חדשות רכב ותחבורה

טיול לסופ"ש: אל עין תאו

במערב עמק החולה שופע בכל ימות השנה מעיין שמימיו, זכים כבדולח, זורמים אל בריכה עשירה בחי ובצומח

0

אם לנקוט בלשון עדינה, רוב המעיינות שמסומנים על מפות ארץ ישראל הם לכל הפחות "מאכזבים", ודאי אם בוחרים לבקר בהם בשלהי הקיץ או בתחילת החורף. ארצנו התברכה אמנם בשבעת מינים ובהרבה מאד יופי, אבל מגוון של נביעות שופעות הוא לא הצד החזק בפינה הזאת של העולם, מעט הנביעות הטבעיות שלנו "אולפו" אל תוך מערכת המים הארצית, ומעיין צלול שנובע מתוך בריכת בדולח קטנה שבה אפשר לטבול ולשכשך נמצאים אצלנו בדרך כלל בדמיון או בטלוויזיה.

 

 

ובכל זאת, גם בישראל יש פה ושם הפתעות נעימות, ואחת מהן היא 'עין תאו', מעיין שנובע במרחק של כשמונה קילומטר מדרום לקריית שמונה, ממערב לכביש 90 (בקטע הכביש ראש פינה–קריית שמונה). עין תאו מגשים את חלומו הרטוב של כל מטייל: צבעו טורקיז, מימיו צלולים כבדולח, והוא נעים ומענג בשיא החורף ממש כפי שהוא נפלא בשיא הקיץ.

הטיול שלנו מתחיל בנקודה שבה הוצבו "בולדרים" כבדים כדי למנוע ירידה של כלי רכב אל השבילים. זאת הזדמנות טובה לחלץ עצמות ולצאת להליכה קצרה שמביאה אותנו אל צומת שבילים. בתחילה פונים שמאלה, וכבר שומעים את פכפוך המים, ולאחר חיכוך שורט עם שיחי הפטל משני צידי השביל מגיעים אל נביעה שממנה זורמים מים צלולים כמו באגדות, ישירות אל… בריכת אגירה מלאכותית גדולה ומוקפת בגדר תיל.

זרימת המים הצלולים מהפנטת, ויכולה להשאיר אותנו כאן למשך זמן, ולאחר מכן חוזרים אל השביל הראשי וממשיכים איתו עד למפגש עם שביל כורכר רחב שבו פונים שמאלה, לכיוון צפון, אל עבר חורשת אקליפטוס ובה עצים גדולים. זה הסימן שאנחנו ממש קרובים: מכאן ממשיכים עד למפגש שבילים נוסף שבו פונים שמאלה, לכיוון אתר ובו מקבץ צינורות ומשאבות שלצידו בנויה בריכה קטנה שחוסה בצלו של עץ גדול. צינור מזרים מים צלולים אל בריכת טורקיז נפלאה. כאן, מתגשם חלומו של כל מטייל.

עין תאו, או בשמו הערבי עין ג'חולה, נובע מתוך מערה במערב עמק החולה. בשנות החמישים של המאה הקודמת בנו חברי כפר גלעדי את הבריכה הגדולה כדי לאגור מים לצרכי השקיה, ועל אף שזאת לא בריכה טבעית הוכרז האזור כולו כשמורת טבע בשנות ה-60. במהלך כשישים השנים הבאות נמשכו לבריכה מינים רבים של חי וצומח, חלקם נדירים, ובהם נופר צהוב וקרנן טבול, ואף כ-14 מיני דגים. כמו כן גדלים בבריכה מינים רבים של חסרי חוליות נדירים, ולכן הרחצה בבריכה אסורה. גדות הבריכה מעוטרים בגומא הפפירוס ובעצי תאנה.

 

 

בנקודה זאת חש המטייל כמו משה בהשקיפו מראש הר נבו – רואה את הארץ המובטחת ומנוע מלהיכנס אליה. אבל אנחנו לא נשאיר אתכם יבשים: נמשיך מכאן הלאה, עם הזרם, מרחק של כחמש דקות בין סבך עצי אקליפטוס, עד לתחנת השאיבה שמימינה נמצאת בריכה קטנה שחוסה תחת עץ תות גדול. בבריכה זאת מותר להשתכשך ועל גדותיה מותר לנפוש ולפקנק.

בסביבה: מדרום לעין תאו, במהלך עבודות הסלילה של כביש 90, התגלה בשנות ה-80 של המאה הקודמת האתר הארכאולוגי הפרה היסטורי תל תאו. האתר נחקר על ידי הארכיאולוג יוסי סטפנסקי שגילה תל בגובה 77 מעל פני הים ובו מצא שרידים של התיישבות רצופה החל בתקופה הניאוליתית, מלפני כ-10,000 שנים לפני הספירה, ועד לתקופת הברונזה הקדומה, שהסתיימה לפני כ-4,400 שנים. באתר נמצאו חרסים, קערות, חביות, סירי בישול, צנצנות אחסון, צנצנות קטנות וקנקנים, אבני טחינה, אבן משחזת, אבן שלוטשה ושברי קערות.
נמצאו גם שרידים מאוחרים יותר, מתקופת ימי הביניים ואף מן התקופה העות'מנית, ונראה שמעיין עין תאו השופע, ותנאים אקלימיים נוחים בסביבה, מסבירים רצף התיישבות אנושית לאורך כ-12,000 שנים.
לאחר הסיור במקום, אם נותר זמן, אפשר כמובן לקפוץ ולבקר בשמורת החולה.

כך מגיעים: נוסעים צפונה על כביש 90 מראש פינה לכיוון קריית שמונה, ופונים מערבה, שמאלה, בצומת כח, אל כביש 899. מיד לאחר הפניה, ליד תחנת אוטובוס, נכנסים ימינה אל כביש צר שמוליך צפונה. עוברים דרך שער פתוח שעליו שלט שמזכיר שהוא נסגר בכל יום בשעה 16:00, וממשיכים לאורך כקילומטר נוסף עד שמגיעים אל שורת הבולדרים שתוארה בתחילת הכתבה. מכאן ממשיכים ברגל עד למעיין.

צילומים: דובי זכאי

 

הצעות לפעילויות נוספות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי