העולמי של 2008.

סאיק, אשר אספה שיירים נוספים של תעשיית הרכב הבריטית, למשל את רובר ואת המותג MG, רכשה את LDV בשנת 2010, לא לפני ששרידיה עשו סיבוב בחברה מאלזית ובחברה סינית אחרת, והעמידה אותה מחדש על הרגליים בשנת 2011 כחטיבת הרכב המסחרי שלה.

היצע הדגמים של מקסוס כולל מיניוואן גדול, רכב פנאי שטח וטנדר בינוני בסגנון טויוטה היילקס. בפלח השוק המסחרי מוצע רק דגם שנקרא V80 ונבנה בשלל גרסאות מרכב לשימושים וייעודים שונים. V80 מבוסס על דגם ותיק ש-LDV פיתחה בשנת 2004 במסגרת מיזם משותף עם חברת דייהו הקוריאנית, כאשר זאת עדיין הייתה יצרנית רכב עצמאית.

 

 

מאז עבר V80 עדכונים ושדרוגים, אם כי בבסיס הוא נותר זהה לרכב שהוצג לפני כעשור וחצי. העיצוב החיצוני פשוט למדי ומזכיר פורד טרנזיט מלפני עשור, בעוד שתא הנוסעים ייחודי, עם לוח מחוונים שממוקם במרכז, והוא משדר קצת מקוריות ומודרניות עיצובית.

מקסוס V80 מונע באמצעות מנוע טורבו דיזל עם הזרקה ישירה בנפח 2.5 ליטר אשר פותח במקור על ידי חברת VM האיטלקית. מנוע זה מספק 130 כ"ס ו-33.5 קג"מ ומחובר לתיבות הילוכים ידנית או אוטומטית עם שישה יחסי העברה.  ה-V80 מיוצר במגוון גדול של גרסאות עם בסיס גלגלים רגיל (310 ס"מ) או ארוך (385 ס"מ), עם שלושה גבהי גג ועם מרכב סגור, בעל חלונות או בתצורת טנדר.

לישראל מגיע מקסוס V80 עם תיבת הילוכים ידנית ובארבע גרסאות עיקריות: קצרה עם גג רגיל, ארוכה עם גג בינוני או גבוה, וגרסת טנדר עם קבינה בודדת שעליה אפשר להתקין ארגזים שונים. את הגרסאות הסגורות אפשר לקבל גם בתצורת נוסעים (1+8 בדגם הקצר ו-1+13 בדגם הארוך), שבהן מותקנים מושבים בהתקנה מקומית.

הקלף של צ'יינה מוטורס בשוק הישראלי הצפוף והקשה הוא תמחור נוח של V80 שנע בין 195 ל-230 אלף ש"ח כולל מע"מ בהתאם לדגם. אלה מחירים נמוכים בכ-20% בהשוואה למתחרים, וזאת (בכל המקרים) לפני המיקוח שמקובל בענף.

מה שלא פחות חשוב בתחום המסחרי הוא האחריות והשירות: צ'יינה מוטורס מבטיחה אחריות מלאה של 3 שנים או 120 אלף ק"מ, שאותה אפשר להרחיב בתוספת תשלום ל-5 שנים או 300 אלף ק"מ. מערך השירות לרכבי מקסוס מבוסס על המערך הקיים של צ'יינה מוטורס כלומר על מוסכים שמטפלים כיום באוטובוסים שהחברה מייבאת ומשווקת.