תפריט

טיול לסופ"ש: להתפלל באבו כביר

בשכונת אבו כביר שעל גבול יפו תל-אביב פועלת כנסיה רוסית נאה במיוחד, וזאת לא הסיבה היחידה לביקר בסביבה

0

כמעט אצל כולנו נקשר השם "אבו כביר" עם כותרות לא נעימות אודות אסונות, שכול ומוות, או עם פשע ופלילים, וזה רק מפני שבית המעצר של גוש דן שוכן בשכונה הזאת בסמיכות למכון הפתולוגי של מדינת ישראל. אלא ששכונת אבו כביר, הערבית, הייתה בעבר אחת מן השכונות החדשות של יפו, כאשר הוקמה לפני כ-170 שנים על-ידי תושבי הכפר המצרי 'תל אל־כביר'. אלה הובאו למקום על ידי אברהים פאשה בעת שכבש את ארץ ישראל מידי העות'מאנים כנקמה על כך שלא עמדו בהבטחתם אליו.

 

בסוף המאה ה-19 מנה הכפר אבו כביר כמה עשרות בתים וכ-280 תושבים אשר התפרנסו מחקלאות ומעבודות הבניה של העיר תל-אביב. הכפר גדל משמעותית בתקופת המנדט הבריטי, ומנה כ-5,000 תושבים ערב מלחמת העצמאות.
בתחילת המלחמה היה הכפר אחת מנקודות החיכוך בין הישוב היהודי לערבי, ובמהלך מספר חודשים נורתה ממנו אש צלפים אל רחוב הרצל ולשכונות שפירא ופלורנטין. לאחר מספר ניסיונות נכבש הכפר, בחודש מרץ 1948, וננטש כחודש לאחר מכן.

לנקודת הישוב עצמה יש היסטוריה ארוכת ימים, וממצאים ארכיאולוגים כוללים בתי קברות יהודיים מן המאות הראשונות לספירה, שחלקם נמצאים בשטח כנסיית 'פטרוס הקדוש'. זאת כנסיה רוסית יפה מאד שניצבת על גבעה לא גבוהה במיוחד שאליה מוליך רחוב קטן וצר. מצידה האחד נטוע חורש צפוף, ומעברה האחר חומת בטון.

האדמות שעליהן הוקמה הכנסייה נרכשו בשנת 1874 על ידי הכנסייה הפרטוסלבית, והיא נקראת 'טביתא הקדושה' על שם נערה שמתה, והוחזרה לחיים על-ידי פטרוס, מה שכנראה עשה אותו די קדוש. סיפור המעשה, עם טקסט מנוקד באדיבות 'ויקיפדיה', הוא זה: "וְתַלְמִידָה בְּיָפוֹ וּשְׁמָהּ טָבִיתָא תַּרְגּוּמוֹ צְבִיָּה וְהִיא מְלֵאָה מַעֲשִׂים טוֹבִים וּצְדָקוֹת אֲשֶׁר עָשָׂתָה׃ וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַתֶּחֱלֶה וַתָּמֹת וַיִּרְחֲצוּ אֹתָהּ וַיְשִׂימוּהָ בַּעֲלִיָּה׃ וְלֹד קְרוֹבָה הִיא לְיָפוֹ וַיִּשְׁמְעוּ הַתַּלְמִידִים כִּי פֶטְרוֹס שָׁם וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו שְׁנֵי אֲנָשִׁים וַיִּפְצְרוּ־בוֹ לְבִלְתִּי הֵעָצֵל לַעֲבֹר אֲלֵיהֶם׃ וַיָּקָם פֶּטְרוֹס וַיֵּלֶךְ אִתָּם וּבְבֹאוֹ הֶעֱלֻהוּ אֶל־הָעֲלִיָּה וַתִּגַּשְׁנָה אֵלָיו כָּל־הָאַלְמָנוֹת בּוֹכִיּוֹת וּמַרְאוֹת לוֹ אֵת הַכֻּתֳּנֹת וְאֵת הַבְּגָדִים אֲשֶׁר עָשְׂתָה צְבִיָּה בְּעוֹדָהּ עִמָּהֶן׃ וַיּוֹצֵא פֶטְרוֹס אֶת־כֻּלָּם הַחוּצָה וַיִּכְרַע עַל־בִּרְכָּיו וַיִּתְפַּלֵּל וַיִּפֶן אֶל־גְּוִיָּתָה וַיֹּאמֶר טָבִיתָא קוּמִי וַתִּפְתַּח אֶת־עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת־פֶטְרוֹס וַתִּתְעוֹדָד׃ וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיָּקֶם אֹתָהּ וַיִּקְרָא אֶת־הַקְּדוֹשִׁים וְאֶת־הָאַלְמָנוֹת וַיַּעֲמֵד אֹתָהּ חַיָּה לִפְנֵיהֶם׃ וַיִּוָּדַע הַדָּבָר בְּכָל־יָפוֹ וַיַּאֲמִינוּ רַבִּים בָּאָדוֹן׃ וַיּוֹאֶל לָשֶׁבֶת בְּיָפוֹ יָמִים רַבִּים עִם־בּוּרְסִי אֶחָד וּשְׁמוֹ שִׁמְעוֹן".

במשך עשרות שנים חיו אמנם במקום מספר נזירות, אבל הוא היה מוזנח למדי. בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, עם גל העליה המאסיבי מחבר העמים, אשר כלל גם לא מעט נוצרים, החלה הכנסיה הרוסית לתמוך כלכלית במקום, והוא עבר שיפוץ ושידרוג.

כיום גדושה הכנסיה במתפללים, רובם עובדים זרים ותושבי יפו, הקירות והמבנים הסמוכים נצבעו בצבע יין אדמדם-חום, פנים הכנסייה שופץ ושוחזר והגן הקטן טופח ביד אוהבת. בתוך הכנסיה שוררת אפלולית קרירה, אור צבעוני חודר מבעד חלונות מעוטרים בוויטראז'ים, מנורת זהב ענקית תלויה בחוט ארוך מן התקרה העגולה ועשרות נרות מרצדים דולקים בה.

כך מגיעים: כנסיית סנט פטרוס נמצאת ברחוב 3377 והכניסה אליו היא מרחוב הרצל. שעות הפתיחה, שאותן יש לוודא לפני הביקור, הן אתה: ביום שישי בין 16:30-19:30 שבת: 7:00-12:00. 16:30 -19:30 ראשון: 7:30-.12:00

בסביבה: בפאתי השכונה, ברחוב הרצל 155, פועל מאז שנת 1986 "בית הספר לטבע", בית ספר יסודי וחטיבת ביניים אשר מתמקד בנושאי קיימות, טבע ואיכות הסביבה. בסמוך לשם נמצאים 'גני הטבע': גן בוטני וגן זואולוגי שבהם מוצגים החי והצומח הארץ ישראליים.

דרומית לכנסיה הרוסית נטוע 'פארק החורשות' אשר ניטע החל בשנות החמישים של המאה הקודמת, בעיקר עם עצי אורן, ובחמש השנים האחרונות פתוח חלקו לציבור פינות משחקים לילדים ומתקן אומגה. סימן היכר נוסף של השכונה הם בתים עתיקים שבהם פעלו עד מספר שנים חלק מן המשרדים של החברה להגנת הטבע. אלה פונו משם, וכיום פועלת במקום "הישיבה החילונית" בינ"ה.

צילומים: דובי זכאי

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי