תפריט

ניסוי מס הגודש יוצא לדרך: קבלו 4,500 ש"ח בשנה

אחרי דוח חמור מאד של מבקר המדינה לא נותרה למשרד התחבורה כל ברירה: המס שיוציא אותנו מן הפקקים, ואולי אף יעביר אותנו לתחבורה ציבורית – קורם עור וגידים

0

השלב השני בניסוי "מס הגודש" יוצא לדרך: כ-5,000 נהגים שירשמו לשלב זה, ובשלב הבא גם 100 אלף נהגים נוספים, יוכלו לקבל תמריצי מס שיעודדו אותם להימנע מלגדוש את הכבישים בשעות השיא ולשנות את הרגלי הנסיעה שלהם. בשלב ראשון יוכלו נהגים לקבל "קופה" בסך 4,500 ש"ח לשנה, שממנה יופחתו סכומים בהתאם לשימוש שלהם ברכב בשעות השיא ובמקומות גדושים.

 

הניסוי, שנקרא "נעים לירוק", נהגה במקור לפני יותר מעשור ואפשר להתייחס אליו כאל "אגרת גודש שלילית", או תמריץ חיובי, ממש כפי ש"מיסוי ירוק" לכלי רכב לא "מעניש" את כלי הרכב המזהמים אלא מעניק הנחה (קטנה) ממס קניה לכלי רכב דלי זיהום.
מדינת ישראל היא אחת השיאניות העולמיות במיסוי על כלי רכב, והיא מחייבת את הנהגים ובעלי הרכב גם במיסי קניה (מס קניה, מכס ומע"מ), גם במיסי שימוש (בלו על הדלק, מס "שווי שימוש" לבעלי רכב צמוד), וגם אגרות וקנסות, ובסך הכל גובה יותר מ-46 מיליארד (!) שקלים בשנה מכלל בעלי הרכב. בממוצע, כל בעל רכב משלם לאוצר המדינה בכל שנה יותר מ-13,000 ש"ח, אלא שהממוצע הזה לא נחלק באופן שווה ושוויוני על כלל אזרחי המדינה וכלל בעלי הרכב: תושבי הפריפריה משלמים יותר מיסי שימוש – היות שהם נאלצים להשתמש ברכב הפרטי שלהם בהיעדר אמצעי תחבורה אחרים, אבל הם "גוזלים" פחות משאבים מן המדינה – היות שהכבישים שלהם פחות פקוקים ולכן פחות "יקרים". לעומתם, תושבי המרכז צורכים יותר את המשאב היקר שנקרא "זמן כביש" אבל משלמים עליו פחות (באופן יחסי), ובתוך כדי כך גם מעמיסים על המשק עלויות כבדות מאד של חוסר יעילות וזמן עבודה מבוזבז בעומסי התנועה.
כמו בתחום החשמל עם "תעריף חשמל משתנה", אשר מעודד אותנו לצרוך חשמל בשעות השפל, גם הרעיון המסדר של מס גודש (חיובי או שלילי) הוא לגרום למשתמשים לשנות את הרגלי הנהיגה ולבצע את הנסיעות שלהם בשעות פחות עמוסות או לא לבצע אותן בכלל.

מטרת ניסוי "נעים לירוק" היא לבחון את הרגישות של נהגי ישראל לתמריצים כלכליים ולקבוע את גובה ההטבה שנדרשת כדי לעודד את שינוי הרגלי "צריכת הכביש", וזאת באמצעות התקנת מערכת איתור ברכב ומתן "בנק שקלים" שממנו מופחתים סכומים ככל שכלי הרכב נצפה כשהוא נע במקומות הפקוקים ובשעות העומס. כל משתתף בניסוי מקבל תקציב של 4,500 ש"ח לשנה, ומן הסכום הזה מופחתים סכומי כסף בהתאם למספר הפעמים ולזמן שהרכב נמצא בפקקים.
בעל רכב יכול גם לקבל הטבה כספית אם הוא שותף בתוכנית 'קארפול' ומסיע איתו נוסעים נוספים ברכב, כדי שאלה יימנעו משימוש ברכב שלהם או אפילו בתחבורה ציבורית. כדי להאיץ את שינוי ההרגלים ניתנת למשתתפי הניסוי הנחה במחירי נסיעה בתחבורה הציבורית, באמצעות מערכת 'רב קו', וכך עוד יותר משתלם להם להשאיר את הרכב בבית והשתמש במקומו באוטובוס. הטבה זאת מוגבלת ל-360 ש"ח בשנה.

מעט מידי, מאוחר מידי

כאמור, הרעיון לנהל נכון יותר את הביקוש הגובר לשימוש בכבישים נולד כבר לפני יותר מעשור. ממשלות ישראל קיבלו שורה של החלטות בנושא זה עד לשנת 2009, אלא מבקר המדינה, בדוח חמור מאד שפרסם לאחרונה תחת הכותרת "העשור האבוד" – מצא שעם כניסתו של ישראל כץ לתפקיד שר התחבורה, בשנת 2009, הוא עצר את היוזמות האלה במשרדו.
כפי שפרסמנו כאן, לאחר שכץ מנע, בשנת 2013, פרסום מכרז הפעלה לשלב הראשון של ניסוי "נעים לירוק", החליטו אנשי חברת נתיבי איילון לפרסם מכרז כזה בשנת 2015 למרות הכל. שלב זה תוקצב על-ידי נתיבי איילון כך שייכללו בו 15,000 מתנדבים, אולם כאשר השר שמע על כך, בעקבות הפרסום שלנו, הוא הורה שוב לעכב אותו.
מבקר המדינה, בבדיקה שלו, מצא שהפסד התוצר הלאומי שנובע באופן ישיר מבזבוז של שעות אדם בפקקי תנועה בישראל נאמד (לפי הערכת משרד האוצר) בלפחות 2% מן התל"ג, כלומר שכל שנה מפסיד המשק הישראלי יותר מ-15 מיליארד ש"ח בשנה רק בגלל הפקקים – וזה עוד לפני שמזכירים את הנזקים הבריאותיים שגורם זיהום האוויר ונזקים רבים נוספים ליחידים ולחברה כולה.

בפרק שעוסק בתמריצים להימנעות משימוש ברכב בשעות השיא נכתב בדו"ח המבקר ש"העשור האחרון מאז החלטות הממשלה בכל הקשור לקידום תמריצים כלכליים להפחתת השימוש ברכב פרטי הפך עשור אבוד. כדי לצמצם את הגודש בכבישים דרושה פעולה משותפת ומואצת של שרי התחבורה והאוצר לשדרוג שירותי התחבורה הציבורית ותמרוץ נהגים באמצעים כלכליים להפחתת השימוש ברכב הפרטי. על שרי התחבורה והאוצר לפעול לקידום הכלים הנדרשים בשנים הקרובות לייעול הרכב המיסים לטובת הפחתת השימוש בכלי רכב וצמצום הנסועה, ולהביא בחשבון גם את ההשפעות הנלוות לכך על הכנסות המדינה".
ניסוי וטעיה

שורשיו של ניסוי "נעים לירוק" נעוצים במספר החלטות ממשלה, ובהן החלטה מחודש ינואר 2008 למנות צוות בינמשרדי בראשות נציג האוצר לבחינת חלופות מס ולהצעה של אגרות גודש. פעילות צוות זה הופסקה במפתיע, לפני שהוגשו המלצות, וזאת מבלי שהוצגו נימוקים או הודעה רשמית כלשהי לממשלה. כאמור, מבקר המדינה מצא ש"מאז התקבלה החלטת הממשלה ב-2008 לבחון הטלת אגרת גודש – ואף שמשרד התחבורה התריע בתוכנית האסטרטגית שלו מ-2012 על חסרונה של מדיניות כוללת לריסון השימוש ברכב פרטי בתחום המיסוי, כדוגמת אגרת גודש – שר התחבורה והבטיחות בדרכים מר ישראל כ"ץ, המכהן בתפקיד ברצף ממרץ 2009, לא קידם את החלטת הממשלה שחייבה אותו לבחון נושא זה… בכך הפך שר התחבורה את החלטת הממשלה בעניין זה לאות מתה…"
בשנת 2010, כאשר כץ כבר כיהן מזה יותר משנה כשר תחבורה, התקבלה החלטת ממשלה נוספת ובה נקבע במפורש שהוועדה שהוקמה נדרשה לבחון "בניית מערך תשלומים ותקבולים התלויים בהיקף השימוש בכלי הרכב ובמאפייניו, ובכלל זה היקף הנסועה של כלי הרכב בתנאי גודש ושלא בתנאי גודש". אלא שמבקר המדינה בדק ומצא ש"שר התחבורה ישראל כץ עיכב בשני מועדים שונים, ולתקופה מצטברת של כשלוש שנים, את קידום פרויקט "נעים לירוק" שנועד לקדם בחינת תמריצים כלכליים להפחתת השימוש ברכב פרטי כחלק מהתמודדות הממשלה עם הגודש בכבישים…"

 

 

בתגובה לדוח המבקר מסר משרד התחבורה: "משרד התחבורה מקדם בימים אלה את השלב השלישי של הניסוי "נעים לירוק", שנועד לבדוק השפעה של תמריצים כספיים חיוביים על אופן שימוש של נהגים ברכב הפרטי. שני השלבים הקודמים של הניסוי הצביעו על כך שכ-45% מהנהגים שינו את הרגלי הנסיעה שלהם באופן שתרם להפחתת הגודש בכבישים. המסקנות שיופקו מהניסוי, ישמשו לצורך בניית תכנית כוללת שתעודד נהגים להפחית את השימוש ברכב הפרטי למטרות יוממות, שימוש שמטבעו יוצר עומסי תנועה בדרך אל העבודה ובחזרה הביתה, ולעידוד השימוש ברכב לצורך נסיעות בשעות השפל בלבד".

בשלב הראשון, והיחיד שבוצע עד כה, השתתפו 1,200 נהגים וכשליש מהם אכן שינו את הרגלי הנסיעה שלהם וזכו בסוף התקופה בכמה אלפי שקלים (הסכום שונה בהתאם לשימוש). כאמור, השלב שאמור היה לצאת לדרך בשנת 2013 ונדחה לשנת 2015 (ולאחר מכן נדחה שוב) אמור היה להקיף כ-40,000 נהגים, וכעת מתחיל ניסוי עם 500 נהגים, שיורחב ל-5,000 נהגים, ובשלבים הסופיים שלו עד ל-100,000 נהגים.

את הניסוי מובילות שלוש חברות שזכו במכרז של נתיבי איילון: חברת 'פנגו', מפעילת שירותי החניה הגדולה בארץ (עם כ-3 מיליון משתמשים), חברת פויינטר שמפעילה שירותי איתור, וחברת מוטורולה. החברות יתקינו במכוניות של המתנדבים מכשירי איתור, וינטרו את מועדי ומקומות הנסיעה שלהם בהתאם להגדרות הניסוי. התקנת המכשירים לא כרוכה בתשלום. אפשר יהיה להירשם לניסוי באתרי האינטרנט של החברות השונות.