תפריט

ממשיך לחפור: המעלית ל"מנהרת המכוניות" של מאסק מוכנה

אלון מאסק צייץ בטוויטר דיווח על השלמת הקטע הראשון של מנהרת המכוניות שלו מתחת ללוס אנג'לס. 'חברת הקידוח' חשפה את המעלית הראשונה, אבל האם המנהרה תוכל לצאת אל מחוץ לשטח המפעל?
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

'חברת הקידוח' – אחד המיזמים התחבורתיים המעניינים שבהם מעורב היזם הבלתי נלאה אלון מאסק, החלה בחפירת קטע "מנהרת המכוניות" הראשונה בעולם, מתחת לעיר לוס אנג'לס שבקליפורניה.

 

 

כהרגלו, מאסק דיווח על החדשות האלה לעולם באמצעות ציוץ ב'טוויטר', שבו כתב: "כבר לא מחכים לגודו, הוא התחיל לקדוח וכבר השלים את קטע המנהרה הראשון בלוס אנג'לס". עבור מי שהציוץ הזה נשמע לו כמו כתב חידה, הנה הפתרון המהיר שלה.

'גודו', על שמו של הגיבור הנעלם, הדמות הוירטואלית באחד המחזות החשובים בתולדות התיאטרון – 'מחכים לגודו' מאת סמואל בקט, הוא לא "הוא" אלא "היא": זהו שמה של מכונת קידוח לבניית מנהרות תת קרקעיות ששוקלת 1,200 טונות ואורכה 400 מטרים, והיא עושה עבודה דומה לזאת שמבצעות כיום כמה מכונות דומות לה תחת העיר תל אביב.

ההבדל המשמעותי הוא החזון: בעוד שבתל-אביב נבנית מנהרה שבתוכה תתגלגל יום אחד רכבת קלה/תחתית – כלומר טכנולוגיה שהומצאה לפני כ-180 שנים, מאסק בונה את העתיד. היזם שעשה את הונו בחברת 'פיי פאל', ועומד מאחורי 'טסלה', 'ספייסאיקס' (טיל רב פעמי שנוחת אנכית), 'היפרלופ' ועוד – רוצה לבנות מתחת לערי העולם מנהרות הרבה יותר קטנות וזולות לכריה, שבתוכן יטוסו מזחלות מהירות ויישאו על עצמן מכוניות נוסעים ממקום למקום.

בשונה מרוב מכונות הכרייה בעולם, שנקראות על שם נשים, 'גודו' קרוי על שם גבר, וכאשר מאסק מצייץ שגודו השלימה את קטע המנהרה הראשון הוא מתכוון לקטע שנמצא מתחת לשטח שבו פועלת חברת 'ספייסאיקס'. שטח זה, כך מסתבר, שייך מבחינה חוקית לבעלי הקרקע, אבל כאן מתחילים כנראה העניינים להסתבך מעט.

מאסק וצוות 'חברת הקידוח' רוצים לחפור מנהרה ראשונה שתחבר בין שדה התעופה של לוס אנג'לס לבין העיר קולבר סיטי שבפרברי המטרופולין. אם הם היו רוצים לבצע פרויקט כזה בישראל, ומאסק עדיין היה רווק צעיר, סביר להניח שהתסריט היה נראה ככה: ההצעה הייתה עולה, רשויות המדינה היו שוקלות אותה בעידודה של חברת לובי, כעבור כמה ממשלות גם היה יוצא מכרז לכריית המנהרה, המכרז היה מסתבך, יזמים מכל העולם היו מגישים הצעות ולאחר מכן נאלצים לתבוע את עורכי המכרז ואת המדינה, המדינה הייתה מלאימה את החברה היזמית ולצורך הביצוע הייתה נבחרת חברה קבלנית מסין, וכאשר למאסק היה נולד נכד שני וכל המכוניות בעולם כבר היו אוטונומיות ומעופפות – מכונת הקידוח הראשונה הייתה יוצאת לדרך.

מאסק עובד אחרת והוא לא ממתין לאף רשות, גם לא רשות אמריקנית. החזון שלו הוא לא רק להעמיד לטובת תושבי הערים בעולם מפלס חדש, נדבך שכיום לא מנוצל לאף מטרה למעט הזרמת שפכים ובעתיד יפתור אותנו מחלק מן הנזקים הרבים שמכוניות גורמות לערים ולתושביהן – הוא בעיקר רוצה לחקור את האפשרות לעשות את זה בעלויות נמוכות באופן דרמטי ביחס לעלויות הנוכחיות של כריית מנהרות.

 

 

מאסק מנצל את הפופולריות שלו, היכולת שלו להשיג מימון, הקישור החזק בינו לבין חדשנות ותחבורה, ואת היכולת שלו לחשוב "מחוץ לקופסא" כדי לקדם את מה שנשמע כמו רעיון נפלא ומופלא. על הדרך הוא מוכיח גם את השליטה שלו בתקשורת מודרנית: 'חברת הקידוח' כמעט לא זקוקה לדוברות וליחסי ציבור, מכיוון שלאורך כל חייה (הקצרים) מספיקים ציוצי הטוויטר של מאסק ופעילותו באינסטגרם שמדווחים על כל אבן דרך חדשה בפרויקט.

בחודש מאי פרסם מאסק קטע וידאו של בדיקות מנגנון המזחלות החשמליות שאמור להניע בעתיד את המכוניות מתחת לאדמה במהירות של עד 200 קמ"ש, וזאת לאחר שחודש קודם לכן הציגה החברה את הקונספט שמראה איך עשויה להיראות רשת מנהרות כזאת בעוד עשור או שניים, וכיצד היא תשתלב במרחבים העירוניים באמצעות מעליות רחוב אוטומטיות. במהלך יוני צייץ מאסק דיווח אודות פגישה בינו לבין אריק גרסטי (Garcetti), ראש עיריית לוס אנג'לס, אשר אמור להיות מעוניין מאד במה שיש למאסק להציע, אבל כבול, יש להניח, בעניינים רגולטוריים וחוקיים שונים.

 

 

מאסק גם אמר בחודש שעבר שהמנהרה הראשונה תפעל משדה התעופה של לוס אנג'לס דרך קולבר סיטי, סנטה מוניקה, ווסטווד ושרמן אוקס, ובעתיד ייכרו מנהרות נוספות אשר ייפרשו מתחת למה שמכונה "אזור לוס אנג'לס המורחב".

להזיז הרים

במהלך השבוע הנוכחי, כך מבטיחים אנשי 'חברת הקידוח', תושלם בנייתה של המעלית הראשונה שתוביל את קטע המנהרה הראשון, וזאת אמורה להיות "מעלית אב טיפוס" שתציג כיצד מורידים ומעלים מכוניות אל נקודת ההזנקה שלהן בתוך מנהרה טיפוסית. מאסק אפילו צרף לציוץ הטוויטר שלו סרטון קצרצר שבו נראה הפיר של המעלית הזאת.

אלא שכפי שמאסק צייץ בעצמו, ייתכן שפיתוח הטכנולוגיה הנדרשת כדי להוזיל את המיזם הזה ולהפוך אותו משתלם מבחינה כלכלית יהיה החלק הקל יותר בפרויקט כולו. לגרום לרשויות, גם באמריקה המתקדמת אבל גם במדינות אחרות, לרצות את הטכנולוגיה ולאפשר את הביצוע שלה, עלולה להיות המשימה הקשה באמת. ואכן, מאסק התלונן לאחרונה, בציוץ טוויטר כמובן, שקבלת היתרי קידוח מעבר לשטח שבבעלות ספייסאיקס מהווה אתגר גדול יותר מאשר בניית התשתית.

האם ייתכן שאפילו פרנסי קליפורניה – אחת המדינות המתקדמות ביותר בעולם כולו בפיתוח מיזמי תחבורה, וזו שבה נמצאות כמה מן הערים המזוהמות ביותר על-ידי מכוניות מכל ארה"ב – לא בדיוק מבינים מהיכן צץ להם האלון מאסק הזה? הייתכן שמאסק יגלה שהרבה יותר קל להזיז הרים מאשר את הרשויות?