תפריט

לנד רובר דיפנדר חדש נחשף בפרנקפורט

אחרי שלוש שנות המתנה חשפה לנד רובר סוף סוף את דיפנדר החדש במלוא תפארתו. מי שמתגעגע לדיפנדר הקלאסי יכול להמשיך להתגעגע
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

אחד הדגמים המסקרנים ביותר שנחשפו היום (ג') ביום העיתונות הראשון של תערוכת פרנקפורט הוא – למרבה ההפתעה – לא קונספט עתידני, רכב חשמלי או קרוסאובר שמעוצב בעיצוב נועז. גם לא בטוח שהוא יזכה בתואר "כוכב התערוכה". ובכל זאת אי אפשר להתעלם ממנו: זהו לנד רובר דיפנדר החדש, אשר מושק סוף סוף, לאחר שלוש שנות המתנה מאז שהופסק ייצורו של דיפנדר המקורי, וכעשרים שנים לאחר שאפשר (או צריך) היה לחדש את המקור. הציפיה להשקה הרשמית הייתה כה רבה עד שבזמן מסיבת העיתונאים קרס אתר המדיה של לנד רובר.

דיפנדר האחרון היה אבולוציה של לנד רובר הראשון משנת 1948, כלומר של כלי רכב שנועד במקור עבור חקלאים ובעלי אחוזות. מאז, ועד לפני שלוש שנים, הוא נשא את ה-DNA המקורי שבזכותו נבנתה החברה מסוליהול, אנגליה. בעוד שלנד רובר עצמה עברה לא מעט תהפוכות וגלגולים – נדמה שהדבר היציב היחיד מאחורי הסמל שלה היה דיפנדר – אביהם וסבם של מגוון גדול של רכבי פנאי/שטח במיתוג יוקרתי.

אלא שהזמנים, ובעיקר תקנות הבטיחות השתנו, גם הלקוחות מפונקים יותר מבעבר, ולנד רובר נאלצה לסגת מרעיון רכב השטח הספרטני ולחשוב על מוצר מודרני יותר. דיפנדר החדש, שנחשף היום, מוכיח שאנשי לנד רובר ביצעו יותר מאשר החלפת דגם: הם "החליפו דיסקט" ושינו לחלוטין את תפישת הדגם. חקלאי קשוח out, רכב שטח סטייליסטי ויוקרתי in.



 

 

כעת, ללא יריעות ההסוואה, קל להבחין שדיפנדר החדש מעוצב בעיצוב רטרו-מודרני אשר שומר על כמה רמזים לקווים הקובייתיים של הדגם המקורי, עם סממני עיצוב קלאסיים כמו תפיחת מכסה המנוע, קפל קו המותניים שנמתח לאורך הגוף, וגג "צף" ומשופע בחלק הקדמי. דיפנדר החדש הוצג עם שתי גרסאות מרכב – קצרה עם 3 דלתות וארוכה עם 5 דלתות – ושתיהן נושאות את הסימול המסורתי של בסיס הגלגלים באינצ'ים: 90 לגרסה הקצרה, 110 לארוכה. אבל אל תתנו למספרים להטעות אתכם. למעשה, בסיס הגלגלים של שתי הגרסאות ארוך בהרבה, ועומד על 259 ס"מ לגרסה הקצרה ו-302 ס"מ לגרסה הארוכה.

עיצובו של דיפנדר החדש מודרני, וכך גם הבסיס שלו. כמיטב המסורת של לנד-רובר, המרכב בנוי מאלומיניום, וכך גם המבנה הפנימי של שלדת המונוקוק שאליה הם מחוברים. נדגיש שוב: מרכב שבנוי על שלדה נפרדת OUT, מרכב אחוד IN. המרכב הזה, שלתוכו אפשר להכניס יחידת הנעה היברידית אבל אי אפשר להכניס הנעה חשמלית טהורה, יושב על ארבעה מתלים נפרדים במקום הסרנים ה"חיים" והקשוחים של דיפנדר המקורי. מתלי אוויר הם ציוד סטנדרטי בגרסה הארוכה ואופציה בדיפנדר הקצר, והם מאפשרים להגביה את מרווח הגחון הגבוה ממילא (22 ס"מ) ב-9 ס"מ נוספים. ההנעה כפולה וקבועה, כמובן, עם חלוקת כוח משתנה. למרבה השמחה יש גם תיבת העברה ("הילוך כוח"), אבל לא צריך הרבה כח כדי לשלב אותו: הוא משולב חשמלית. לכלי הזה יש זוית גישה של 38 מעלות וזוית נטישה של 40 מעלות. 

בחבילת 'X', שמיועדת למטיבי לכת בשטח, תמצאו את מערכת ה-Terrain Response שמתאימה את בקרות האחיזה ואספקת הכוח לסוג השטח, כמו גם דיפרנציאל אחורי אלקטרוני עם חלוקת כוח וקטורית. אם כל זה לא מספיק – תמצאו גם טכנולוגיית "מכסה המנוע השקוף" שמציגה באמצעות מצלמות את מה שנעשה מתחת לרכב, וזאת נוספת לחבילת מצלמות לתצוגה היקפית. איפה הזמנים שפשוט היו יורדים מהאוטו כדי לראות את תוואי השטח?

 

המודרנה ממשיכה גם מתחת למכסה המנוע. ארבעה מנועים מוצעים לבחירה, הבכיר בהם הוא טורבו בנזין במבנה V6 ובנפח 3.0 ליטר, שמחובר למערכת היברידית קלה (MHEV) עם מערכת חשמל במתח של 48 וולט. לצד גרסה זו מוצעים מנועי 2.0 ליטר טורבו ארבעה צילינדריים שמספקים 300 כ"ס בגרסת הבנזין, ו-240 ו-200 כ"ס בדיזל. תיבת ההילוכים בכל הגרסאות היא אוטומטית עם שמונה יחסי העברה. תיבה ידנית? לא כרגע וכנראה שכלל לא.

 



בתא הנוסעים לא תמצאו כל קשר לדיפנדר המקורי. קווי העיצוב פשוטים ונקיים, אבל המרחק בינו לבין תא הנוסעים הספרטני והבסיסי של הדיפנדר המקורי הוא כמרחק מזרח ממערב. לוח המחוונים הוא מסך דיגיטלי עם תצוגת מידע עילית צבעונית, למערכת המולטימדיה יש מסך מגע, והמאוורר של דיפנדר 48 הוחלף בבקרת אקלים מפוצלת ומודרנית. רוצים לחטוף שוק של ממש? הציצו ברשימת האבזור של רמת הגימור הבכירה – HSE – ותמצאו שם ריפודי עור מלאים, מושבים חשמליים מחוממים ומקוררים, חימום לגלגל ההגה, מערכת שמע עתירת רמקולים ובקרת שיוט אדפיטיבית. לא משהו שמזכיר את דיפנדר קשישא.

לנד רובר מתכננת למכור את דיפנדר החדש ב-128 שווקים, בהם גם שני השווקים הגדולים והחשובים ביותר – ארה"ב וסין, ועל אף שהיא תציע גם גרסאות אבזור בסיסיות – המחיר של דיפנדר החדש מוכיח שהוא מכוון גבוה. מאד גבוה. גרסת הבסיס בבריטניה (גרסת נוסעים, להבדיל מגרסה מסחרית סגורה שתוצע אף היא) עולה בין 40 אלף פאוד לדגם הקצר ו-45 אלף פאונד לארוך, שזה אומר מחיר בסיס של ריינג' רובר וולאר. הגרסאותה החזקות והמאובזרות נושקות ל-78 אלף פאונד, כלומר כמו ריינג רובר ווג בסיסי.

התגעגעתם לדיפנדר המיושן, המסוקס והמתכתי? אתם יכולים להמשיך עם זה.