תפריט

כמה זמן לוקח להוסיף תאריך עברי לרישיון הנהיגה?

הממשלה אישרה אתמול למשרד התחבורה לדחות בשנה את יישום החוק שמחייב להוסיף לרישיונות הנהיגה את תאריך הלידה העברי של כל בעל רישיון. "המשרד מצא שאין ביכולתו לבצע את החוק בתאריך שנקבע מטעמים תקציביים וארגוניים", קבעה הממשלה. כך הפכה הצעת חוק קטנה לכאורה לכאב ראש גדול
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

רישיון נהיגה לפי שנה בדיוק, ביולי 2014, אישרה מליאת הכנסת הצעת חוק שחייבה את משרד התחבורה להוסיף לרישיונות הנהיגה את תאריך הלידה העברי של בעל הרישיון. יוזם הצעת החוק, ח"כ לשעבר אלעזר שטרן, הסביר כי מטרת החוק היא חיזוק מעמדו של לוח השנה העברי. "אני באמת חושב שהנושא של התאריך העברי הוא חלק מהזהות של העם ושל כל אחד באופן פרטי", הסביר במליאת הכנסת.

כאשר אישרה מליאת הכנסת את הצעת החוק, חודש בלבד לאחר האישור בקריאה ראשונה, נקבע כי תשעה חודשים מיום הפרסום ברשומות ייכנס החוק החדש לתוקף ומשרד התחבורה יחל להנפיק רישיונות שכוללים את תאריך הלידה העברי של כל נהג. אלא שמתברר שמשרד התחבורה מתקשה במלאכת הוספת התאריך לרישיונות הנהיגה. אתמול (א') אישרה הממשלה לדחות את כניסת החוק לתוקף עד ליולי 2016, או שנתיים לאחר האישור במליאת הכנסת.

בהחלטת הממשלה שדחתה את יישום החוק ביותר משנה, מוסבר כי "לאחר עבודת מטה שבוצעה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים… מצא המשרד שאין ביכולתו לבצע את החוק בתאריך שנקבע מטעמים תקציביים וארגוניים. הדברים התבררו בעת שהכנסת היוצאת הייתה בפגרת בחירות ולפיכך לא הייתה אפשרות באותה העת לקדם חקיקה לדחיית תחילת החוק".

מדוע מתקשה משרד התחבורה ביישום החוק? בדיון שערכה ועדת הפנים של הכנסת ביוני 2014, הסבירה סגנית היועצת המשפטית של המשרד, עו"ד חווה ראובני, כי "מבחינת ההיערכות להדפסה של הנתון הזה על הרישיון, זה כרוך בעלות וזה כרוך בזמן היערכות. אגף מערכות מידע ביקש להקצות לו שנה ולא בגלל שצריך שנה לשם כך, אלא יש תכנית עבודה בנויה שתופסת את כל כוח האדם ואיכשהו צריך לשלב את זה פנימה".

ובמלים פשוטות, אפשר ליישם את החוק בתוך פחות משנה והבעיה כלל אינה טכנית או מחשובית, אלא נוגעת לתכנית העבודה השנתית של אגף מערכות מידע במשרד. לכן ביקשו במשרד שהחוק ייכנס לתוקף שנה מיום אישורו, ולאחר משא ומתן בין חברי ועדת הפנים ונציגי משרד התחבורה הוחלט כי תשעה חודשים יספיקו להיערכות לקראת יישום החוק.

אולם, עוד בדיון בוועדת הפנים התברר שיישום החוק מסובך הרבה יותר מכפי שתיארה עו"ד ראובני. על-פי החוק, כל אזרח שיהיה מעוניין בכך, יוכל לפנות למשרד הרישוי ולבקש שהתאריך העברי לא יופיע ברישיון הנהיגה שלו. כלומר, משרד התחבורה נדרש לתכנן ולהקים מערכת פניות ייעודית, שתאפשר לנהגים לפנות בבקשה למחוק את התאריך העברי ברישיונם.

עו"ד ראובני, שהסבירה כי אין צורך להקצות שנה שלמה ליישום החוק, הבהירה בהמשך הדיון כי "הקושי העיקרי שאנחנו רואים ביישום ההצעה הזאת (הוא) ברמה היישומית…. הנושא של איך אנחנו מודיעים לציבור על זכותם לבקש שהתאריך לא יירשם ואיך אנחנו קולטים את התשובה הזאת". אם כן, עד כמה מסובכת מלאכת הוספת התאריך לרישיונות הנהיגה?

מנהל אגף הרישוי, ציון מזרחי, פירט בפני חברי הוועדה את הקשיים: "יש לנו בפועל למעלה מארבעה מיליון נהגים שבהערכה זהירה מאוד, אם ניקח את הפרופורציות של האוכלוסייה, עשרים אחוזים מהם אולי לא יסכימו לכתוב את זה (התאריך העברי, ש.ה)… איך אנחנו קולטים את המידע הזה מעשרים האחוזים האלה? אנחנו לא יכולים לקלוט אותו במכתבים או בדף ששולחים… זה לא יעבוד כך. להביא את כולם למשרדים כדי שיבואו להצהיר ולחתום, גם זה לא יכול להיות. אנחנו צריכים למצוא דרך יישומית-מחשובית כזאת או אחרת שתאפשר לנו לתת את השירות הזה כמו שצריך".

שנה לאחר אישור החוק במליאת הכנסת, מתברר שבמשרד עדיין לא הטמיעו את ה"דרך יישומית-מחשובית" שתאפשר את הדפסת התאריך העברי. וכך, חוק שנראה לכאורה פעוט, תמים וקל ליישום הופך לבעיה שצורכת משאבי זמן וכסף שיכולים להיות מנוצלים למטרות טובות וראויות לא פחות מחיזוק מעמדו של לוח השנה העברי. למשל, הכנת תכנית חירום לטיפול בהרעה בבטיחות בדרכים שניכרת מאז תחילת השנה.