תפריט

כך הפכו אופניים וקורקינטים חשמליים לסכנה בחסות המדינה

באגף התנועה גילו השבוע בעיה מפתיעה: שוטרים אינם מצליחים לאכוף את החוק נגד רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים, בגלל שרבים מהרוכבים אינם בגיל האחריות הפלילית ובגלל שאין פיקוח על הכלים. מה שמפתיע בתגלית הוא שכבר בעשור הקודם היא "התגלתה", בין השאר על-ידי בכירי אגף התנועה. אלה תולדות המחדל של משרד התחבורה והמשטרה, שבגינו הפכו אופניים וקורקינטים חשמליים לסכנה בטיחותית
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

לאגף התנועה במשטרת ישראל הייתה השבוע תגלית מרעישה: מתברר שיש בעיית אכיפה של עבירות שמבצעים רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים. באגף הסבירו כי בחינה מעמיקה שערכו בוחנים, תובעים ואנשי מחקר העלתה שלבעיות האכיפה גורמים הגיל הצעיר של הרוכבים והיעדר פיקוח על הכלים עצמם.

התגלית של האגף פורסמה לקראת שני דיונים שערכו ועדות הכנסת בעניין אופניים חשמליים: ועדת הפנים עסקה ביום שני בהיעדר אכיפה נגד רוכבים שמבצעים עבירות, ו-ועדת הכלכלה דנה ביום שלישי בהסדרת הענף. חברי כנסת מודאגים, פקידי ממשלה מוטרדים, קציני משטרה נמרצים ונציגי ציבור הגיעו לוועדות ודיברו על "מכת המדינה" של האופניים החשמליים.

וכנראה שלעו"ד אתי בנדלר, היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, ההמולה הזו הייתה קצת מוגזמת. בדיון ביום שלישי שלפה עו"ד בנדלר את פרוטוקולי ועדת הכלכלה משנת 2014, וציטטה דברים שאמרו אותם חברי כנסת, ואותם פקידי ממשלה, ואותם קציני משטרה, בדיונים שערכה הוועדה לפני שנה ואף יותר.

תרגיל "גזור והדבק" של עו"ד בנדלר גילה את מה שכל אזרח בישראל יודע, גם מבלי לקרוא על התגלית של אגף התנועה: אין אכיפה נגד רוכבים, אין פיקוח על הענף ואין מי שאינו יודע את כל זה. לפניכם היסטוריה קצרה של מחדל האופניים והקורקינטים החשמליים – החל מימי התום של שנת 2004 ועד שנות הבלגן הגדול של העשור השני במאה ה-21.

עד שלא יקרה אסון, זה לא יטופל
ב-2004 דנה ועדה של משרד התחבורה בהגדרת כלי רכב חדש, שהחל אט-אט לצבור פופולאריות: קורקינט חשמלי. "כלי רכב ייחשב כקורקינט כאשר ההנעה שלו היא חשמלית, מהירותו אינה עוברת את 12 קמ"ש, משקלו אינו עולה על 12 ק"ג והמנוע שלו לא עולה על 100 וואט", הסביר בכיר במשרד, "זאת ההגדרה שלו, ומה שיש מתחת לזה הוא כלי שהוא לא מוגדר כרכב מנועי".

ואכן, ביולי 2004 פרסם משרד התחבורה צו שתיקן את פקודת התעבורה, וקבע כי קורקינט חשמלי שעומד בשלושת התנאים לא יהיה כפוף להוראות הפקודה. וזו כנראה נקודת הזמן המדויקת שבה מדינת ישראל פתחה לרווחה את שעריה לקורקינטים חשמליים, ובהמשך גם לאופניים חשמליים.

בכיר במשרד התחבורה הסביר ב-2005 כי "קורקינט חשמלי היה נחשב לרכב מנועי עד לחקיקת צו התעבורה (ב-2004) ועל כן היה אסור בייבוא, ורק למן חקיקתו של צו התעבורה הופטר הקורקינט החשמלי מהוראות הפקודה". אלא שעד מהרה הפכו אופניים וקורקינטים חשמליים לסיכון בטיחותי, וזמן לא רב לאחר מכן כבר החלו ועדות הכנסת לדון בבעיה שהתעוררה.

"הקורקינט הממונע זה דבר מאוד מהיר ומפחיד", הזהיר יו"ר ועדת הכלכלה ב-2007, ח"כ גלעד ארדן (כיום, השר לביטחון פנים). במשרד התחבורה הסבירו לארדן שרק קורקינטים שמהירותם מוגבלת ל-12 קמ"ש זכו למעמד חוקי. "כל קורקינט ממונע אחר שמסתובב, הייבוא והשיווק שלו הם בלתי חוקיים", הרגיעה עו"ד חווה ראובני, מהלשכה המשפטית של משרד התחבורה.

"אני רואה את זה בכל מקום", התעקש ארדן, "יש מישהו באגף התנועה שאחראי על אכיפה על שימוש בכלי רכב שאין להם רישוי והם מנוגדים לחוק?". פקד רוני לוינגר, ראש חוליית תעבורה באגף התנועה, ענה כי "אין פונקציה מיוחדת. אם אנו נתקלים בקורקינט ממונע מהסוג הזה, זו עברה". את התייחסותו לסוגיה סיכם ארדן בתהייה: "עד שלא יקרה אסון, זה לא יטופל?".

תגלית אגף התנועה, גרסת 2009
ללא אכיפה וללא פיקוח, ענף האופניים והקורקינטים החשמליים החל להתפחת במהירות. הייבוא והשיווק של כלים לא חוקיים, שמהירותם כפולה פי שניים ושלושה (וארבעה) מהרף שנקבע בפקודת התעבורה, נעשה נפוץ. ילדים מתחת לגיל האחריות הפלילית (12 שנה) רכבו באין מפריע על אופניים וקורקינטים חשמליים, ללא קסדה וללא שמץ של הבנה בחוקי התנועה.

"אנשים משתמשים (באופניים וקורקינטים חשמליים, ש.ה), ולצערנו הרב יש גם תופעה של שימוש באופן לא חוקי", הודה עוזי יצחקי, סמנכ"ל בכיר במשרד התחבורה, בדיון שערכה ועדת הכלכלה בדצמבר 2009. יצחקי, שכיום מכהן כמנכ"ל המשרד, הסביר לחברי הוועדה כי "עלינו להסדיר את התחום הזה, וכך… לשמור על בטיחות הציבור".

נציג אגף התנועה בדיון היה אותו לוינגר שהסביר לח"כ ארדן שנתיים קודם לכן שהמשטרה יודעת להבחין בקורקינטים בלתי-חוקיים. לוינגר, שקודם לדרגת רב-פקד, הסביר לחברי הוועדה כי "יש בעיות באכיפה, יש קשיים באכיפה". נשמע דומה להפליא לתגלית אגף התנועה מתחילת השבוע? כך גם ההמשך: "יש הרבה ילדים, מתחת ל(גיל) האחריות הפלילית", ציין לוינגר.

מתברר שחמש שנים וחצי לפני שאנשי המחקר של אגף התנועה הבינו שיש בעיה, הבעיה כבר הייתה גלויה וידועה – לאגף התנועה עצמו, לוועדת הכלכלה של הכנסת ולפקידי משרד התחבורה. כיצד אם כן מימש משרד התחבורה את הבטחתו של יצחקי להסדיר את התחום? בשיטה המוכרת של צעד קדימה, וחמישה צעדים לאחור.

חוק וסדר או צחוק ויהיה בסדר?
ב-2010 נכנסו לתוקף תקנות של משרד התחבורה, שהסדירו את השימוש בסוג אחד בלבד של אופניים חשמליים: אופניים שמצוידים במנוע-עזר חשמלי שמופעל על-ידי הדוושות (pedelec). שני סוגים אחרים ופופולאריים יותר נשארו מחוץ לחוק, אך השימוש בהם רק התרחב: קורקינטים חשמליים ואופניים שבהם המנוע החשמלי מופעל באמצעות מצערת חשמלית (e-bike).

ואם לא די בכך, כבר בשנת 2011 פג תוקפן של התקנות שהסדירו את השימוש באופניים חשמליים עם מנוע-עזר, שכן הן אושרו בוועדת הכלכלה כהוראת-שעה לתקופה של שנה בלבד. רק ביולי 2014 – כמעט שלוש שנים וחצי לאחר שפג תוקף התקנות – הצליח משרד התחבורה להגיש תקנות חדשות לאישור ועדת הכלכלה.

ובכל הזמן הזה, ענף האופניים החשמליים היה לא מוסדר, ולמעשה רכיבה על כל סוג של כלי הייתה בלתי חוקית. "הוראת השעה פגה, ואנחנו מודעים לכך שיש שימוש בסוגי אופניים עם הספקים הרבה יותר גבוהים", הסביר רון מוסקוביץ', לשעבר מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בדיון נוסף של ועדת הכלכלה, שנערך בינואר 2014.

"זאת אומרת, המצב כיום זה שבעצם הם נוסעים באופן לא חוקי", אמר בהפתעה יו"ר ועדת המשנה למאבק בתאונות דרכים, ח"כ לשעבר דוד צור. התשובה העגומה של מוסקוביץ' מהרשות לבטיחות הייתה קצרה: "זאת התוצאה". רק בספטמבר 2014 נכנסו לתוקפן התקנות החדשות, אלא ששוב – משרד התחבורה הסדיר רק את השימוש באופניים עם מנוע-עזר.

הקו האדום של משרד התחבורה
ועדת הכלכלה קיימה שלושה דיונים בשנת 2014 בעניין אופניים וקורקינטים חשמליים. בכולם חזרו ועלו אותן בעיות: היעדר אכיפה והיעדר הסדרה. "אני חושב שחשוב מאוד שהיום נבוא ונמתח איזה שהוא קו אדום למצב הנוכחי", אמר ביולי 2014 עוזי יצחקי ממשרד התחבורה, שבאותה עת כבר כיהן כמנכ"ל המשרד. "יהיה קו אדום, ונוכל לדעת מה מותר ומה אסור".

אלא שבאמצע יוני 2015 התברר שהקו האדום שניסו למתוח יצחקי ומשרד התחבורה לא שינה דבר. כ-130 אלף אופניים וקורקינטים חשמליים נוסעים כיום ברחבי ישראל, והאכיפה – לפי נתוני המשטרה – מתבצעת בהיקף זניח. בשנת 2014 נרשמו כ-3,100 דו"חות לרוכבים, רובם בגין נסיעה אסורה על מדרכות.

כל הפתרונות שהוצעו השבוע בוועדות הכנסת כבר עלו בעבר: חובת רישוי לאופניים חשמליים, חובת רישיון לרוכבים, העברת סמכויות אכיפה לפקחים עירוניים – בכל אלה כבר דנו ועדות כנסת, ועדות מקצועיות של משרד התחבורה ו-ועדות של המשטרה. מה עלה בגורל הדיונים והפתרונות? אגף התנועה הצליח לגלות השבוע שיש בעיית לו אכיפה.

לפי נתונים של המכון הלאומי לחקר הטראומה, ברבעון הראשון של 2015 אושפזו 64 בני אדם שנפגעו בתאונות שבהם היו מעורבים אופניים וקורקינטים חשמליים – זינוק של כ-237% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במכון מעריכים שאם תימשך המגמה המסתמנת מתחילת השנה, מספר המאושפזים ב-2015 עלול להגיע לכ-600.

אפשר רק לקוות שאגף התנועה ומשרד התחבורה יפסיקו לגלות בעיות שמוכרות היטב לכל אזרח, ויתחילו סוף-סוף לטפל בהן.