תפריט

טיול לסופ"ש: אל עין ניל"י

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

לפני אי אילו שנים נשבעתי בשבועת צופים שלא לגלות את מיקומו של מעיין נסתר ברמות מנשה, אשר חוסה בצל שלושה עצי אקליפטוס ענקיים. כן, כעת אני יכול כבר להודות: גם מי שעוסק שנים רבות בטיול במשעולי ארץ ישראל ובכתיבה על אתרים ופינות חמד מותר שיהיו לו כמה סודות שאותם ישמור לעצמו.

 

 

מי שטרפו את הקלפים, ולדעתי ביטלו את אותה שבועה, הם ערן ודוד גל-אור, אב ובנו, אשר כתבו שלושה ספרים בסדרת ספרי הטיולים 'מעיין לכל יום – 365 פלגי מים, מעיינות ובריכות', ובאחד מהם נחשף (גם) סוד המעיין הזה.

בימים אלה של חום סוף הקיץ מהול בהיסטריית ה'עכברת' כדאי לנצל את ההזדמנות ולבקר באזור רמות מנשה, אשר עשיר במעיינות קטנים ומתוקים, שחלקם נסתרים. לצד שלושת עצי האקליפטוס שפורשים את צילם על מעיין ניל"י נטועים שני עצי תאנה אשר מפנקים את המבקרים בימים אלה בתאנים טעימות. מי המעיין צלולים וחפים ממקורות זיהום, ובצידי השביל צומחים, זוממים לשרוט, שיחי פטל קוצני.

מעל המעיין נבנה גשרון קשתי קטן שתחתיו ממלא זרם המים שתי בריכות. אחת מהן מאפשרת לטבול בה רגלים, והאחרת, מוקפת אבן, גדולה מספיק כדי לטבול בתוכה לטבילה נעימה את הגוף המיוזע מחום הקיץ. תושבי הסביבה, רומנטיקנים ללא תקנה, השאירו מזרון נוח ובנו מאבן שולחן מאולתר. לצידו הונחה חצי חבית שבתוכה אפשר להבעיר פחמים לצליית בשר, ואוהבי נוסטלגיה תלו "נדנדה של פעם". המקום שליו, והצלילים הדומיננטיים הם אלה של פכפוך מים ורוח שחולפת בצמרת האקליפטוסים. עלי העץ האוסטרלי נושרים, מסתובבים בצניחתם כמו מדחף של הליקופטר, ומשמשים כמצע רך ונעים למרגלות העצים הכבירים.

תושבי הסביבה מקפידים לטפח את כל ה'זולות' של רמות מנשה, גם את מעיין ניל"י, וגם אנחנו נכבד את המקום, נדאג מראש לשקיות לפינוי אשפה ואף נאסוף את מה שנזנח בטעות על-ידי אחרים.

 

 

כך מגיעים: לחובבי הליכה כדאי ללכת מן הישוב גבעת ניל"י לכיוון צפון מזרח, בשביל שחולף לצד כרם ענבים. בקצה הכרם מתעקל השביל שמאלה, ובהמשך, מעל סוללת העפר, רואים את עץ האקליפטוס הענק שלמרגלותיו מפכה המעיין.

דרך אחרת, ארוכה אך יפה יותר גם בעונה שחונה זאת, היא לנסוע על כביש 672 שמוליך מצומת אליקים דרומה לכיוון קיבוץ אבן יצחק (גלעד). לפני הקיבוץ, מול גבעת הרקפות, כביש קטן פונה מערבה. נוסעים עליו למרחק של כ-1.2 קילומטר עד לעיקול שפונה בחדות דרומה. מכאן, לכיוון מערב, נמתח שביל שמתאים להולכי רגל, רוכבי אופניים ורכבי שטח. ממשיכים לאורך כקילומטר אחד לצד שדות חקלאיים ומגיעים למבנה בטון. פונים בחדות שמאלה, מטפסים לאורך כ-300 מטרים על עליה קשה, והבונוס למטפסים הם מראות נוף שנגלים מכיוון צפון: עמק חקלאי ויפה שתחום על-ידי מאגר מים, ועצי חרוב מסוככים על השביל. בצומת פונים ימינה לשביל כבוש באורך כ-200 מטרים שמתוח לצד שדרת ברושים, ובקצה השדרה פונים דרומה, שמאלה, מרחק של כ-600 מטרים עד לעץ האקליפטוס הענק.

צילומים: דובי זכאי

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי