תפריט

טיול לסופ"ש: אל מצפה הדר גולדין

כל נופי השרון, ורוב שפלת החוף – מן הכרמל בצפון ועד לאשדוד בדרום – פרושים למרגלות אתר ההנצחה לסרן הדר גולדין ז"ל שליד הישוב סלעית

0

השבוע התבשרנו על השבת גופתו של רב סמל זכריה באומל זכרו לברכה, מחללי הקרב הקשה בסולטן יעקוב במלחמת לבנון הראשונה, לפני 37 שנים. מדינה שלמה נפעמה לנוכח הנחישות של אנשי מערכת הביטחון לעשות את כל מה שאפשר כדי להביא חללי צה"ל לקבר ישראל, ובאופן טבעי אנחנו זוכרים גם שהמשימה לא הושלמה. נוסף לשני הנעדרים האחרים מאותו קרב, יהודה כץ וצבי פלדמן, נעדרים מאיתנו גם סא"ל רון ארד שנשבה חי בלבנון, סמ"ר אורון שאול וסרן הדר גולדין שנהרגו במבצע צוק איתן, וגם שני האזרחים הישראלים שאעבן א-סייד ואברה מנגיסטו שמוחזקים ברצועת עזה.

 

 

בינתיים, גם כדי שהמשימה החשובה לא תישכח מאיתנו, הוקם בישוב הקהילתי סלעית שבשומרון מצפה לזכר סגן הדר גולדין, וממנו נשקפים גדר ההפרדה מצד אחד ו"המותניים הצרות" של ארץ ישראל מצד שני. סלעית הוא מושב חילוני אשר הוקם בשנת 1977 כהיאחזות נח"ל על שרידי מחנה של הלגיון הירדני שנמצא כ-20 קילומטרים מזרחית לנתניה. כשנתיים לאחר מכן הפכה ההיאחזות למושב, וכיום מתגוררות בו כ-120 משפחות וצפויות להיקלט בו עוד 80.

עד למלחמת ששת הימים נמצאה הגבעה שעליה בנוי הישוב, שהיא בין הגבעות הבולטות בנוף, מצידו הירדני של הגבול, וחיילי הלגיון הירדני נהנו מן הנוף המרהיב שנפרש עד לים התיכון ולאורך רוב שפלת החוף. כיום, כדי להגיע לכאן נוסעים מזרחה מקו נתניה, לכיוון הישוב צור נתן, וככל שמטפסים מזרחה הופכת גדר ההפרדה לחלק יותר ויותר דומיננטי מן הנוף. לאחר שחולפים את צור נתן מזרחה הופך הכביש לצר ודו-מסלולי עם קו הפרדה לבן, וגגות הבתים של הישובים מבצבצים מתוך פריחה ירוקה. בצידי הכביש משתוללת פריחה אביבית עם כתמים צהובים של חרצית עטורה וכוכבנים לבנים, וכל אלה מנוקדים בקישוטי הנקודות הוורודות של צמחי הפשתה.

כשלושה קילומטרים ממזרח ל"קו הירוק" ההיסטורי חוצצת גדר ההפרדה בין השטח הזה להרי שומרון, ולמרגלותיה נטוע הישוב סלעית. ממש לפני שמגיעים אל שער הישוב מסתובבים על כיכר קטנה שלצידה שלט חום גדול אשר מצביע דרומה לכיוון ׳מצפה הדר׳. מיד לאחר הפניה אפשר כבר להבחין במצפה שנישא על הגבעה ונראה כמו אוסף טראסות שעוטפות אותה באבן. ממשיכים עד לקצה הכביש וחונים ברחבה קטנה לצד סלע גדול שעליו שלט צנוע: ׳מצפה הדר, עוז וענווה׳. מכאן, למרחק של כ-300 מטרים, הוכשר שביל הליכה סלול אשר מותאם גם לאנשים עם מוגבלויות, והוא מתפתל במעלה הגבעה. אפשר גם לטפס על גרם מדרגות, בדרך כלפי מעלה הונחו מספר סלעי בזלת חצובים אשר יכולים לשמש כספסלים למתעייפים, ונשתלו מספר עצי זית צעירים שלצידם הוצב ספסל אל מול הנוף המרהיב.

הגבעה עצמה הינה אתר ארכיאולוגי שבו התקיימו ישובי אדם לפחות בשלוש תקופות ארכיאולוגיות, החל בתקופת הברזל ועד לתקופה העותומנית. לפני כ-2,000 שנים, בתקופת השלטון הרומית, שימשה גבעה זאת, שמתנשאת לגובה של 263 מטרים מעל לפני הים, כנקודת ביקורת צבאית על הדרך שבין העיר השומרונית שכם לבין נמל אפולוניה (הרצליה של ימינו), שהיה באותם ימים נקודת הישוב הגדולה ביותר בין יפו לבין קיסריה.

 

 

סרן הדר גולדין, קצין בסיירת גבעתי, נהרג, יחד עם מפקד הסיירת – רס"ן בניה שראל וסמ"ר ליאל גדעוני זכרם לברכה, בקרב מול מחבלי חמאס שהגיחו מתוך מנהרה באזור רפיח. הקרב התחולל בשעה 0900 בבוקר ה-1 באוגוסט 2014, כשעה לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת אש שהוכרזה למשך 72 שעות ביוזמת מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, ומזכיר המדינה האמריקני, ג'ון קרי. באותה עת ביצע כוח של סיירת גבעתי פעילות מבצעית לאיתור מנהרות באזור רפיח, ובתוך כדי היתקלות חטפו מחבלי החמאס את גופתו של רס"ן גולדין אל תוך המנהרה. סגן מפקד הסיירת, סגן איתן פונד, וסגן משנה מתן חורש רדפו אחר חוליית המחבלים בתוך המנהרה אך לא הצליחו להשיג את המחבלים. בסריקות שנערכו מאוחר יותר במנהרה, יחד עם אנשי היחידה לאיתור נעדרים וצוות מסיירת מטכ"ל, נמצאו ממצאים שאיפשרו לקבוע שהדר נהרג בקרב.

באתר ההנצחה להדר, אשר משקיף מעל לשדירי טראסות עתיקות, הוצב בין השאר תצלום מפורסם שבו נראים מספר חיילים, פקודיו של הדר, לפני היציאה לאותו קרב ארור. תצלום זה היווה השראה לפסל זאביק גוטליב שפיסל פסל שמוצב באתר. מנקודה זאת כבר מתגלה נוף מרהיב, ורגע לפני שהתצפית נפתחת לכיוון מערב אפשר לראות ממזרח את הישובים אלפי מנשה, אריאל, קרני שומרון, עלי, יצהר, הר ברכה ואחרים. אתר ההנצחה כולל גם מצגת קולית שבה מספרת איילת, אחותו של הדר, אודות האיש והקרב, ואודות המוטו שלו: "עוז וענווה", שאותו הנחיל לחניכיו בתנועת בני עקיבא ולפקודיו בצבא. מוטו זה מוטבע במספר מקומות באתר ההנצחה.

 

 

בשיא הגובה, כשהיא מוקפת בגדר, נבנתה מרפסת תצפית שצופה לכיוון מערב, ומתחת פרושים נופי השרון ומישור החוף: טול כרם, הר וכתף הכרמל, ארובות חדרה, גבעת אולגה, הים התיכון, כפר יונה, נתניה, פולג, הרצליה, כוכב יאיר, כפר סבא, תל אביב וגוש דן, ראשון לציון ועד לאשדוד. חלק גדול מן הארץ שהדר אהב כל כך פרוש לנגד עיני המתבונן מן המצפה. בחזית נטוע עץ צעיר ועליו תלויים המון פעמוני רוח שמלווים את המבקרים בצלילים קסומים עם כל משב רוח.

כך מגיעים: נוסעים על כביש 6 ויורדים מזרחה במחלף אייל אל כביש 444. נוסעים צפונה עד לצומת נתן, פונים מזרחה לכיוון צור יצחק וצור נתן (כביש 5533), ולפני המושב סלעית פונים ימינה בכיכר לפי השילוט 'מצפה הדר'.

צילומים: דובי זכאי

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי