תפריט

לעולם בעקבות השמש: צרפת 'תסלול' 1,000 קילומטרים של כבישים סולאריים

רעיון הכבישים הסולאריים צובר תאוצה עם פיתוח חדש המאפשר התקנת פאנלים סולאריים על כבישים קיימים. ממשלת צרפת החליטה להסב ב-5 שנים הקרובות 1,000 קילומטרים של כבישים לסולאריים בפרויקט גרנדיוזי שאמור לספק את צרכי האנרגיה של מיליוני תושבים במדינה. העתיד כבר כאן?
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

9-COLAS-Joachim-Bertrand-740x417בחמש השנים הקרובות כ -1,000 ק"מ של כבישי צרפת יכוסו בפאנלים סולאריים, במסגרת פרויקט גרנדיוזי עליו הכריזה לפני מספר ימים שרת איכות הסביבה של צרפת, סגולן רויאל.

שימוש באנרגיה המופקת מהשמש אינו דבר חדש, ולמען האמת ישראל הייתה אחת החלוצות להשתמש בה עם המצאת קולטי השמש לחימום מים לפני יותר מחצי מאה.
בהמשך ההמצאה הפשוטה הזו הפכה לפופולרית בכל העולם וכבר לפני דור החלו לפתח גם קולטים מתקדמים בהרבה שיודעים להפוך את קרני השמש לאנרגיה חשמלית של ממש.
טכנולוגיה זו זוכה בשנים האחרונות לשימוש נרחב יותר ויותר כשאנשים פרטיים או מפעלים הופכים את הגגות שלהם לחוות סולאריות קטנות לייצור חשמל לצרכים אישיים ואף לשימוש רשת החשמל הארצית.

עם זאת, מעבר לעובדה שמדובר בפתרון לא אסתטי במיוחד, הוא יעיל ומשתלם כלכלית רק בעת יישום בגגות גדולים של ממש או בשטחים פתוחים גדולים עליהם נבנות חוות ענק של קולטים.

לכולם ברור שהטכנולוגיה לייצור חשמל נקי ללא פליטת מזהמים מהשמש בכמויות מסחריות כבר כאן די הרבה זמן. הבעיה היחידה היא שכדי לוותר על תחנות הכוח המוכרות יש צורך בשטחים נרחבים מאוד, ושטחים כידוע, עולים כסף ולכן עד כה ארובות התחנות הפחמיות עדיין ממשיכות לזהם את הסביבה.

לפני מספר שנים החלו לצוץ רעיונות מקוריים לניצול מיליוני קילומטרים של כבישים סלולים על פני הגלובוס ולהפוך אותם לחוות קולטים אדירות מימדים שיפיקו המון המון חשמל.

הרעיון נשמע מצוין, אך יש לזכור כי בניגוד לקולטים שמותקנים על גגות ומשמשים למטרה זאת בלבד הפיכת שטחי הכבישים למשטחים סולאריים צריכה, בראש ובראשונה, להתאים לשימוש המקורי שלהם – כדרך לרכבים, וכאן התגלו בעיות מאחר שהאספלט ממנו עשויים מרבית כבישי העולם הוא אטום ולמרות שהוא אוגר חום, כדי ליצור אנרגיה בצורה יעילה צריך למצוא דרך בה קרני השמש יגיעו באופן ישיר לפאנלים הסולאריים.

עוד ב-TheCar:
לעולם בעקבות השמש: הרכב הסולארי שינסה לכבוש את המדבר
קנה ב.מ.וו.i3, קבל סככת הטענה סולארית
עיריית תל אביב מפסיקה את השימוש בקטנועים חשמליים

בשנים האחרונות הוקמו ברחבי העולם מספר מיזמים במטרה לפתח טכנולוגיה שתאפשר להפוך כבשים לחוות סולארית ובין היתר ניתן לציין את בני הזוג ברוסו, זוג מהנדסים מאיידהו שבארה"ב, שפיתחו כבישי סולארי הבנוי מפאנלים של זכוכית עבה במקום אספלט וחברה הולנדית שפיתחה גם היא טכנולוגיה דומה של כביש סולארי עשוי מזכוכית ואף, לפני כשנה וחצי, הקימה בפרבר של אמסטרדם שביל אופניים סולארי באורך של כ-100 מטרים במסגרת פיילוט שעד כה מפתיע לטובה את כולם.
לטענת המפתחים, בניגוד לתדמיתה השברירית, הזכוכית בעובי ובתרכובת הנכונים חזקה ועמידה כמו אספלט, לא מצריכה תחזוקה יוצאת דופן ובעיבוד מסוים גם מציעה רמת אחיזה וחיכוך דומים לאלו של כביש סטנדרטי.
עם זאת, לא הכל מושלם משום שעלות הקמת כביש זכוכית בטכנולוגיה הזו יקרה באופן משמעותי מעלות סלילת כביש רגיל, לא יכולה להשתמש בתשתיות הקיימות וככל הנראה לא משתלמת כלכלית בשום תחשיב שהוא.

וכאן נכנס לתמונה ה-Wattway, פיתוח מהפכני של חברת התשתיות COLAS והמכון הלאומי הצרפתי לאנרגיה סולארית שלא מצריך תשתית מסובכת וניתן ליישום על כבישים קיימים ללא שום בעיה על ידי הדבקה פשוטה של לוחות סולאריים על גבי האספלט.

הלוחות, בגודל של כ-15 על 30 סנטימטר ובעובי של 7 מילימטר בלבד, עשויים מתרכובת סיליקון פולימרית עמידה שלא מצריכה תחזוקה ויכולה לשרוד, בדומה לאספלט, כעשרים שנה.

7-COLAS-Joachim-Bertrand-740x494הם מגיעים עם שטח פנים מחוספס המזכיר אספלט ובעלי רמת חיכוך ואחיזה זהה. יתרה מזאת, בדומה לכבישים מודרניים, הם אווריריים וסופגים במהירות את הגשם.
לטענת צוות הפיתוח, 20 מטרים רבועים של לוחות סולאריים מהסוג החדש מסוגלים לספק את צריכת החשמל של בית ממוצע ובעוד כחמש שנים, כשתהליך ההקמה של הפרויקט יסתיים ואלף קילומטרים מכבישי צרפת יהיו מכוסים בפאנלים סולאריים, המערכת אמורה לספק אנרגיה לכ-5 מיליון צרפתיים שהם כ-8 אחוז מתושבי המדינה.

זה נשמע יותר מדי טוב מכדי להיות נכון, אבל לא לגמרי ברור אם מדובר בפרויקט משתלם מבחינה כלכלית. הרשויות בצרפת, בשלב זה לפחות, לא פרסמו כמה כסף יעלה לכסות את כל אותם קילומטרים בפאנלים סולאריים אולם השרה רויאל ציינה כי חלק מהמימון (כ-300 מיליון יורו) יגיעו באופן ישיר מהמיסוי הנגבה על הדלק.

בכל מקרה, על אף שללא ספק לא מדובר במיזם זול, בתחשיב הכדאיות יש לכלול גם את עלויות הקמת תחנות כוח ותפעולן שניתן לחסוך, כוח אדם, מאגרי האנרגיה המדלדלים וזיהום האוויר שגורם לתחלואה שעולה מיליארדים בכל שנה ויצומצם עם מעבר להפקת אנרגיה נקיה מהשמש.