אם אתם, או מישהו קרוב אליכם, נוהג במכונית מדגמים מסוימים מתוצרת הונדה, טויוטה, לקסוס, ניסאן או ב.מ.וו, שבהם מותקנת כרית-אוויר ספציפית מתוצרת חברת טקאטה – יש סיכוי של 50% שלא תצאו בחיים, או שתיפצעו קשה, אפילו מתאונה קלה שממנה אפשר להיחלץ ללא כל פגע.
בעשרות, ואולי מאות אלפי מכוניות בישראל מוצבים מטעני חבלה במרחק של עשרות סנטימטרים מראשי הנהגים, ואם כרית האוויר תיפתח הם יתפוצצו בעוצמה, וישלחו לתוך חלל המכונית להבת אש ורסיסי מתכת קטלניים.
את המוות והפציעות הקשות האלה אפשר למנוע, אלא שלצורך זה נדרש משרד התחבורה לבצע מספר פעולות פשוטות, שאנשיו מסרבים לעשות. האם המחדל הזה הוא תוצאה של עצלות? אולי יהירות? טיפשות? אולי פשוט חוסר מקצועיות? קשה לדעת. אבל דבר אחד בטוח: שר התחבורה, מנכ"לית המשרד, הסמנכ"לים ואנשי אגף הרכב במשרד התחבורה, וגם יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, המנכ"לית של הרשות ועובדי הרשות – לעולם לא יוכלו לרחוץ בניקיון כפיהם ולומר שהם לא ידעו על הבעיה ולכן לא יכלו לטפל בה מבעוד מועד.
במדינה מתוקנת חלה על הממשלה האחריות להגן על חיי אזרחיה, אלא שבפרשת כריות האוויר, כפי שיוסבר להלן, משרד התחבורה מזלזל בעיקרון הזה ובחיים שלכם. בסוף כתבה זאת, לכן, נסביר כיצד תוכלו לקחת אחריות ולוודא שאתם לא נוהגים במכונית מסוכנת.
מאז שנת 2014 סקרנו כאן, ב-TheCar, את התגלגלות פרשת טקאטה, החל משלביה הראשונים שבהם עדיין לא היה ברור לנו מה בכלל הבעיה, דרך גילויים וחשיפות אודות היקף התופעה, הסיבות לה, הפשעים שבוצעו על-ידי עובדים בחברה – שבגינם חלקם הורשעו ואף נכלאו, קנסות שהוטלו על טקאטה ועל הונדה, ביצוע הקריאה לתיקון הגדולה מעולם, פשיטת הרגל של החברה היפנית, וגם את מניין הגופות: על אף שמדובר במבצע הקריאה לתיקון הגדול ביותר בתולדות תעשיית הרכב מספר הרוגי הפרשה מוסיף לעלות, ועומד כיום על לכל הפחות 22 ועוד כמה מאות פצועים קשה.
לכל אורך הדרך הדגשנו כאן את אזלת ידם של אנשי משרד התחבורה בטיפול בנושא, ועודדנו אותם להגיב ולספר לנו אם וכיצד הם נערכים להציל את חייהם של נהגים ונוסעים ישראלים.
במהלך סיקור הפרשה חשפנו כאן את מותו הטראגי של סרן יותם וייסברג ז"ל כתוצאה מפיצוץ של כרית אוויר כאן בישראל, ואת הפציעות הקשות שספגו שלושה נהגים ישראלים אחרים בתאונות קלות שבהן הם כלל לא היו אמורים להיפגע. בעקבות חשיפת הפרשה פתח אגף הרכב של משרד התחבורה (אז בראשות משה וייצמן, אשר פרש בינתיים), בחקירה משותפת עם גורמי משטרה, ובמהלכה התגלה כשל מאד דומה בכריות אוויר מתוצאת יצרנית אחרת, חברת TRW.
חקירת משרד התחבורה הובילה את טויוטה לבצע קריאה לתיקון כלל עולמית שבמהלכה תוקנו 650 אלף מכוניות, ומותר להניח שבזכותה ניצלו חייהם של נהגים אחרים. במקביל נחשפה עובדה כואבת יותר: אם במדגם של כ-90 מכוניות קיבלנו הרוג אחד ושלושה פצועים, כמה ישראלים כבר נהרגו בגלל מנגנונים פגומים שמותקנים ב-20 או 30 או 150 אלף מכוניות? כמה ישראלים ימותו בעתיד, עד שהבעיה תתוקן?
רגע לפני הפיצוץ הקטלני הבא
כבר לפני כחצי שנה פרסם מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני, NHTSA, התרעה חמורה במיוחד למנגנוני ניפוח ספציפיים, שמכונים "אלפא", אשר הותקנו בשעתו בעיקר בדגמים ספציפיים מתוצרת הונדה, טויוטה, ניסאן, מאזדה וב.מ.וו.
במנגנונים מסוג אלפא קיימת הסתברות של 1:2 לפיצוץ קטלני, כלומר שאם במכונית שלך מותקן מנגנון ניפוח כזה, וברגע של חוסר תשומת לב התנגשת במכונית שעצרה לפניך וכרית האוויר שמולך נפתחה, יש לך 50% סיכוי למות או להיפצע קשה.
הקריאה לתיקון של מנגנוני הניפוח כוללת יותר מ-100 מיליון מנגנונים ברחבי העולם, וקצב הייצור של טקאטה לא מאפשר להחליף את כולם מיד. מנגנונים חדשים נשלחים כיום ראשית לכל למדינות שבהן חשופות יצרניות הרכב לתביעות, ובתוך ארה"ב הם מתועדפים ראשית לכל לאזורים חמים ולחים, ולדגמים ישנים שבהם קיימת סכנה גדולה יותר. גם כך, ההערכה היא שעל כבישי ארה"ב נעות כיום כ-60 אלף מכוניות שבהן מותקנים מנגנוני ניפוח מסוג "אלפא", ושכ-50 אלף מכוניות אחרות כאלה נעות על כבישי אוסטרליה.
לפני כחצי שנה העלתה בדיקה של מוסד צרכנות אוסטרלי שכשליש מן הדגמים שאמורים היו להיקרא לתיקון אצלם בכלל לא הוכרזו ככאלה, כלומר שהיבואנים, המפיצים, הממשלה והציבור האוסטרלי בכלל לא יכולים לדעת שמכוניות אלה נמצאות בקבוצת סיכון.
כמה מכוניות מסוכנות מסתובבות כרגע על כבישי ישראל? קשה לדעת, אבל את זה בדיוק צריך משרד התחבורה לבדוק. ברור שאחוז המכוניות מתוצרת הונדה, טויוטה, מאזדה וניסאן מתוך כלל צי הרכב בישראל גבוה בהרבה מאשר בארה"ב, ואפשר להעריך שמספר המכוניות שיוצרו בין 2001-2010 ועדיין מתגלגלות על כבישי ישראל הוא עשרות אלפים.
למדינת ישראל יש יתרון אחד ומספר חסרונות ביחס לארה"ב בתחום הקריאות לתיקון. מצד אחד, כבר לפני כ-15 שנים אימץ משרד התחבורה את ההצעה שלי, כפי שפורסמה בשעתו ב"מעריב", וקבע תקנה אשר לא מאפשרת לחדש את רישיון הרכב למכונית שהוכרזה לגביה קריאה לתיקון אולם היא לא בוצעה. כאשר אדם מגיע למבחן רישוי עם מכונית שאמורה להיות מתוקנת במסגרת קריאה לתיקון הוא נשלח אל מוסך רשת של היבואן כדי שזה יבצע את התיקון, כתנאי לחידוש רישיון הרכב.
מצד שני, כך מתוקנות רק מכוניות שיצרניות הרכב הכריזו לגביהן על קריאה לתיקון. ומה לגבי מכוניות שטרם הוכרזו? כאלה שהודעה לגביהן תתקבל רק בעוד שנה או שנתיים, או כאשר יהיו מספיק מנגנוני ניפוח? מה לגבי מכוניות שהיו מעורבות בעבר בתאונות קלות וכריות-האוויר שלהן הוחלפו? מה לגבי מנגנוני ניפוח שפורקו ממכוניות שניזוקו בתאונות והותקנו באחרות? והכי חשוב: מה עם מכוניות שיובאו ארצה ביבוא אישי במהלך השנים?
משרד התחבורה נוקט בגישה פאסיבית ומפיל את כל האחריות לקריאות לתיקון על יבואניות הרכב. אלה אמורות לקבל מידע מן היצרניות, ליידע את המשרד ולבצע את התיקונים. כך מונע המשרד מכלל הציבור, ובמיוחד ממי שמשתמשים במכוניות מסוכנות, מידע אודות הסכנה לה הוא חשוף, כמו גם את חופש הבחירה אם להמשיך להשתמש במכונית מסוכנת. רק כדי לסבר את האוזן, הונדה ארה"ב מציעה לשלוח גרר כדי לגרור מכוניות למוסך אם לנוכח הקריאה לתיקון לקוח חושש לנהוג במכונית שלו בעצמו.
יש את זה ביותר מטומטם?
פנינו אל דובר משרד התחבורה עם השאלות הבאות:
1. האם באגף הרכב של משרד התחבורה מתקיים מעקב אחר מצב ההחלפה של מנגנוני ניפוח בכריות אוויר מתוצרת טקאטה?
2. אם כן, כמה מנגנונים כאלה קיימים בישראל ובאילו דגמים, וכמה מתוכם כבר הוחלפו?
3. האם באגף הרכב מכירים את המושג "אלפא" בהקשר של כריות-האוויר, והאם יש לכך התייחסות מיוחדת?
במשרד התחבורה כנראה לא הבינו את השאלות שלנו או שחשבו ששלחנו להם הזמנה לתחרות "התשובה המטומטמת ביותר", ולכן השיבו לכם כך: "משרד התחבורה מנהל מעקב ופיקוח הדוק אחר כל קריאות הריקול באופן המטיבי ביותר" (כך במקור).
התשובה הזאת לא רק מטומטמת אלא גם לא נכונה עובדתית. משרד התחבורה לא מנהל "מעקב ופיקוח הדוק" אחרי כל הקריאות לתיקון, ובאופן יותר ממוקד הוא לא מנהל מעקב אחר הקריאות לתיקון של כריות האוויר הקטלניות. לו היה מנוהל מעקב כזה יכולתם למצוא את מה שיכול למצוא אזרח אמריקני שנכנס לאתר האינטרנט של מינהל הבטיחות בדרכים, או לכל הפחות רשימה מסודרת של כל המכוניות המסוכנות שמסתובבות על כבישי ישראל.
לא מיותר לציין שכבר לפני שנה וחצי פרסמנו את תשובת משרד התחבורה לבקשת מידע שהגשנו לפי חוק חופש המידע ("סליחה ששאלנו: משרד התחבורה לא יודע מתי תמותו"), וגם אז הסקנו שהחיים שלכם לא ממש חשובים למי שאמור לשמור עליהם.
תשובת הדובר מוכיחה שמשרד התחבורה משחק עם החיים שלכם, מפני שכדי להציל אתכם נדרש סקר לאיתור כל המכוניות שבהן הותקנו מנגנוני ניפוח מתוצרת טקאטה, ולכל הפחות מנגנונים מסוג אלפא. מיד לאחר מכן יש לפרסם את הרשימה הזאת לידיעת הציבור באופן פומבי, ולהשוות אותה עם קובץ הרישוי של משרד התחבורה. המנכ"ליות של משרד התחבורה ושל הרשות הלאומית חייבות לקחת אחריות על פניה לכל יצרניות הרכב שטרם הכריזו על קריאות לתיקון לדגמים שנמצאים ברשימה כדי לקבל תשובה לשאלה מתי יתוקנו מכוניות אלה.
בתוך כדי כך יש לבצע בדיקה של כל המכוניות מאותם דגמים אשר היו מעורבות בעבר בתאונות, כדי לוודא שלא הותקנו בהן מנגנוני ניפוח מסוכנים. במקביל, המשרד חייב להזהיר את בעלי הרכב כדי לאפשר להם להחליט לבדם אם הם מוכנים לקחת על עצמם את הסיכון ולהוסיף להשתמש במכוניות.
לפני מספר חודשים ערכה ועדה בקונגרס האמריקני שימוע בנושא פרשת טקאטה, ובין השאר העיד בפניה אלכסנדר ברגמן, שביתו ג'ואל, בת ה-26, נהרגה בתאונת "פגוש אל פגוש" בגלל התפוצצות כרית אוויר מסוג "אלפא".
"ג'ואל הייתה הקורבן השמיני באותה עת", הוא אמר שם, "ועכשיו יש כבר 22. העובדה שאין איסור על שימוש בחנקת אמוניום בכריות אוויר אלה הוא חטא, והעניין הבסיסי כאן הוא התנהגות לא מוסרית. לא מקובל בעיניי שאפשר יהיה לקחת חיים כאשר מדובר בדבר שאפשר למנוע. חייבים למצוא דרך לעצור את השימוש בכלי הרכב האלה".
אנשי משרד התחבורה חייבים להקשיב לדברי האב השכול ולמנוע את ההרוג או הפצוע קשה הבא, אחרת הדם שלו יהיה על הידיים שלהם.
עשה זאת בעצמך
גם אם אנשי משרד התחבורה ימשיכו לזלזל בחיים שלכם יש לכם אפשרות לבדוק לבדכם אם במכונית שלכם מותקנת כרית אוויר מתוצרת חברת טקאטה. קבוצת הסיכון הגבוה ביותר היא של מכוניות שיוצרו בין השנים 2001-2004 (גם בדגמים מאוחרים יותר הותקנו כריות כאלה) ואם יש לכם מכונית כזאת קחו את רישיון הרכב שלה והעתיקו את מספר השילדה שלה (לא מספר רישוי!).
כדאי להיכנס לאתר של מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני כדי להתרשם באילו יצרניות רכב ודגמים מדובר, ומאילו שנות ייצור, אבל לזכור שדגמים רבים שווקו רק בארה"ב, ולעומתם דגמים רבים שיובאו ארצה לא שווקו בארה"ב.
במקביל אפשר למצוא רשימה דומה, של כלי רכב ששווקו באוסטרליה, בקישור שכאן.
אפשר לפנות אל יבואנית הרכב שלכם בישראל, אבל חשוב לזכור שאם היבואנית לא קיבלה מן היצרנית מידע אודות קריאה לתיקון אין לה כל דרך לדעת אם במכונית שלכם מותקנת כרית פגומה. לכן, כדי להיות בטוחים, שלחו מייל אל יצרנית הרכב ובו שאלה פשוטה: "זהו שמי, זה מספר ה-VIN של מכוניתי, ואני מבקש לדעת האם במכונית שלי מותקנת כרית אוויר מתוצרת חברת טקאטה, והאם היא כלולה בקריאה לתיקון (RECALL לכריות האוויר). אם התשובה חיובית, העבירו אותה ליבואנית הרכב ודרשו ממנה להחליף אותה, בחינם, באופן מיידי.
