חדשות רכב ותחבורה

משטרת התנועה תאכוף את מה שבא לה

באגף התנועה החליטו לקחת אחריות על התאונות שייגרמו כאשר בוחני תנועה בני 21 יהיו מרוכזים בטאבלטים שלהם במקום בכביש

0

סגן ניצב מאיר בן גל, ראש מדור תעבורה באגף התנועה של משטרת ישראל, העביר לאחרונה הנחיה כתובה לשוטרים לפיה "אין לרשום דו"ח כנגד בוחן משרד הרישוי האוחז במכשיר הטאבלט בשעת מבחן וזאת בתנאי שלא מקליד לתוכו בשעת המבחן או עושה בו שימוש אחר הגורם להסחת דעת ממשית מן הדרך".

 

 

הנחיה זאת עומדת לכאורה בסתירה לשני סעיפי חוק שמתוקפם הגישה עד היום משטרת ישראל עשרות אלפי דוחות כנגד נהגים, כמה מאות מהם כנגד מורים לנהיגה, בגין שימוש בטלפונים סלולריים ובטאבלטים.
משמעות ההוראה הזאת היא "אכיפה בררנית": גורם כלשהו במשטרת ישראל החליט – עדיין לא ברור באיזו סמכות ועל דעת איזה גורם – שיש אוכלוסיות שלא צריך לאכוף כלפיהן את החוק, ואוכלוסיות אחרות שכן תתבצע כלפיהן אכיפה.
לא מיותר להזכיר, בהקשר הזה, שבחודשים האחרונים מנהל אגף התנועה מתקפת יחסי ציבור רחבת היקף שנועדה להציג את פעילותו המגוונות לאכיפת עבירות של "בריונות כביש" ושל שימוש בטלפונים סלולריים בעת נהיגה. בין השאר מפעיל אגף התנועה את רוכבי סיירת האופנועים, שוטרים עם משקפות גדולות ומצלמות מתחבאים על גשרים ומאחורי מסתורים, מצלמות וידאו מוצבות בערים ובדרכים ראשיות, רחפנים מתעדים מן האוויר, ושוטרים שמחופשים לקבצנים ומסתובבים בין מכוניות בעיר – והכל כדי לאתר נהגים שנוגעים בטלפונים שלהם בעת נהיגה.

בהוראות נוהל שהופצה על-ידי אגף התנועה לשוטרים בנובמבר שעבר נקבע ששוטר יכול לרשום דו"ח אפילו במקרה שהוא סבור שנהג רק הסיר את מבטו מן הדרך, והשוטר לא חייב להוכיח שזה היה למטרת שימוש בטלפון בעת נהיגה.
אלא שהטקסט של רמ"ד תנועה מדבר בעד עצמו, ומעלה שאלות רבות שלא קיבלנו להן תשובות מאגף התנועה. "בתאריך 17.6.18 נכנסה לתוקפה הרפורמה החדשה לעניין אופן ביצוע מבחן רישוי בנהיגה ע"י בוחני משרד הרישוי", נכתב שם, "עפ"י התוכנית החדשה המבחן ייערך באמצעים ממוחשבים – באמצעות טאבלט שיקבע את מסלול הנסיעה ולתוכו יוזנו פרטי הנבחן ותוצאות המבחן, וכן ימוקמו שתי מצלמות שיתעדו את הדרך ואת התנהלות הנבחן והבוחן במהלך הבחינה.
בשלב זה יתכן וטרם סופקו לבוחני משרד הרישוי מתקנים להצבת מכשירי הטאבלט באופן נייח המותאמים לכל סוגי הרכב, והבוחנים נאלצים לאחוז לעיתים מכשיר הטאבלט בידיהם או להניחו על ברכיהם… שימו לב – בשלב זה אין לרשום דו"ח כנגד בוחן משרד הרישוי האוחז במכשיר הטאבלט בשעת מבחן וזאת בתנאי שלא מקליד לתוכו בשעת המבחן או עושה בו שימוש אחר הגורם להסחת דעת ממשית מן הדרך. יש לבחון בכובד ראש רישום דו"ח כנגד בוחן משרד הרישוי האוחז בטאבלט בשעת מבחן – ורק במידה והייתה הסחת דעת ברורה וממושכת מצד הבוחן ירשם כנגדו דו"ח".

עד כאן לשון ההנחיה, ועוד לפני שמעלים קומץ מן השאלות הקשות שהיא מעלה ראוי לתקן מספר אי דיוקים מהותיים בנוסח שלה. ראשית לכל, לאחר ההפרטה אין עוד "בוחני משרד הרישוי", אלא עובדי קבלן שעובדים עבור הזכייניות, שהן חברות פרטיות ועסקיות. שנית, הטאבלטים, מעצם טבעם ותפקידם, נועדו לשמש בעת המבחן, שהרי אחרת לא היה בהם כל צורך, ולכן ברור שנעשה בהם שימוש שוטף בשונה מן האמור בהנחיה. הבוחן משתמש בטאבלט כדי לקבל את פרטי נתיב הנסיעה וכדי להזין לתוכו לא רק את פרטי הנבחן אלא גם את ההערכה שלו כלפי תפקוד הנבחן. לולא היה צורך להשתמש בטאבלטים בעת נהיגה הם לא היו נמצאים ברכב מלכתחילה.

אמירה כאילו ש"בשלב זה ייתכן שטרם סופקו מתקנים להצבת הטאבלטים" מעידה לכאורה על מספר דברים חמורים, והראשון בהם הוא תחושה של "ראש קטן": כמה קשה לאגף התנועה לבדוק את השאלה אם מתקנים כאלה סופקו, אמורים להיות מסופקים, או לא סופקו ואולי גם לא יסופקו בעתיד? שיחת טלפון אחת? שליחת הודעת דואר אחת?

נראה שאם אנשי אגף התנועה באמת היו רוצים לדעת את התשובה לשאלה שהם מעלים הם היו מסוגלים לקבל לכך תשובה גם בלי להתאמץ יותר מידי, לכן הרושם הוא שהם לא ממש רצו לדעת.

מה שיותר חמור זאת העובדה שזה בכלל לא משנה: אם מתקנים לקיבוע הטאבלט לא נחוצים אזי אין כל צורך לציין את זה. אם הם כן נחוצים ולא סופקו – הרי שמבוצעת עבירה, וגם אם זה קורה באופן זמני אסור שלא לאכוף אותה. בנוסף, וחמור מכל, האם כאשר מתקנים כאלה יסופקו בעתיד הם ימנעו את העבירה? כנראה שלא: העובדה היא ששוטרי אגף התנועה רשמו דו"ח כנגד מורה נהיגה שהשתמש, לטענתם, בטאבלט במהלך שיעור – ומדובר בטאבלט שמקובע לחלק הימני של הדאשבורד במכונית.

חוק יבש ושיקול דעת

שוטרי אגף התנועה רושמים דוחות בגין שימוש לכאורה בטלפונים ניידים ובטאבלטים על-פי סעיף 28 א' לתקנות התעבורה לפיו "במהלך נסיעה ברכב מנועי לא תופעל תצוגה הנראית ממושב הנהג, למעט תצוגה המיועדת לבקרה או ניווט של הרכב, ולמעט מערכות תצוגה בכלי רכב המשמשים את המשטרה, הצבא ואת שירות הביטחון הכללי". כמו כן נרשמים דוחות לפי סעיף 21 שנקרא גם "סעיף הזהירות הכללי".

על-פי פרשנות משפטית שקיבלנו, שימוש בטאבלט על-ידי בוחני נהיגה בעת מבחן מהווה לכאורה עבירה על שני הסעיפים במקביל. תצוגת הטאבלט לא רק שנראית ממושב הנהג, אלא אפילו מאד מסקרנת את הנבחן אשר באופן מודע או לא מודע רוצה לדעת מה מציין הבוחן לגבי התפקוד שלו במבחן. מה שיותר חמור זאת ההפרה לכאורה של סעיף 21, היות שהבוחן יושב במכונית עם מכשיר כבול עם כבלים למכונית עצמה. במקרה, למשל, של התפרצות ילד לכביש קיים חשש רב שהנבחן לא יצליח לתפקד בגלל היעדר ניסיון או בלחץ המבחן – ואילו הבוחן יהיה מרוכז בטאבלט או שלא תהיה לו גישה מהירה אל גלגל ההגה והוא לא יספיק להסיט אותו.
לאחרונה קיבלנו עדויות אודות בוחנים שמניחים את הטאבלטים על ריצפת המכונית בין רגליהם, וזה אומר שהמכשיר עלול להסתבך בדוושות בעת בלימה חרום.

תאונה, מעצם טבעה, היא מצב חריג ונדיר, אבל כאשר מתכננים כל סוג של מערכת לוקחים בחשבון דווקא את המצבים החריגים ועושים הכל כדי למנוע אותם. במקרה הזה לא רק שמתכנני המערכת לא מנעו את הסיכון אלא אף החמירו אותו: מנהלי אגף הרישוי קבעו שהגיל המינימלי לקבלה לעבודה כבוחן נהיגה הוא 21, כלומר שלצד תלמיד נהיגה חסר ניסיון, שנמצא בלחץ של מבחן, יישבו בוחנים צעירים בעצמם, שמפאת גילם אסור להם אפילו לשמש כנהגים מלווים!

לשוטרי התנועה צריך שיהיה שיקול דעת נרחב בבואם לאכוף עבירות, אבל מערכת האכיפה מנוהלת על-ידי המפקדים שלהם, ורוח הפיקוד מועברת באמצעות פקודות, הנחיות ונהלים. אם נוהל אחד דורש מן השוטר לרשום דוח כנגד נהג מן השורה רק מפני שלדעת השוטר הוא "הסיר את מבטו מן הכביש", ונוהל אחר פוקד עליו שלא לאכוף כנגד "בוחן של משרד הרישוי" – הרי שמשמעות ההנחיה של מפקדי את"ן היא לבצע אכיפה סלקטיבית.

ממפקדי את"ן מצופה בראש ובראשונה לציית לחוק, ולהנחות את פיקודיהם בהתאם, וכן להפעיל שיקול דעת שמבוסס על עבודה מקצועית ועל בחינה מתועדת של המצב בשטח. פנינו, לכן, אל דובר אגף התנועה במשטרה כדי להבין ראשית לכל "מי נתן את ההוראה?", כלומר האם ההנחיה נקבעה בידיעת מפקד משטרת התנועה או ביוזמתו, או על-ידי דרג אחר, ובעיקר על סמך אילו בדיקות היא נקבעה, כלומר מה הרקע המקצועי והחוקי שלה.

רצינו להבין ראשית לכל אם אגף התנועה קיים דיון מקצועי לבחינת שאלת השימוש בטאבלטים בידי בוחני נהיגה, וביקשנו לדעת מתי התקיים דיון כזה ומי השתתף בו, ואם המכשירים שבהם נעשה שימוש, ואופי השימוש בהם, נבחנו על-ידי המשטרה. דובר אגף התנועה לא השיב לשאלה הזאת ובמקרה כזה, כל עוד שלא יוכח אחרת, צריך לחשוש מן הגרוע מכל: באגף התנועה של המשטרה כנראה לא התקיים דיון מקצועי מתועד בנושא הזה, ואנשי האגף כלל לא יודעים באילו מכשירים מדובר ומה מידת הסיכון שהם גורמים לו.

שאלנו את הדובר מי הדרג באגף התנועה שקיבל את ההחלטה, ואם היא נהגתה והופצה בידיעת ראש את"ן, אבל גם לשאלה הזאת סרב הדובר להשיב.

 

 

יותר מכל מעניין להבין את ההסבר המקצועי של אגף התנועה להבדל בין אכיפת השימוש בטאבלטים ובמכשירים סלולריים כנגד מורי נהיגה בעלי ותק וניסיון של עשרות שנים (במערכת שמורים עשרות דוחות שנרשמו למורי נהיגה) לבין התרת השימוש בטאבלטים לבוחני נהיגה צעירים, וגם שאלה זאת נותרה ללא מענה.

צריך להדגיש שבשונה מן השימוש האקראי בטלפון על-ידי נהגים ומורי נהיגה בעת נסיעה, שימוש בטאבלט על-ידי בוחני נהיגה בעת מבחן תוכנן על-ידי משרד התחבורה להתבצע באופן קבוע, בכל מבחן, 400 אלף פעמים בשנה. לו היו אנשי אגף התנועה בוחנים מקצועית את הנושא ומגיעים למסקנה שהשיטה לא יוצרת סיכון בטיחותי אפשר היה להתווכח איתם אבל לכל הפחות לכבד אותם מבחינה מקצועית.

במצב שנוצר אין כל עדות לכך שאנשי אגף התנועה ביצעו בחינה מקצועית ויש חשש כבד שמישהו שם לקח אחריות על תאונות שייגרמו כאשר בוחנים בני 21 יהיו מרוכזים בטאבלטים במקום להביט על מה שמתרחש בכביש לפניהם.

תגובת דובר אגף התנועה: "לפני כשבועיים נכנס לתוקפו תיקון לתקנות התעבורה המסדיר נושאים הקשורים לביצוע מבחני נהיגה. בעקבות הבהרה שנמסרה למשטרה ממשרד התחבורה בדבר שימוש בטאבלט ע״י הבוחנים לצרכי ניווט וקביעת מסלול המבחן בלבד, זאת באופן שאין בו כדי להסיט את תשומת הלב ולגרום להיסח דעת, הופץ חידוד בכל הנוגע למדיניות האכיפה ביחס לנושא זה. נדגיש כי במצב שבו יתפס כל נהג המבצע פעולה שיש בה היסח הדעת בזמן נהיגה, ובכלל זה בוחן בזמן מבחן נהיגה, הרי שתתבצע אכיפה בהתאם לחוק".

צילומים: דוברות המשטרה