תפריט

טיול לשבועות: אל כרם נבות

מעט מאד שרידים ארכיאולוגיים נותרו בתל סחוף הרוחות שבדרום עמק יזרעאל. אבל הסיפור התנ"כי שמיוחס לו מהדהד בעוצמה לאורך הדורות, וניצב כתמרור אזהרה מפני הטבע האנושי של שליטים חסרי גבולות ומוסר
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בימים אלה, ערב חג השבועות, ילדי הגן והכיתות הנמוכות בבתי הספר לובשים לבן, זרים קלועים על ראשי הבנות, והם נושאים בידיהם הקטנות טנא קטן ובו ביכורים. בשדות הקיבוצים והמושבים נאספו זה מכבר ערמות חציר כרקע לחגיגות שבועות, שבהן יפזזו טרקטורים וימשכו עגלות במופעי ראווה להנאת המתיישבים, התושבים ואורחיהם.

 

 

התבואה נאספה, הקציר בעיצומו וחלקו כבר הושלם, קיץ ישראלי יקפח עוד רגע עלינו בעוצמה, ובחגיגות המסורתיות יוצגו ענפי המשק השונים והעוסקים במלאכה, משק החי, הפירות והירקות, וחשוב מכל – "יבול" התינוקות הרכים שנולדו השנה.

בתקופת המקרא נהגו בני ישראל לעלות בשלושת הרגלים אל בית המקדש בירושלים, ובתקופה זאת של השנה, עת קציר וביכורים, הם נשאו אל בית המקדש, מינחה לאל עליון – ובעיקר לכוהניו – את פרות עמלם: חיטה, גבינות, פרי וירק, גדיים צעירים וכיוצא באלה. שבועות הוא גם חג מתן תורה, וכל אלה משמשים היום בערבוביה כרקע מתאים לטיול החג שלנו השנה, אל מקום תצפית מוקף בשדות שלף חיטה לאחר קציר, ואל אחד מסיפורי המקרא החשובים בכלל, והאקטואליים לתקופתנו בפרט.

"כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן", נפתח הסיפור המקראי, ובהמשכו נגלל בפנינו מעשה הנבלה שעשו אחאב מלך ישראל ואשתו הנוכרייה, איזבל. לסיפור על הכרם של נבות ביזרעאל יש פרשנויות רבות ומעניינות, אבל המסר הפשוט והחד שלו נוגע לטבע האדם ומדגים כיצד השלטון משחית. סיפור המעשה הבסיסי, אם שמים לרגע בצד אפשרויות מרתקות אחרות שגלומות בו, הוא שמלך ישראל רב העוצמה והעושר חשק בנחלת אבותיו של נבות, איש תם וישר, ולאחר שבקשתו לקנות את המקום סורבה על-ידי נבות הוא שב, סר וזעף, לארמונו.

איזבל, התככנית, זוממת ומפעילה את אחת מתוכניות הפייק ניוז המתועדות הראשונות בהיסטוריה כאשר היא מעלילה על נבות, באמצעות שני בני בליעל, עלילת דם שכל מטרתה לגרום להוצאתו להורג במטרה לגזול את רכושו. בידיעתו או בהסכמתו שבשתיקה של מלך ישראל מכופפת המלכות את החוק לצרכיה האישיים במזימה מחליאה שכל כולה שכרון כח ושררה, והאזרח הקטן, כרגיל, נאלץ לשלם בגדול.
סיפור כרם נבות הביא לעולם את אחד ממשפטי התוכחה החזקים ביותר בתנ"ך – מילותיו של הנביא אליהו אל אחאב: "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ?!". אבל שלא כמו בתקופתנו, בסיפור המקראי באים הנבלים על עונשם ומתקיימת נבואת הנביא: "בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת דַּם נָבוֹת יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמְךָ גַּם אָתָּה".

 

 

פרשני המקרא חלוקים בדיעותיהם אודות המיקום הפיזי, הגיאוגרפי, שבו התרחש הסיפור, בעיקר מפני שארמונו של אחאב המלך היה בבירת ישראל – העיר שומרון – ואילו יזרעאל הייתה עיר ספר, גדולה ועשירה אמנם, בנחלת שבט מנשה שבצפון הממלכה. אחת הפרשנויות היא שלאחאב או למשפחתו היה גם ארמון קיץ או חורף בעמק יזרעאל, וזה מנחית אותנו בבוקר אביבי זה על הגבול הדמיוני של עמק יזרעאל עם הרי גלבוע, דרומית לעיר עפולה וסמוך לקיבוץ יזרעאל. כאן, בגובה 70 מטרים מעל פני הים, בנקודה ששלטה על צומת דרכים קדום שעל דרך המלך בין שומרון אל עמק הירדן, שכנה ככל הידוע העיר המקראית יִזְרְעֶאל.

על התל סחוף הרוחות לא נותר הרבה מן העיר המקורית, וחפירות ארכיאולוגיות שנערכו במקום חשפו מעט מאד ממצאים מתקופת הברזל, תקופת ההתיישבות של עם ישראל בארץ ישראל. אבל לכל הפחות יש מכאן תצפית נהדרת על מזרח עמק יזרעאל, אל נחל חרוד, הרי גלבוע, רמת יששכר וגבעת המורה בצפון והרי הגלעד במזרח. מטרת הביקור שלנו היא "גן נבות היזרעאלי" אשר שוחזר על התל על ידי הקרן הקיימת לישראל בתצורת בוסתן עצי ארץ ישראל.

אזכור ראשון של העיר יזרעאל מופיע בספר יהושע בתקופת התנחלות השבטים, והעיר גדלה ונכללה במחוז החמישי של המלך שלמה, תוך שהיא שואבת את חשיבותה הכלכלית ממיקומה על צומת הדרכים המרכזי. יזרעאל הגיעה ככל הנראה לשיא גודלה ועושרה בתקופת המלך אחאב, אבל בשנת 722 לפני הספירה היא הוחרבה על-ידי שלמנאסר החמישי, מלך אשור, ונותרה בשיממונה עד שנבנתה ואוכלסה מחדש בתקופה ההלניסטית.
יזרעאל לעולם לא שבה לתפארת עברה, ומאז התקיימו בשטחה בתקופות שונות כפרים וישובים בגודל כזה או אחר. בתקופות שונות נוצל המיקום הגיאוגרפי, על אם הדרך, כבסיס לשודדי דרכים, בהם גם יהודים. בשנות ה-30 של המאה ה-19, תקופה שבה קרא השליט המצרי אברהים פחה תיגר על השלטון העות'מני, שלדעתו בגד בו, הוא פלש לארץ ישראל בדרכו לטורקיה תוך שהוא מיישב משפחות ושבטים רבים של פלאחים מצרים לאורך הדרך. מספר משפחות כאלה יושבו על-ידו בכפר שהוצב על התל, והשם שניתן לו הוא 'זרעין'.

 

 

בתקופת מלחמת השחרור שלט הכפר זרעין על עמק יזרעאל והדרכים באזור, ולאחר ניסיון כושל של חטיבת יפתח לכבוש אותו הוא נכבש בניסיון שני על ידי כוחות חטיבת גולני. בסוף אותה שנה הוקמה ממערב לתל התיישבות של הכשרת הפלמ"ח אשר לחמה בזרעין, והיא שהקימה את קיבוץ יזרעאל.
כיום צופה תל יזרעאל אל נופי עמק יזרעאל ועמק חרוד כשהוא מוקף שטחים בצבעי קרקע שונים. החיטה כבר נקצרה ברובה וכעת מתחיל גידול החמניות. על התל בוסתן, כאמור, על שם נבות היזרעאלי, ולא הרחק ממנו ניצבת אנדרטה לזכר לוחמי הפלמ"ח וצה"ל שנפלו בעת כיבוש האזור במלחמת העצמאות. שביל מוליך מראש התל ועד לעין יזרעאל, מעיין שבו מפכים מים צלולים וזורמים בתוך אמה שמוליכה אותם לבריכה גדולה ובמרכזה בית משאבות. זה מקום נהדר לפיקניק משפחתי, ומוצבים בו ספסלים ושולחנות בצל עצי אקליפטוס ענקיים.

 

 

כך מגיעים: נוסעים צפון מזרחה על כביש 65 ופונים מזרחה בצומת הסרגל אל כביש 675. ממשיכים עד לצומת יזרעאל, ושם נמצא שילוט אל תל יזרעאל.

צילומים: דובי זכאי

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי