תפריט

ירדנית: טבילה כהלכה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

ירדנית, במוצא הדרומי של הירדן, הוא אתר טבילה מקודש לנוצרים, וגם שילוב של יופי וקדושה

קצת אווירה: היא עמדה במי הירדן טבולה עד מותניה, על גופה גלימה לבנה, עיניה עצומות ושפתיה לוחשות תפילה. המים "שיחקו" בשולי גלימתה הלבנה, יצרו מעין הילה לבנה סביבה. כפות ידיה הצמודות בתפילה, עיניה העצומות, תפילתה החרישית וההליכה האיטית אל המים העמוקים שיוו לה מראה של קדושה. מי הטורקיז של הירדן קיבלו אותה, המים מהתלים בבד הגלימה.

כאשר נגעו מים בכתפה הקיף אותה שערה בהילה נוספת. לרגע פקחה את עיניה, שלחה מבט אל הקבוצה שממתינה במים הרדודים, גלימותיהם הלבנות משתקפות במים. היא הגיעה עד לכומר שהמתין לה, צלב גדול שעון על כתפו וגלימתו הארוכה, הכהה, טבולה במים. הכומר הידק את ידיו על שתי ידיה האוחזות בצלב עץ קטן, כעת גם עיניו עצומות ושפתיו לוחשות תפילה. ביד אחת נגע קלות בראשה, לרגע נעלם ראשה במים, וכששבה והגיחה זרמו מפלי מים משערה.
הכומר הניח את ידו על ראשה וברך אותה. כך, עוד שבע פעמים, נטבל ראשה במי הירדן ושפתיו לחשו תפילה.
ואז, כאילו בהינתן אות, פתחה קבוצת הצליינים, חבריה לקבוצה, במיסה נוגה. הם עמדו במרחק מה, רגליהם טובלות במי הירדן ודמיותיהם בגלימות הלבנות משתקפת במים. קולות הנשים כאילו ריחפו על המים, סבו סביב האישה והכומר, ולאחר מכן הרחיקו אל עצי האקליפטוס הכבירים שנטועים על הגדה שממול.
לקול המיסה חזרה האישה אל חברותיה בצעדים מדודים, שפתיה מצטרפות לשירת המקהלה.
אחת אחר השנייה הוסיפו יתר הנשים להגיע אל הכומר שניצב במים העמוקים, ועברו את טקס הטבילה.

סיפור המקום: אתר הטבילה, ירדנית, נבנה במיוחד עבור צליינים נוצריים. מיקומו: סמוך למוצא הירדן הדרומי, בסמוך לסכר דגניה. מבנה גדול ומסודר, עם חנות מזכרות, שירותים ומסעדה. מהמבנה יוצאים אל מרפסת התצפית, ועל גבי  שביל אבן מסודר שמוליך ממרפסת התצפית העליונה אל המים (השביל מתאים גם לנכים).
כאן נוהגים המאמינים הנוצרים לחזור על מעשה הטבילה של יוחנן המטביל שהטביל את ישוע במי הירדן. המסורת מספרת שמקום הטבילה היה במי הירדן, סמוך ליריחו, בקאסר אל יהוד, (ארמון היהודים, נקודת המעבר שבה חצו בני ישראל את הירדן בדרכם לארץ ישראל). מקום הטבילה סמוך ליריחו הפך לקדוש לנוצרים, וכיאה למקום קדוש הוקמו מנזרים של זרמים שונים בנצרות על גדות הירדן.

הקדושה הוזזה צפונה

בשנות השבעים נסגרו המנזרים מסיבות בטחוניות והוקפו בגדר. עד לפני כמה שנים חייבה ההגעה לאתר הטבילה הסמוך ליריחו ליווי של חיילי צה"ל, אולם בשנים האחרונות נפתח המקום כאתר של רשות שמורות הטבע. המרחק, החשש הביטחוני, וגם מי הירדן שאינם נקיים בנקודה הדרומית הקדושה, עודדו את הצליינים הנוצרים להגיע במקום זאת לאתר ירדנית, לטבילה בתנאים נוחים יותר.
מדינת ישראל וקבוצת כנרת "הזיזו" צפונה את אתר הטבילה, הקימו את האתר החדש, ובנו במקום שבילי גישה נוחים אל המים, פינות לעריכת מיסות ואפילו  שירותים.
מידי יום מגיעים למקום צליינים רבים, וגם ישראלים לא מעטים שמביטים במעשה הטבילה מן המרפסת הגדולה.
הדרך אל מי הירדן מעוטרת בשלטים גדולים, שעליהם בהם פסוקים מן הברית החדשה. האתר פתוח לכולם, נגיש לנכים. הכניסה למקום ללא תשלום. את טקסי הטבילה והמיסה אפשר לראות ממרפסת ארוכה מעל האתר.

הדרך למקום: בצומת צמח, בדרום הכנרת, פונים מערבה, לכביש 90. אחרי שעוברים על גשר סכר דגניה פונים שמאלה, לכביש קטן שמוליך לקבוצת כנרת, מיד שמאלה למגרשי החניה בכניסה לאתר הטבילה. אתר ירדנית פתוח מ-8:00 – 17:00, 04-6759111. הכניסה ללא תשלום.

ועוד משהו: ממול לאתר נמצא בית המשאבות, ובית הסירות העתיקים. שביל ארוך נמתח מכאן אל הבריכות הגדולות. על אחד השבילים נמצא קברה של בובה, הפרדה שהיתה אוזן קשבת לתושבי האזור, זכתה לצאת לפנסיה וללוויה מכובדת ונקברה בין הבריכות. עד היום פוקדים רבים את קברה.

משהו מתוק: חוות השוקולד גליתא, בדגניה ב'. כל "חטאי" השוקולד והגלידה מרוכזים במקום אחד. מוזיאון שוקולד קטן והסבר איך עושים שוקולד. סדנאות, בית קפה. סיום מתוק וטעים לטיול. 'גליתא' 04-6755608.