תפריט

יורד אל העם: מבחן דרכים לקיה ספורטאז' 1.6 אוטומטי

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

Kia_Sportage_07_2010יבואני קיה, לראשונה מאז שנטלו לידיהם את זיכיון היבוא של המותג הקוריאני, הטילו לאחרונה פצצה של ממש אל שוק הרכב הישראלי, כזאת שעשויה לחולל שינוי של ממש בחיים שלנו כאן.
מעתה, ולטענתם ללא כל מגבלה של כמות או טווח זמן, הם מציעים גרסת כניסה חדשה לקרוס-אובר הפופולרי שלהם, ספורטאז'.

עם מנוע 1.6 ליטר ותיבה אוטומטית, ורמת אבזור טובה למדי, הם מציעים את ספורטאז' תמורת 135,000 ש"ח, כלומר במחיר דומה למחיריהן של המכוניות המשפחתיות הקטנות מחד, והקרוס-אוברים הקטנים מאידך.
השאלה הראשונה שעולה מיד היא "מה המחיר האמיתי?", כלומר על מה אנחנו נדרשים לוותר, והיכן המילכוד? התשובה: אין מילכוד, והמחיר שווה לכל נפש.

בקיצור

לאורך כאלף קילומטרים עם קיה ספורטאז' 1.6 ניקרה במוחי שאלה אחת: איזו סיבה יכולה כיום להיות למי שרוכש מכונית מכספו שלו להעדיף מכונית משפחתית קטנה, עם מנוע 1.6 ליטר או אחד ממקביליו, על-פני הספורטאז' הבסיסי?
בגדול, למרות שאם ממש מתאמצים אפשר למצוא פה ושם כמה רעיונות, התשובה היא שאין סיבה כזאת.

כלומר, אפשר להבין את מי שמוכן לוותר על יתרונות הפוזה של קרוס-אובר מוגבה ובעל נוכחות, על העיצוב העגלגל והנאה של הכלי הזה, על הנוחות של כניסה ויציאה לכלי רכב גבוה, על תנוחת הנהיגה השולטת, המרווח הנוסף לרגליים ולראש של שני מבוגרים במושב האחורי, שפע המקום בתא המטען, ועל יתרון העבירות של הכלי המוגבה הזה על שבילי עפר – וכל זאת רק כדי לשמור על צניעות או כדי שלא לחרוג מן התלם השמרן והמקובל.

אפשר להבין, אבל כנראה שלא נמצא יותר מידי לקוחות שבאמת יוותרו על כל אלה וירשמו צ'ק על אותו סכום רק כדי לקבל מכונית שגרתית, נמוכה, פחות מרווחת, כזאת שלא ממש כיף לגרד עם תחתיתה את שבילי קק"ל.
וזה בדיוק הסיפור של ספורטאז' 1.6, וזאת גם הסיבה שמיד עם נחיתתו כאן הוא נכנס לרשימה המצומצמת של דגמים שחוללו שינוי בשוק הרכב הישראלי – החל בסובארו "DL" (ליאונה), דרך "עולים ללאנטיס" ומאזדה 626 וכלה בסוזוקי S-Cross שידוע במקומותינו כ"סוזוקי קרוסאובר".

אנחנו, ישראלים בני ישראלים וחשדנים שכמותנו, לא צריכים להתאמץ מאד כדי למצוא סיבות למחיר הנמוך (רק באופן יחסי) או לגלות את החסרונות שלו ביחס למכוניות משפחתיות קומפקטיות (התנהגות כביש, למשל). יש כאלה, וגם נזכיר אותם בהמשך. אבל בסך הכל, בשורה תחתונה, ספורטאז' מציע כעת ללקוח הפרטי הישראלי עסקה משתלמת יותר מזו שמציעות רוב המכוניות בטווח המחירים שבין 120-140 אלף ש"ח.

ברקע

לא נוכל לברוח מאופנת ה"קרוס-אוברים" שמשתלטת בשנים האחרונות על עולם הרכב על כל רבדיו.
אפילו מכוניות נוסעים קונבנציונליות, שעל הפלטפורמה שעליה הן מתגלגלות בנויות גם גרסאות דמויות ג'יפון, שואלות כיום קווים מנופחים, לרוב גם מוגבהים, שלקוחים מן ההוויה הזאת, ובין חמישית לרבע מכל כלי הרכב החדשים שנמכרים כעת בעולם הם קרוס-אוברים.

היקף המכירות בפלחי השוק המסורתיים – בעיקר של מכוניות משפחתיות גדולות ומכוניות משפחתיות קטנות – מצטמצם באופן עקבי בזמן שיותר ויותר לקוחות בוחרים לעצמם קרוס-אובר קומפקטי (מיצובישי אאוטלנדר, מאזדה CX-5) או מיני-קרוס-אובר (ניסאן ג'וק, שברולט טראקס).

קיה ספורטאז', שהמהדורה הנוכחית שלו הושקה בעולם בשנת 2010, ניכר בעיצוב העגלגל והייחודי שלו אשר מצד אחד נראה קצת כאילו נלקח מסרט מדע בדיוני ומצד שני יש בו משהו מאד רגוע ולא מאיים, ואין בו את הבוטות מעוררת האנטגוניזם שקיימת בכמה מן ה"ג'יפים" הגדולים.

ספורטאז' הוא גם אחד הקרוס-אוברים הפופולריים בארץ, ובסיכום שנת 2014 הוא ניצב שלישי בטבלת המכירות עם 3,572 יחידות ואחרי מיצובישי אאוטלנדר (4,115) ומאזדה CX-5
(3,764).

לפני כשנה השיקה קיה את מה שכעת נראה כמו צעד ההכנה למהלך הנוכחי: גרסה מופחתת אבזור של ספורטאז' שנקראה 'אורבאן', עדיין עם מנוע בנפח המקובל של 2.0 ליטר אבל עם קצת פחות אבזור, הנעה קדמית ותג מחיר של 150,000 ש"ח. גרסה זו אחראית לכמחצית המכירות של ספורטאז' והיא משכה אליה את מי שרצו להכנס לקטגוריה ולעלות לקרוס-אובר, אבל עם הנזק הכלכלי המינימלי.

כעת יורד רף המחיר ב-15,000 ש"ח, אבל מעבר להפרש הכספי יש לכך משמעות פסיכולוגית משמעותית מאד: באותה גזרת מחיר נמצאים כיום רוב המתחרים ה"עממיים" בשתי קבוצות משמעותיות ופופולריות של כלי רכב, כלומר שהקרוס-אובר הזה נכנס אל לב המאפליה וניצב מול פרצופם של אחוז ניכר מבין מי שרוכשים מכונית חדשה.

מקדימה

במבחן דרכים רגיל ממוקם סעיף ה"מנוע והביצועים" אחרי סעיפי העיצוב והמרחב הפנימי. אבל כאשר לוקחים כלי רכב גדול למראה ומביאים אותו עם מנוע בנפח קטן מן המקובל הופך הסעיף הזה לשאלה המרכזית והחשובה ביותר.
אפשר להבין את החשש: מנוע גדול וחזק נאלץ להתאמץ פחות כשהוא "סוחב" משקל נתון, לכן לא רק שתחושות התאוצה איתו טובות יותר, במקרים רבים הוא גם עשוי להיות חסכוני יותר בדלק מפני שרוב הזמן הוא יימצא תחת עומס נמוך.

במהלך אלף הקילומטרים בהם נהגתי עם ספורטאז' 1.6 תדלקתי אותו שלוש פעמים כדי למדוד צריכת דלק אמיתית ולא באמצעות מחשב הדרך. תצרוכת הדלק נעה בין 9.58 ק"מ לליטר לבין 9.69 קמ"ל בנהיגה עם רגל לא קלה על הדוושה, וכ-11 קמ"ל בנהיגה רגועה.

לשם השוואה, כאשר נהגתי – אמנם עם רגל די כבדה – בגרסת ה-2.0 ליטר אורבאן השגתי תצרוכת דלק של 9 קמ"ל, לכן נראה לי שהמספרים האלה מורידים את שאלת תצרוכת הדלק מן השולחן.
אין ספק שישנן מכוניות "משפחתיות" חסכוניות יותר, וזה לא מפליא מכיוון שתצרוכת דלק נובעת ראשית לכל ממשקל המכונית, וספורטאז' שוקל כ-1,400 קילו – או כ-100 ק"ג יותר ממכונית קומפקטית ממוצעת, וגם מן היעילות של המנוע – והמנוע של ספורטאז' לא ניצב בפסגת הטכנולוגיה המוטורית.
אבל כאשר מתייחסים לתצרוכת דלק צריך לחשב את ההפרש בינה לבין תצרוכת דלק של מועמדת אחרת ולכפול אותו בקילומטראז' השנתי שמבוצע בפועל – ומכאן כל אחד וחישוביו שלו.

השאלה המשמעותית השניה היא "האם זה סוחב?" וגם כאן התשובה מפתיעה לטובה.
בואו לא נתבלבל: עם 16.5 קג"מ של מומנט שמתקבלים במהירות מנוע גבוהה של כמעט 5,000 סל"ד וסוחבים 1.4 טונה אי אפשר לצפות למכונית ספורט חורכת אספלטים.
אבל ספורטאז' 1.6 מזנק מעמידה ל-100 קמ"ש תוך משהו כמו 11.1 שניות – והתחושה הכללית דומה לזו שמתקבלת במכוניות משפחתיות קומפקטיות כמו קיה פורטה וחברותיה לקטגוריה.

מנוע ה-1.6 של יונדאי-קיה מניע בתצורות דומות שלו את רוב הדגמים העממיים של שני המותגים – ובמקרה הזה כוילה תיבת ההילוכים ליחסי העברה קצרים יחסית כדי לקבל תחושת תאוצה טובה.
שיכוך הרעשים של ספורטאז' טוב בסך הכל, ולכן מי שנוהג בו באופן רגוע יקבל תחושה איכותית ונעימה מאד. תחת לחץ יש למנוע הזה נטיה לזנק במעלה הסל"ד, אבל יחד עם הנמרצות הזו מתקבלת גם המולה רבה – וחלקה – בעיקר סביב ה-3,000 סל"ד – קצת צורמת ולא ערבה לאוזן.

בסך הכל, וזה המסר החשוב כאן, מנוע ה-1.6 מספק ביצועים די דומים לאלה של משפחתית קומפקטית ממוצעת (למרות כ-100 קילו עודפים), תחושת ה"סחיבה" תספק את כל מי שעלה לכאן ממכונית משפחתית קומפקטית, ונהגים רגועים יקבלו כלי מאד נינוח ונעים לשימוש יומיומי.

מבחוץ ומבפנים

את העיצוב הכללי של ספורטאז' כבר הזכרנו, ומכיוון שהוא כבר נמכר במחוזותינו כארבע שנים ומתיחת הפנים האחרונה שלו לא הייתה דרמטית גם אין צורך להתעכב עליו יותר מידי. ספורטאז' מעוצב כבן למשפחת הדגמים החדשים של קיה ויש בו את האלמנטים שמייחדים את סיד הקומפקטית ואת המיני-מיניוואן קארנס, והעגלגלות שלו, כבר אמרנו, שוברת את העויינות שעדיין קיימת כלפי "ג'יפים" מגודלים.

אפשר להבחין בהבדלים קלים בינו לבין גרסת ה-2.0 ליטר – חישוקי הגלגלים יסגירו אותו – אבל אף אחד לא יסתכל עליך מלמעלה כשתנהג בספורטאז' 1.6 – אולי דווקא להיפך. מה שכן כדאי להזכיר הוא שיחד עם ה"פוזה" הקרוס-אוברית מתקבלת גם תנוחת ישיבה גבוהה ושולטת, וזהו צ'ופר לא קטן עבור מי שמטפס לכאן ממכונית נוסעים "רגילה".

הקוקפיט של ספורטאז' בנוי כהלכה, וסביבת הנהג עשויה מפלסטיק נעים למראה ולמגע. אין כאן אמנם איכויות פולקסוואגניות, גם מאזדה CX-5 וניסאן קשקאי מעוצבים טוב יותר לטעמי ועושים שימוש בחומרים בעלי מגע איכותי יותר, אבל איכות ההרכבה טובה מאד, הריפודים והדיפונים נעימים, התחושה הכללית מרווחת ומפנקת, ומורגשת אפילו תשומת לב לפרטים קטנים כמו תאורה נעימה בתוך מחזיקי הכוסות ובתא הכפפות.
שני שקעי 12 וולט, ושקעי USB ו-AUX ממוקמים היטב כדי להתחבר לציוד חשמלי, אבל חבל שמעצבי הפנים בזבזו מקום יקר על בורר הילוכים ענק במקום לבנות שם תא חפצים נסגר.

בהמשך הקונסולה ממוקם אמנם תא די גדול, אבל אפשר היה לצפות לעוד כמה חללים לאחסון חפצים. מושב הנהג נוח ותנוחת הנהיגה טובה, כולל מדרך נוח לרגל שמאל, אבל הוא קצת קצר מידי ולא מספק מספיק תמיכה.
שדה הראיה סביר, אבל מוגבל במבט לאחור ולצדדים בגלל העיצוב שמכתיב קו כתפיים גבוה וחלונות קטנים.

 

IMG_0631

 

מרחב המחיה מאחור נוח מאד לשני מבוגרים, גם שם המושב מעט קצר ולא מספק מספיק תמיכה לברכיים, אבל מרחב הרגליים, הכתפיים והראש טוב, והכניסה והיציאה מוגבלים מעט על-ידי הגג.
תא המטען מרווח למדי וקל להעמיס לתוכו חפצים וקניות, מיקום ידית הפתיחה שלו נמוך מידי (גם זה על מזבח העיצוב) והגלגל הרזרבי בגודל מלא תופס המון נפח שיכול היה להיות מנוצל טוב יותר.

על הכביש

מקום שבו קרוס-אוברים משלמים מחיר ברור ביחס למכוניות נוסעים הוא בסעיף התנהגות הכביש, וגם ספורטאז' לא יכול לברוח מזה. מרכז כובד גבוה ומשקל נוסף פוגמים בהתנהגות, ובעבר גם הפכו את הכלים הללו לפחות בטוחים מבחינה דינמית.
כיום, בעידן בקרת היציבות האלקטרונית, הסיכון לאובדן שליטה או להתהפכות קטן באופן דרסטי, אבל חשוב להבין שבכל זאת צריך לשלם מחיר תמורת הפוזה.

התנהגות הכביש של ספורטאז' צפויה מאד ודומה למקובל בקטגוריה שלו: הוא בהחלט נוטה לגלגול יותר ממכונית נוסעים, ומי שייקח אותו לכביש מפותל יבין די מהר שזה לא המקום החביב עליו. ההיגוי שלו די קשה, מדויק אבל חסר משוב, והנטייה להעברות משקל ברורה ומוחשית, כמו גם הנטיה לתת היגוי.
יחד עם זאת, השליטה של ספורטאז' בקצב הגלגול (להבדיל מעוצמת הגלגול) טובה מכיוון שהמתלים שלו מכוילים לרמת קשיחות גבוהה יחסית.

על כבישים רהוטים, כביש 6 למשל, מתקבלת נוחות נסיעה טובה מאד ושיכוך רעשים טוב שיוצר אווירה נעימה. עם כבישים משובשים, וכאלה לא חסרים אצלנו, קצת יותר קשה לו להתמודד וזה מתבטא בנוקשות לא מספיק סופגת וברמות רעש גבוהות יותר. יחד עם זאת, בנהיגה עירונית ופרברית רגועה מתקבלת תחושה מאד נעימה ונינוחה של כלי איכותי ונעים.

לזכות יבואני קיה צריך לומר שהם לא "קילפו" את 'אורבן' 1.6 ולא יצרו גרסת צנע מעליבה. נהפוך הוא: רוב פרטי האבזור שנעדרים ממנו הם אלה שבאופן אישי פחות "מדברים" אלי – החל מבקרת שיוט וכלה בבקרת אקלים, דרך "גג שמש" או "מדרגות צד". חבילת ההשקה של הגרסה הזו כוללת מערכת מולטימדיה וניווט בהתקנה מקומית ועוד כל מיני צ'ופרים, אבל כשמדובר במבצעים לא ברור אם הם כאן לתמיד או לפרק זמן מוגבל

במגרש

אחת התכונות החמקמקות אך החשובות ביותר שקשורות לשיווק רכב היא רמת הנחשקות של הדגם, ונראה שבסעיף זה לספורטאז' אין במה להתבייש.
עובדה זו תהפוך אותו למבוקש גם בשוק המשומשות, ובהקשר של גרסת ה-1.6 ליטר חשוב להדגיש גם יתרון משמעותי נוסף.
אחוז ניכר מבין המשפחתיות הקומפקטיות שנמכרות בישראל משמש בציי הרכב וההשכרה, והמשמעות היא שמי שרוכש לעצמו מכונית כזאת ניצב בפני תחרות לא הוגנת בבואו למכור אותה.
חברת ליסינג והשכרה, שקנתה את המכונית במחיר נמוך יותר ומחזיקה מערכי מכירות משופשפים, יוצרת עודף היצע, מנקודת מבטו של הלקוח הפרטי שמבקש למכור את מכוניתו – ולרוב הוא נאלץ להתפשר במחיר או להמתין כשנה שנתיים נוספות לפני שיוכל למכור את מכוניתו (או להיעזר בשירותי טרייד-אין, וגם שם להתפשר על המחיר).
היות שקרוס-אוברים, ככלל, לא נמכרים כמעט לציי רכב, ומכיוון שספורטאז' 1.6 לא צפוי להגיע לשם בקרוב – סביר שהוא ישמור על ערכו בשוק המשומשות טוב יותר מאשר לא מעט דגמים פופולריים של משפחתיות קומפקטיות.
קיה אמנם לא מציעה 7 שנות אחריות לספורטאז', וחבל, אבל רמת האמינות של יונדאי-קיה כבר לא זקוקה להוכחה, ורמת הסחירות שנגזרת מכך גם היא כבר ידועה.

שורה תחתונה

ספורטאז' 1.6 ממוצב, מבחינת מחירו, ראש בראש מול המשפחתיות הקומפקטיות והקרוס-אוברים הקטנים.
המנוע שלו נמרץ מספיק כתחליף למקובל בשתי הקטגוריות האלה, הביצועים שלו יספקו כל נהג רגוע באשר הוא, רמת האיכות שלו גבוהה, והוא לא צורך דלק בכמויות היסטריות כפי שאולי אפשר היה לחשוש.
אין אמנם ארוחות חינם, ומי שעולה לקרוס-אובר מוותר על התנהגות כביש לטובת שיפור הנוחות והנראות, אבל החבילה הכוללת שמציע ספורטאז' עושה רושם אטרקטיבי – ודי ברור שהיא צפויה לחולל לא מעט זעזועים בשוק הרכב שלנו.

Kia_Sportage_07_2010

 

נתונים: קיה ספורטאז'