תפריט

סלעים ונהנים: המחנה של ג'יפ ברמת הגולן

בהשראת אירועי Camp Jeep העולמי הקימו יבואני ג'יפ לישראל מחנה לחובבי 4X4 בגולן, עם מסלולי עבירות ונהיגת שטח. זאת הייתה הזדמנות נהדרת להיזכר במהות האמיתית של "רכב שטח"
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

קרוסאוברים ורכבי פנאי מציפים את הכבישים ואת הרחובות מלוא כל הארץ כולה, למרות שכולנו מבינים את ה"בלוף". כאשר מקלפים את העיצוב המנופח ואת התדמית האופנתית/מגניבה/הרפתקנית שנצמדת מידי פעם לפרסומות של הכלים האלה – כל שנותרים איתו הוא עיצוב מנופח וחסר כיסוי. קצת כמו הבטחות של פוליטיקאים. הרי מזה יותר מעשור אין לרוב המתנפחים האלה הנעה כפולה, מרווח הגחון חסר המיגון שלהם מאפשר להם לכל היותר עבירות שטח של רכב ליסינג, וזה ממש בסדר אם אתם יושבים בתנוחת ישיבה גבוהה ומפנטזים על מסע במדבריות סהרה – למרות שבתכל'ס כולנו מבינים שהיתרון היחיד של מה שקניתם הוא נוחות הטענה של ילדים במושב האחורי.

בתוך הקדחת הזאת נותרו רק צדיקים בודדים, קומץ קטן והולך של יצרניות רכב שנאמנות לרעיון לפיו "רכב שטח" צריך להיות מסוגל גם לנסוע שם. בשטח. לא רק על מדרכות. אצל ג'יפ ואצל לנד רובר זה חלק בלתי נפרד מן ה-DNA. טויוטה, סוזוקי, ובמידה פחותה גם סובארו, רוכבות על ההצלחה, ויש גם את סאנגיונג… כן, יש גם את זה. 

כמובן שהמותג שזכאי לתבוע זכות ראשונים, לכל הפחות כרונולוגית, הוא ג'יפ, מפני שהרבה שנים לפני שהוא התגלגל להיות מותג בפני עצמו הוא נולד כרכב שטח קרבי, ובמקרה זה, כאשר אנחנו אומרים "קרבי" זה לא סופרלטיב. מאז ועד היום הקפידו כל מי שאחזו במותג הזה (והיו רבים כאלה) לנפק לכל הפחות שתיים שלוש גרסאות של רכבי שטח אמיתיים, גם כאשר במקביל להם הם פזלו לפעמים לכל מיני רעיונות פחות מוצלחים, אשר נשאו את שם המותג לשוא.

כמובן שבסופו של יום צריך להתפרנס, וזה שאתה צדיק או סתם אחד שנלחם על עקרונות לא עושה אותך עשיר. אז אם המגמה בעולם היא למכור מתנפחים – לא יעזור לך ללכת נגד הזרם ולבנות משהו יקר, מורכב, כבד, וכזה ש"נולד מוכן" עם יכולות שטח שאף אחד לא באמת צריך. אממממ…. כן…. אבל… הכל נכון – אלא אם אתה יכול למנף את החיסרון (משקל, מחיר, ויכולות שטח שאף אחד לא באמת צריך) ולהפוך אותו ליתרון. את זה תוכל לעשות, למשל, אם תמכור ללקוחות שלך חוויה מסוג אחר, ובעיקר חוויה שאין לה מתחרים. וזה בדיוק מה שעושים אנשי ג'יפ בעולם כאשר הם "מורידים" את הלקוחות שלהם לשטח ומאפשרים להם ליהנות ממה שהכלים שלהם יכולים לעשות, וכל המתנפחים לא יכולים.

 

 

קבלו בבקשה את סדרת אירועי Camp Jeep – אירוע שנתי שנערך בכל שנה במדינה אחרת, ואליו מוזמנים לקוחות המותג כדי לחוות את מה שהכלים שלהם, ורק שלהם, מסוגלים לעשות. קבלו בבקשה מסלולי טיול אתגריים, נהיגה טכנית על מסלולי עבירות שנבנו במיוחד עבור האירוע, וגם אווירה של "ג'יפאות אמיתית".

לאחר השלמת ההתאקלמות של ג'יפ תחת היבואנית החדשה, סמל"ת, ופתיחת אולמות תצוגה חדשים, ולאחר שמגוון הדגמים שנמכרים בישראל התרענן עם רנגלר ועם קומפאס החדשים, אליהם הצטרף לאחרונה צ'רוקי המחודש, הגיע שלב שבו המותג ג'יפ יכול לבסס את עצמו בשטח – בין אם בקרב לקוחות קיימים ובין אם אצל לקוחות פוטנציאלים. לכן היה זה טבעי לקיים אירוע Camp Jeep גם בישראל. הגרסה הישראלית של מחנה ג'יפ צנועה מן הגרסה העולמית – שבה משתתפים אלפי לקוחות ומאות רכבים, אבל הקונספט דומה. קבלו בבקשה את "מחנה ג'יפ עין זיוון 2019", ברמת הגולן הישראלית לעד.

 

 


מי שהגיע למחנה ג'יפ נרשם מראש לאירוע, והגיע עם כלי הרכב שלו, ולרשותו הוכנו מראש מספר מסלולי טיול ברמות קושי שונות, בהתאם ליכולת העבירות של הדגם שבו הוא נוהג. אנחנו הצטרפנו לנהיגה במסלולים היותר קשוחים, אלה שמתאימים לדגמי 'רנגלר' ו'גרנד צ'רוקי' (כל אחד בנפרד), והם כללו שבילים טכניים מסולעים עם שינויים טופוגרפיים, מדרגות בולטות, ואפילו כמה מעברי מים בנחלים, זכר לחורף המבורך שעבר עלינו.

אתגריים ככל שהם, לכל אורך הדרך ניכר היה שהמסלולים האלה רחוקים מלגרד את מגבלות העבירות של רנגלר רוביקון וגרנד צ'רוקי שבהם נהגנו. מצד שני, הנהיגה עליהם בהחלט המחישה את היכולות של דגמים שמסוגלים להביא אתכם בקלילות אל מקומות שנהגי המתנפחים המלוקקים יוכלו, במקרה הטוב, להגיע אליהם רק בהליכה. לקוחות ג'יפ, במיוחד בעלי גרנד צ'רוקי, טעמו גם טעמו טעימה מוחשית של מה שהכלים שלהם יכולים לעשות על אף כל ההדר והפינפון שלהם – אם רק יבחרו לרדת איתם מן האספלט הסלול.

 



אחרי הטיול יכול היה כל מי שלא שבע סלעים ועפר לבחון את כישורי הנהיגה הטכניים שלו על מסלול עבירות שנבנה בשטח המחנה. זה אמנם לא היה מסלול ארוך במיוחד אבל די היה בו כדי להמחיש את היכולת של הכלים, זוויות טיפוס, גישה ושפ"צ, ואת יעילות מערכת ההנעה ובקרות האחיזה. ממש לונה פארק קטן של תלוליות, הצלבות סרנים, ושלולית בוץ להתרעננות מחום של 37 מעלות בצל.

סביר להניח שעבור לקוחות שהגיעו עם רכביהם, במיוחד בדגמים המתונים יותר כמו קומפאס ורנגייד, רמת ההתלהבות הייתה גבוהה במיוחד, מפני שלא צריך להיות ליאור סושארד כדי להעריך שבחיי היום יום שלהם הם לא רגילים לחרוג משבילי קק"ל. המטרה של יצירת חוויה מעצימה, שמחזקת את הקשר עם "ערכי המותג", הושגה גם הושגה. בסופו של יום, אחרי שמפרגנים למפיקים על אירוע מושקע ומתוקתק,  השורה התחתונה והחשובה היא החוויה שאיתה נסעו המשתתפים לבתיהם, כאשר הכלים שלהם מכוסים בוץ ואבק. זה היה "טעם של עוד" שהזכיר לכולנו מה היעוד האמיתי והמקורי של "רכב שטח": היכולת לצאת אל המרחבים הפתוחים ולטייל בהם.

 

צילומים: תומר פדר