מהפכת המכוניות החשמליות רק החלה, אבל כאשר מתאמצים להביט עוד קצת קדימה, במורד הדרך – ברור שהפתרון האמיתי לתחבורה יבשתית הוא הנעה באמצעות תאי דלק, כלומר עם גז מימן.
הבעיה, כפי שבוודאי חשתם כאשר קראתם את צמד המילים "גז מימן", היא תחושת הצמרמורת במורד הגב כאשר חושבים על גז, על מכונית, ועל המקרה המצער שבון מכונית נתקעת במשהו והגז הזה… מתלקח או מתפוצץ.
מי שהמחשבות שלו רצות בקצב עוד יותר מהיר מדמיין ודאי את השלטים שכולנו רואים בכניסה לכל חניון תת-קרקעי, אשר מזהירים אותנו באופן מפורש מכניסת כלי רכב מונעים בגז. ובכן, בוקר טוב לכל החוששים, ולכל המאמינים הידד: מכון המחקר של איגוד חברות הביטוח האמריקני, IIHS, ריסק לאחרונה את מכונית המימן הראשונה בתולדות מבחני הריסוק שלו וחזר אלינו עם תוצאות מפתיעות. המכונית היא יונדאי 'נקסו' – שנחשבת לאחד הפרויקטים השאפתניים והחשובים של יונדאי, והתוצאה שהיא קיבלה במבחן הזה היא ציון הבטיחות הגבוה ביותר שמוענק על-ידי המכון.
Nexo הוא כלי רכב במבנה קרוסאובר אופנתי שמונע באמצעות מנוע חשמלי, ואת האנרגיה שלו הוא מקבל (דרך סוללת ליתיום-יון) ממחולל חשמל בדמות תא-דלק מימני. יונדאי מציעה אותו למכירה בקוריאה, ומכל השווקים באמריקה היא מוכרת אותו כרגע רק במדינה הרגישה ביותר לזיהום אוויר שם – מדינת קליפורניה (שהיא גם שוק הרכב הגדול ביותר בארה"ב). אנשי IIHS מסבירים שרכב מסוג זה לא נכלל בתוכנית הריסוקים הרגילה של המכון – מן הסתם בגלל התפוצה הזעומה שלו בשלב זה – אבל יונדאי נידבה אותו למבחן הריסוק ואנשי המכון עטו על ההזדמנות וטוענים שהוא סיפק להם "הצצה מוקדמת להערכת רכב עם תא דלק מימני".
כדי לחסוך לכולנו את המתח אפשר לומר כבר כעת ש'נקסו' קיבל את הציון המרבי שהמכון מעניק, + TOP SAFETY PICK לשנת 2019, וכדי לעמוד ברף הגבוה הזה חייב כל רכב לעמוד בכבוד בשישה ריסוקים שונים ומאתגרים, בהם ריסוקים חזיתיים חלקיים (שבהם פוגעים במחסום רק חלקים קטנים ושונים של חזית הרכב), ריסוק צד, ריסוק שבוחן את חוזק הגג וכן בטיחות הנוסעים מבחינת הגנה על ראשיהם. אנשי המכון טוענים ש'נקסו' עמד בכבוד בכל המשימות.
המנוע החשמלי של 'נקסו' מספק 161 כ"ס וכ-40 קג"מ של מומנט, ומאיץ אותו מעמידה ל-100 קמ"ש בתוך 10 שניות, ואילו מיכל המימן שבו מאפשר טווח נסיעה של כ-600 ק"מ. אה, אבל אם כבר הזכרנו את גז המימן, אז "כל ילד יודע" שזה גז דליק להפליא, בעיקר כאשר הוא נחשף לחמצן האטמוספרי. ואיך תשכנעו אותנו לשבת "על חבית של חומר נפץ" כזאת?
אז קודם כל, מבחני הריסוק האובייקטיביים גילו לנו שמיכל המימן של 'נקסו' מוגן למדי ולא מתבקע בתאונות שגרתיות, ולצורך העניין הוא לא התפוצץ שם אפילו לא פעם אחת. בנוסף, בשונה מן הגזים שמשמשים אותנו בחיי היום יום, למשל גז בישול (שהוא גז שמופק בתהליך הזיקוק של נפט, ולכן נקרא גם "גז דלק") – מימן היא המולקולה הקטנה ביותר בטבע וכאשר מיכל מימן נבקע הגז הזה פשוט מתנדף במהירות כלפי מעלה. במצב כזה, גם את מתרחש פיצוץ הוא קורה בגובה, ולא אמור להשפיע על מה שקורה מתחתיו.
כמובן שזה השלב שבו נזכרים טוקבקיסטים עם זיכרון ארוך בספינת האוויר הגרמנית 'הינדנבורג', מתוצרת 'זפלין', אשר התלקחה ונשרפה בחודש מאי 1937 בעת ניסיון נחיתה בניו ג'רזי, ארה"ב, ומזכירים שה"בלון" שהחזיק אותה באוויר היה מלא בגז מימן. ובכן, מי שמאמין בטכנולוגיית תאי דלק מזכיר לספקנים שהספינה ההיא לא התפוצצה אלא בערה, וששני שלישים מן האנשים שהיו עליה ניצלו (מה שאי אפשר, למרבה הצער, לומר על קורבנות שתי התאונות של בואינג 737 'מקס' שהתרחשו לאחרונה). מה שבער, אז לפני 82 שנים, היה הבד של הבלון ולא גז המימן שבתוכו.
