תפריט

מבחן השוואתי: טויוטה ראב 4 מול סובארו פורסטר ומאזדה CX5

קטגוריית אמצע הדרך של קרוסאוברים קומפקטיים מתגלגלת על טווח המחירים הרגיש שבין 170 ל-200 אלף ש"ח. בסכומים אלה אפשר למצוא לא מעט מכוניות ממש מהנות לנהיגה או את גרסאות הבסיס של קרוסאוברים גדולים יותר, עם 7 מקומות ישיבה. אז האם בכל זאת כדאי לבחור במאזדה CX-5, סובארו פורסטר או טויוטה ראב 4? יצאנו לבדוק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

פלח השוק של קרוסאוברים קומפקטיים הוא החשוב והגדול ביותר כיום בשוק הרכב הישראלי, ודאי כאשר מתייחסים לרכישות של לקוחות פרטיים אשר קונים מכוניות מכספם ועבור עצמם. בשונה משוק המשפחתיות הקומפקטיות, אשר בעבר החזיק ב-50-60% מן המכירות של מכוניות חדשות בישראל, מנעד המחירים בקרב הקרוס אוברים הקומפקטיים רחב יותר.

טווח המחירים הנוכחי, אשר עד לא לפני הרבה זמן התחיל סביב ה-135,000 ש"ח, מתחיל כיום בגזרת ה-150 אלף ש"ח פלוס מינוס, אבל גם לדגמים הבסיסיים, שנמצאים בטריטוריית המחיר הזאת (למשל קיה ספורטאז', יונדאי טוסון, ניסאן קשקאי, סקודה קארוק או פיג'ו 3008)  -יש גרסאות חזקות ומאובזרות יותר שאליהן מוצמד תג מחיר של כ-170 אלף ש"ח. החל מטווח המחיר הזה אפשר למצוא גם את דגמי ה-7 מושבים הבסיסיים (ניסאן אקסטרייל, מיצובישי אאוטלנדר) או את גרסאות הבסיס של קרוסאוברים שממוצבים על-ידי היצרניות והיבואניות שלהם כיוקרתיים יותר (מאזדה CX5 וטויוטה ראב 4).

 


טבלת המכירות שלנו מעידה שלקוחות ישראלים לא מסתפקים רק בגרסאות הבסיס הפחות יקרות של קרוסאוברים, ורבים מוכנים להשקיע יותר כדי לשים יד על סמל של מותג או על רמת גימור משודרגת, כך שגם דגמי ה-"170 אלף ש"ח" נמכרים באלפיהם. רף זה הוא רק נקודת פתיחה למדרגה העליונה של קרוסאוברים עממים, ומכאן הוא מטפס צפונה אל מחוזות הפרימיום, בואכה 200 אלף ש"ח ואף יותר.

במבחן ההשוואתי שלפניכם עימתנו בין שלושה קרוסאוברים של מותגים יפנים עממים, שמחירם נושק ל-200 אלף ש"ח, וזאת כדי לבדוק אם"יש תמורה לאגרה". האם תוספת המחיר מביאה איתה גם ערך מוסף.

עוד ב-TheCar
השוואתי קרוסאוברים דיזל: סיטרואן C5 איירקרוס מול קיה ספורטאז' וסקודה קארוק
מבחן השוואתי: טויוטה קורולה הייבריד מול יונדאי איוניק

 

נעים להכיר

שנים מן המתמודדים במבחן זה הם בני אותו מחזור, לאחר שהוצגו יחד בתערוכת ניו יורק בשנה שעברה. את הראשון מביניהם, טויוטה ראב 4, פגשנו בחשיפה מקומית מוקדמת ובהשקה העולמית בספרד. ראב 4 החדש מבוסס על הפלטפורמה המודולרית הגלובלית של טויוטה בתצורתה המוארכת. זה אומר שבבסיסו הוא קרוב יותר לטויוטה קאמרי מאשר לטויוטה C-HR ולקורולה שמבוססות על הנגזרת הקומפקטית יותר של הפלטפורמה.

ראב 4 מוצע אצלנו עם מנוע בנזין אטמוספרי ותג מחיר התחלתי של 172 אלף ש"ח, אבל הכלי היותר פופולרי ונמכר הוא הגרסה ההיברידית שמחירה מתחיל ב-182 אלף ש"ח. גרסה זאת מהווה יותר מ-90% מכלל המכירות של ראב 4, ולכן היא גם היותר רלבנטית למבחן זה. אנחנו קיבלנו את רכב המבחן ברמת הגימור "אקספרינס", האמצעית מבין שלוש רמות הגימור שלו, וזה כבר מנפח את המחיר עד ל- 192 אלף ש"ח.

 


גם הדור החדש של סובארו פורסטר הוצג בתערוכה בניו יורק, הוא נחת אצלנו בישראל בראשית השנה, ומאז הספקנו לבחון אותו במבחן בודד. ברבות השנים צבר פורסטר עדת מעריצים קבועה ונאמנה בזכות הפונקציונליות ויכולת השטח הנדירה שלו (יחסית לקטגוריה). הדור החדש שומר על המתכון של קודמו, אבל מבוסס על פלטפורמה חדשה לחלוטין. בישראל משווק סובארו פורסטר החדש רק עם מנוע 2.5 ליטר אטמוספרי, ובשתי רמות גימור. אנחנו נטלנו למבחן את רמת הגימור הבכירה – "ספורט" שמעלה את תג המחיר ל-200 אלף ש"ח.

 


מאזדה CX5 הוא המתמודד הוותיק במבחן זה, והוא הוצג לראשונה לפני שנתיים וחצי. בתכל'ס לא מדובר בדגם חדש אלא למעשה במתיחת פנים מקיפה ומעמיקה של CX5 המקורי, אשר הוצג עוד בשנת 2012. מאזדה מנסה למצב את עצמה מחדש כיצרנית "כמעט פרימיום", ובהתאם לכך לא מוצעת גרסה זולה של CX-5 ומחירו מתחיל בכ-170 אלף ש"ח לגרסת ה-2.0 ליטר הבסיסית. המחיר נוסק עד לכמעט רבע מיליון שקלים לגרסת ה-2.5 ליטר ברמת גימור "סיגניצ'ר" העשירה, ובין לבין יש ל-CX5 שפע גרסאות אבזור ומחיר. אנחנו בחרנו ברמת הגימור "פרימיום", הגבוהה ביותר שמוצעת עם מנוע ה-2.0 ליטר, ומחירה 196 אלף ש"ח, כלומר מעל 200 אלף "על הכביש". זה המקום לציין שגם לראב 4 וגם ל-CX5 יש גרסאות כפולות הנעה אלא שאז כבר מזנקים המחירים שלהם אל מעבר לרף ה-200 אלף ש"ח.

 


עיצוב וממדים

כפי שאנחנו טורחים להזכיר בכל מבחן של קרוסאוברים, אחד הסעיפים המשמעותיים ביותר עבור מי שבוחר את אחד מן הכלים בקטגוריה הזאת הוא עיצוב, וכרגיל זה גם עניין של טעם אישי. גם בהשוואה שלנו כאן מציג כל אחד מן השלושה פרשנות משלו לעיצוב אבל נדמה שרוב הקוראים יסכימו איתנו שעיצובו של מאזדה CX5 הוא המיוחד, המעודן, המושקע והנאה מבין השלושה. הפרופורציות שלו "נכונות" (למרות חרטום מעט ארוך), פרצופו מאופיין בפנסים צרים ומרשימים, ועם קווי הגוף המלוטשים שלו יש לו מראה אתלטי. לרוע מזלו, העיצוב הזה גם  יוצר אשליה כאילו שהוא קטן יותר מן האחרים, למרות שבפוועל הוא קצר רק ב-5 ס"מ מראב 4 וב-8 ס"מ מסובארו פורסטר.

ראב 4, לעומת זאת, יוצר אשליה של רכב גדול ומאסיבי, וזה בזכות קווים רבועים בחרטום ובקשתות הגלגלים. ראב 4 הוא גם הרחב ביותר כאן (185.5 ס"מ, 4 ס"מ יותר מהפורסטר), והיחיד מבין השלושה שצועק: "תראו אותי, אני ג'יפון". למרות זאת, הוא נראה הרמוני ולא מצועצע, וחבל רק שהחישוקים הקטנים שלו פוגמים בעיצוב הכולל.

פורסטר הוא הפחות מרשים בעיצובו במבחן זה, ולמרות שהוא כלי חדש וגדול יותר הוא נראה כמו אבולוציה של הדור הקודם. פורסטר שמר מצד אחד על סממנים מוכרים ופונקציונליים, כמו קו מותניים נמוך יחסית, שטח חלונות גדול ומסילות גג מאסיביות. מצד שני הוא נראה תפוח ונפוח הרבה יותר מן הדורות הקודמים, הצנומים. בגרסת "ספורט" מתהדר פורסטר בגימורים חיצוניים בשחור ובכתום, אלה מרעננים אותו ויוצרים תחחושה עליזה וצעירה, אבל גם איתם זה לא כלי מסובב ראשים.

 


ביצועים

ראב 4 בגרסתו ההיברידית מייצר הספק משולב מרשים של 218 כ"ס, וזה כמובן יתרון עצום באולם המכירות, אבל לא רק שם. גם על הכביש התגלה ראב 4 כרכב הזריז יותר מבין השלושה, ובפער ניכר. זמינות הכוח של המנוע החשמלי מצמצמת למינימום את ההשהיה המציקה של  תיבת ההילוכים הרציפה, ואין לראב בעיה לצאת בכל פעם מהמקום בחריקת צמיגים מעלת חיוך. יתרון הביצועים של ראב 4 בלט בכל תנאי המבחן, ורק תחת תאוצות ממש חזקות הפגינה התיבה הרציפה שלו  את אופיה היבבני.



הקרב על המקום השני בסעיף הביצועים צמוד. לסובארו יש יתרון כוח בזכות מנוע בנפח 2.5 ליטר שמספק 182 כ"ס ו-24.3 קג"מ, לעומת  מנוע 2.0 ליטר אטמוספירי של מאזדה שמספק 165 כ"ס ו-21.4 קג"מ בלבד. הבעיה היא שאצל סובארו מחולק הכח הזה לארבעת הגלגלים באמצעות מערכת תמסורת כבדה וגוזלת אנרגיה, ומה שחמור יותר – הכח מסורס בתיבת ההילוכים הרציפה, לעומת תיבת ההילוכים האוטומטית קונבנציונלית של מאזדה, עם 6 יחסי העברה.

בעת זינוק מהמקום הציגה מאזדה יתרון קל, והוא אזל במהירות כאשר שתי המכוניות התקרבו לרף ה-70 קמ"ש. משם והלאה שיחק אותה המומנט העדיף של פורסטר והכריע את הכף. בכל מקרה, אופי פעולת המנוע של מאזדה נעים, נמרץ, ועדיף על-פני זה של סובארו, למרות תחושת הכוח העדיפה של פורסטר.

עם זאת, עבור מי שתחושת כח המנוע היא ערך עליון מבחינתו – תוצאות הקרב הזה ברורות מאד: ראב 4 ראשון, פורסטר שני, ומאזדה CX-5 אחרון.



ההבדלים בתצרוכת הדלק דרמטיים, וראב 4 – באופן צפוי – הוא החסכוני ביותר במבחן עם 11 ק"מ לליטר בתנאים מאומצים (סביב 17 ק"מ לליטר בשיוט נינוח). פורסטר הוא "הצמא" ביותר, באופן ניכר, עם 8 ק"מ לליטר מאד מאכזבים, אם כי סביר שבתנאים סולידיים יותר הוא יתייצב באזור ה-10 ק"מ לליטר. CX5 ממוקם באמצע עם 9.3 ק'"מ לליטר בנהיגה מאומצת.

 


התנהגות, נוחות
אף אחד לא קונה קרוסאובר כי הוא מחפש הנאה מנהיגה. עם זאת, באופן מפתיע הפגינו שלוש המשתתפות שלנו יכולת דינמית גבוהה ביחס למקובל בקטגוריה. CX5 מעניק את התחושה הדינמית הטובה ביותר, עם מוצקות ושליטה טובה בגלגול הגוף בין הפניות. העברות המשקל שלו מדודות, וההיגוי מאוזן ומהיר יחסית. מצד שני, נהג ממוצע יגלה שהוא מעט תזיזיתי מידי כאשר מתקרבים למגבלות. במילים אחרות, את מה שראב 4 עושה בקלילות ואדישות CX5 עשה עם יותר דרמה.

ראב 4 פחות מתקשר וחד מ-CX5, וזויות הגלגול שלו מוחשיות יותר, אבל מגבלות האחיזה שלו גבוהות, ההיגוי מדוייק, והוא משרה ביטחון רב גם תחת עומס, כאשר רק בזכות אותן זוויות גלגול מבין הנהג העסוק שקורה משהו בחוץ. את ההיגוי הפחות טוב והפחות מתקשר יש לסובארו פורסטר, מפני שהוא קל מידי ומנותק, וזה ממש חבל מכיוון שבאופן כללי יש לפורסטר התנהגות כביש טובה ורמת אחיזה גבוהה. זויות הגלגול של פורסטר הן אמנם הדרמטיות ביותר מבין השלושה כאן, אבל ההנעה הכפולה מסייעת להדק את קו הפניה. גם פורסטר לא צולח פניות בנונשלנטיות שמפגין ראב 4, המתלים שלו רכים תחת עומס, ויחד עם זאת הוא מאד מחובר לעולם.

את סעיף נוחות הנסיעה בהשוואה שלנו לוקח סובארו פורסטר בהליכה. המתלים שלו סופגים בקלילות גם מפגעים משמעותיים, והם עושים את זה בשקט תוך כדי ריסון גוף טוב. ראב 4 מדורג שני בסעיף הנוחות וספיגת הזעזועים למרות שהוא מתקשה יותר לספוג זעזועים משמעותיים, אבל המחיר – ביחס למאזדה, הוא תנועות גוף ניכרות מאד. CX5 הוא הקשיח בחבורה, כלומר שבאופן כללי ספיגת המהמורות שלו נופלת מאלה של שני מתחריו, אבל זה בא לידי ביטוי בעיקר במהירויות נמוכות ובשאר המצבים יש יתרון לא מבוטל לשיכוך ההחזרה המוצלח שלו, שמונע זעזועי משנה מיותרים.

 


תא נוסעים, שימושיות

שלושת תאי הנוסעים במבחן זה מוצלחים ונעימים לשהיה, אלא ששלוש היצרניות נקטו בגישות מאד שונות ובסגנונות אחרים. מעצבי מאזדה בחרו בגישה עיצובית מינימליסטית מצד אחד, עם מינימום מתגים בלוח המכשירים ותפעול של מערכת המולטימדיה באמצעות חוגה בין המושבים ולא באמצעות כפתורים. זה אמנם דורש לימוד קצר של מערכת השליטה אבל לאחר מכן מתקבלת תוצאה יותר בטוחה. מצד שני, מאזדה מצדיקה את טענת ה"כמעט פרימיום" שלה עם סביבת נהג שבנויה מחומרים איכותיים ומשדרת תחושה יוקרתית, בין השאר בזכות  ריפודי עור ודיפונים בהירים (שאינם מאד נעימים למגע). זאת לא תחושת "פרימיום" בסגנון של ב.מ.וו, אבל זה בהחלט חצי דרך לשם.

מעצבי טויוטה בחרו בגישה פונקציונלית וסולדית. אין הפתעות מבחינת הנדסת האנוש, מסך המולטימדיה ממוקם גבוה ובאופן ונוח וסביבו משובצים מתגים פיזיים שמאפשרים להגיע בקלות לפונקציות השונות. חלקו המרכזי של לוח המחוונים הוא למעשה מסך דיגיטלי צבעוני, אלא שהוא מקרין יותר מידי מידע, וזה די מבלבל.  איכות החומרים וההרכבה טובה בסך הכל, אבל התחושה יותר מידי פלסטית, וריפוד המושבים פשוט. אי אפשר שלא להתאכזב מן התוצאה במכונית שמחירה נושק ל-200 אלף ש"ח.

 


בסובארו הלכו על גישת "הכל ובגדול". העיצוב פשוט, בסיסי, ולא מתחכם, אבל בלוח המכשירים משובצים שפע מסכי מידע צבעוניים וזה מקנה תחושת עושר. יחד עם תפרים וגימורים בצבע כתום זוהר, וריפוד נעים שמדפן את הדלתות, מתקבלת תחושה מודרנית וצעירה. הנדסת האנוש, לעומת זאת, טעונת שיפור: יותר מידי מתגים הוצבו על גלגל ההגה, וזה דורש הסתגלות ויותר מידי התעסקות. המתגים המשניים של מערכות הבטיחות ואביזרי תפעול נוספים משובצים סביב הנהג בסדר מבלבל, חלקם אפילו על התקרה בסמוך לתאורת הפנים. בכלל, נראה שבסובארו התאמצו קצת יותר מידי לשלב טקסטורות וחומרים רבים בלוח המכשירים ובסביבתו, וזה אמנם תורם לתחושת העושר אבל גם קצת מוגזם.



למרות בסיס הגלגלים הקצר ביותר בחבורה (267 ס"מ) ובזכות ניצול יעיל של הגובה, המושב האחורי של פורסטר הוא המרווח ביותר כאן. מרחב הרגלים אמנם זהה לזה של ראב 4, אבל המושב האחורי ממוקם גבוה בהרבה ולכן הישיבה עליו היא הנוחה ביותר מבין השלושה. גם מרחב הכתפים בפורסטר עדיף, ולמעשה זה הכלי היחיד כאן שמאפשר לשלושה מבוגרים לשבת בנוחות יחסית. לראב 4 יש מרחב ראש עדיף, אבל המושב האחורי מעט נמוך מידי. CX5 הוא הצפוף ביותר מבין השלושה, עם מושב מעט נמוך שמפוסל באופן שמעדיף ישיבה נוחה של  שני נוסעים על חשבון הנוסע האמצעי. למאזדה יש גם את תא המטען הקטן ביותר, ולעומתו זה של טויוטה הוא הגדול והנוח ביותר לשימוש, בפער קטן מזה של סובארו. לתא המטען של סובארו יש יתרון אחד: המפתח שלו הוא הגבוה ביותר.

 


בטיחות

שלוש המכוניות מצויידות היטב במגוון מערכות בטיחות מתקדמות, ולכולן יש מערכת בלימת חירום אוטונומית (בסובארו ובמאזדה גם בנסיעה לאחור), מערכת לשמירה אקטיבית על נתיב, תאורת אור גבוה אדפטיבית ובקרת שיוט אדפטיבית. לטויוטה ולמאזדה ישנה גם מערכת להתרעה מפני עייפות נהג, אבל רק לטויוטה יש זיהוי תמרורים וסימני דרך. הפורסטר מאזן את התמונה עם התרעה חשובה מפני נתיב נסיעה חסום. ראב 4 הוא היחיד מבין השלושה שמגיע גם עם כרית אוויר לברכי הנהג ו-7 כריות אוויר בסך הכל, לעומת 6 בפורסטר וב-CX5.

במבחני הריסוק  של EuroNCAP זכו ראב 4 ו-CX5 לחמישה כוכבי בטיחות בציונים גבוהים, אם כי המאזדה הוותיקה נבחנה בשנת 2017 על פי תקן פחות מחמיר מהנקוט כיום. הפורסטר משום מה טרם נבחן על ידי הארגון. למאזדה יש תצוגה עילית מאד יעילה, לכל מי שמעוניין להקפיד על מהירות הנסיעה מבלי להסיר את המבט מן הכביש.

 


אבזור

תוספת המחיר, ביחס לגרסאות הבסיס של שלושת המתמודדים במבחן, מתבטאת בתוספות אבזור ופינוק שלא מוצעות על-ידי הדגמים הפחות יקרים בקטגוריה. לכל השלושה יש, למשל, כניסה והתנעה ללא מפתח, תאורת LED מלאה בחזית ודלת תא מטען נפתחת ונסגרת חשמלית. לכל השלושה חישוקים קלים, אבל אלה של טויוטה הם הקטנים ביותר, רק 17 אינטש, לפורסטר יש חישוקים בקוטר 18 אינטש, ולמאזדה יש את הכי גדולים: 19 אינטש.

CX5 מאובזר יותר בנדיבות מן המתחרים, עם ריפוד עור מלא למושבים (קיים גם בגרסת הבסיס), מושבים מתכווננים חשמלית, אוורור למושבים הקדמיים, ומערכת שמע משודרגת (ומעולה) מתוצרת Bose. סובארו מציעה ריפוד עור חלקי למושבים, מושב נהג מתכוונן חשמלית, וחימום למושבים הקדמיים. לשני אלה יש גם גג שמש חשמלי, וזה שבסובארו גדול יותר משמעותית. טויוטה ראב 4 הוא הכלי המאכזב ביותר מבחינת פינוקים, ולא תמצאו בו דבר מכל אלה, מעבר לאבזור הבסיסי.

 

 

שורה תחתונה

כל אחד משלושת הקרוסאוברים שבמבחן ממלא היטב את יעודו כמוביל נוסעים משפחתי, וכל אחד מהם נוקט לצורך זה בגישה מעט שונה.  לכן מה שמכריע את הכף הוא הערך המוסף שמתבקש מתג מחיר גבוה יחסית שמוצמד להם.

מאזדה CX5 הוא כלי אידיאלי עבור נהגים שמגיעים ממכונית נוסעים ועדיין מאוהבים בנהיגה ומבקשים יותר דינמיות. זה רכב עם התנהגות כביש מהנה יחסית לקרוסאובר, המנוע שלו יעיל, והוא היחיד כאן עם תא נוסעים שמתאמץ לשדר אווירה יוקרתית. עם זאת, בכל הקשור לנוחות נסיעה, מרחב פנים ושימושיות – מאזדה CX-5 מפגר אחרי פורסטר וראב 4. בשורה תחתונה, לבד מן האבזור העדיף, אין לגרסת "פרימיום" היקרה יותר של CX5 כל יתרון על פני הגרסה הבסיסית. במבחן התמורה למחיר הכלי הזה נשאר מאחור.

טויוטה ראב 4 החדש אמור היה לנצח את המבחן הזה היות שהוא פונה למכנה משותף רחב. זה כלי שנראה גדול, מודרני ומרשים, יש לו את ביצועי המנוע הטובים ביותר יחד עם תצרוכת הדלק הטובה ביותר, והוא מבצע היטב את כל המטלות הדינמיות. מה שחסר לראב 4 זה משהו שיזכיר לך שאתה יושב בקרוסאובר שעולה כמעט 200 אלף ש"ח. האבזור שלו לא מרשים, תא הנוסעים איכותי אבל פשוט מידי, ורק הסמל שבחזית יכול להצדיק עבור אנשים שונים את המחיר.

מנצח המבחן מבחינתנו הוא סובארו פורסטר למרות שהוא מפסיד בסעיף החשוב של רושם חיצוני, ולמרות תצרוכת דלק מזעזעת תחת מאמץ. פורסטר הוא הכלי הנוח ביותר בחבורה הזאת – וזה ודאי משהו חשוב למי שמסיע משפחה, התנהגות הכביש שלו לא מהנה אבל מאד מאוזנת, ותא הנוסעים שלו מעניק תחושה עשירה מה גם שהוא מאובזר היטב. פורסטר ממש לא יוצר תחושת פרימיום, אבל הוא בהחלט מתאמץ לרצות את היושבים בו ולהצדיק מחיר גבוה עם קצת יותר דגש על עיצוב הרפתקני. בנוסף, זה גם כלי מרווח ושימושי מאד.

מה שמאפשר לפורסטר לקחת מראב 4 את הניצחון, מעבר לתחושה הכללית הטובה יותר של תמורה למחיר, זאת העובדה שלפורסטר יש הנעה כפולה ומרווח גחון גבוה. רוב הלקוחות אמנם ייהנו מן התכונה הזאת רק במצבים שונים על הכביש, אבל אפילו מי שלא יירדו איתו לשטח ייהנו מן הידיעה שהם יכלו לעשות את זה לו רק היו רוצים. אלה שימצאו את עצמם מטיילים יותר בשטח בזכות הפורסטר יוכלו להצדיק את זה שקנו ג'יפון.

 

בחנו: נעם וינד, גיל מלמד ואופיר דואק
צילומים: נעם וינד