תפריט

נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר לפציעה קשה בתאונה ביחס לגברים

מחקר חדש של אוניברסיטת וירג'יניה מצא שהסיכון של נשים להיפצע קשה בתאונה גדול ב-73%. המחקר לא פותר את התעלומה - מדוע קיים כזה פער - אבל מסקנת החוקרים היא שצריך להשקיע בחקר הסיבות ובאמצעי הגנה טובים יותר. מי תהיה יצרנית הרכב הראשונה שתתכנן מכוניות בטוחות יותר עבור נשים?
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בשני העשורים האחרונים חל שיפור דרמטי בכושר ההגנה של כלי רכב על הנהגים והנוסעים בהם בעת תאונות, וזאת הסיבה העיקרית לצמצום במספר נפגעי תאונות הדרכים במדינות המפותחות בעולם.

 

 

למרבה הצער, כעת מסתבר שהשיפור הזה לא חל באופן שווה בין גברים לנשים: מכוניות מספקות הגנה טובה יותר לגברים בעת תאונה. ככל הידוע, זאת הפעם הראשונה מאז שהוצגו מבחני ריסוק מתקדמים למכוניות, ומאז שרמת הבטיחות שלהן שופרה משמעותית, שבה נחקר הבדל מגדרי בין נפגעי תאונות דרכים. זאת להבדיל ממחקרים לא מעטים אחרים אשר התייחסו לפערים בחומרת הפציעות אשר נובעים מהבדלים בגודל הגוף של נהגים ונוסעים, ובמסה שלו.

ממחקר חדש, אשר פורסם בשבוע שעבר על-ידי  חוקרי "המרכז לביומכניקה יישומית" של אוניברסיטת וירג'יניה, עולה תוצאה חד משמעית ובלתי צפויה: באותן הנסיבות של תאונות דרכים נשים נמצאות בסיכון גבוה ב-73% יותר מאשר גברים לסבול מפציעות קשות. חשוב להבהיר שחוקרי "המרכז לביומכניקה יישומית" של אוניברסיטת וירג'יניה עוסקים באופן שגרתי בחקירת מנגנוני הפציעה  בתאונות דרכים (כלומר – מה נפגע בגוף האדם וכיצד נגרמה הפגיעה), ומתמקד בחקר של הסיבות וגורמי הסיכון לפציעות ובחיזוי ומניעה שלהן.

במחקר זה התרכזו החוקרים בתאונות חזיתיות – ובנהגים ונוסעים שישבו כאשר הם חגורים בחגורות בטיחות במושבים הקדמיים של כלי רכב. החוקרים בחנו את הנתונים של 23,000 תאונות חזיתיות שבהן היו מעורבים 31,000 נהגים ונוסעים מעל גיל 13, כמחציתם גברים וכמחציתם נשים. נתוני התאונות נאספו בשנים 1998-2015 על-ידי מינהל הבטיחות בדרכים הפדרלי האמריקני, באמצעות מערכת מידע לאומית של תאונות דרכים. מתוך כלל המקרים נופו ולא נכללו נשים שנמצאו לאחר השליש הראשון של היריון. החוקרים נטרלו גם את ההשפעה של גורמים אחרים שעלולים היו להביא למסקנה שגויה, כמו הבדלים בין עוצמת התאונה, גיל הנפגעים, מבנה הגוף שלהם או אינדקס מסת הגוף (BMI). לאחר כל זאת נמצא, כאמור, שבאותן הנסיבות הסיכוי של אישה או נערה להיפצע קשה בעת תאונה גבוה ב-73% מאשר של נער או גבר. במילים אחרות: בתאונה שבה גבר ייפצע קל אישה תיפצע קשה. עם זאת – החוקרים לא פרסמו כל השערה או הערכה אודות ההנחה המתבקשת מאליה לפיה בתאונה שבה גבר ייפצע קשה אישה עלולה למות.

ההבדלים בין פציעות של נשים ושל גברים בולטים במיוחד בגפיים התחתונות, אבל הם קיימים באופן מוחלט גם ברוב סוגי הפציעות האחרות.
ג'ייסון פורמן, המדען הראשי של המרכז לביומכניקה, אמר בהודעה שפרסמה האוניברסיטה ש"עד שנבין מה הם הגורמים הביו מכאניים הבסיסיים אשר מגבירים את הסיכון של לנשים נהיה מאד מוגבלים ביכולת שלנו לצמצם או לבטל את הפער הזה. כדי לעשות זאת נדרש מאמץ משמעותי, ולהשקפתי למינהל הפדרלי לבטיחות בדרכים אין את המשאבים הדרושים כדי לטפל בבעיה זאת".

 

 

 

כאמור, מה שמפתיע באופן מיוחד בתוצאות המחקר הוא ההבדל המגדרי. אפשר היה להבין מדוע בני אדם קטנים יותר פיזית יסבלו מפגיעות קשות יותר ביחס לבני אדם גדולים ו"מאסיביים" יותר, וזאת הסיבה שבכל מבחני הריסוק בעולם נעשה שימוש בבובות ניסוי בגדלים ובמשקלים שונים. כתוצאה מתוצאות מבחני הריסוק מבצעות יצרניות הרכב עבודה הנדסית לא פשוטה לתכנון מנגנוני הגנה שאמורים לספק תשובה לכל הגילאים ולכל גודלי הגוף של נהגים ונוסעים. כעת, כאשר הסתבר שבנוסף לעניין הגודל הפיזי קיימים הבדלים בנזק שנגרם לגוף של נשים – כנראה שנדרשת חשיבה מחודשת אשר אולי תוביל בעתיד גם לתכנון הנדסי אחר של כלי רכב, או לארגונומיית הישיבה בתוך כלי רכב.

בהתחשב בכך שנשים מהוות מעט יותר ממחצית האוכלוסיה, וכח הקניה שלהן – כמו גם ההשפעה החברתית שלהן באופן כללי – גדול כיום מאי פעם בעבר, מעניין יהיה לגלות מי תהיה יצרנית הרכב הראשונה אשר תרים את הכפפה ותתכנן מכוניות בטוחות יותר גם עבור נשים.

ללא קשר לממצא המגדרי החשוב והמפתיע הזה, המחקר חיזק את הידיעה לפיה מבוגרים בני 66 ומעלה נמצאים בסיכון מוגבר לפציעות חזה, כנראה בגלל היחלשות עצמות הצלעות ככל שהגיל עולה. החדשות הטובות, לדברי החוקרים, הן שככל שהמכוניות חדשות יותר כך פוחתת באופן כללי רמת הסיכון לכל יושבי הרכב, ובאופן ספציפי יורד הסיכון לשברים בגולגולת, פגיעה בעמוד השדרה הצווארי, פציעות בטן ופציעות בירך, בברך ובקרסול. מאידך, הסיכון של פציעה קשה בחזה, ושברים קשים בצלעות, עדיין לא הופחת באופן משמעותי.

פורמן הוסיף ואמר ש"בשנים האחרונות פחת באופן משמעותי הסיכון לפציעות חמורות בעת תאונות ברוב אזורי הגוף של נהגים ונוסעים, והמחקר הזה מספק לנו תובנות אודות תחומים שבהם הושגו הישגים בהגנה על הנוסעים, ואילו סוגי פציעות וגורמי סיכון עדיין חייבים להיות מטופלים".