תפריט

סוף עידן: יופסק השימוש במצלמות המהירות האלקטרוניות

תעלול בחירות או החלטה שהתקבלה באחור רב? השר גלעד ארדן אימץ את מסקנותיה של ועדה מקצועית והורה להפסיק את השימוש במצלמות המהירות לאחר שאמינותן, ובעיקר אמינות המשטרה, התבררה כמפוקפקת. השר ארדן: זאת החלטה מקצועית מתבקשת אשר לא קשורה לבחירות
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

יום שחור לחלק מעורכי הדין שמתפרנסים מתעבורה, יום חג להיגיון: השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, אימץ את מסקנותיה של ועדה מקצועית שהקים במשרדו, והורה על הפסקת השימוש במצלמות המהירות האלקטרוניות שידועות כ"פרויקט א-3". זאת לנוכח סימני שאלה קשים שעלו בנוגע לרמת האמינות של המצלמות – ובעיקר לנוכח דו"ח חמור מאין כמותו אשר הגיש בחודש ינואר האחרון השופט בדימוס דוד רוזן – נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות במשרד המשפטים – בנוגע להתנהלות ספק פלילית של בכירים במערך התביעות של המשטרה.

 

 

הוועדה מצאה, בין השאר, שמצלמות המהירות לא תרמו לבטיחות בדרכים אלא להיפך: במהלך רוב תקופת ההפעלה שלהן עלה מספר התאונות גם בכבישים בינעירוניים וגם בצמתים שבהם מותקנות מצלמות רמזור. בנוסף, הוועדה קובעת שמ"דו"ח הטכניון", אשר נועד "להכשיר" את המערכת – עולים דווקא סימני שאלה קשים בנוגע לאמינותה.
משמעות ההחלטה של השר ארדן, אשר במקרה או שלא במקרה מפורסמת כשבוע בלבד לפני הבחירות, היא הפסקה מיידית של הנפקת דוחות מהירות של מערכת 'א-3', הפסקת ההליכים המשפטיים שעדיין תלויים ועומדים כנגד נאשמים שכבר קיבלו דוחות אבל לא הודו בביצוע עבירה, ופירוק מערך של כמה מאות מצלמות ועמדות דמה, ושל מרכז התפעול של המערכת בהר חוצבים שבירושלים. עדיין לא ברור מה יהיו השלכות ההחלטה על תביעה ייצוגית של מי שהודו בביצוע עבירות ושילמו דוחות מהירות, אבל ככל הידוע לא תהיה אפשרות לזכות נאשמים כאלה ולמחוק את הרישום הפלילי כנגדם.

כאמור, בחודש ינואר מינה השר גלעד ארדן ועדה פנים משרדית בראשות ניצב אדם קלין, מבקר המשטרה, במטרה שתבחן את השתלשלות קבלת ההחלטות בפרויקט א-3, ובין השאר את מערכת היחסים עם החברה שזכתה במכרז ההתקנה וההפעלה שלהן בכל הקשור לתו התקן שקיבלו המצלמות ממכון התקנים הישראלי. ההתקשרות החוזית בין החברה לבין המשרד לביטחון הפנים היוותה שיקול מרכזי בהחלטת השר, היות שיהיו לה השלכות תקציביות משמעותיות: המדינה תידרש לפצות את הזכיין בגין אובדן הכנסות של עשרות מיליוני שקלים בשנה, אולם מנגד היא עשויה לטעון שהזכיין לא עמד בחלקו בהסכם. ייתכן שנציגי המשרד והזכיין יגיעו להסכמה בנוגע לגובה הפיצוי, וייתכן שסוגיה זאת תיגרר להכרעת בית המשפט.

בפתח הדוח שהגיש אדם קלין הובאו מספר נתונים אודות "ביצועי" המערכת הזאת עד היום, ולפיהם השקיעה עד היום ממשלת ישראל יותר מ-300 מיליון שקלים בהקמתה, ואילו עשרות אלפי נהגים שנתפסו באמצעותה שילמו לאוצר המדינה יותר ממיליארד שקלים. קלין קובע שבסיכום כללי אוצר המדינה לא ניזוק מן הפרויקט היות שלאורך השנים "המערכת גבתה קנסות תעבורה בהיקף גדול פי 3 מן העלות שלה". עם זאת, הוא קובע גם שהמערכת "גרמה לפגיעה קשה באמון הציבור כלפי המשטרה".

בסיכום המסקנות הוצגו לשר ארבעה טיעונים מרכזיים בעד השבתת המערכת ושני טיעונים בעד המשך השימוש בה. הטיעון הראשון, והחשוב ביותר, הוא שלאורך התקופה שבה פועלת המערכת היא לא הגשימה את הייעוד המוצהר שלה, ולא תרמה לשיפור הבטיחות בדרכים. קלין אמנם מביא נתונים אודות העלייה במספר התאונות במהלך תקופת השימוש במערכת אבל נזהר מלייחס אותם באופן מוחלט למצלמות המהירות. קלין מדגיש שמשטרת ישראל, והמשרד לביטחון הפנים, לא עמדו בהתחייבויות שנתנו לוועדת הכלכלה של הכנסת במספר הזדמנויות לפני אישור הפרויקט, ולא ערכו מחקר לבחינה בדיעבד של התועלת של מצלמות המהירות לבטיחות בדרכים. בסיכום המסקנות קובע קלין שבמשטרה ציפו שמחקר כזה יבוצע על-ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אולם גם שם לא נערך מחקר כזה. המחקר היחיד שכן בוצע, על-ידי חוקרי אוניברסיטת באר שבע, מצא הפחתה שולית במהירויות הנסיעה בדרכים שלצידן הוצבו מצלמות מהירות, אולם מכך לא בהכרח נובע שיפור בבטיחות. בנוסף, נתונים אלה נחקרו ונמצאו לפני שהחל שימוש נרחב בתוכנת 'וויז', ולפני שנהגים "התרגלו" למיקומי המצלמות.

טיעון נוסף של קלין הוא ש"נמצאו אי סדרים" בהתנהלות מכון התקנים בכל הקשור להליך מתן תו התקן למצלמות על-ידי המכון, וגם בתהליך הבדיקות התקופתיות למצלמות האלה – אשר מבוצע, לכאורה, באמצעות ציוד דמה שיוצר על-ידי יצרנית המצלמות ובודק אותן בדרך שלא ניתנת לאימות אובייקטיבי – מדעי.
טיעון שלישי בעד הפסקת השימוש במצלמות המהירות הוא הנזק שנגרם לתדמית המשטרה ומערכת המשפט בישראל לנוכח הגילויים שנחשפו במשפט שהתנהל בעכו בפני השופט יעקב בכר, ולנוכח ממצאי דו"ח השופט בדימוס דוד רוזן. כפי שיודע כל מי שקרא את סדרת הכתבות שפרסמנו כאן ב-TheCar, צוות ההגנה, בראשות עו"ד תומר גונן, הביא לידיעת בית המשפט את התנהלות התביעה המשטרתית בפרשה, וזו "זכתה" לביקורת קשה של השופט בכר. עם זאת, ביקורת זאת היא כאין וכאפס לנוכח דוח חמור מאין כמותו שהגיש השופט דוד רוזן בעקבות תלונתו של עו"ד גונן לנציב תלונות הציבור במשרד המשפטים. השופט רוזן המליץ לפתוח בהליך פלילי כנגד רפ"ק במשטרה, והיא הועברה מתפקידה.

הטיעון הרביעי מתייחס לדו"ח שהגיש הטכניון למשטרת ישראל בחודש נובמבר האחרון בעקבות בדיקה שנועדה לקבוע שמצלמות המהירות אמינות. חוקרי הטכניון ביצעו סדרת בדיקות של המערכת בין החודשי מאי עד יולי 2018, ומצאו, בין השאר, שב-15.5% מן המקרים המערכת הפיקה דוחות עם מהירות שונה ממהירות הנסיעה האמיתית של כלי הרכב. מקרים אלה "נפסלו" על-ידי החוקרים. לדברי אדם קלין: "דו"ח הטכניון מעלה סימני שאלה משמעותיים בנוגע לאמינות המערכת, ומיד כאשר הדוח התקבל ראוי היה להפסיק את השימוש במצלמות עד לביצוע בדיקות נוספות. לא ברור מדוע בשלב ראשון נטען שמדובר בדוח לא סופי ואילו בדיעבד מסתבר שאין דוח אחר".

מנגד, אדם קלין הציג שני טיעונים בעד המשך השימוש במערכת והראשון בהם הוא סכומי הכסף הגבוהים שהיא גובה מידי שנה מנהגים. "לאחר השלמת עיקר ההשקעה במערכת", נכתב בדו"ח, נהנה אוצר המדינה מהכנסות בהיקף של כ-150 מיליון שקלים בשנה, בכל שנה". טיעון שני בעד המשך השימוש במערכת הוא שעצם הפסקת השימוש בה צפוי לחשוף את המדינה לתביעה ייצוגית בהיקף של יותר ממיליארד שקלים מצד נהגים שהורשעו ושילמו קנסות, אם כי להערכתו – אשר מבוססת על חוות דעת משפטית – סיכויי ההצלחה של תביעה כזאת קלושים מאד.

 

 

השר גלעד ארדן קיבל, כאמור, את ההמלצה הסופית של הדו"ח והורה על הפסקת השימוש במצלמות המהירות מסוג א-3. בהודעת המשרד לביטחון הפנים לתקשורת צוטט ארדן כאשר אמר: "אין מערכת שלא עושה טעויות, וגם המשרד לביטחון הפנים לא חסין מטעויות. ועדת קלין מונתה לנוכח ממצאים מטרידים שעלו במהלך השנה האחרונה ואשר עלולים היו לפגוע באמון הציבור כלפי המשטרה. קשה להפריז בחשיבות של האמון הציבורי לו זוכה משטרת ישראל, וכשר הממונה על המערכת אין דבר יותר חשוב עבורי מאשר שקיפות, כמו גם היכולת להודות בטעויות ולהפיק מהן תובנות אשר יעשו את המערכת הציבורית לטובה יותר.
כל העוסקים במלאכה פעלו במקרה זה בתום לב ומתוך אמונה שהם תורמים לבטיחות בדרכים, אבל מי שלא עושה – לא טועה. במהלך השנה האחרונה שינתה משטרת ישראל את שיטות האכיפה שלה ובמקום להסתמך על מערך המצלמות הוריתי להקצות תקציבים רבים להגברת הנוכחות המשטרתית על הכבישים. התוצאות לא אחרו להגיע ואנחנו רואים ירידה משמעותית במספר התאונות והנפגעים".

עו"ד תומר גונן, אשר הוא וצוותו הביאו במידה רבה לחשיפת הכשלים הטכניים של מצלמות המהירות והכשלים בהתנהלות בכירים במערך התביעות המשטרתי, אמר בתגובה שכך בדיוק צריכה לנהוג ממשלה אשר פועלת למען האזרחים שלה ולא נגדם: "למרות שכמה מן הקולגות שלי, עורכי דין לתעבורה, סבורים בטעות שאני גרמתי לפגיעה בפרנסתם, אין להם מה לחשוש. מערכת זאת אמנם מפיקה מספר מפלצתי של דוחות בכל שנה, ומספקת פרנסה בשפע לעורכי דין רבים, אבל עורכי דין טובים תמיד ימצאו פרנסה".

למערכת TheCar נודע שבמשטרת ישראל לא נמצא אדם קלין, כלומר שהשר גלעד ארדן לא עשה עד היום את הדבר המתבקש ולא באמת מינה ועדה מקצועית לבחינת המשמעויות הציבוריות והבטיחותיות של המשך הפעלת מצלמות המהירות. במילים אחרות, השר ש"במשמרת שלו" התגלו ממצאים חמורים ביותר אודות האמינות המפוקפקת של המצלמות, וחמור מכך – אודות פעולות ספק פליליות שבוצעו על-ידי בעלי תפקידים שהוא אחראי עליהם – לא הפגין מנהיגות ולא לקח אחריות, ולא קיבל את ההחלטה המתבקשת מאליה: לבחון את הפרויקט כולו לעומק ובאופן שקוף.

מקורות מקורבים למערכת מסרו לעצמם ש"נכון שכתבה זאת נכתבה לרגל 1 באפריל, אבל מסתבר שמבחינת גלעד ארדן ה-1 באפריל מתקיים בישראל במשך 365 ימים בשנה: במבחן התוצאה, ארדן מתייחס אל אזרחי ישראל כאל ציבור טיפש שלא דורש ממנו לעשות את מה שצריך לעשות מנהיג ואדם שטוען שהוא פועל "למען הציבור".