תפריט

מי צריך רכבת? וויז מנסה שיתוף נסיעות בקליפורניה

גוגל מרחיבה אל סן פרנסיסקו את הניסוי שהחל לפני שנה בישראל, ופותחת מלחמה עם 'אובר' ועם 'ליפט'. באמריקה היא לא גובה עמלה מהתשלום
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

חברת 'וויז', אשר נרכשה לפני כשלוש שנים על-ידי גוגל, הרחיבה לאחרונה את ניסוי הנסיעות המשותפות שאותו החלה בישראל לפני מעט יותר משנה, וזאת ככל הנראה כצעד נוסף בדרכה של גוגל אל המכונית האוטונומית.

 

ווייז קארפול 002

 

לחברת Waze הישראלית (לשעבר) יש כיום כ-65 מיליון משתמשים ברחבי העולם, אולם מודל ההכנסות שלה מבוסס בעיקר על פרסום של עסקים ועל איסוף מידע ("Big Data") ולכן אנליסטים מעריכים שהיא עדיין לא מאד רווחית.
לפני כשלושה חודשים החלה וויז לבצע בארה"ב פיילוט לנסיעות משותפות תחת השם waze Carpool, והיא הגבילה אותו בשלב ראשון ל-25 אלף העובדים של חברות גדולות במפרץ סן פרנסיסקו, רובן חברות הי-טק.

בחודשים הקרובים מתכוונת 'וויז' לפתוח את הניסוי לכ-700 אלף משתמשי וויז באותו אזור, וכך פותחת גוגל חזית במלחמה מול אובר (למרות שגוגל עצמה מושקעת באובר), וגם מול חברת ליפט, יריבתה של אובר.

בעוד שאובר וליפט מפעילות נהגים פרטיים אשר גובים כסף מנוסעים שמשתמשים בשירותי הסעות כמו במוניות, והן לוקחות עמלה מכל תשלום (ולכן פעילות זאת נקראת "שירותי הסעה בתשלום"), ההגדרה של "נסיעות משותפות" ("Car pooling") היא הסעה שלא למטרות רווח.

כמו בניסוי שהחל בישראל ביולי 2015 (במקור תחת השם RideWith) מותר לבעלי הרכב שיאספו נוסעים באמצעות האפליקציה לגבות מן הנוסעים תשלום שמהווה "השתתפות בהוצאות הדלק" – 54 סנט לכל מייל (1.6 ק"מ) לכל היותר, והם מוגבלים לביצוע שתי נסיעות ביום ובתנאי שהנסיעות הן לכיוון שאליו הם ממילא נוסעים.
מעניין להדגיש שבניסוי הישראלי (אשר התמקד בערים תל אביב, הרצליה ורעננה, והוצע בשלב ראשון רק למשתמשי אנדרואיד בעלי חשבון גוגל) התכוונה וויז לגבות עמלה מן המשתמשים (ועד היום מוגדרים כך תנאי השימוש שלה בישראל), אולם בארה"ב 'וויז' (או גוגל) לא "חותכת קופון" מן המשתמשים בשירות.

שלושת התנאים שנזכרו כאן (תעריף שמכסה את הוצאות הדלק, מגבלת שתי נסיעות ביום ואיסור על נסיעה אל יעד שונה) מבטיחים ראשית לכל את הנהג (לפחות בארה"ב) מפני התעסקות עם מס ההכנסה מפני שגביית התשלום מן הנוסע לא מוגדרת שם כהכנסה או כעבודה.

מה שיותר חשוב מבחינת גוגל ו'וויז', תנאים אלה מבטיחים שהן לא תידרשנה לעמוד בתקנות ובדרישות שמחייבות את שירותי ההסעה בתשלום, למשל ביצוע בדיקות רקע מעמיקות לגבי ההיסטוריה של הנהגים והעבר המשפטי או הבריאותי שלהם.

ב'וויז' מסבירים שהם אמנם לא מבצעים בדיקות רקע לנהגים אבל שיטת הדרוג שמוטמעת במערכת, כמו גם ההרשמה שמתאפשרת רק למי שמסר פרטים מלאים, בנה פרופיל אישי ומחזיק בחשבון גוגל פעיל – אמורה לסנן ממאגר המשתמשים את "התפוחים הקרובים". כך, למשל, מי שקבע עם נהג או נוסע ו"הבריז" לו לא יוכל להשתמש במערכת בעתיד.

 

 

קרב ענקים לעומת סטטוס קוו

גוגל (למעשה חברת האב הענקית שלה, 'אלפאבית') היא לא רק אחת החברות העסקיות הגדולות בעולם מבחינת שווי אלא גם מי שניצבת כיום בחזית הפיתוח של המכונית האוטונומית ולמעשה הכח שמניע את תעשיית הרכב כולה לכיוון הזה.

'אובר', לעומתה, אמנם גייסה מיליארדי דולרים והשווי שלה מוערך בכ-68 מיליארד דולר, אבל ההתמחות העיקרית, כמעט היחידה שלה, היא הסעות בתשלום – ולמרות זאת גם היא לא מסתירה את כוונותיה להימצא בזירת הנסיעות האוטונומיות, מה שבין השאר יחסוך לה את התשלום לנהגים.
באותה שנה שבה רכשה גוגל את וויז (2013) היא השקיעה גם 258 מיליון דולר ב'אובר', אלא שמה שנראה באותה עת כברית הגיונית הפך במהלך התקופה לתחרות גלויה: אובר אמנם משתמשת בינתיים באפליקציית 'וויז' אבל כבר החלה לפתח תוכנת ניווט משלה, ומה שיותר מטריד מבחינת גוגל – היא גם אוספת "Big Data" אודות הדרכים, התנועה והמשתמשים, ממש כמו גוגל.

גוגל גם לא מסתירה את כוונתה להיכנס לשוק ההסעות בתשלום עם מכוניות אוטונומיות, מה שיעמיד בסכנה את כל המודל הכלכלי של 'אובר' ושל 'ליפט'.
'אובר' מצידה לא נותרת חייבת ובמהלך אוגוסט היא רכשה חברת סטארט אפ צעירה בשם Ottomotto אשר הוקמה על-ידי קבוצת פורשים מגוגל, ואשר מתמקדת במשאיות אוטונומיות. לאחרונה דווח גם ש'אובר', מתכוונת להתחיל בניסוי של מוניות אוטונומיות באזור פיטסבורג.

וויז אמנם החלה לבחון את רעיון ההסעות השיתופיות בישראל, אבל ייתכן שהמהלך שלה בסן פרנסיסקו יוכיח לנו תוך זמן קצר ש"אין נביא בעירו".
נכון להיום, למרות כל מיני הצהרות ממשלתיות לגבי בחינת רעיונות של נסיעות שיתופיות – הסעה בתשלום מותרת בישראל רק למי שמחזיקים ברישיון מטעם משרד התחבורה, קרי: נהגי מוניות ומפעילי תחבורה ציבורית.

בקליפורניה, לעומת זאת, מסדירה רשות מדינתית ייעודית בשם "נציבות השירותים התיבוריים" (California Public Utilities Commission) את כל הרגולציה שקשורה בתחבורה ציבורית, ובשנת 2013 היא הכניסה לתוקף סוג חדש של רישיונות ייעודיים להסעות שיתופיות, ובין השאר הסדירה את דרישות הסינון המקדים לנהגים ואת נושאי הביטוח.

בתגובה לשאלת אנשי השבועון האמריקני TIME השיבו נציגי הנציבות שהם לא רואים בשירות ההסעות השיתופיות של וויז שירות שנדרש לרישוי כלשהו.

רעיון ה"נסיעות המשותפות" אינו חדש, הוא מיושם מזה עשרות שנים ברבים מן הקיבוצים בישראל וגם בחברות וארגונים שונים בחו"ל, אולם ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום הסלולר והאפליקציות הזניקו את היעילות שלו במידה רבה מאד. הבעיה של רוב החברות המסחריות, עד היום, היא שטרם נמצא המודל הכלכלי הנכון מבחינתם ליצירת רווחים.

מצד שני, באמצעות האפליקציה והשירות החדש יכולות וויז וגוגל לשפר את היכולות שלהן באחד התחומים החשובים מבחינתן: איסוף נתונים אודות הכבישים, התחבורה, הנוסעים והנהגים, מה שיסייע להן מאד במאבר הגדול ביותר שצפוי לנו בעשור הבא – הקרב על המכונית האוטונומית היעילה ביותר.