תפריט

כמה תעלה לכם הקמת 40 מצלמות מהירות חדשות?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

תוכנית העבודה השנתית של המשרד לביטחון פנים קובעת יעד חדש למערך האכיפה האלקטרונית: 40 מצלמות מהירות נוספות עד סוף השנה. כמה זה יעלה למשלמי המסים? 45 אלף דולר לכל מצלמה, אבל זה רק הכסף הקטן בפרויקט האכיפה

המשרד לביטחון פנים משוכנע שמצלמות המהירות משפרות את הבטיחות, ולראייה – בכוונת המשרד ומשטרת ישראל להציב ולהפעיל עד סוף השנה כ-40 מצלמות חדשות, שיתווספו לכ-60 מצלמות שכבר פעילות כיום. בסך הכל, בסוף 2014 מקווים במשרד ובמשטרה להפעיל 100 מצלמות מהירות ורמזור, כאשר יש לזכור שגם מצלמות המוצבות בצמתים אוכפות עבירות מהירות.

כמה מערך המצלמות הזה עולה לכם, משלמי המסים שמעזים לצאת כל בוקר אל כבישי ישראל? מצלמת מהירות אחת עולה לכם כ-45 אלף דולר, כך ש-40 המצלמות שיותקנו עד סוף השנה יעלו לכם 1.8 מיליון דולר. בשער חליפין ממוצע של כ-3.5 שקלים לדולר, הקופה הציבורית תעביר כ-6.3 מיליון שקלים לכיסיה של זכיינית פרטית, שמתקינה את המצלמות עבור המשטרה. ובסך הכל, 100 המצלמות שהפעלתן מתוכננת עד סוף השנה, עלו לכם 4.5 מיליון דולר – או כ-15.7 מיליון שקלים. כסף קטן? רגע, עוד לא סיימנו.

אחרי הכל, המצלמות החדשות הן אמנם אלקטרוניות ואוטומטיות, אבל מישהו צריך להפעיל אותן, לתחזק אותן, ובעיקר – לחתום על הדו"חות והקנסות שנשלחים לנהגים. וכל המערך התומך הזה (שמופעל באמצעות מרכז שליטה ובקרה ייעודי ועתיר-טכנולוגיה) עולה לכם כ-22 מיליון שקלים מדי שנה.

אבל לפני שאתם מכינים את כרטיס האשראי, כדאי שתדעו שיש עוד כמה פריטים בחשבון שהמדינה מגישה לכם בגין ההקמה וההפעלה של מערך האכיפה האלקטרונית. 40 המצלמות החדשות אותן מתכננת המשטרה להציב עד סוף השנה הן רק חלק (קטן) ממערך האכיפה העתידי. אם ימשיכו המשטרה והמשרד לביטחון פנים לממש את תוכניתם ללא הפרעה, בשנה הבאה תימשך הרחבת המערך, עד שיכלול (בסופו של דבר) כ-300 מצלמות.

במספרים זה נראה כך: כספי המסים שלכם נחוצים כדי לממן עוד כ-200 מצלמות, שעלות הקמתן (לפי ערך נוכחי) היא תשעה מיליון דולר, או 31.5 מיליון שקלים. האם בכך הסתיים החשבון שממשלת ישראל מגישה לכם?

רחוק מזה, שכן עד כה לא כללנו את המרכיב הכי יקר: קנסות. לפי נתוני המשטרה, ב-18 חודשים של הפעלה חלקית בלבד, הפיקו המצלמות החדשות כ-126 אלף דו"חות מהירות מסוג ברירת משפט. כ-1,800 בלבד היו בגין עבירות מהירות קלות, שהקנס בצידן הוא 250 שקלים, והשאר (כ-124 אלף) היו בגין עבירות שהקנס בצידן הוא 750 שקלים לפחות (ועד 1,000 שקלים).

מאחר שהמשטרה אינה מפרטת את התפלגות הדו"חות, נניח שכל הדו"חות היו בגין עבירות שהקנס בצידן הוא 750 שקלים "בלבד". במקרה שכזה, החשבון שהוגש לנהגים שנלכדו על-ידי המצלמות החדשות היה כ-93 מיליון שקלים, בתוך פרק זמן של כ-18 חודשים בלבד (המספר האמיתי כמובן גבוה יותר, שכן חלק מהקנסות היו בסך 1,000 שקלים). כאמור, הסכום הזה נגבה על-ידי מערך אכיפה שהיה בפריסה חלקית בלבד, כך שבשנה הנוכחית, עם הפעלה של 60 מצלמות לפחות (ו-40 נוספות עד סוף השנה), אתם יכולים לצפות לסכום גבוה הרבה יותר.

כמובן שיהיו מי שיגידו שאותם עשרות מיליונים נגבו מנהגים שעברו על החוק. וזה נכון, אבל השאלה היא האם האכיפה נגדם היא מוצדקת מבחינה ציבורית ויעילה בטיחותית. שאלה נוספת היא האם חוקי המהירות הם בכלל ראויים. ובעניין זה כדאי שתזכרו שתי עובדות פשוטות:

1. עד כה לא הוכחה יעילותן של מצלמות המהירות במחקר מקומי – גם בכל הנוגע להפחתת מהירויות הנסיעה הממוצעות ברשת הכבישים (להבדיל מהפחתה נקודתית), וגם בכל הנוגע לשיפור הבטיחות.

2. בזמן שהמשטרה אוכפת יותר ויותר עבירות עם המצלמות החדשות, משרד התחבורה מודיע על כוונתו להעלות את המהירות המותרת בחלק מהכבישים שבהם הוצבו אותן מצלמות בדיוק. התוצאה – חריגה מהמהירות המותרת שתחייב היום נהג בקנס של 750 שקלים, תהפוך בעוד כמה חודשים למהירות חוקית (או לכל הפחות, מהירות שאינה נאכפת בגלל סף אכיפה שגבוה מהמהירות המותרת).

אז מה למדנו? ש-45 אלף דולר למצלמת מהירות הם מחיר מבצע, 22 מיליון שקלים להפעלת מערך האכיפה (מדי שנה) הם כסף קטן, וכ-93 מיליון שקלים ששילמו נהגים לקופת המדינה הם עלות הניסוי שבוחן את יעילות המצלמות. ואל תדאגו. אם יתברר שהמצלמות לא יעילות, או שהן פחות יעילות מכפי שהבטיחו משרדי הממשלה, אתם לא תראו שקל אחד בחזרה.