תפריט

טיול לסופ"ש: מכמני עכו העתיקה

עכו העתיקה מציעה למבקרים בה את המגוון הגדול ביותר של אטרקציות שאפשר לגלות בישראל בשטח הקטן ביותר: שלושה כיווני ים, מבנים מרשימים, נמל דייגים, שוק ססגוני והיסטוריה בת למעלה מ-5,000 שנים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

לשחפים המרחפים מעל עכו העתיקה מתגלה מראה העיר במלוא יופיה. רגע לפני שהם צוללים לנגוס בדג שמנמן משורטט בפניהם חצי אי שנשלח אל הים כמו חרטום אוניה, ועליו בנויה עיר צפופה שמוקפת בחומה גבוהה.

 

 

על ש"שפיץ" הדרום מערבי ניצב מגדלור, וכוחם הרב של הגלים הזועמים נשבר ונחלש על חומת אבן חסונה מכאן, ועל ריף סלעים טבעי משם.

מאד מומלץ לבקר בעכו בכלל, ובפרט בימי סערה שבהם עורך הים תצוגה מרהיבה עבור האמיצים שמטפסים על החומה הדרומית, זו שניצבת ומתעמתת עם המים מאז שנבנתה על ידי העותמנים על גבי שרידי יסודות צלבניים.

עכו היא לא רק אחת מן הערים העתיקות בישראל אלא אחת מערי הנמל העתיקות ביותר בעולם כולו, ושרידים שנמצאו על הגבעה שמשקיפה על העיר העתיקה – זו שמכונה בימינו "גבעת נפוליאון", מתוארכים לתקופת הברונזה.

העיר העתיקה, לעומת זאת, שכל כולה משתרעת על שטח צנוע של כשלושה וחצי ק"מ מצפון לדרום וכשלושה ק"מ ממזרח למערב., החלה להתקיים רק בתקופה ההלניסטית אבל מהר מאד הפכה לאחת מערי המסחר החשובות במזרח הים התיכון.

מאז, ועד לכיבוש הארץ בידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה, נבנה השטח הזה והוחרב מספר רב של פעמים בידי צבאות ושליטים שונים.

למרות זאת נותר כאן שפע עצום ורב של מבנים עתיקים, זהו אחד האתרים המרתקים ביותר בעולם מבחינה ארכיאולוגית ואחת הסיבות שהעיר העתיקה הוכרזה על-ידי ארגון התרבות של האו"ם, אונסק"ו, כאתר מורשת עולמית.

יהודים לא רשמו פרקים חשובים בהיסטוריה כיורדי ים, ועכו מעולם לא הייתה עיר יהודית. בתקופות שונות אף התקיימה מחלוקת אם יש לראות בחלקים מעכו "חוץ לארץ", וגם לאחר הקמת מדינת ישראל לא זכתה העיר המרתקת הזאת ליותר מידי התייחסות ממסדית. למרות זאת, ועל אף התנגשויות אלימות בין יהודים לערבים שהתרחשו בעיר בשנת 2008, עכו, כמו חיפה ויפו, נחשבת לעיר שמסמלת דו-קיום בשלום בין יהודים לערבים.

בעשור האחרון מואץ קצב העבודות הארכיאולוגיות בעכו, וככל שאלה מתקדמות נחשפים שרידים מרהיבים נוספים – בעיקר מן התקופה הצלבנית. זאת מכיוון שהצלבנים בנו את עירם לאחר שמחקו מתחתיה כמעט כל שריד קודם, ואילו הממלוכים, שהביסו את הצלבנים, פשוט הרסו את העיר והותירו אותה חרבה לאורך כל תקופת שלטונם בת כמאתיים השנים.
רוב שטחה הגלוי של העיר העתיקה של עכו, מוקד טיול הסופ"ש שלנו, נבנה במשך כ-400 שנים מאז תחילת הכיבוש העותמני, וזאת על גבי תל ההריסות הצלבני ומבלי לחטט בו יותר מידי.

 

 

בימים שבהם הים אינו רגוע, וצבעו אפור כהה, מתלכדים אליו על קו האופק שמיים בצבע דומה וכבד. בעת כזאת מתקבלת אחת התצפיות היפות מעל החומה שליד כנסיית סנט ג'ון שמשקיפה על ים ערמומי וזומם. עם מעט סבלנות תתגלה במוקדם או במאוחר קרן שמש שמפלחת את מסך העננים ונשלחת אל לב הסערה כזרקור מן השמיים.

מפרץ עכו הוא, למעשה, חלקו הצפוני והמרוחק של מפרץ גדול יותר, מפרץ חיפה, אבל את מה שמגלה בימינו תצפית כלפי דרום אי אפשר היה לראות מכאן לפני 100 שנים.
בתקופת המנדט הבריטי נטשו אדוני הארץ החדשים את הנמל העתיק של עכו והחלו לפתח נמל גדול וחדיש בחיפה, תוך שהם מעבירים איתם גם את כל כלכלת הסחר הימי של צפון הארץ.
כך הפך נמל עכו מנמל בינלאומי לנמל דייגים מקומי, אשר נשלט כיום על-ידי ספינות דייגים ומעט יאכטות פרטיות.

 


הנמל וסביבתו הם רק אחד מתוך עשרות מוקדים מרתקים שכל אחד מהם מצדיק ביקור בעיר גדושת ההיסטוריה הזאת, ביקור שתמיד כדאי להתחיל או לסיים על טיילת שמוליכה מערבה על ראש חומת העיר. מכאן אפשר לרדת במדרגות אל מרפסת תצפית שניצבת ליד מסעדת 'אבו כריסטו' המפורסמת וממנה לתצפת על הנמל הקטן, על העיר העתיקה ועל חלקה הדרומי של החומה.

בגלל מיקומה הטופוגרפי של העיר העתיקה – לשון יבשה שנשלחת אל הים, היא מציעה "שלושה כיווני ים": צפונה, מערבה ודרומה, ובתוך כדי תצפית אסור לשכוח שהשטח שמוגדר היום כ"עיר עתיקה" איננו באמת החלק העתיק ביותר של עכו.

מן התל אל הים

השם 'עכו' נזכר בתעודות קדומות רבות מן התקופה המצרית, אם כי בתנ"ך הוא כתוב רק פעם אחת, בפרק א' של ספר שופטים. על-פי מסורת יוונית קדומה נקראה העיר הזאת 'אקה', "רפואה" ביוונית, מפני שבסיפורי המיתולגיה שהה בה הרקולס באחד ממסעותיו וגילה סביבה עשבי מרפא.
שמות שנשמעים כמו 'עכו' נזנחו למשך מאות שנים – החל בתקופה ההלניסטית ועד לכיבוש הערבי במאה השביעית – אז היא שבה להיכרא 'עכא'
לאורך כמחצית ההיסטוריה שלה – החל בתקופת הברונזה הקדומה אי שם כשלושת אלפים שנים לפני הספירה ועד לתקופה היוונית, התקיים ישוב על תל עכו אם כי הוא ננטש למשך תקופה ארוכה.

לאחר מכן התחדש ישוב התל בדמות עיר מבוצרת עם מצודה, וזו הגיעה לשיאה במאות ה-14 וה-13 לפני הספירה. בשנת 701 לפני הספירה הוחרבה העיר בידי צבאו של סנחריב מלך אשור, וכ-300 שנים מאוחר יותר, בתקופת הכיבוש הפרסי, החלו החלקים המסחריים והמנהליים החשובים של העיר להיבנות קרוב יותר אל הים ואל שטחה הנוכחי של העיר העתיקה.

בתקופה היוונית ננטש תל עכו כמעט לגמרי בעוד שהעיר שנושקת לים התפתחה לעיר הנמל המרכזית והחשובה ביותר בארץ, ולאחת הערים הגדולות ביותר בשטחה בעולם כולו: עכו (שנקראה אז 'פטולמאיס') השתרעה על פני שטח של כאלף דונם.

 

 

עכו של ימינו היא ככל הנראה העיר שמציעה למבקרים בה את המגוון הרחב ביותר של מוקדי עניין מכל ערי ישראל – ודאי ביחס לשטח שלה – היות שמתקיים בה שילוב נדיר של הווה – עם נמל הדייגים הרומנטי, השוק ההומה והים המרהיב – ועבר, בזכות המבנים הקיימים וההיסטוריה שנחפרת ומתגלה בשנים האחרונות.

עיקר העניין, לפי שעה, הוא בחפירות אל תוך העיר הצלבנית שהתקיימה כאן מאז תום הכיבוש הערבי (638 עד 1100 לספירה) ועד לכיבוש הממלוכי (1291 לספירה), ואל אלה אפשר "לצלול" בביקור מרתק ב'מנהרת הטמפלרים' – מעבר תת-קרקעי שהוליך גם במקור מתחת לעיר בין חלקה המערבי של העיר עד לנמל שבצידה המזרחי.
מנהרה זאת התגלתה במקרה בשנת 94 כאשר אינסטלוטר ניסה לתקן צינור ביוב סתום וחפר אל תוך מה שהתגלה כמערכת מנהרות תת-קרקעיות. חלקה המערבי של המנהרה נפתח לקהל בשנת 1999 ומאז ועד היום מבוצעות שם חפירות נוספות ונפתחים בפני הציבור קטעים נוספים.

למי שמעדיף להישאר מעל פני האדמה אסור לפספס ביקור בנמל עם המראה הרומנטי של סירות דייגים, ערימות הרשתות שפזורות על הרציף וקריאות השחפים.
הדרך אל הנמל מתפתלת בסבך סמטאות אבן שספוגות בריח הים ואשר נפתחות לפתע אל כיכר ליד מבנה מרשים של חאן 'אל עומדאן' עם ארבעה השעונים שניצבים על הצריח שלו ועליהם כיתוב השעות במספרים ואותיות.

 

 

חובבי שווקים יתאהבו בשוק העתיק על דוכניו הצבעוניים, ואי אפשר כמובן לוותר על ביקור ב'אולמות האבירים' המדהימים בעוצמתם ובמוזיאון 'החומה' שבו מוצגים מאות פרטים שמילאו את חיינו בשנים הראשונות לאחר קום המדינה. מוזיאון מרשים נוסף הוא 'מוזיאון המחתרות' שבו ניתן לראות היכן היו כלואים אסירי המחתרת בתקופת השלטון הבריטי.

כך מגיעים: כביש 4 אל העיר עכו, ומן הכניסה אל העיר העתיקה בהתאם לשילוט. בשבתות ובחגים כדאי לחנות מחוץ לתחום העיר העתיקה וללכת כמה מאות מטרים ברגל כדי להימנע מבזבוז זמן בחיפוש אחר מקום חניה.

צילומים: דובי זכאי

פעילויות נוספות לסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי